בודהיזם - ארבעת מוקדי הקשב - סטיפטהנה

ארבעת מוקדי הקשב

Maha Satipatthana Sutta

Digha Nikya, 22

כך שמעתי. בפעם אחת הבודהה התגורר בין בני הקוּרוּ. להם יש עיר מסחר בשם קַמַסָדְהַמָה ושם פנה הבודהה אל הנזירים:

'נזירים! ', - 'אדוני', הם השיבו. והבודהה אמר:

'נזירים, קיימת דרך אחת זו לטיהור התודעה, להתגברות על צער וייאוש, להעלמות כאב ועצב, להגיע אל הדרך הנכונה, להגשמת ניבאנה - וזו היא ארבעת היסודות למודעות.

'מהם הארבעה? הנה, נזירים, נזיר מתבונן בגוף כגוף, במרץ, במודעות ובהכרה בהירה, לאחר שהניח לתשוקות ומאווים כלפי העולם. הוא מתבונן בהרגשות כהרגשות במרץ, במודעות ובהכרה בהירה, לאחר שהניח לתשוקות ומאווים כלפי העולם. הוא מתבונן בתודעה כתודעה במרץ, במודעות ובהכרה בהירה, לאחר שהניח לתשוקות ומאווים כלפי העולם. הוא מתבונן בתופעות מנטליות כתופעות מנטליות במרץ, במודעות ובהכרה בהירה, לאחר שהניח לתשוקות ומאווים כלפי העולם. '

(הבנה של הגוף)

וכיצד, נזירים, נזיר מתבונן בגוף כגוף? הנה נזיר, לאחר שהלך ליער או לרגלות עץ, או למקום שומם, יושב כשרגליו מסוכלות, מחזיק את גופו זקוף, תוך שמביא עצמו למודעות. במודע הוא שואף, במודע הוא נושף. כאשר הוא שואף שאיפה ארוכה הוא יודע: "אני שואף שאיפה ארוכה". וכאשר הוא נושף נשיפה ארוכה הוא יודע: "אני נושף נשיפה ארוכה". כאשר הוא שואף שאיפה קצרה הוא יודע: "אני שואף שאיפה קצרה". וכאשר הוא נושף נשיפה קצרה הוא יודע: "אני נושף נשיפה קצרה". הוא מאמן את עצמו בחשיבה: "אני אשאף מודע לכל הגוף". הוא מאמן עצמו בחשיבה: "אני אנשוף מודע לכל הגוף". הוא מאמן עצמו בחשיבה: "אני אשאף להרגיע את כל התהליך הגופני". הוא מאמן עצמו בחשיבה: "אני אנשוף להרגיע את כל התהליך הגופני".

נזירים, בדיוק כפי שחרט עץ מיומן או שולייתו, בעוד שחורט חריטה ארוכה מודע לכך שהוא חורט חריטה ארוכה, או בעודו חורט חריטה קצרה, מודע לכך שהוא חורט חריטה קצרה, כך גם נזיר, כאשר הוא שואף נשיפה ארוכה... וכך הוא מאמן את עצמו בחשיבה: "אני אנשוף להרגיע את כל התהליך הגופני"

כך הוא מתבונן בגוף כגוף פנימית, מתבונן בגוף כגוף חיצונית, מתבונן בגוף פנימית וחיצונית. הוא מתבונן בהופעת תופעה בגוף, הוא מתבונן בהעלמות תופעה בגוף, הוא מתבונן בהופעה והעלמות תופעה בגוף. או לחילופין ההבנה ש'ישנו גוף' נמצאת בו במידה מספקת לידיעה והכרה. והוא חי עצמאי, לא ניתלה בדבר בעולם. וכך נזירים, נזיר מתבונן בגוף כגוף.

ועוד נזירים, כאשר נזיר הולך, הוא יודע לכך שהוא הולך. כאשר הוא עומד, הוא יודע שהוא עומד. כאשר הוא יושב הוא יודע שהוא יושב. כאשר הוא שוכב, הוא יודע שהוא שוכב. באיזו תנוחה שגופו נמצא בה, הוא יודע שכך היא.

כך הוא מתבונן בגוף כגוף...

