תקציר⬅ בודהיזם - העולם 2 העולם Lokavagga 167 אל תלך בדרכים גסות אל תחיה בחוסר ערנות אל תאחוז בדעות מוטעות אל תשתהה ארוכות בקיום ארצי. 168 התעורר! אל תהיה שאנן! הובל חיים של דהמה ועשייה טובה. ההולכים בדרך הדהמה חיים באושר גם בעולם הזה וגם בעולם הבא. 169 הובל חיים של דהמה ועשייה טובה. אל תוביל חיים בזויים. ההולכים בדרך הדהמה חיים באושר גם בעולם הזה וגם בעולם הבא. ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - תקשורת של העברה אוראלית של הכתבים הבודהיסטים - 3 מימדים קוליים וויזואליים תהליך השינון הוא שמיעתי - קולי (aural). מבלי להסתמך על כלי עזר ויזואליים (visual mnemonic devices), הנזירים משננים לזיכרון את הטקסטים באמצעות קול והקראה. התמיכה היחידה היא במנגינה אליה מחברים את המילים. ברוב המנזרים מתאמנים בשינון הטקסטים ... בתודעה - הקראה של טקסט בקצב ריתמי עוזר להכניס אותו לתודעה, שם הוא מקבל חיים משלו. המשנן מוצא עצמו באופן ספונטני חוזר על המילים. הטמעה ברמה כזו של טקסטים בעלי משמעות נתפסת כדבר מועיל ושומרת על המבנה הארגוני של הלימוד. תועלת נוספת נמצא בהנגשת הלימוד ליצורים שמיימיים - המסורת הבודהיסטית מכירה בכך שנמצאים בעולם גם מספר עצום של יישויות בלתי נראות לאדם. כאשר מדקלים את הטקסטים של הלימוד, מאמינים כי יישויות רבות נמשכות לשמוע את דברי הבודהה ולכן רואים בכך פעולה בעלת סגולות רבות. מלבד טקסט המקור החניכים נדרשים לשנן גם טקסטים של פרשנות. חלק מהחניכים מצליחים לזכור חלקים של כתבי פרשנות המקבילים למאות ואלפי דפי טקסט. שינון זה של כתבי הפרשנות יכול להיות לעזר בשני אופנים: 1. העלאת טענות בזמן דיונים שונים 2. כמודל ... דפי ספר הלימוד או המחברת. המקבילה שלנו למאגר הידע הייתה בראשנו באמצעות שינון". [36] כאשר הטקסטים נלמדים לזיכרון, משמעותם העמוקה מתגלית, והידע שהם מכילים הופך פעיל ושימושי, אחרת יש לאדם רק פיסות מפוזרות של אינפורמציה. רק באמצעות הזיכרון החלקים האלו מתחברים לכדי ידע אמיתי. הבודהה מתאר את שלבי הלימוד המתחילים בכך שהתלמיד מאזין למורה בהקשבה מלאה: כאשר החוקר רואה שהנזיר חופשי לגמרי מבורות, האמון שלו בנזיר מתבסס. עם הופעת האמון [במורה], אדם פונה [אל המורה] ; לאחר שפנה [אל המורה], הוא נותן את דעתו אליו בכבוד; כך, לאחר שנתן את דעתו, הוא מקשיב בערנות ... בו מרץ; כאשר מתעורר בו מרץ, יש לו יכולת ; כשיש לו יכולת, הוא מודט, כשהוא מודט, הוא עושה מאמץ עילאי. כשהוא עושה מאמץ עילאי, אז בעזרת תודעה מכוונת היטב ובאינטנסיביות, הוא מגשים באמצעות הגוף את האמת העליונה ורואה אותה באופן חודר באמצעות חוכמה. (שוורץ, 2006, סוטרת צ'נקי 102) הבודהה רואה בשינון חלק בלתי נפרד מהדרך להבנת הלימוד, על החניך לזכור את ששמע ואז לבחון את הדברים במחשבתו ולאור ניסיונו. יש לזכור שבזמנו של הבודהה, לא היו ספרים או חומרים כתובים בהישג יד ועל כן לימוד מספר לא היה כלל אפשרות. לכן הדרך היחידה להעברת המידע הייתה בעל - פה, וכדי שחניך ילמד היה עליו לזכור את שנאמר ולכן מתוך כורח תלמידיו של הבודהה למדו בעל - פה את הוראותיו. שינון קשור בקשר עמוק ללמידה. הוא מאפשר לנזירים להטמיע את תוכן הטקסטים שהם לומדים. כפי שמנסח זאת וויליאם גרהם "עצם הפעולה של למידת הטקסט בעל - פה מפנימה אותו בדרך של הכרות אינטימית שאין אפילו עם ספר שקוראים לעיתים קרובות. שינון הוא ספיגה אינטימית של טקסט, והיכולת לצטט או לדקלם קטע מהזיכרון הוא משאב רוחני שמתחבר ישירות כפעולה של הגות, אמונה עיון והרהור. " (Graham, 1987, 160) כאשר שאלו את הבודהה מה הדבר שמסייע ביותר להבנת המשמעות, הוא טען שזכירה של הלימוד היא הדבר התורם ביותר וללא זכירתו לא תיתכן חקירה: "גוטמה, איזה גורם מסייע ביותר לחקירת המשמעות? אנו שואלים את המכובד גוטמה בעניין הגורם המסייע ביותר לחקירת המשמעות. " "בהארדוואג'ה, זכירת הדהמה היא דבר מסייע ביותר ... את משמעות הדברים הוא מתרגל על פיהם וחוקר את תופעות המציאות, מתוך התבוננות וחקירת המציאות צומחות תובנות ביחס לאופי המציאות והחניך רוכש חוכמה המובילה אותו לשחרור הכבלי הקיום והסבל. מודל תקשורת בהעברה אוראלית כסיכום לכל הניתוח שנעשה אני מציע מודל תקשורת שמתאר את העברת הטקסטים הבודהיסטים במשך ההיסטוריה. יתכן ומודל זה או חלקו יוכל לתרום להבנת מערכות העברה אוראליות נוספות, על מאפייניהם כפי שהוצגו לאורך כל העבודה. נתחיל בכך שהעברה אוראלית דורשת שני צדדים: צד שמעניק וצד שמקבל אותם. אם מאבדים עניין בתורת הלימוד ואין מי שיקשיב לטקסט הלימוד דועך ונעלם, או אם מספר המעניקים פוחת ונותרים מספר מצומצם של זקנים בעלי זיכרון חלש אזי סביר שהטקסטים יהיו חלקיים, שגויים, או יעלמו בכלל. אם כך כשל באחד הצדדים מפסיק את ההעברה ובכך את התקשורת של הטקסטים. המסורת יצרה מערכת מאורגנת ושיטתית החל מימיו של הבודהה ובהמשך באמצעות תלמידיו. מטרה של המסורת הייתה לימוד של חברי קהילת הנזירים עצמה ולימוד כל ההולכים בדרך והמתעניינים לרבות גם אנשים בעלי אמונות ממסורות אחרות. הלימוד של הבודהה היה תמיד פתוח לכל, ולכן המסורת השתדלה להפיץ ולאפשר את זמינות הלימוד בכל מקום בו הגיעה, כך שהתקשורת מעולם לא ניסתה להיות מוצפנת או חבויה, אלא פתוחה וזמינה. הטקסטים של שיחות הבודהה ותלמידיו ניחנים במאפיינים המוכוונים לקלות שינון ולימוד בעל - פה, בין אם זה פורמולות, פסקאות שגורות, חזרתיות ועזרים אחרים שהוזכרו קודם לכן. כך המסר שעובר הנו מגובש, מפורמט ובנוסח אחיד וברור עם הרבה כפילויות המאמתות זו את זו. המסורת תמכה בהעברת הטקסטים ויצרה מערכת שינון ... לתלמידים במשך הדורות הבטיח את שמירת המסר באופן רציף באופן יוצא דופן גם ללא אמצעים טכנולוגיים מיוחדים אלא באמצעות כשרונם ויכולת האנושית של הנזירים כמעט באופן בלעדי. באופן סכמטי נוכן לייצג את ההעברה של הטקסטים כמערכת תקשורת באופן הבא: על רצף הזמן נוכל לראות את התהליך שהחל בבודהה, המשיך בתלמידיו הראשונים שיצרו נוסח אחיד לטקסטים, ומשם הפצה לנמענים במרחב ובזמן תוך התכנסות מחזורית באסיפות לשם בקרה ועריכה מחודשת למניעת רעש. כאשר נוצרו השקפות שהיו רחוקות מידי מהמסר המקורי הן נפרדו ממנו והפכו לזרמים חדשים של המסורת הבודהיסטית (כדוגמת המהאינה). כאשר היה כשל בטכנולוגיה מסויימת (האוראלית במקרה זה) או כאשר הופיעו טכנולוגיות תקשורת חדשות (כתב, הקלטת קול, מדיה דיגיטלית ואינטרנט) הן נוספו במקביל לתמיכה בשימור המסר. כך נוכל להציג את תהליך העברת הכתבים הבודהיסטים על רצף הזמן: טכנולוגיות התקשורת החדשות שנוצרו בהיסטוריה פתחו אפשרויות חדשות, יצרו פתח לטעויות ורעש חדש ועדיין המדיום האוראלי נותר בשל מאפיינים ייחודיים שמתאימים למסורת הלימוד הבודהיסטית אשר אין להם תחליף. טכנולוגיות חדשות יצרו אפשרויות נוספות בשלושה מימדים: 1. כמדיום לשימור הטקסטים - שימור הטקסטים בספרים, בקלטות שמע, בקלטות וידאו, בתקליטורים, במחשב ובאינטרנט. 