שנאה - מבוא שנאה היא רגש של דחייה, התנגדות, שלילה, אויבות או אנטיפתיות אינטנסיבית כנגד אדם, עצם או רעיון. יש רצון להתרחק ממושא השנאה ולעתים קיים רצון לפגוע, להרוס ואף להשמיד אותו. מקורותיו השנאה עלולה לנבוע מפחד (מוצדק או לא) מרגשי נחיתות, מפגיעה עזה של אדם או קבוצה, מתפיסות שליליות כלפי אותו עצם או דבר מה הקשור בו. השנאה עלולה להתעורר כלפי הזר והאחר, שהתנהגותו לא מובנת, מוזרה ואף מפחידה. שנאה יכולה להיות קשורה בדעות קדומות, קנאות והוקעה כלפי אדם או קבוצת אנשים, כמו בתופעת הגזענות. פשעי שנאה הם פשעים הנובעים משנאה, במובן זה. בהיעדר אופן ביטוי לכעס ולשנאה, הם נוטים להיבנות ולהיאגר. הסכנה כי בשלב מסוים תיתכן הגעה אל נקודת שבירה, שבה יתבטאו באופן תוקפני ואלים. השנאה נחשבת לרגש המנוגד לאהבה או לידידות. רגשות קרובים לרגש השנאה הם רגשות כמו תיעוב ובוז. מילים נרדפות לרגש זה הן: עוינות, איבה, שטנה ומשטמה, המציינות דרגות שונות וקיצוניות בחריפותן של שנאה. עם זאת, לעתים השנאה והאהבה כרוכים זה בזה. ולעתים אהבה יכולה להתחלף לשנאה. כפי שמתואר במעשה אמנון ותמר: וישנאה אמנון, שנאה גדולה מאד, כי גדולה השנאה אשר שנאה, מאהבה אשר אהבה (שמואל ב יג, טו). אף שרגש זה מוקע ונחשב לשלילי ביותר, יש לו תפקיד חשוב בשרידות הפיזית או התרבותית של אדם או קבוצה. בתרבות בדת ובתרבות נחשבת השנאה לרגש שלילי, שממיט אסון על בעליו. בדתות מסוימות השנאה אף נחשבת לחטא. לעומת זאת, במדעי החברה ומדע המדינה נתפשת השנאה כרגש ציבורי שקל לתמרן למטרותיו של השלטון וכדרך העיקרית להניע ציבור ולהשפיע עליו. משטרים דיקטטורים מבססים את שלטונם בין השאר על תעמולת שנאה כנגד אויב חיצוני (בהרבה מקרים - כגון גרמניה הנאצית ומדינות ערב - אויב זה הוא היהודים ואחר כך מדינת ... הרחק מהעריץ והחוצה). בפילוסופיה על פי הפילוסוף ברוך שפינוזה, קיימים שלושה רגשות בסיסיים: תשוקה, שמחה ועצב. מרגשות אלה נגזרת השנאה. לפי שפינוזה, שנאה היא שמחה בליווי אידיאה של סיבה חיצונית. כלומר: אנו שונאים את מה שאנו חושבים שגורם לנו להרגיש עצב. הגם ... האימננטיות שלו (כרכים א - ג בספרו אתיקה), נכונותה האינטואיטיבית ברורה למדי והיא מספקת תובנה חדה לגבי מהותה של השנאה. יש להדגיש שאצל שפינוזה כמעט כל הרגשות השליליים הן סוג של עצב, למשל: פחד הוא עצב לא יציב, הנולד מאידיאה הגורמת לנו עצב ושאיננו בטוחים האם תתגשם. הפסיכואנליטיקאי והפילוסוף אריך פרום מבדיל בין שני סוגים של שנאה: הראשונה שנאת תגובה רציונלית והשנייה שנאה הטבועה באופי. בשנאת תגובה זוהי תגובה של אדם לאיום על חירותו, על החיים, או על הרעיונות של עצמו או זולתו. לשנאה זו יש תפקיד ביולוגי חשוב, במטרתה להגן על החיים, או על אינטרסים חיוניים והיא עוברת בחלוף הסכנה. שנאה זו היא בת לויה של המשאלה לחיים. לעומתה שנאה הטבועה באופי, הינה נכונות מתמדת המקננת בנפשו של האדם העוין