ועוד, נזירים, כאשר נזיר הולך קדימה או אחורה, הוא מודע בבהירות למה שהוא עושה, כאשר הוא מביט לפנים או הצידה הוא מודע בבהירות למה שהוא עושה, כאשר הוא מתכופף או מתמתח, הוא מודע בבהירות למה שהוא עושה. כאשר הוא נושא את גלימתו התחתונה והעליונה ואת קערתו, הוא מודע בבהירות למה שהוא עושה. כאשר הוא אוכל, שותה, לועס ובולע, הוא מודע בבהירות למה שהוא עושה. כאשר הוא עושה את צרכיו ומטיל את מימיו, הוא מודע בבהירות למה שהוא עושה. כאשר הוא הולך, נעמד, מתיישב, נרדם ומתעורר, כאשר הוא מדבר או שותק, הוא מודע בבהירות למה שהוא עושה.

כך הוא מתבונן בגוף כגוף...

ועוד, נזירים, נזיר בוחן את הגוף מכפות רגליו מעלה, ומקודקוד ראשו מטה, כעטוי בעור ומלא באיברים לא טהורים שונים: "בגוף זה מצויים שערות ראש, שערות גוף, ציפורניים, שיניים, עור, בשר, גידים, עצמות, מח עצמות, כליות, לב, כבד, סרעפת, טחול, ריאות, מעיים, תוכן הכיבה, צואה, מרה, ליחה, מוגלה, דם, זיעה, שומן, דמעות, חֵלב, רוק, נזלת, ריר, שתן. "

כמו במקרה בו היה שק עם פתחים בשני הקצוות, מלא בסוגים שונים של דגנים וקיטניות כגון: אורז גבעות, אורז שדה, עדשים, שעועית, אפונה, סומסום, אורז מקולף, ואדם בעל ראייה חדה היה פותח את השק, בוחן את תכולתו, ואומר: "זה אורז גבעות, זה אורז שדה, אלו עדשים, זו שעועית, זו אפונה, זה סומסום, זה אורז מקולף", כך, נזירים, גם נזיר בוחן את הגוף: "בגוף זה מצויים שערות ראש... שתן".

כך הוא מתבונן בגוף כגוף...

ועוד, נזירים, נזיר בוחן את הגוף, באיזו תנוחה שהוא נמצא בה, על פי האלמנטים: "בגוף זה קיימים אלמנט האדמה, אלמנט המים, אלמנט האש, אלמנט הרוח"

בדיוק כפי שקצב מיומן או השוליה שלו, לאחר ששחט פרה, היה יושב בצומת דרכים עם הגוויה המבותרת לנתחים, כך גם נזיר בוחן את הגוף באיזו תנוחה שהוא נמצא בה, על פי האלמנטים: "בגוף זה קיימים אלמנט האדמה, אלמנט המים, אלמנט האש, אלמנט הרוח".

כך הוא מתבונן בגוף כגוף...

ועוד, נזירים, במקרה ונזיר רואה גופה זרוקה בצד בשטח קבורה, יום, יומיים או שלושה, מתה, נפוחה, חיוורת, מלאת מוגלה, משווה את גופו עם זו כשהוא חושב: "גוף זה הוא בעל טבע זהה, הוא יהיה כמו זה, אין הוא יכול לחמוק מגורל זה".

כך הוא מתבונן בגוף כגוף...

ועוד, נזירים, במקרה ונזיר רואה גופה זרוקה בצד בשטח קבורה, אכולה על ידי עורבים, ניצים או נשרים, על ידי כלבים או זאבים, או מגוון אחר של יצורים, משווה את גופו עם זו כשהוא חושב: "גוף זה הוא בעל טבע זהה, הוא יהיה כמו זה, אין הוא יכול לחמוק מגורל זה".

כך הוא מתבונן בגוף כגוף...