2. כמדיום להפצת המסר לנמענים רבים ובמרחב עצום - הטכנולוגיית החדשות כדוגמת האינטרנט מאפשרות ... כלל עולמית של הטקסטים והלימוד, קיימים מספר יתרונות יחודיים למדיום האוראלי שטכנולוגיות אלו לא מאפשרות. המדיום האוראלי יוצר קשר אישי ומתערב של המשנן עם הטקסט ועל אף האפשרות לשגות או לשכוח עדיין הוא ביחסים מתמידים של הזכרות והטמעה תוך העמקת ההבנה בתכני הטקסט. בהקשר של הלימוד הבודהיסטי הערך של מאפיינים אלו הנו בעל חשיבות גדולה מאחר ומטרת הטקסטים והעברתם היא לימוד ולימוד דורש התערבות אינטראקטיבית בין המידע ללומד כדי ליצור ידע של ממש. כך נראה ששימור הטקסטים והלימוד יכולים להשמר כל עוד תימשך שרשרת אותנטית של קהילת מורים ותלמידים המהווים בקרה מתמדת ומאגרי איחסון לטקסטים הבודהיסטים. סיכום עבודה זו הציגה את המסורת הבודהיסטית האוראלית מראשית הבודהיזם ועד היום כמערכת תקשורת אוראלית מאורגנת ומוכוונת בעלת מאפייניה יחודיים תוך פיתוח מערכות בקרה לשימור ודיוק. מערכת זו קיימת כבר למעלה מ - 2500 שנה ומבוססת על דברי הבודהה והמסר שבלימוד שהציג. העברת מסר זה נעשתה בנאמנות על ידי הסנגהה, קהילת התלמידים שלו, שהלכו בדרכו ופעלו על פי הלימוד כמו גם הפיצו אותה לנמענים רבים בארצות רבות. קהילה זו כוננה מערכת שינון משוכללת של ה'בהאנקה' שרובם היו נזירים שהקדישו עצמם למשימת שימור הלימוד במדוייק. בעבודה זו נבחנו שלושת האספקטים של מערכת התקשורת הבודהיסטית - פעילות המסורת הבודהיסטית החל מהבודהה ותמיכתה בלימוד, מאפיינים יחודיים של הטקסטים האוראליים, ומערכת השינון שפועלת בקהילת הנזירים. הבודהה עצמו היה מעוניין בשימור התורה ולשם כך ניסח את הלימוד בפורמולות ותבניות הקלות להבנה ולזכירה בעל - פה מאחר והמדיום האוראלי היה האמצעי העיקרי ללימוד כמו גם להעברת מידע. בנוסף הבודהה יצר מערכת משמעת לקהילת תלמידיו שיכלו לשאת בזכרונם ולשמר באמצעות הבנתם האישית את הלימוד הלאה במרוצת הדורות. המסורת הבודהיסטית המשיכה לשמר ולפתח את שיטת הלימוד כמו גם שיטות וטכניקות לשינון, בקרה ודיוק כדי למנוע עיוותים במסרים. המסורת אימצה טכנולוגיות תקשורת שונות כדי לתמוך בלימוד, בשימור ובהפצה של התורה הזו, ועדיין שימרה את המדיום האוראלי בשל מאפייניו הלימודיים היחודיים. המחקר הניח שניתוח מבנה ... ופסקאות שגורות, חזרתיות, מאפיינים של עזרי שינון מכוונים כגון מיון, ארגון על פי אורך, וחלוקה לקבוצות, ומאפיינים של אנליטיים ופדגוגיים של רשימות ממוספרות, ניתוח הדרגתי, שאלות ותשובות ומאפיינים פואטיים של משקל וחריזה. הפורמולציה של הקאנון מצביעה על לימוד מתודולוגי שיצר הבודהה, אשר לאחר מותו שימש כמורה עצמו. המסורת יצרה אירגון ועריכה בתהליך של קאנוניזציה אל קובץ סגור שכונה 'טיפיטקה' והשתמשה בכלים והקשרים כמותיים והקשרים תוכניים של הטקסטים אשר שימשו את מערכת השינון בהקשר לבהאנקה אשר הופקדו לשמר חלקים שונים של קורפוס הטקסט ויצרו סדר ויעילות באיתור ... בצוותא. כאשר שינון עם מספר גדול של נזירים מצליח לבטל חוסר דיוקים. כך האינטראקציה אם בדיקלום משותף עם נזירים אחרים או בין המורה לתלמיד מונעת חוסר דיוקים בהיבטים המילוליים ומונעת חוסר הבנות בהיבטים תוכניים בהתאמה. המסורת יצרה מערכות לשמירת האותנטיות בהתאם להוראותיו של הבודהה, ביניהן ארבעת הסמכויות (maha-padesa) המאושרות כמקור קביל, ושש הקטגוריות (petakopadesa) אליהן ניתן לסווג היבטים של הלימוד. הטענה הנובעת מאלו היא שהשיחות הקאנוניות אינן גוף ספרותי אלא משמשות כתבניות לימוד מסורתיות ולכן מושג האותנטיות אינו האמת ההיסטורית אלא ההתאמה שלו ללימוד ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - הדרך שלי לאנטאיז'י / מוהו נולקה הגעתי לאנטאיז'י לראשונה בגיל 22. תרגלתי זאזן במשך שש שנים במספר דוג'ואים שונים, וכשלא תרגלתי בדוג'ו, ישבתי יום - יום לבד. בכל - זאת הישיבה היומיומית במשך שעה או שעתיים לא הספיקה לי והתרגול בדוג'ו נראה לי יותר תחביב מדרך - חיים. הזאזן נקרה בדרכי לראשונה בגיל 16, ובגיל 17 כבר הייתי כמעט בטוח לחלוטין שזהו הדבר אותו אני רוצה לעשות בחיי. היה נדמה לי שזהו הדבר אותו חיפשתי תמיד, מבלי לדעת היכן יימצא. התכנית המקורית שלי הייתה לנסוע ליפן ולהפוך לנזיר מיד בתום התיכון. מדוע לטרוח וללכת לאוניברסיטה כדי ללמוד מה שנדמה היה כמשעמם? מתמטיקה ... לראות כיצד נושאים אלה היו קשורים לחיי. הדבר היחידי שהיה לו היגיון היה זן. כולם ניסו לשכנע אותי לוותר על הרעיון, אבל אף - אחד לא הצליח בכך, עד שאותו מורה עצמו שהכיר לי את תרגול הזאזן המליץ שאמתין מעט, שאלמד יפנית ושאכשיר את עצמי לאיזו עבודה שאוכל להתפרנס ממנה כשאחזור לגרמניה. עד אותו רגע לא חשבתי כלל על פרנסה, אבל הזהירו אותי שיש מקרים רבים של אנשים שחיו במנזרי - זן כל חייהם רק מכיון שלא הייתה להם ברירה. הם לא יכלו לחזור לחברה, כיון שלא היו להם הכלים לחיות בתוכה. לא יכולתי ... בגיל 22 הרגשתי שאני לא יכול להמתין עוד כדי להתקרב אל מה שחשבתי שהוא "זן אמתי", והחלטתי לקחת שנת - שבתון וללמוד באוניברסיטת קיוטו. במשך שלושת החודשים הראשונים השתתפתי במפגשי הזאזן השבועיים במרכז לזן סוטו בקיוטו ובסששינים החודשיים בסונובה, מחוץ לקיוטו. חיי האוניברסיטה ביפן התגלו כמשעממים ממש כמו חיי האוניברסיטה בגרמניה, וזן לא היה למציאות החיים בקיוטו. זן התקיים רק עבור תיירים, לא היו אפילו דוג'ואים שבהם התקיים תרגול יומי. כהני זן היו אנשי עסקים ללא כל עניין בתרגול, ומנזרים ... תשובתו הייתה: "זהו מה שדוגן זנז'י קורא לו 'סמאדהי של הגשמת העצמי'. עליך לקרוא את השובוגנזו! "1 חודש אוגוסט הביא אתו שיעורים נוספים "בסמאדהי של הגשמת העצמי". באוגוסט המקדשים הבודהיסטים ביפן עסוקים מאד בטקסים לכבוד המתים של חברי הקהילה של המקדש. הכהן של המקדש בו שהיתן היה עסוק מאד בעזרה למקדש גדול בקיוטו, ובמשך שבועיים היה יוצא מוקדם בבוקר לקיוטו וחוזר לשורינז'י מאוחר בלילה רק בשביל לישון. כל האחרים עזבו לחופשת הקיץ שלהם, וכך מצאתי עצמי עוקב אחר הלו"ז היומי לגמרי לבד. בחמש בבוקר רץ ברחבי המקדש עם פעמון, הגם שלא היה את מי להעיר. יושב זאזן במשך שעתיים, מכין את ארוחת הבוקר, מנקה, יוצא לסאמו [עבודה בודהיסטית (סב)], מחמם את האמבט ואחרי ארוחת - הערב עוד שעתיים של זאזן לגמרי לבד. אכן שיעור מאלף למי שהלך למקדש זן כדי שיורו לו "זן". "סמאדהי של הגשמת העצמי", או כפי שאני קורא לו כיום: תרגול למבוגרים. על אנטאיז'י שמעתי לראשונה בתחילת השהות שלי בשורינז'י ממתרגל בשם ג'ורג'. ג'ורג' שהה באנטאיז'י שבועיים בזמן האביב, ולמרות שלא עלה בידו לתקשר עם הנזירים שכולם היו יפנים, ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - השיחה עם דיגהנקהה השיחה עם דיגהנקהה Dghanakha Sutta Majjhima Nikya 74; Majjhimapasapi 24, (M I 497) כך שמעתי: בפעם אחת, הבודהה שהה במערת סוקרקהטה על גבעת גיג'הקוטה בסמוך לראג'גהא. אז דיגהנקהה [i], פרוש משוטט, הגיע אל הבהגווה והחליף עמו ברכות נימוסים. לאחר שסיים את דברי הברכה, הוא נעמד [ii] במקום ראוי. בעודו עומד