מטבעו. זוהי שנאה שאיננה רציונלית, שנאת חינם הנאחזת בכל תואנה שנותנת לה מקום להתבטא, ולהסתוות כשנאה רציונלית. בשנאה זו האדם שש לבטא את עוינותו, בתאווה להשמיד או להמית חיים, כאשר עיקרה נעוצה באופיו של האדם, ולמושא השנאה יש רק חשיבות משנית. ביהדות בספר בראשית נכתב ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אתו ולא ... לשלום מחמת הקנאה שהם מקנאים בו על היחס המועדף שהוא קיבל מאביהם ועל חלומות הגדולה שהוא התנשא בהם עליהם. שנאה שבעטיה הם מבקשים לרוצחו נפש לאחר מכן. במקרא יש איסור מפורש על שנאת הזולת, ביחד עם איסור על נקמה ... ישנה הכוונה לשנוא רק את הרע ולאהוב את הטוב: שנאו רע ואהבו טוב. משורר תהילים מציין כי הוא שונא שנאה עזה וגדולה את משנאי ה: הלוא משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט. תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי (תהילים קלט כא - כב). הרמבם מביא עניין זה לפסים מעשיים, וסובר כי בעניין זה ... פסחים קיג ב) תלמידי החכמים למרות חכמתם הרבה, נחשבו לכאורה כשונאים אחד את השני, ומכאן ניתן להבין את עוצמת השנאה שיכולה להתרחש בליבו של כל אחד מבני האנוש. שנאה על רקע אינטלקטואלי לעתים יכולה להתקיים באותה חברה שנאה על רקע מעמדי של השכלה. פשוטי העם מרגישים את עצמם כדחויים, נחותים ומזולזלים לעומת הרובד האינטלקטואלי של החברה, והניכור ... רחובי), ושופכת שמן למדורה. חזל עמדו על העוינות ההדדית שהייתה קיימת בתקופתם בין הבורים לאינטלקטואלים בחברה היהודית ואמרו: גדולה שנאה ששונאין עמי הארץ לתלמיד חכם, יותר משנאה ששונאין אומות העולם את ישראל (בבלי פסחים מט עב). אמרה נוספת בעניין ...

אהבה + שנאה הם אחד. איך? למה? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: הרצאה על אהבה + שנאה הם אחד. איך? למה?. הרצאה על אהבה ושנאה. והתבאר מהי אהבה / שנאה בשלמות? ומדוע אהבה ושנה בשלמות, הם רגש זהה לחלוטין? ועוד. נשאלה שאלה, מה ההבדל בין אהבה ובין שנאה, והאם באמת יש הבדל ביניהם? ובאמת כפי שכבר נאמר בהרצאות אחרות, אין באמת הבדל בשורש בין הדברים, כך שאין באמת הבדל בין אהבה ובין שנאה. כלומר בקיצוניות של האהבה ובקיצוניות של השנאה, אין בכלל הבדל בשורש שלהם. זה בכלל נובע מאותו הרגש. בעולם שלנו של הנפרדות, יש הבדל בין אהבה ובין שנאה. אך נסביר פה איך הדברים בשורש מתחברים. ונחדד, אם בן אדם ישנא בשלמות, או ישנא בשלמות, או יאהב אבל ממש בשלמות, שפירושו שאין יותר מזה אהבה למציאות בשלמות, או לשנוא את כל המציאות בשלמות, הם יגיעו לשלמות. אם אדם אוהב משהו במציאות, ויש משהו שהוא יכול לאהוב יותר, או אוהב יותר, אז האהבה, או השנאה לא עד הסוף. ומי שיאהב או ישנא בשלמות, אז לא יהיה פחות טוב או יותר טוב, זה יהיה אותו הדבר. לשנוא מישהו באמת זה לשנוא מישהו כל כך, שוללים את כולו, ולרוב אנשים שונאים חלקים מהאדם, לא את כל האדם בשלמות, ומי