אמונה - מבואאמונה - מבוא אמונה היא המצב הפסיכולוגי בו אדם חש כי טענה או הנחה כלשהי הינה נכונה. במקרים רבים חוויית האמונה מעורבת בשכנוע פנימי הקשור באופן עמוק לתפיסת המציאות של המאמין, ולכן פעמים רבות לא די בהוכחה סותרת כדי להניא אדם מלהאמין בדבר מה. כל אדם ממציא מספר אמונות מדי - יום ביומו, בהקשרים שונים, בין אם אלו נכונות או שגויות. תיאור כללי אפשר שאמונה תכלול באופן מלא או חלקי ממד לא רציונלי של חשיבה. לדוגמה, הקביעה המקרר של אמא לבן אינה אמונה, מפני שהמידע על צבע המקרר נקלט על ידי חוש הראייה, הועבר למוח, והושווה למידע החושי והלשוני הקודם לגבי צבעים ... המציאות (הוא מסיק בהגיונו האישי כי הדבר נכון, או מרגיש כי חוסר - סובלנות היא גורם שלילי, וכו). חלק מהאמונות אינן ניתנות להוכחה אמפירית. אמונה בערך מסוים (שוויון, חופש, ערך הקרקע וכדומה) אף היא אינה ניתנת להוכחה אמפירית, אף כי יישום הערך במציאות (שגם לגביו מתקיימות לרוב אמונות כלשהן) ניתן למידה מסוימת של בדיקה. אמונה הניתנת להוכחה אמפירית היא, לדוגמה, האמונה כי אכילת מזון בריא מביאה להארכת החיים. למרות שכל אמונה ביסודה היא השלכה של העולם הסובייקטיבי על המציאות, היא מכילה ממד של התנסות חושית, לשונית או תחושתית, בדומה לקביעות אובייקטיביות לחלוטין. למשל, האמונה כי סובלנות היא דרך הפתרון הטובה ביותר, מתבססת (בנוסף להיגיון, רגש וכדומה) על מכלול קודם של חוויות המתייחסות לפתרונות סובלניים או לא - סובלניים, והשתלשלות האירועים והתחושות הנלוות בכל מקרה. אמונה דתית אף היא מושפעת מחוויות קודמות (מסורות ומנהגים דתיים בסביבה הקרובה). קיומו של מדע (מערבי מודרני או אחר) הופך את יחס האמונה והאדם למורכב, שכן הוא מרחיב את תחום ההתנסות החושית - לשונית. התפתחות המדע מאפשרת יצירת עולם אובייקטיבי הולך וגדל ... כלים מדעיים שונים, והופכות להיות זהות מהותית לשאלה איזה צבע יש למקרר?). עם קבלת המדע בתודעתו של האדם, עוסקת האמונה בשאלות יותר כלליות (האם לקבל את דרך החקירה המדעית ולהאמין למדענים? האם שיטת הרפואה המערבית נכונה? וכו), ומשקלן של השאלות הערכיות (מה חשוב בחיים? מהי הצורה הנכונה ביותר לקיים חברה? וכו) בתוך תחום האמונה עולה. אידאלים של האמונה אמונה באמת לאמונה קשר למושג האמת והנכון. אמונת האדם מגדירה את המתודה לקביעת האמת על ידי האדם. במובן זה קיים הבדל בין גישה ישירה, לבין גישה עקיפה. על - פי הגישה הישירה (אשר לרוב תואמת אמונות דתיות), האמונה קובעת ישירות את האמת. על - פי האמונה העקיפה (אשר מאפיינת, בין היתר, את המדע המודרני), האמונה מגדירה רק את הכלים למציאת האמת (לדוגמה: אמונה בתוקף של התנסות חושית כקובעת אמת), ואילו האמת עצמה נקבעת תוך שימוש בכלים הללו. אמונה בטוב לאמונה גם קשר הדוק למושגים מוסר וטוב, וזאת מכיוון שהם מחייבים השלכה של העולם הסובייקטיבי על החוץ. קיומו של טוב או מוסרי מותנה באמונה שיש אכן דברים טובים ומוסריים שהינם יעד אנושי. סוג אמונה שכזה מכונה גם אמונה בערכים. היחס בין שתי האמונות, באמת ובטוב, נתון להשקפה פילוסופית. לדוגמה, הפילוסוף היווני סוקרטס לא קיים הבדלה בין טוב לאמת, ועל כן האמונה באחד מהם חייבה את האחר. לעומתו, הפילוסוף היווני אריסטו קיים הבדלה זו, והפריד בין שתי אמונות אלו. עבור מרבית הפילוסופים, שתי אמונות אלו אינן נפרדות באופן מוחלט, ולרוב מייצגות שני פנים שונים של מערכת אמונות אחת ושלמה. חינוך לאמונה האמונה קשורה, כפי שנרמז לפני כן, בחינוך מסוים אותו קיבל האדם. הוכחה לקביעה זו ניתן למצוא בכך שבני אדם שונים זה מזה באמונותיהם, באופן שנקבע סטטיסטית (לכל הפחות) על ידי החינוך אותו קיבלו, אך גם על ידי בחינה פילוסופית או סוציולוגית - ... זה, היא להגדרה הרחבה של חינוך, כמציין את מכלול ההתרחשות החברתית והטבעית הסובבת את האדם. עם זאת, חקר שינוי האמונות של האדם מצביע, באופן גס, על כך ששינויי האמונה הולכים ומצטמצמים עם העלייה בגיל. בכל גיל נעשים שינויי אמונה, ... במקרים מסוימים הוא תוצאה של החלטה של הממשל. צורה זו נפוצה ביותר, ומהווה את יכולתה של החברה לעצב את אמונותיה. לעתים, נעשה שימוש בהנחלה מכוונת של אמונות, בלא ניסיון ליצור הבנה רציונלית שלהן. במקרים אלו משמש החינוך כאמצעי ישיר ליצירת אמונה מסוימת באדם, כנגד נטייתו הרציונלית. ... הנגזר ממורכבותם של היחסים האנושיים ומהיכולת הלשונית להבחין במורכבות זו), בכל תרבות נזקק האדם לכמות זו או אחרת של אמונות על מנת לתפקד במציאות מורכבת. אמונות אלו משתנות בהתאם למורכבותה ולדרך צבירת המידע של כל חברה אנושית. מסיבה זו קיים קשר הדוק בין תרבות לבין אמונה, שני גורמים התלויים זה בזה באופן בלתי נפרד: התרבות קובעת באופן מסוים את האמונות השונות להן נצרך אדם על מנת להכריע הכרעות בחייו, ואילו מכלול האמונות מעצב את התרבות ומהווה חלק מרכזי בה. לדוגמה: בימי הביניים היה צורך חברתי בשימור היציבות החברתית וההיררכיה בה. לפיכך ... הביניים יחד עם עלייתם של ערכים שונים המכתיבים את התנהלות החברה אמונה זו נפגעה והשתנתה. אמונה ודת רבים גורסים שאמונות דתיות באשר הן אינן נגזרות ישירות מההתנסויות החושיות האנושיות, אלא הן מטפיזיות. מאידך, רבים טוענים שאמונתם הדתית ניתנת להוכחה ...