כך, הוא פנה אל הבהגווה: "אני ... גוטמה, זה מעולה! הו גוטמה, זה מעולה! הדהמה הובהרה בדרכים רבות על ידי המכובד גוטמה כאילו מה שהונח הפוך יושר, כאילו מה שהוסתר נחשף, כאילו הוצגה הדרך הנכונה למי שאבד, כאילו הודלקה מנורה בעלטה כך שבעלי ראיה יוכלו לראות צורות. אני לוקח מחסה בבודהה, אני לוקח מחסה בדהמה, אני לוקח מחסה בסנגהה. יזכור נא אותי המבורך כתלמידו, בעל - בית שלוקח מחסה בו מעתה ועד סוף חייו. [i] דיגהנקהה (Dighanakha) היה אחיינו של המכובד סאריפוטה. כמחצית חודש לאחר שסאריפוטה הפך לנזיר בדרכו של הבודהה, דיגהנקהה הגיע לחקור מדוע נשאר דודו עם הפרוש גוטמה זמן כה רב. [ii] נעמד - בניגוד לדודו, המכובד סאריפוטה, אשר עמד שם ונופף במניפה לטובת הבודהה. [iii] דיגהנקהה מתכוון בעצם שהוא לא מקבל את כל ההשקפות או הדעות בדבר לידה מחדש מאחר והוא אוחז בהשקפת אניהיליסטית (uccheda). אך הוא לא מצהיר זאת במפורש. [iv] אגיבסנה (Aggivessana): שם השבט של דיגהנקהה. [v] על פי ... אחרים. מבין שלוש ההשקפות הללו, האדם המחזיק בהשקפת הנצחיות מאמין שיש חיים נוספים ושמעשים טובים ורעים הם בעלי תוצאות עתידיות; הוא עושה מעשים טובים ונמנע מלעשות מעשים רעים, אך מוצא הנאה במעגל החיים המתמשך. כאשר הוא שומע את הדהמה מפי הבודהה או מפי תלמידיו של הבודהה, הוא לא מוכן לוותר על השקפת הנצחיות שלו. כך הסכנה או הפגם בהשקפת הנצחיות הזו אינה הרסנית אך יש לה חיסרון של להיות עקשן ולא להרפות קשה לעקור מהשורש. האדם המחזיק בהשקפה של אניהיליזם לא מאמין שיש חיים נוספים או שמעשים טובים ורעים הם בעלי תוצאות עתידיות; הוא לא עושה מעשים טובים ולא מפחד להיות מעורב במעשים רעים, והוא לא מוצא הנאה במעגל החיים המתמשך. כאשר הוא שומע את הדהמה מפי הבודהה, או מפי תלמידיו של הבודהה, הוא יכול לוותר בקלות על השקפתו האניהיליסטית ולקחת על עצמו את התרגול של שלמות ראויה (paramis) בקיום אחר קיום, ולבסוף יוכל להפוך אפילו לבודהה או תלמיד נאצל של הבודהה. כך הסכנה או הפגם בהשקפה האניהיליסטית הנה הרסנית, אך האמונה יכולה להכות שורשים בקלות יחסית. [vi] ארהנט (יצור משוחרר, מואר) משתמש בביטויים שגרתיים כגון "איש", "אישה", "יצור חי", "אני", "אתה", "הוא" וכו' אך הוא לא ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - שמחה שמחה Sukkhavagga 197 אנו חיים בשמחה ידידותיים בין העוינים. בין אנשים עוינים אנו חיים חסרי שנאה. 198 אכן, אנו חיים בשמחה חסרי ייסורים בין המתייסרים. בין המתייסרים אנו חיים חסרי ייסורים. 199 אכן, אנו חיים בשמחה חסרי כמיהה בין הכמהים. בין הכמהים אנו חיים חסרי כמיהה. 200 אכן, אנו חיים בשמחה חסרי קשרים לדבר. ניזונים מהתעלות נחייה כישויות הקורנות. 201 ניצחון מוליד טינה המובס חי בכאב. השלווים חיים בשמחה וזונחים ניצחון ותבוסה. 202 אין אש ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - השיחה עם לוהיצ'ה - מורים טובים ורעים השיחה עם לוהיצ'ה מורים טובים ורעים Lohicca Sutta הברהמין לוהיצה (Lohiccabrhmaavatthu) כך שמעתי. פעם אחת הבודהה נדד בקוסלה עם קבוצה גדולה של כחמש - מאות נזירים וכאשר הגיע לסאלבטיקא, הוא נשאר שם. באותה עת, הברהמין לוהיצ'ה התגורר בסאלבטיקא, מקום מאוכלס בצפיפות, עשיר בדשאים, עצים, מים ותירס, אשר הוענק לו על ידי פסנדי, מלך קוסלה, כמתנה מלכותית ... בחדשים. אני מכריז שזה מעשה רע ששורשיו בהיאחזות, שכן מה יכול לעשות אדם עבור זולתו? ' לאחר מכן לוהיצה שמע שהפרוש גוטמה הגיע לסאלבטיקא ובנוגע לאדון המכובד הזה נפוצו דיווחים טובים: 'האדון המכובד הזה הינו ארהנט, ראוי להערכה, בודהה ער בשלמות בזכות עצמו, מושלם בידע ובמוסר, הוא שהלך - מעבר, יודע העולמות, הטוב במאמנים את אלו הראויים לאימון, מורה בני האדם והישויות השמימיות, בודהה, טהור מעבר לכל ספק. הוא מגלה את העולם הזה לידיעת אחרים עם כלל הדוות, המארות, והברהמות שבו, את הדור הזה עם הפרושים והברהמינים, השליטים והאנשים, לאחר שהבין אותו בידיעה ישירה. הוא מלמד את הדהמה הטובה בהתחלה, טובה באמצע, וטובה בסוף, ... ולוהיצה אמר לבהסיקה הספר: "בהסיקה ידידי, גש אל הפרוש גוטמה, דרוש לבריאותו בשמי ואמור לו כך: 'אנא מהמכובד גוטמה שיסעד מחר יחד עם נזיריו בשולחנו של הברהמין לוהיצה'" "בסדר גמור, אדוני", אמר בהסיקה, ומילא את השליחות. והבודהה הסכים בשתיקה. לאחר שבהסיקה הבין את הסכמת המכובד בשתיקה, קם ממושבו וחלף על פני הבודהה תוך שהוא שומר את ימינו כלפיו. ולאחר מכן חזר אל לוהיצה וסיפר לו על הסכמת המכובד. ומשהתקרב הלילה לקיצו, לוהיצה דאג שיוכנו בביתו מזונות קשים ורכים. ואז שלח את בהסיקה להודיע למכובד שהארוחה מוכנה. והבודהה, לאחר שהשקים מוקדם בבוקר, לקח את גלימתו וקערתו, והלך יחד עם נזיריו לסאלבטיקא. ובהסיקה הספר הלך בקרבת הבודהה ואמר: "אדוני, הלך המחשבה המרושע הבא ארע ללוהיצה... אכן אדוני, אלו המחשבות של הברהמין לוהיצה. " "יתכן שכך הדבר, בהסיקה, יתכן שכך הדבר. " הפגישה עם הברהמין לוהיצ'ה (Lohiccabrhmanuyoga) לאחר שהבודהה הגיע למעונו של לוהיצה והתיישב על הכסא שהוכן לכבודו, לוהיצה שירת את הבודהה ומסדר הנזירים במו ידיו, והציע להם מבחר של מזונות קשים ורכים עד ששבעו. משהסיר המכובד את ידו מן הקערה, לקח לוהיצה מושב נמוך והתיישב בצד אחד. והבודהה פנה אליו ואמר: "לוהיצה, האם נכון שהלך המחשבה המרושע הבא ארע לך... (כמו בפסוק 2)? " "אכן כן, המכובד גוטמה. " "אמור לי, לוהיצה, האין אתה מתגורר בסאלבטיקא? " "אכן כן, המכובד גוטמה. " "ובכן, אם אדם מסויים יאמר: 'הברהמין לוהיצה שוכן ... המורים עליהם אמרתי שהם ראויים לגנאי. " מורים שאינם ראויים לגנאי (Nacodanrahasatthu) לאחר מכן אמר לוהיצה: "גוטמה המכובד, האם יש בעולם מורים שאינם ראויים לגנאי? " - 55 'הנה לוהיצה, טטהאגטה מופיע בעולם, ארהנט, ראוי להערכה, בודהה ער בשלמות בזכות עצמו, מושלם בידע ובמוסר, הוא שהלך - מעבר, יודע העולמות, הטוב במאמנים את אלו הראויים לאימון, מורה בני האדם והישויות השמימיות, בודהה, טהור מעבר לכל ספק. הוא מגלה את העולם הזה לידיעת אחרים עם כלל הדוות, המארות, והברהמות שבו, את הדור הזה עם הפרושים והברהמינים, השליטים והאנשים, לאחר שהבין אותו בידיעה ישירה. הוא מלמד את הדהמה הטובה בהתחלה, טובה באמצע, וטובה בסוף, ... זה בדיוק כמו ליישר את מה שהפוך, או לחשוף את מה שמוסתר, או להראות את הדרך הנכונה למי שאבד, או להביא מנורה אל מקום חשוך כך שבעלי ראיה יוכלו לראות עצמים, באותו אופן, המכובד הציג את הדהמה בדרכים רבות. אני שם את מבטחי בבודהה, בדהמה, ובסנגהה. יקבל נא אותי גוטמה המכובד כחסיד מעתה ועד סוף חיי! " [1] Kusala dhamma: אין הכוונה לתורת הבודהה אלא לכל תורה שהיא או הבנה בקשר לטבע הדברים. [2] Niraya v tiraccna-yoni v. [3] dhamma: אך לא בהכרח תורת הלימוד של הבודהה. [4] הבודהה חוזר על האמירה של לוהיצ'ה. [5] Naraka: מילה נרדפת ל - niraya, ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - פאלי - שפת הכתבים פאלי (Pli) או פאלית היא השפה של הבודהיזם המוקדם המכונה תהרואדה והיא קרובה באופיה לניבים ההודים מסביבות המאה הרביעית לפני הספירה, זמנו של הבודהה שקיאמוני. הבודהה ככל הנראה לימד בשפה מדוברת, שפת העם, ודרשותיו לא נכתבו אלא שוננו והועברו בעל - פה מדור לדור. הדרשות הועלו על הכתב בסרי לנקה במאה הראשונה לפני הספירה והן מהוות חלק גדול מהקנון הבודהיסטי המכונה "טיפיטקה" - שלושת הסלים. מבחינה בלשנית פאלי קרובה לסנסקריט, השפה הקלאסית של הודו, והיא חולקת איתה הברות, כללים דקדוקיים ואוצר מילים חלקי. התעתיק של מונחים בפאלי נעשה בדרך כלל באותיות לטיניות. כיוון שבכתיב העברי לא קיימים כל העיצורים והתנועות שבשפה הפאלית, נעשה שימוש בניקוד האותיות העבריות לסימון התנועות ברמת דיוק מקורבת. ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - לא עצמי - מושגי יסוד בדהמה אנטא (anatt) - לא - עצמי או חוסר - עצמיות, הוא אחד הנושאים היותר סבוכים בתורתו של הבודהה. הסוטרה השניה אותה לימד הבודהה את חמשת תלמידיו הראשונים היתה בעניין 'לא - עצמי' ובסיומה חמשת התלמידים הפכו למוארים - ארהנטים (arahants). חוסר - עצמיות הוא גם אחד משלושת מאפייני היסוד של כל התופעות בעולם - השתנות מתמדת, סבל, וחוסר - עצמיות. מאפיין זה הנו עובדת מציאות מתוך גילוי של הבודהה ואינו נחשב השקפה או דעה תיאורתית. האמונה שרווחה בהודו בימיו של הבודהה המשותפת להרבה אמונות ברחבי העולם היא שלאדם יש פן גופני ופן מנטלי בו מתקיימת נשמה או רוח באופן קבוע מלידתו ועד מותו. על פי חלק מהאמונות גם לאחר מות האדם נשמה או רוח זו ממשיכה להתקיים בין אם בעולמות אחרים, בגן - עדן וגיהינום, בין אם מופיעה מחדש בגוף אחר, או ממתינה לימות המשיח כדי לחזור למעגל החיים. הבודהה בחן את כל התופעות הפיזיות והמנטליות המרכיבות את האדם ולא מצא כל נשמה או רוח כזו המתקיימת באופן קבוע, אלא נהפוכו, נמצא שכל התופעות משתנות, נעלמות ומופיעות מחדש ללא הרף, ואין דבר הנותר יציב וקבוע. המונח "לא - עצמי" מתייחס לחמשת המצרפים (khandha) שהם כינוי לאוסף התופעות החומריות - מנטליות המכונה 'אדם'. וכך אומר הבודהה: "נזירים, גוף (kya) הוא לא - עצמי. אם הגוף היה עצמי הוא לא היה גורם לעצמו אי נוחות. אז [במקרה והגוף היה עצמי] היה ניתן לומר 'שהגוף הזה יהיה כך, שהגוף הזה לא יהיה כך'. אך בדיוק מהסיבה שגוף הוא לא עצמי, הוא גורם לעצמו אי נוחות. ולא ניתן לומר 'שהגוף הזה יהיה כך, שהגוף הזה לא יהיה כך' [v]. באותו אופן נאמר גם לגבי הרגשה (vedan), זיהוי (גם תפיסה ... האלו גורמות אי נוחות לעצמן, ואין שליטה אמיתית עליהן. כל התופעות האלו משתנות ללא הרף (annica) ומעיקות (dukkha) ולכן לא ניתן לומר שהן עצמי. הבודהה שואל את תלמידיו: 'והאם זה נכון להתייחס למה שאינו קבוע, מעיק, נתון לשינוי כ'זה שלי, זה עצמי, זה אני'? ' ועל כך תלמידיו משיבים בשלילה, שכן הם רואים זאת מתוך התנסותם האישית, מתוך התבוננות ערה בתופעות הפיזיות והמנטליות. אם כך, כיצד זה שאדם לכל אורך חייו חש בעצמיותו כדבר ממשי ואמיתי? מדוע קיימת תחושת של אגו הקיים בקביעות מרגע הלידה ועד רגע ... לעצמו, לאני, או כשלו, בעצם פועלות במסלולן על פי גורמים וסיבות שאינם בשליטתו, וכל אותן תופעות משתנות לבלי הרף ומעיקות. הראיה הנכונה מנוסחת על ידי הבודהה באופן הבא: 'לכן, נזירים, כל גוף [הרגשה, תפיסה או זיהוי, דחף לפעולה, הכרה] שהוא, אם בעבר, בעתיד או בהווה; פנימי או חיצוני; גס או מעודן; פשוט או עילאי; רחוק או קרוב: כל גוף [הרגשה, תפיסה או זיהוי, דחף לפעולה, הכרה] שהוא צריך להראות כפי שהוא באמת עם הבחנה נכונה כ'זה לא שלי, זה לא עצמי, זה לא אני'. נגסנה, נזיר בודהיסט מואר, נשאל על ידי המלך מילינדה היווני מהו אותו דבר אשר מכנים 'אדם' אם הבודהה טוען לחוסר עצמיות. נגנסה המשיל את חמשת המצרפים, למרכבה ושאל את המלך בעניין: האם האופן הוא מה שמכונה "מרכבה"? והמלך השיב שהאופן אינו המרכבה אלא מהווה רק חלק מהמרכבה. האם הגלגלים הם מה שמכונה "מרכבה"? והמלך השיב לא, הגלגלים הם רק חלק מהמרכבה. וכך שאל הנזיר לגבי מרכיבים שונים של המרכבה, והמלך השיב שאין הם המרכבה עצמה. אם כך שאל נגסנה, מהי ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - ההצגה הקצרה על קמה ההצגה הקצרה של קאמה Cakammavibhanga Sutta Majjhima Nikya, 135 כך שמעתי. בפעם אחת הבודהה התגורר בסאווטהי בחורשת ג'טה, בפארק של אנאטהפינדיקה. אז הברהמין - תלמיד סובהא, בנו של טודיה, הלך אל הבודהה והחליף עמו ברכות. לאחר ששיחת הנימוסין הסתיימה, הוא התיישב בצד אחד ושאל אותו: "אדון גוטמה, מה הגורם והתנאים לכך שנמצאים בני אדם פחותים ונעלים? מאחר ונראה כי ישנם אנשים קצרי - חיים וארוכי - חיים, חולים ובריאים, מכוערים ויפים, בעלי השפעה וחסרי השפעה, עניים ועשירים, ממעמד נמוך וממעמד גבוה, טיפשים וחכמים. מה הגורם והתנאי ... "אינני מבין בפרטים את משמעות האמירה שהאדון גוטמה הציג בקצרה מבלי לבאר את פירושה. טוב יהיה אם אדון גוטמה ילמד אותי את הדהמה כך שאבין בפרטים את משמעות האמירה של האדון גוטמה. " אם כך תלמיד, הקשב היטב ושים לב למה שאומר. "כן אדוני, " השיב הברהמין - תלמיד סובהא. הבודהה דיבר כך: הנה, תלמיד, איש כלשהו או אישה, הורג יצורים חיים, רצחני, עם דם על ידיו, נוטה לריבים ואלימות, חסר רחמים וחמלה כלפי יצורים חיים. בשל ביצוע מעשים כאלו, לאחר מותו, הוא מופיע מחדש ביעד אומללות, ביעד עגום, בתופת, אפילו בגיהנום. אך אם לאחר מותו, הוא לא מופיע ביעד עגום, בתופת, בגיהנום, אלא חוזר שוב למצב אנושי, היכן שהוא ... אנשים חכמים. יצורים חיים הם הבעלים של פעולותיהם, היורשים של פעולותיהם; הם נולדים מתוך הפעולות שלהם, כבולים לפעולות שלהם, פעולותיהם הן מקום המחסה שלהם. הפעולות הן מה שמבחין בין יצורים פחותים לנעלים. כאשר דבר זה נאמר, הברהמין - תלמיד סובהא, בנו של טודיה, אמר לבודהה: "מצויין, אדון גוטמה, מצויין! אדון גוטמה עשה את הדהמה ברורה בדרכים רבות, כאילו יישר את מה שהפוך, חשף את מה שמוסתר, הראה את הדרך הנכונה למי שאבד, או הביא מנורה אל מקום חשוך כך שבעלי ראיה יוכלו לראות צורות. אני לוקח מחסה בבודהה, בדהמה, ובקהילת הסנגהה של הנזירים. יזכור נא אותי אדון גוטמה כמאמין בעל - בית שלקח מחסה בו מעתה עד סוף חייו. ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - השיחה עם ג'אליה השיחה עם ג'אליה Jliya Sutta שני הנוודים (Dvepabbajitavatthu) כך שמעתי [1]. פעם אחת הבודהה התגורר בקוסמבי, בפארק גהוסיטה. ושני נוודים, מנדיסה וג'אליה, תלמידיו של הפרוש בעל קערת העץ, הגיעו אליו ולאחר שהחליפו ברכות נימוסין התיישבו במקום ראוי... (ההמשך בדומה לסוטה 6) כך אמר המכובד ושני הנוודים שמחו מדבריו. [1] מסיבה כלשהי החלק האחרון של סוטה 6 חוזר כאן כסוטה ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - וויכוח עם ספקן - 1 השיחה עם פאיאסי וויכוח עם ספקן Pysi Sutta פאיאסי סוטהI.