שכן שונא בשלמות, הוא שולל בעצם את קיומו של האדם שהוא שונא. ויש שנאה כל כך גדולה, שאין בכלל מודעות לאותו הדבר, אבל אם אתה יודע שאתה שונא אותו, סימן שהאדם עדיין מכיל את הדבר, אז זה לא בשלמות, אבל אם זה שנאה בשלמות, שהאדם לא מסוגל להכיל את האדם, או הדבר ואז השנאה מתבטלת כי לא קיים כבר כלום, שום דבר שהאדם יכול להכיל, אז גם לא קיימת שנאה. כך ששנאה יכולה לנבוע, רק אם יש גם אהבה, האדם קצת אוהב את הקיום של זה שהוא שונא מאד, ואז יש גם אהבה וגם שנאה ברמות שונות, אבל זה לא שנאה מושלמת. אותו הדבר גם לגבי האהבה, אם יש אהבה מושלמת לחלוטין, זה עד כדי כך שהאדם לא נותן קיום ... זו הכלה מוחלטת ואחדות מוחלטת. אהבה זה להכיל בשלמות, כל כולו בתוכי, ואז רק אני קיים, או רק הוא. ובשנאה זה דיחוי, דחייה בשלמות ואז גם אין קיום לזולת. בשני המקרים אם הולכים עד הקצה, בשניהם מגיעים לביטול של הצד השני. הבלגאן מתחיל ברגע שאדם קצת אוהב וקצת שונא, וחלק הוא מכיל וחלק הוא דוחה, ואותו הדבר גם לגבי המציאות, אם קצת מכילים אותה וקצת לא, אז סובלים. ואם אוהבים את המציאות בשלמות אז לא סובלים, כי מכילים את הכל, וגם, אם שונאים את המציאות עד הסוף אז גם לא סובלים כי מבחינתו של האדם המציאות לא הייתה קיימת ואז חווים שלמות. חווים אחדות עם המציאות בשורש של השנאה המושלמת או האהבה המושלמת. ראה גם: שנאה / אהבה - מהי מהותה של שנאה? איך להפוך שנאה לאהבה? איך ליצור אהבה?. שנאה עצמית / כעס עצמי - ממה נובעת שנאה עצמית? איך לאהוב את עצמך באהבה עצמית?. להרגיש רע - למה אנשים נהנים להרגיש רע (לכעוס / לשנוא / לקטר וכיוב) ?. אהבה עצמית / זוגיות - איך לאהוב את עצמך בשלמות, באהבה אמיתית שאינה תלויה בדבר?. ...

שנאה עצמית - מבוא שנאה עצמית היא אי - שביעות רצון בולטת של אדם מעצמו. לעתים נעשה שימוש בביטוי גם לתיאור מצב של אי - שביעות רצון בולטת של אדם מקבוצה חברתית שאליה הוא משתייך. שנאה עצמית אתנית, למשל, מתבטאת בביקורת חריפה שאדם מביע כנגד קבוצת המוצא שלו. שנאה עצמית יכולה לנבוע מכך שהאדם רואה בעצמו או בקבוצתו תכונות שליליות שעמן אין הוא יכול להזדהות, או שהוא בז לעצמו או לקבוצתו כתוצאה מכישלון מתמשך. לעתים השנאה נובעת מהפנמת היחס של אחרים כלפיו. שנאה עצמית עלולה להוביל לתסביכי נחיתות, וכן לדיכאון, לבדידות, לייאוש, לפגיעה עצמית ועוד. פסיכולוגים אינם נוטים להשתמש בביטוי זה, ולתיאור ... הביטוי הערכה עצמית נמוכה. הביטוי משמש פעמים רבות בוויכוחים לתיאור אדם או קבוצה במתקפות אד הומינם עליהם. היווצרותה של שנאה עצמית התבססות של שנאה עצמית באה מרצון של אדם להתקבל לקבוצה חברתית שונה משלו, שהוא רואה בה קבוצה מועדפת. לדוגמה, בתקופת ההשכלה רצו ... את התהליך. הזר שרוצה להיות חלק מהקבוצה מקבל את תפיסת עולמה המאשרת את שונותו, וזהותו מתעצבת מתוך תפיסת החריגות והשנאה של הקבוצה אל הזר מתגלמת כשנאה העצמית.