כך שמעתי. פעם אחת המכובד קומארה - קספה [1] נדד סביב קוסלה עם קבוצה גדולה של כחמש מאות נזירים, והגיע לעיירה בשם סטביא. שם נשאר להתגורר מצפון לסטביא ביער סימספא. [2] ובאותה העת הנסיך פאיאסי התגורר בסטביא, מקום מאוכלס בצפיפות, עשיר בעשב, עצים, מים ותירס, אשר הוענק לו על ידי פסנדי, מלך קוסלה, כמתנה מלכותית עם סמכות מלכותית. סיפורו של ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - להפוך נביחה אמתית להבהב - חלק 2 זן בודהיזם / זאזן - להפוך נביחה אמתית להבהב - חלק 1. איתמר: סבסטיאן תודה על תשובתך אני בהחלט מרגיש את הדברים שהזכרת, איך אתה לכאורה מחפש שינוי אבל רעיון השינוי האמתי מפחיד ובלתי נתפס, ואיך עולות המחשבות שממסמרות אותך למקום. שאלה אחת לגבי נקודה שאתה מזכיר, העשייה למען הזולת. כאשר אני עושה משהו בשביל מישהו ... לעודד אותי. יכול להיות נחמד להיפגש אם תגיע לתל - אביב (למרות שאינני יודע על מה נדבר וכנראה שאחוש בושה לפגוש אותך אם לא אתמיד בתרגול) כך או כך, אני מרגיש שעזרת לי בתודה איתמר סבסטיאן: שלום איתמר. אני אתחיל מהסוף - אין בבודהיזם הצלחה וכישלון. אף - אחד לא יכול לחיות את החיים שלך במקומך ואתה לא חייב לאף - אחד דין וחשבון על מספר שעות הישיבה שלך. לכן הייתי מבקש ממך לוותר על רגש הבושה. אני בטח לא שופט אותך ואתה ודאי לא צריך לשפוט את עצמך על פי מה שנדמה לך שאחרים חושבים. אני מאד שמח על מה שאתה מספר על הזנדו בתל - ... לדעתך על הנושא ובנוסף על איזה שיטה אתה ממליץ. (לפי מה שהבנתי אתה תתקשה לתת לי מנטרה כי היא צריכה להיות מותאמת לבן אדם).. בתודה גיא. סבסטיאן: שלום גיא. אני לא יודע עד כמה באמת אני יכול לעזור לך. אני מתרגל זן. זן הוא בודהיזם. נכון שבמובנים רבים המקורות של המסורת אותה אני מתרגל הם סיניים אבל זה נכון חלקית. הבודהיזם הגיע לסין מהודו וגם הזן במובן הזה מקורו בהודו. בסופו של דבר אני לא איש אקדמיה. לא מעניינות אותי תיאוריות על מקורות הזן והבודהיזם. אני יודע מה אני מתרגל. בשביל מה שאתה מבקש (מבחינת סקירה מקיפה) תצטרך לפנות למקורות שונים. אני לא מכיר מקור אחד ויחיד שמכסה בצורה יסודית את הפילוסופיה הסינית. מצד שני אם העניין שלך בבודהיזם הוא עניין מעשי ייתכן שאני יכול לעזור יותר. ראשית ניתן למצוא באינטרנט (אולי כבר נתקלת בהן) מספר הרצאות של יעקב רז על בודהיזם וזן שהן מבוא טוב ומעניין. הנה הקישור: www.thesearch.co.il/buddhism_video/Raz.html לפני שאני ממשיך ועונה לך ביתר פירוט לגבי מדיטציה אני צריך לקבל ממך תשובות לשתי שאלות: 1. מה בפילוסופיה הסינית מושך אותך ומה בעצם מעניין אותך? 2. מה אתה מצפה להשיג מסוג של מדיטציה זה או אחר? אני מזמין ... לא מספיק וגם לזמן קצר. חיפשתי וחיפשתי אחר מדריך, משהו ששונה מהערכים שאני מקבל פה. איכשהו התגלגלתי אל הכתבים הסיניים (ודומיהם). רכשתי את "ספר הטאו" וקראתי אותו. לאחר מכן, קראתי את כתביו של שלמה קאלו, קראתי קצת על הבודהיזם ממקורות שונים וראיתי שבכולם יש מטרה של הארה. מצאתי את ההארה במקומות שונים ואף בחסידות ולכן אני בטוח שדבר זה אמתי. בכתבים הסיניים יש דרכים שונות להארה שאותם אני אולי אוכל לממש. (שזה מוביל אותי ישר אל שאלתך השנייה) 2. במדיטציה איני מחפש אורך חיים בריא יותר או התמודדות נכונה יותר עם מצבים, ... וזוהי מטרתי המרכזית. בכל המקומות שבהם מצאתי הארה, מצאתי גם את המדיטציה, לכן אני מאמין שמדיטציה היא דרך טובה להארה. תודה על התייחסותך הרצינית למרות גילי "המופלג", גיא. סבסטיאן: שוב שלום. כמו שציינתי אני יכול לדבר רק על בודהיזם. באשר לבודהיזם: זו טעות מאד גדולה לחשוב שמטרת התרגול הבודהיסטי היא להגיע להארה או להתעורר. זה נכון שיש מסורות (גם בודהיסטיות) שסטו מהעיקר הזה. ההיגיון שעומד מאחורי הטענה שלי הוא מאד פשוט. היכן שיש מה להשיג יש גם כישלון ובהכרח יש גם סבל. לכן בבודהיזם אין מטרות מכל סוג שהו. זה קשה להבנה עבור השכל המערבי. הבודהיזם מציע לנו לחיות את החיים. אם חיים את החיים על פי הדרך הבודהיסטית ההתעוררות והשחרור מהסבל מופיעים בד בבד והם בהישג יד. כחלק מדרך החיים הבודהיסטית אנחנו מתרגלים מה שנקרא לו בהעדר מילה אחרת מדיטציה. למסורות שונות יש שיטות מדיטציה שונות. אני מתרגל במסורת הסוטו זן. ה"מדיטציה" של המסורת הזו נקראת זאזן (פירוש המילה בעצם מדיטציית ישיבה) שאפיונה הוא שיקנטאזה (רק / פשוט לשבת). אם אתה מחפש הארה היא תחמוק ממך. האופי של ההתעוררות הוא שהיא מופיעה רק בהעדר מאמץ. תרגול זאזן הוא השער לחיים עצמם. אם תתרגל יום - יום אתה תגלה אט - אט את האופן בו אתה יכול לחיות את חייך ללא מאמץ. אין פירוש ה"אין מאמץ" הימנעות מעשייה או מפעולה. פירוש ה"אין מאמץ" הוא פשוט לחיות. פשוט לשבת. האופן לתרגל זאזן מוסבר בפוקאנזאזנגי. ובכל זאת אני אוסיף מספר מילים: 1. לא לחינם דוגן זנז'י מתעכב על התנוחה, על מיקום הלשון וכד. התנוחה היא בעלת חשיבות מכרעת. 2. שחרור המחשבות מתבצע בו - זמנית עם זיהוי המחשבות. ברגע שבו אתה מזהה מחשבה אתה לא נלחם בה או בעצמך. חשיבה היא פעולה טבעית של מוח בריא. אתה פשוט ... אתה יכול להתחיל בפחות זמן. בכל מקרה אל תשב פחות מעשר דקות. אם אתה יכול לשבת פעמיים ביום מה טוב אבל אל תשפוט את עצמך בחומרה גם אם לא תשב כלל יום אחד או אם תשב רק פעם ביום. בכל מקרה נסה להכניס את הישיבה לשגרה שלך. 8. בזאזן אין שום ניסיון לעקוב אחרי מחשבות או תחושות, אין שום ניסיון להימנע מלחשוב. פשוט יושבים בתנוחה. 9. אל תתכנן להיות לבודהה. איך ניתן לצמצם זאת לישיבה או לשכיבה? הדרכת זאזן בכתב היא בעייתית. אני מזמין אותך לבוא ולבקר אותי אם אתה רוצה בכך. אם אתה רוצה לבוא התקשר ובוא עם אחד מהוריך. אם אתה רוצה לשאול שאלות נוספות אתה מוזמן לכתוב או להתקשר. מספר הטלפון שלי מופיע באתר. אני מצרף מספר לינקים לדברים שכתב המורה שלי בנוגע לישיבה (הטקסטים באנגלית) ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - "תרגול" כמימוש או "תרגול" כאימון ["Training" and "practice"] / מוהו נולקה אז למה בדיוק אתה מתכוון ב"תרגול למבוגרים"? בטרם ארחיב על משמעות המילה "מבוגר" אני רוצה לומר משהו על "תרגול"1. ביפנית ניתן לכתוב את המילה "שוגיו" בשני אופנים שונים עם תווים שונים (בעלי הגיה שונה במקצת), שגם יפנים רבים לא יודעים מה ההבדל בין שתיהן. ביפנית ... שהשתיים שונות בתכלית. גם באנגלית המילה "practice" [תרגול] יכולה להתפרש כ"אימון" כמו ב"אימון כדורגל". אבל כשאני משתמש במושגים כמו "תרגול למבוגרים", או כשאני מדבר על "תרגול זן", "תרגול דרך הבודהה" וכו' המילה "תרגול" [practice] משמשת אותי במובן של "מימוש" [putting something into practice], "להגשים דבר מה בעצם עשייתו". זה מצער שאנשים רבים מבינים את המושג "תרגול זן" כ"אימון זן" - אימון לשם השגת דבר - מה, אימון לשם שיפור מיומנות זו או אחרת. זה ודאי נכון ל"מנזרים לאימון זן" ביפן. במנזרים האלו אנשים לומדים כיצד ללבוש את גלימותיהם הבודהיסטיות כהלכה, כיצד לקוד ולהשתחוות כהלכה, לדקלם סוטרות וכו'. הם מתאמנים להיות כוהנים בודהיסטיים. הם ודאי לא מתרגלים בודהיזם. עבורם בודהיזם הוא מקצוע ולא ייעוד, אבל ברור מאליו שללימוד הדרך להרוויח כסף מעריכת לוויות אין דבר וחצי דבר עם מה שלימד הבודהה לפני 2500 שנה - כיצד לחיות את חיינו. באנטאיז'י אנחנו לא מתאמנים להיות כוהנים בודהיסטים. אנחנו מתרגלים בודהיזם ומשמעות הדבר היא לחיות את חיינו כבודהות ובודהיסטוות. אין להבין מכך שאנחנו מתאמנים כדי להיות לבודהות או בודהיסטוות. אנחנו מנסים להגשים בודהות ובודהיסטוות - את טבענו המקורי - בכל הפעולות של חיי היום - יום שלנו, כאן ועכשיו. לפעמים התרגול הבודהיסטי מובן אחרת: אנחנו כעת ישויות השוגות בחשבות שווא, אבל לאחר תרגול במשך עידנים אין - ספור כבודהיסטוות נזדכך ונהפוך לבסוף לבודהות. כך ישות השוגה במחשבות שווא מתאמנת כדי להפוך למשהו "טוב - יותר" - לבודהיסטווה. הבודהיסטווה מתאמן כדי להפוך למשהו אפילו "טוב - יותר" - לבודהה. בזן אנחנו לא קוראים לאימון מסוג זה "תרגול". אימון כדי להפוך למשהו טוב - יותר הוא בעצמו מחשבת - שווא. עידנים אין - ספור של אימון מסוג זה לא יהפכו אותנו לטובים יותר, אנחנו רק נשגה יותר ויותר במחשבות - שווא. מה שאנחנו קוראים לו תרגול בזן פירושו להפסיק ולנסות להפוך למשהו, אלא לאפשר לעצמנו להיות מה שאנחנו במקור - בודהות ובודהיסטוות. לשם כך עלינו להיכנע לכוח שמתעלה על האגו האנושי הקטן שלנו, האגו שכל הזמן אומר: "אני רוצה להיות טוב יותר, אני רוצה להיות בודהה". מדוע אפשר להיכנע ולתרגל? כיון שאנחנו כבר בודהה, לא אחרי שנכנענו כי אם עכשיו. אם כך, מדוע כה קשה להיכנע ולתרגל? כיון שאין בזה סיפוק לאגו האנושי שלנו. תרגול אינו מספק אותנו. אין הוא מבדר כלל! אבל למה אנחנו מצפים? כיצד ייתכן שתרגול תורת - הבודהה יבדר את התודעה האנושית הקטנה שלנו? דבר אינו יכול להיות מספק פחות או מבדר פחות מהתרגול שאינו מגדיל את האגו שלנו. אפילו כשאנחנו אומרים שאנחנו רוצים להיות לבודהה או לחיות כבודהיסטווה, האם אנחנו לא אומרים זאת מתוך האגו שלנו במחשבה: "אני רוצה להיות בודהה, אני רוצה לחוות סטורי! " כך בודהות ובודהיסטוות הופכים להיות תוצר של תודעת האגו שלנו - וזו הסיבה שאנחנו מתאכזבים שכן בודהות ובודהיסטוות לעולם לא יתגלו בממלכת תודעת האגו. החיים של הבודהות והבודהיסטוות הם חיינו רק כאשר אנחנו מתעלים על האגו שלנו. "מאמץ אגו" עצום לא יהפוך אותנו לבודהה. זה מה שהופך את הבודהיזם לקשה עבורנו. אבל ה⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - חמש ההפרעות - מושגי יסוד בדהמה חמשת ההפרעות (paca nvaraa) הן תופעות מנטליות מזיקות המונעות ראייה בהירה של המציאות. תורתו של הבודהה מלמדת את הדרך להסרת הזיהומים המנטליים או הזיהומים המנטליים המופיעים בתודעה. חמשת הפרעות אלו הנן גורמים מרכזיים בעיכוב ההתפתחות הרוחנית: קמאצ'הנדה (kamcchanda) - תאוות חושים ביפדה (bypda) - עוינות או איבה טהינה מידהה ... 'ספק' נפסקת כבר בשלב ההארה הראשון, סוטאפטי - מאגה (sotpatti-magga), ו'תאוות חושים', 'עוינות' ו - 'דאגה' נפסקות בשלב ההארה השלישי - אנאגאמי - מאגה (angmi-magga). 'עייפות ועצלות' ו'חוסר מנוחה' נפסקות רק בשלב הארהנטיות (arahatta-magga). בסוטרת 'פירות הפרישות' [viii] מתאר הבודהה נזיר הזונח את חמשת ההפרעות והופך חופשי מהן: לאחר שזנח תאווה לעולם, הוא חי עם תודעה חופשיה מתאווה; הוא מטהר את תודעתו מתאווה. לאחר שזנח עוינות ואיבה, הוא חי עם תודעה שופעת אהבה ואהדה לרווחת כל היצורים החיים; הוא מטהר את ... חי עירני ובעל תודעה בהירה; הוא מטהר את תודעתו מעייפות ועצלות. לאחר שזנח חוסר מנוחה ודאגה, הוא חי בשלום עם עצמו, כשתודעתו שלווה; הוא מטהר את תודעתו מחוסר מנוחה ודאגה. לאחר שזנח ספק, הוא חי כאחד שהתעלה מעבר לספק, לא מבולבל לגבי מצבים טובים ומועילים; הוא מטהר את תודעתו מספק. הבודהה מדמה את חמשת ההפרעות לחוב, למחלה, למאסר בבית כלא, לעבדות ולדרך מדברית. לאחר שהמתרגל מתעלה מעבר להפרעות אלו הוא חש שמחה גדולה ותודעתו הופכת נינוחה ומרוכזת: כאשר הוא רואה שחמשת הפרעות אלו נזנחו בתוך עצמו, הוא מתייחס אליהן ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - כעס כעס Kodhavagga 221 עזוב את הכעס, וותר על הגאווה התגבר על כל הזיהומים. מי שאינו נאחז בגוף ובתודעה ואינו רכושני, סבל לא פוגע בו. 222 אדם הבולם כעס שמתעורר כמו רכב שעוצר מרכבה מתדרדרת אותו אני מכנה רכב אמיתי האחרים רק אוחזים במושכות. 223 התגבר על הכעס באמצעות אי - כעס התגבר על הרוע באמצעות טוב לב התגבר על הקמצנות באמצעות נדיבות התגבר על השקר ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - אהבה חסרת גבולות - מטא סוטה על אהבה חסרת גבולות Metta Sutta Sutta Nipta, I, 8 כך יעשה המיומן בהשגת שלווה. עליו להיות מוכשר, ישר, כנה לגמרי בעל דיבור נעים ומנומס, עדין בהתנהגות. עליו להיות צנוע ולא יהיר. עליו להיות שבע רצון וקל לתמיכה. עם מעט חובות, ואורח חיים פשוט. עליו לשמור על חושיו רגועים. עליו להיות חכם אך לא בוטה ונועז. אל לו להיות קשור מדי לבני המשפחה. אל לו ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - הניבאנה הסופית - 4 4.42 אז הבודהה אמר למכובד אננדה: "יתכן, אננדה, שקונדה הנפח יחוש חרטה, במחשבה: 'זוהי אשמתך, החבר קונדה, בגלל מעשיך שהטטהאגטה הגשים ניבאנה סופית לאחר שקיבל את הארוחה האחרונה ממך! ' אך יש להסיר את דאגתו של קונדה באופן הבא: ... שתי נדבות מזון אלו בעלות זכות גדולה ופירות גדולים יותר מכל אחרת. מעשיו של קונדה תורמים לחיים ארוכים, ליופי, לאושר, לתהילה, ללידה בעולם טוב, ולכבוד מלכים. ' בדרך זו, אננדה, יש להפיג את דאגתו של קונדה." 4.43 לאחר שהבודהה סידר את העניין, הוא אמר את הדברים הבאים: "באמצעות נתינה, זכויות גדלות, דרך ריסון, שנאה נבלמת הוא המיומן זונח התנהגות רעה. כאשר חמדנות, שנאה, ובורות מתפוגגות, ניבאנה מתגשמת." [סוף חלק רביעי] עצי הסאל התאומים (yamakasl) 5.1. הבודהה אמר: "אננדה, הבה נחצה את נהר ההירניבטי ונלך אל חורשת הסאל של בני המלה במחוז קוסינארא." [54] "טוב, אדוני.", אמר אננדה והמכובד בלווית קבוצה גדולה של נזיריו חצה את הנהר והלך אל חורשת הסאל. שם אמר הבודהה לאננדה: "אננדה הכן למעני מיטה בין שני עצי הסאל התאומים האלו כשראשי פונה צפונה. אני עייף ומעוניין לשכב לנוח." "טוב, אדוני.", השיב אננדה ועשה כך. והמכובד נשכב על צידו הימיני בתנוחת האריה, כשרגלו האחת מונחת ... עליו וכיסו אותו במחוות הערכה. פרחי עץ אלמוג נפלו מהשמים, ואבקת עץ אלגום שמיימית נפלה מהשמים, והם התפזרו וכיסו את גופו של הטטהאגטה במחוות הערכה. מוזיקה שמיימית וקולות שיר נשמעו מהשמים במחוות הערכה לטטהאגטה. 