... ברהמא נושא בנטל של רעיות ורכוש או שאינו נושא בנטל? [4] אינו נושא בנטל, המכובד גוטמה. האם הוא מלא שנאה או נטול שנאה? נטול שנאה, המכובד גוטמה. האם הוא מלא זדון או נטול זדון? נטול זדון, המכובד גוטמה. האם הוא בלתי טהור או טהור? ... המלומדים בשלוש הוודות, נושאים בנטל של רעיות ורכוש או שאינם נושאים בנטל? נושאים בנטל, המכובד גוטמה. האם הם מלאי שנאה או נטולי שנאה? מלאי שנאה, המכובד גוטמה. האם הם מלאי זדון או נטולי זדון? מלאי זדון, המכובד גוטמה. האם הם בלתי טהורים או טהורים? ... עם הברהמא שאינו נושא בנטל - זה לא יתכן. באותו אופן, האם לברהמינים הללו המלומדים בשלוש הוודות והם מלאי שנאה... מלאי זדון... בלתי טהורים... חסרי משמעת עצמית... יש מכנה משותף כלשהו, דבר משותף כלשהו, עם הברהמא בעל המשמעת? לא, ... בהתפרשות לכל העולם כולו, מעלה, מטה, מעבר, בכל מקום, כשכל הזמן תודעתו מלאה באהבה, שופעת, חסרת גבולות [6], ללא שנאה או זדון. בדיוק כפי שחצוצרן כביר מסוגל בקלות להשמיע תרועה לארבעת הכיוונים, כך על ידי תרגול זה, ואסטהה, על ... בהתפרשות לכל העולם כולו, מעלה, מטה, מעבר, בכל מקום, כשכל הזמן תודעתו מלאה באיזון נפשי, שופע, חסר גבולות, ללא שנאה או זדון. בדיוק כפי שחצוצרן כביר מסוגל בקלות להשמיע תרועה לארבעת הכיוונים, כך על ידי תרגול זה, ואסטהה, על ... שוהה כך כשהוא נושא בנטל של רעיות ורכוש, או שאינו נושא בנטל? אינו נושא בנטל, המכובד גוטמה. הוא נטול שנאה... נטול זדון... טהור וממושמע, המכובד גוטמה. כך, ואסטהה, הנזיר אינו נושא בנטל, הברהמא אינו נושא בנטל. האם יש לנזיר ... לאחר המוות, בהתפרקות הגוף, ישיג איחוד עם ברהמא שאינו נושא בנטל - זה אפשרי. באותו אופן, נזיר שאין בו שנאה... שאין בו זדון... טהור... בעל משמעת... לכן, שנזיר בעל משמעת, לאחר המוות, בהתפרקות הגוף, ישיג איחוד עם ברהמא - ...

... נזיר מתבונן בתודעה כתודעה? הנה נזיר יודע תודעה אחוזת תשוקה כאחוזת תשוקה, תודעה נטולת תשוקה כנטולת תשוקה, תודעה אחוזת שנאה כאחוזת שנאה, תודעה נטולת שנאה כנטולת שנאה, תודעה תחת אשליה כתחת אשליה, תודעה ללא אשליה כחסרת אשליה, תודעה מכוונת כמכוונת, תודעה מוסחת כמוסחת, תודעה מפותחת כמפותחת, ... מופיעה, והוא יודע כיצד לנטוש תאווה חושית שכבר הופיעה, והוא יודע כיצד לא תופיע בעתיד תאווה חושית שננטשה. אם שנאה נמצאת בו, נזיר יודע שהיא נמצאת... והוא יודע כיצד לא תופיע בעתיד דחייה שננטשה. אם עייפות ועצלות נמצאות בו, ... לקץ הסבל. זו נקראת הבנה נכונה. ומה, נזירים, היא חשיבה נכונה? החשיבה על פרישות, חשיבה על אי אלימות, אי שנאה וכעס, החשיבה על אי פגיעה, זו נקראת חשיבה נכונה. ומה, נזירים, הוא דיבור נכון? הימנעות מלשקר, הימנעות מרכילות, הימנעות ...