5.3. והבודהה אמר: "עצי הסאל האלו הנצו לפתע שפע של פריחה... מוזיקה שמיימית וקולות נשמעו מהשמים במחוות הערכה לטטהאגטה. מעולם לא קיבל הטטהאגטה הערכה, כבוד, הערצה, וסגידה כה גדולה. ועדיין, אננדה, כל נזיר, נזירה, חסיד או ... אופבאנה (upavatthero) 5.4. אז בדיוק המכובד אופבאנה עמד אל מול המכובד, ונופף במניפה. והמכובד אמר לו לזוז: "זוז הצידה, נזיר, אל תעמוד מולי." והמכובד אננדה חשב לעצמו: 'המכובד אופבאנה זה זמן רב הוא עוזרו האישי של הבודהה, תמיד לרשותו, בכל דבר שהוא צריך. ועתה בשעתו האחרונה של המכובד הוא אומר לו לעמוד בצד ולא לעמוד מולו. מדוע הוא עושה זאת? ' 5.5. והוא שאל את הבודהה בעניין הזה. "אננדה, הישויות מעשרת ספירות העולם התאספו לראות את הטטהאגטה. במרחק של שתים עשר יוג'נות סביב חורשת הסאל של בני שבט המלה סמוך לקוסינארא אין מקום שאפשר לנגוע עם קצה שערה שאינו תפוס על ידי ישות עוצמתית, והן רוטנות: 'עשינו דרך ארוכה כדי לראות את הטטהאגטה. זה נדיר שטטהאגטה, בודהה ער בשלמות, מופיע בעולם, והלילה באשמורת האחרונה הטטהגטה יגשים ניבאנה סופית, ונזיר גדול זה עומד מול המכובד ומונע מאיתנו לתפוס מבט אחרון בטטהאגטה! '" 5.6. "אך המכובד, אילו מין ישויות שמיימיות המכובד רואה?" "אננדה, ישנן ישויות - שמים אשר תודעותיהן כבולות לארץ, הן מתייפחות ומורטות את שערותיהן, מרימות את ידיהן, משליכות את עצמן אפיים מתפתלות, מתהפכות וזועקות: 'זה מוקדם מידי שהבודהה המכובד ימות, זה מוקדם מידי שהוא - אשר - הלך ימות, זה מוקדם מידי שעין העולם תעצם! ' וישנם ישויות - ארץ אשר תודעתיהן כבולות לארץ, אשר נוהגות בדומה לאלו. אך הישויות האלו אשר משוחררות מהשתוקקות נוהגות בסובלנות ... כהוקרה לטטהאגטה. וכל מי שיניח שם זרים, בשמים מתוקים וצבעים [65] בלב מסור, יקצור זכויות ואושר לזמן רב. אנשים הראויים לסטופה (thprahapuggalo) 5.12. אננדה, ישנם ארבעה אנשים הראויים לסטופה, מי הם? טטהאגטה, ארהנט, בודהה ער בשלמות, זה אחד, בודהה שקט [66] הוא אחד נוסף, תלמיד של הטטהאגטה הוא אחד נוסף, ושליט עולם 'מניע - גלגל' הוא אחד נוסף. ומדוע כל אחד מאלו ראוי לסטופה? כיוון, אננדה, שבמחשבה: 'זוהי סטופה של טטהאגטה, של בודהה שקט, של תלמיד הטטהאגטה, של שליט - עולם מניע גלגל', אנשים הופכים שלווים, ואז עם התפרקות הגוף לאחר המוות, הם מגיעים אל יעד טוב ומופיעים בעולמות שמיימיים. זוהי הסיבה, ואלו הארבעה הראויים לסטופה." תכונותיו הנפלאות של אננדה (nandcchariyadhammo) 5.13. והמכובד אננדה הלך אל מגוריו [67] ועמד שם מקונן בעוד הוא נשען על פתח הכניסה: [68] "אבוי, אני עדיין חניך ועלי לעשות עוד הרבה! והמורה אשר היה כה מלא חמלה כלפי עומד למות!" הבודהה שאל את הנזירים היכן אננדה והם אמרו לו. אז הוא אמר לנזיר מסויים: 'נזיר, לך ואמור לאננדה בשמי: 'החבר אננדה, המורה קורא לך. '" "טוב, אדוני", השיב הנזיר, ועשה כך. "טוב, חבר", השיב אננדה לאותו נזיר, והלך אל המורה, ברך אותו בכבוד והתיישב במקום ראוי. 5.14. והבודהה אמר: "מספיק אננדה, אל נא תבכה ותיבב! האין לא אמרתי לך קודם לכן שכל הדברים הנעימים והמהנים נתונים לשינוי, נתונים לפירוד ולתמורה? אז אננדה - מאחר וכל דבר אשר נולד, נוצר ומורכב, נתון לדעיכה - כיצד יתכן שלא ... אננדה, היית בנוכחות הטטהאגטה, הראת אהבה חסרת גבולות במעשה, דיבור ומחשבה, בעלת ערך, מבורכת, מכל הלב וללא קמצנות. השגת הרבה זכויות וחסדים, אננדה. עשה את המאמץ, ותוך זמן קצר תהיה חופשי מהנגעים המנטליים." [69] 5.15. והבודהה פנה אל הנזירים: "נזירים, לכל אלו שהיו בודהות ארהנטים ערים בשלמות בעבר היו עוזרים אישיים כמו אננדה, וכך גם יהיה לאדונים המכובדים שיבואו בעתיד. נזירים, אננדה הינו חכם. הוא יודע מה הם הזמנים המתאימים לנזירים ... אננדה, ולאחר שלקח את הגלימה והקערה, הלך בליווי אל קוסינארא. הבעת הכבוד של בני המלה (mallna vandan) 5.20. בדיוק אז בני המלה מקוסינארא התאספו באולם האסיפות שלהם בעניין מסויים. ואננדה הגיע אליהם ומסר להם את דבריו של הבודהה. 5.21. וכאשר שמעו את דבריו של אננדה, בני המלה על בניהם, נשות בניהם, ונשותיהם הוכו בצער ויגון, וליבם התמלא עצב והם כולם בכו ומרטו את שערותיהם, הרימו את ידיהם, זרקו את עצמם על הארץ התגלגלו והתפתלו, תוך זעקות: "הרבה יותר מידי מוקדם הבודהה המכובד נפטר, הרבה יותר מידי מוקדם הוא - אשר - הלך נפטר, הרבה יותר מידי מוקדם עין - העולם נעצמה!" אך אלו שהיו חופשיים מהשתוקקות עמדו בקשב ובהבנה מלאה, ואמרו: "כל הדברים המותנים ארעיים - מה הטעם לכל זה?" לאחר מכן כולם הלכו אל חורשת הסאל היכן שהמכובד אננדה היה. 5.22. אננדה חשב לעצמו: 'אם ארשה לבני המלה מקוסינארא לברך את הבודהה בכבוד אחד אחר השני, הלילה יחלוף עוד לפני שכולם יסיימו להביע את הוקרתם. עדיף שאתן להם לברך אותו בכבוד משפחה אחר משפחה, באמירה: 'אדוני, בן המלה בשם זה וזה עם ילדיו ואישתו, משרתיו וידידיו מברכים את המכובד לרגליו. '' וכך הציג אותם בדרך זו, ואיפשר לכל בני המלה של קוסינארא לברך את הבודהה בכבוד באשמורת הראשונה של הלילה. סיפורו של הנווד סובהדה (subhaddaparibbjakavatthu) 5.23. באותה עת נווד בשם סובהדה היה בקוסינארא. הוא שמע שהפרוש גוטמה התעתד להגשים ניבאנה סופית באשמורת האחרונה של הלילה וחשב לעצמו: 'שמעתי מנוודים מכובדים, וותיקים בשנים, מורים של מורים, שטטהאגטה, בודהה ער בשלמות, רק לעיתים רחוקות מופיע בעולם. והלילה באשמורת האחרונה הפרוש גוטמה יגשים ניבאנה סופית. כעת ספק כלשהו עלה בתודעתי, ואני בטוח שהפרוש גוטמה יוכל ללמד אותי שיעור כדי להסיר את הספק הזה. ' 5.24. כך ... היה, וסיפר לו את מחשבותיו: "אננדה המכובד, האם יורשה לי לראות את הפרוש גוטמה?" אך אננדה השיב: "די, החבר סובהדה, אל נא תפריע לטטהאגטה, האדון מותש." וסובהדה ביקש בשנית ובשלישית. אך עדיין אננדה סירב לבקשתו. 5.25. אך הבודהה שמע את השיחה בין אננדה וסובהדה, וקרא לאננדה: "די, אננדה, אל נא תמנע מסובהדה, הנח לו לראות את הטטהאגטה. כיוון שכל מה שסובהדה ישאל אותי יהיה זה על מנת לחפש אחר הידיעה הגבוהה [73] ולא על מנת להטריד אותי, ומה שאומר בתשובה לשאלותיו, הוא יבין במהרה." ואננדה השיב: "היכנס, החבר סובהדה, המכובד מאשר לך לבוא." 5.26. אז סובהדה ניגש אל הבודהה, החליף איתו ברכות נימוסין, התיישב במקום ראוי, ואמר: "גוטמה המכובד, כל הפרושים והברהמינים האלו אשר יש להם קהילות וחסידים, שהם מורים, ידועים ומפורסמים, מקימי בתי - ספר למחשבה, ומיוחסים בעיני כל כקדושים, כמו ... כמו ליישר את מה שהפוך, או לחשוף את מה שמוסתר, או להראות את הדרך הנכונה למי שאבד, או להביא מנורה אל מקום חשוך כך שבעלי ראיה יוכלו לראות צורות, באותו אופן, נחשפה הדהמה על ידי הנעלה בדרכים רבות. אני שם את מבטחי בבודהה, בדהמה, ובקהילת הסנגהה. אנא מהמכובד שיקבל אותי כנזיר בנוכחותו! אנא שאתקבל לקהילת הנזירים!" 