... בית או בן בעל בית פונים אל הנזיר הזה כדי לגלות אם יש [לנזיר הזה] שלושה מצבי תודעה: חמדנות, שנאה, ובורות [vii]. [בעל הבית חושב לעצמו: ] האם יש לנזיר המכובד הזה מצבי תודעה שבבסיסם חמדנות אשר עלולים לגרום ... כזו דהמה. החוקר, לאחר שראה שהנזיר חופשי לגמרי מחמדנות, ממשיך לחקור הלאה באם יש לנזיר הזה מצבי תודעה שבבסיסם שנאה. [בעל הבית חושב: ] האם יש לנזיר המכובד הזה מצבי תודעה שבבסיסם שנאה אשר עלולים לגרום לאדם, אשר תודעתו מלאה שנאה, לומר אני יודע למרות שאינו יודע, ולומר אני רואה למרות שאינו רואה... ההתנהגויות הגופניות והמילוליות של האדם המכובד הזה הן כאלה של אדם חסר שנאה. אכן, הדהמה שנלמדה על ידי המכובד הנה עמוקה, קשה לראייה, קשה להבנה, שלווה, נשגבת, מחוץ לתחום המחשבה, מעודנת, והיא ניתנת לידיעה מלאה רק על ידי החכם. אין זה אפשרי לאדם עם שנאה ללמד כזו דהמה. החוקר, לאחר שראה שהנזיר חופשי לגמרי משנאה, ממשיך לחקור הלאה באם יש לנזיר הזה מצבי תודעה שבבסיסם בורות. [בעל הבית חושב: ] האם יש לנזיר המכובד ...

... בקשב [35]. לאחר שזנח תשוקות ארציות, הוא חי עם תודעה חופשיה מתשוקות ארציות, ותודעתו מטוהרת מהן. לאחר שזנח זדון ושנאה, הוא חי עם תודעה שופעת אהבה [36] לרווחת כל היצורים החיים ותודעתו מטוהרת מזדון ושנאה. לאחר שזנח קהות - חושים ועייפות, הוא חי תופס אור [37], עירני ובעל מודעות בהירה ותודעתו מטוהרת מקהות - ... יצורים ואנשים אחרים. הוא יודע תודעה אחוזת תשוקה כאחוזת תשוקה ותודעה נטולת תשוקה כנטולת תשוקה, הוא יודע תודעה אחוזת שנאה כאחוזת שנאה ותודעה נטולת שנאה כנטולת שנאה, הוא יודע תודעה מבולבלת כמבולבלת ותודעה נטולת בלבול כנטולת בלבול. הוא יודע תודעה מוכוונת כמוכוונת ותודעה מוסחת כמוסחת. הוא ... ראה הערה בסוטה 1 2.38. [12] בכל פעם הוא חוזר על השאלה במלואה. [13] Hetu משמעו שורש (לדוגמה, חמדנות, שנאה ואשליה). pacaya משמעו תנאי. [14] kamma: קמה, במקרה זה אין הכוונה למובן הבודהיסטי של פעולה מכוונת או פעולה רצונית. ... VM 1.140) [38] nvaraa: ניוורנה. חמש ההפרעות הן תופעות מנטליות מזיקות המונעות ראייה בהירה של המציאות והן: תשוקה ותאווה, שנאה וזדון, קהות - חושים ועייפות, חוסר - מנוחה ודאגה, וספק. חמש ההפרעות מתפוגגות באופן זמני כתוצאה ממצבי הגהאנה. [39] ...

... בצורה לא הולמת ביחס לתענוגות חושים, דובר שקר, מדבר בצורה זדונית, מדבר בגסות, מרכל. הוא חמדן, בעל רוח מלאת שנאה, ובעל השקפות שגויות. לאחר מותו, הוא מופיע ביעד אומללות, ביעד עגום, בתופת, אפילו בגהינום. אך הנה אדם כלשהו הורג ... בצורה לא הולמת ביחס לתענוגות חושים, דובר שקר, מדבר בצורה זדונית, מדבר בגסות, מרכל. הוא חמדן, בעל רוח מלאת שנאה, ובעל השקפות שגויות. לאחר מותו, הוא מופיע ביעד משמח, אפילו בעולם שמיימי. הנה אדם כלשהו נמנע מלהרוג יצורים חיים, ... ניתן, מהתנהגות לא הולמת ביחס לתענוגות חושים, מאמירת שקר, מדיבור זדוני, מדיבור גס, מרכילות. הוא אינו חמדן, תודעתו ללא שנאה, והוא בעל השקפות נכונות. לאחר מותו, הוא מופיע ביעד משמח, אפילו בעולם שמיימי. אך הנה אדם כלשהו נמנע מלהרוג ... ניתן, מהתנהגות לא הולמת ביחס לתענוגות חושים, מאמירת שקר, מדיבור זדוני, מדיבור גס, מרכילות. הוא אינו חמדן, תודעתו ללא שנאה, והוא בעל השקפות נכונות. לאחר מותו, הוא מופיע ביעד אומללות, ביעד עגום, בתופת, אפילו בגהינום. הנה, אננדה, באמצעות התלהבות, ... בצורה לא הולמת ביחס לתענוגות חושים, דובר שקר, מדבר בצורה זדונית, מדבר בגסות, מרכל. הוא חמדן, בעל רוח מלאת שנאה, ובעל השקפות שגויות. והוא רואה שלאחר מותו, הוא מופיע ביעד אומללות, ביעד עגום, בתופת, אפילו בגהינום. הוא אומר: אכן, ... ניתן, מהתנהגות לא הולמת ביחס לתענוגות חושים, מאמירת שקר, מדיבור זדוני, מדיבור גס, מרכילות. הוא אינו חמדן, תודעתו ללא שנאה, והוא בעל השקפות נכונות, והוא רואה שלאחר מותו, הוא מופיע ביעד משמח, אפילו בעולם שמיימי. הוא אומר: אכן, יש ...