5.29. "סובהדה, כל מי שמגיע מתורת לימוד אחרת, ומעוניין להפוך לנזיר בתורת לימוד ומשמעת זו, עליו לעבור תקופת ניסיון ... יש אנשים שונים שניתן לנהוג בהם באופן שונה." "אדוני, אם אלו המגיעים מתורות לימוד אחרות חייבים לעבור תקופת ניסיון על תנאי של ארבעה חודשים... אני אעבור ארבע שנים, ורק אז שיאפשרו לי להתנזר ולהתקבל לקהילת הנזירים!" אך הבודהה אמר לאננדה: "אפשר לסובהדה להתנזר!" "טוב, אדוני", השיב אננדה. וסובהדה אמר למכובד אננדה: "החבר אננדה, זוהי זכות גדולה עבור כולכם, זוהי הטבה עצומה בשבילכם, שקיבלתם את ההסמכה של הנזירות בנוכחותו של המורה." אז ... כאן ועכשיו בכוחות עצמו ובתובנתו בה שהה: 'הלידה מוצתה, החיים הרוחניים הושלמו, מה שהיה לעשות נעשה, לא נותר דבר נוסף לעשות מעבר לכך. ' והמכובד סובהדה הפך לאחד הארהנטים. הוא היה החניך האחרון שהוסמך באופן אישי על ידי הבודהה. [76] [סוף חלק חמישי] מילותיו האחרונות של הטטהאגטה (tathgatapacchimavc) 6.1. והבודהה אמר לאננדה: "אננדה, יתכן ותחשוב: 'הוראותיו של המורה הופסקו, כעת אין לנו עוד מורה! ' אל לך לראות זאת כך, אננדה, מאחר וכל שלימדתי והסברתי לכם כדהמה ומשמעת יהיה בלכתי המורה שלכם. 6.2. ובעניין המנהג של נזירים ... המשניים לאחר פטירתי. [80] 6.4. לאחר פטירתי הנזיר צ'הנה יקבל את עונש - הברהמה." [81] "אך, אדוני, מה הוא עונש - הברהמה?" "לא משנה מה הנזיר צ'הנה אומר, על הנזירים לא לדבר איתו, להוכיח אותו, או להנחות אותו." 6.5. אז הבודהה הנחה את הנזירים ואמר: "יתכן ולאחד הנזירים יש ספקות או חוסר וודאות ביחס לבודהה, לדהמה, לסנגהה, או ספקות ביחס לדרך או התרגול. שאלו, נזירים! אל תחושו אחר כך חרטה, במחשבה: 'המורה היה מולנו, ונמנענו מלשאול את האדון פנים אל פנים! '". לשמע מילים אלו הנזירים נותרו דוממים. הבודהה חזר על דבריו פעם שניה ושלישית, ועדיין הנזירים נותרו דוממים. אז ה⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - רשת כל ההשקפות - 1 רשת כל ההשקפות Brahmajla Sutta הסיפור אודות הנוודים (paribbjakakath) 1.1. כך שמעתי [1]. פעם אחת הבודהה [2] נדד על הדרך בין ראג'גהה ונאלנדא [3] בלווית קבוצה גדולה של כחמש מאות נזירים. באותה העת גם הנווד סופיה נדד על הדרך הזו יחד עם תלמידו, הצעיר ברהמדטה. בדרכם הנווד סופיה דיבר רבות בגנותם [4] של הבודהה, הדהמה והסנגהה [5]. אך תלמידו, הצעיר ברהמדטה, דיבר רבות בשבחם של הבודהה, הדהמה והסנגהה. כך הלכו השניים, המורה ותלמידו, בעקבות הבודהה וחבורת הנזירים, והם סותרים זה את זה בטענותיהם. 1.2. לאחר זמן מה עצרו הבודהה וקבוצת הנזירים למנוחת הלילה במתחם המשכן המלכותי בגן אמבלטהיקא. וכך גם הנווד סופיה ותלמידו הצעיר ברהמדטה נכנסו למתחם המשכן המלכותי בגן אמבלטהיקה כדי להעביר שם את הלילה. גם שם הוסיף הנווד סופיה לדבר בגנותם של הבודהה, הדהמה והסנגהה, בעוד תלמידו ברהמדטה דיבר רבות בשבחם. וכך שוחחו השניים והם סותרים זה את זה בטענותיהם. 1.3. מוקדם בבוקר מספר נזירים, לאחר שקמו, התאספו והתיישבו בביתן העגול וכך היה הלך הרוח של שיחתם: "חברים, מה נפלא ונהדר האופן בו המכובד, הארהנט, הבודהה הער בשלמות [6], ניחן ביכולת לדעת, לראות ולהבחין במגוון נטיות האופי של היצורים החיים! כך שהנווד סופיה דיבר בדרכים רבות בגנותם של הבודהה, הדהמה והסנגהה, בעוד שתלמידו הצעיר ברהמדטה דיבר בשבחם של הבודהה, הדהמה והסנגהה בדרכים רבות. ובעודם מתווכחים, הלכו בעקבות הבודהה וקבוצת הנזירים, והם מעלים טענות הסותרות זו את זו. " 1.4. אז הבודהה, בעודו מודע לדברי אותם נזירים, הלך אל הביתן העגול, התיישב על המושב המוכן ואמר: "נזירים, מהו נושא השיחה שניהלתם זה עתה? לאיזו שיחה הפרעתי? ". והם סיפרו לו. 1.5. "נזירים, אם מישהו מדבר בגנותי או בגנות הדהמה, או בגנות הסנגהה, אל לכם ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - הקדמה - קובץ השיחות הארוכות - חלק ב קובץ השיחות הארוכות (דיגהה ניקאיה, Dgha Nikya) הוא האוסף הפותח של הכתבים הבודהיסטים ממסורת התהרוואדה (Theravda). כתבים אלו מכונים 'כתבי הפאלי' או 'שלושת הסלים' (Tipiaka) והם: 1. 'סל המשמעת' (Vinaya piaka) 2. 'סל הסוטות' (Sutta piaka) 3. 'סל הלימוד הגבוה' (Abhidhamma piaka) הקובץ הראשון מתוך חמישה בסל הסוטות הוא אוסף ה'סוטות הארוכות' הכולל 34 שיחות מקובצות לשלושה: 1. סילקהנדה - וגה (Slakkhandha-vagga) - החלק על המוסר, כולל ... יצא לאור באוקטובר 2010 וכאשר יצא לאור החלק השלישי, כל שלושת החלקים של קובץ השיחות הארוכות על 34 השיחות יצאו לאור כספר אחד. הטיפיטקה הוא הקנון של זרם התהרואדה הבודהיסטי אשר נמצא כיום בעיקר בבורמה, בסרי - לנקה ובתאילנד ובאופן חלקי גם בלאוס ובקמבודיה. בעשרות השנים האחרונות החל זרם זה להתבסס גם במערב, בעיקר בארה"ב, באנגליה ובגרמניה. בישראל זרם התהרואדה מיוצג בפעילותן של קבוצות כדוגמת העמותה לויפאסנה בישראל של גואנקה, עמותת ניומן, עמותת תובנה, בית בהאוונא ואחרות. יש בסיס טוב להאמין שזרם התהרואדה שימר את הלימוד המקורי של הבודהה כפי שהיה בזמנו לאור ההתאמה בין המתואר בטיפיטיקה הפאלי, הקנון היחיד של זרם בודהיסטי מוקדם שנשמר בשלמותו עד היום, ללימוד שמופץ בקהילות הבודהיסטיות המסורתיות העכשוויות. למרות שהקנון הפאלי הוא היצוג הקרוב ביותר שמצוי בידינו לדברי הבודהה, ללא ספק עברו עליו תהליכים של אירגון מחדש, לכן לא יהיה זה נכון לאמץ את הכתוב בו באמונה עיוורת, והוא תמיד פתוח לביקורת ופרשנות של הקורא. על התרגום תרגום זה לעברית מבוסס בעיקר על תרגום הדיגהה ניקאיה לאנגלית של מאוריס וולש (Dgha Nikya, Wisdom Publications 1995, Maurice Walshe). מעבר לכך, התרגום נסמך גם על מקור הפאלי בגרסת ארגון הטיפיטקה העולמי ובתרגומים נוספים כגון זה של הנזיר בהיקהו בודהי (Bhikkhu Bodhi), והנזיר טהניסרו (Bhikkhu Thanisaro) שחלקם מופצים באופן חופשי באינטרנט. התרגום של הסוטה 'השיחה על ביסוס הקשב' מבוססת בעיקר על התרגום המעודכן של ס. נ. גואנקה מהמוסד העולמי למחקר ויפסנא (Mah Satipahna Sutta, Vipassana Reasearch Institute, India, 2003, S.N. Goenka). הערות השוליים ברובן מבוססות על אלו של וולש ושל גואנקה וחלקן ... שיוכלו להאיר את עיני הקורא עם הקריאה וישאירו אותו צמוד לטקסט ככל האפשר. למרות שנעשים תרגומים של הכתבים מפאלי לשפות שונות על ידי מלומדים שונים, מערביים ומארצות בודהיסטיות, לא תמיד משתקפת הבנה מעמיקה שלהם. יש ללמוד את הסוטות ולתרגל את הדרך על מנת להבין את משמעותן האמיתית. כפי שמציין הנזיר המכובד סומדהו תהרה: "אלו 'שיחות דהמה' אודות 'הדברים כפי שהם'. אלו אינם 'כתבים קדושים' שאומרים לנו במה להאמין. עלינו לקרוא אותם, להקשיב להם, לחשוב עליהם, להרהר בדברים ולחקור את מציאות ההווה ואת החוויה המתהווה עימם, רק ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - סוטת קיטאגירי סוטרת קיטאגירי Kgiri Sutta Majjhima Nikya 70; Majjhimapasapi 20, (M I 473) כך שמעתי: פעם אחת הבהגווה נדד בארץ הקאסי בחברת קבוצה גדולה של נזירים. אז אמר הבהגווה לנזירים: נזירים, אני לא אוכל ארוחות בלילה [i]. מאחר ואני לא אוכל ארוחות בלילה, אני יודע בוודאות בריאות טובה, חופש ממחלות, חיוניות, כוח ונוחות. בואו נזירים, המנעו גם אתם מלאכול ארוחות בלילה. אם לא תאכלו ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...