... בצורה דומה, דבר שמביא לפגיעה בעצמו ולסבל בטווח הארוך. בדיוק כך, אדוני כיצד אתם מבינים זאת, אנשי קלמה, כאשר שנאה [ii] עולה באדם האם הדבר לטובה או לרעה? לרעה, אדוני. הדבר קורה כאשר אדם מלא שנאה, מוצף בשנאה, כשתודעתו טבועה בשנאה, שהוא הורג יצורים חיים, לוקח דבר שלא ניתן לו, חוטא ביחסים, דובר שקר, וגורם לאחרים לפעול בצורה דומה, דבר ... לנהוג כמותו, דבר המביא לנחת ואושר בטווח הארוך בדיוק כך, אדוני כיצד אתם מבינים זאת, אנשי קלמה: כאשר חוסר שנאה עולה באדם, האם זה לטובה או לרעה? לטובה, אדוני הדבר קורה כאשר אדם חסר שנאה, שאינו מוצף בשנאה, ותודעתו אינה טבועה בשנאה, שהוא נמנע מלהרוג יצורים חיים, או מלקחת דבר שלא ניתן לו, או מלחטוא ביחסים, או מלדבר שקר, וגורם לאחרים ... אלו על פי שני האפשרויות. זוהי ההטבה הרביעית לה הוא זוכה. [i] תאווה, תשוקה (lobha), באנגלית: passion, lust [ii] שנאה (dosa) בכלל זה גם כעס, עוינות, איבה, כוונה רעה, דחייה. [iii] תעתוע, בלבול, אשלייה, בורות (moha), במובן נוסף גם ...

... איש כלשהו או אישה, הוא בעל אופי כעסני ונרגז. אפילו כאשר מבקרים אותו מעט, הוא נעלב, נעשה כועס, עויין, ושונא, ומראה כעס, שנאה ומרירות. בשל ביצוע מעשים כאלו לאחר מותו הוא מופיע ביעד אומללות, ביעד עגום, בתופת, אפילו בגיהנום. אך אם לאחר ... המובילה לכיעור, כלומר, אדם הוא בעל אופי כעסני ונרגז אפילו כאשר מבקרים אותו מעט, הוא נעלב, נעשה כועס, עויין, ושונא, ומראה כעס, שנאה ומרירות. אך הנה, תלמיד, איש כלשהו או אישה, אינו בעל אופי כעסני ונרגז, אפילו כאשר מבקרים אותו מעט, הוא לא נעלב, לא נעשה עצבני, עויין ושונא, ולא מראה כעס, שנאה ומרירות. בשל ביצוע מעשים כאלו, לאחר מותו, הוא מופיע ביעד משמח, אפילו בעולם שמיימי. אך אם לאחר מותו הוא ... כלומר, אדם אינו בעל אופי כעסני ונרגז אפילו כאשר מבקרים אותו מעט, הוא לא נעלב, לא נעשה עצבני, עויין ושונא, ולא מראה כעס, שנאה ומרירות. הנה, תלמיד, איש כלשהו או אישה, הוא קנאי, אחד שמקנא, מתרעם, לא מפרגן להישגים, כבוד, הערצה, ברכות, והערכה ...