ועוד, נזירים, במקרה ונזיר רואה גופה זרוקה בצד בשטח קבורה, שלד עם בשר ודם מחובר בגידים... שלד חסר בשר מרוח בדם מחובר בגידים... שלד חסר בשר ודם מחובר בגידים... עצמות מחוברות בגידים מפוזרות בכל הכיוונים - עצם יד כאן, עצם רגל שם, עצם קרסול כאן, עצם שוק שם, עצם אגן כאן, עמוד שידרה שם, עצם בית חזה כאן, זרוע שם, עצם כתף כאן, עצם גרון שם, לסת כאן, שיניים שם, גולגולת כאן, משווה את גופו עם זו כשהוא חושב: "גוף זה... "

ועוד, נזירים, במקרה ונזיר רואה גופה זרוקה בשטח קבורה, העצמות כבר לבנות, נראות כמו קליפות... עצמות מתקלפות בנות שנה... עצמות רקובות שהפכו לאבקה, משווה את גופו עם זו כשהוא חושב: "גוף זה הוא בעל טבע זהה, הוא יהיה כמו זה, אין הוא יכול לחמוק מגורל זה".

כך הוא מתבונן בגוף כגוף...

(הבנה של ההרגשות)

וכיצד, נזירים, נזיר מתבונן בהרגשות כהרגשות? הנה נזיר כאשר הוא מרגיש הרגשה נעימה, הוא יודע שהוא מרגיש הרגשה נעימה. כאשר הוא מרגיש הרגשה לא נעימה, הוא יודע שהוא מרגיש הרגשה לא נעימה. כאשר הוא מרגיש הרגשה נייטרלית, הוא יודע ששהוא מרגיש הרגשה נייטרלית. כאשר הוא מרגיש הרגשה נעימה שמקורה בחושים, הוא יודע שהוא מרגיש הרגשה נעימה שמקורה בחושים. כאשר הוא מרגיש הרגשה נעימה שמקורה אינו בחושים, הוא יודע שהוא מרגיש הרגשה נעימה שמקורה אינו בחושים. כאשר הוא מרגיש הרגשה לא נעימה שמקורה בחושים, הוא יודע שהוא מרגיש הרגשה לא נעימה שמקורה בחושים. כאשר הוא מרגיש הרגשה לא נעימה שמקורה אינו בחושים, הוא יודע שהוא מרגיש הרגשה לא נעימה שמקורה אינו בחושים. כאשר הוא מרגיש הרגשה נייטרלית שמקורה בחושים, הוא יודע שהוא מרגיש הרגשה נייטרלית שמקורה בחושים. כאשר הוא מרגיש הרגשה נייטרלית שמקורה אינו בחושים, הוא יודע שהוא מרגיש הרגשה נייטרלית שמקורה אינו בחושים.

כך הוא מתבונן בהרגשות כהרגשות פנימית; הוא מתבונן בהרגשות כהרגשות חיצונית; הוא מתבונן בהרגשות פנימית וחיצונית. הוא מתבונן בהופעת תופעה בהרגשות; הוא מתבונן בהעלמות תופעה בהרגשות; ושניהם הופעת והעלמות תופעה בהרגשות. או לחילופין, המודעות 'ישנה הרגשה' נמצאת בו במידה מספקת לידיעה והכרה. והוא חי עצמאי, לא נתלה בדבר בעולם. וכך נזירים, נזיר מתבונן בהרגשות כהרגשות.

(הבנה של התודעה)

וכיצד, נזירים, נזיר מתבונן בתודעה כתודעה? הנה נזיר יודע תודעה אחוזת תשוקה כאחוזת תשוקה, תודעה נטולת תשוקה כנטולת תשוקה, תודעה אחוזת שנאה כאחוזת שנאה, תודעה נטולת שנאה כנטולת שנאה; תודעה תחת אשליה כתחת אשליה, תודעה ללא אשליה כחסרת אשליה; תודעה מכוונת כמכוונת, תודעה מוסחת כמוסחת; תודעה מפותחת כמפותחת, תודעה לא מפותחת כלא מפותחת, תודעה נעלית כנעלית, תודעה לא נעלית כלא נעלית; תודעה מרוכזת כמרוכזת, תודעה לא מרוכזת כלא מרוכזת, תודעה משוחררת כמשוחררת, ותודעה לא משוחררת כלא משוחררת.

כך הוא מתבונן בתודעה כתודעה פנימית, הוא מתבונן בתודעה כתודעה חיצונית..., הוא מתבונן בהופעת תופעה בתודעה... או לחילופין המודעות 'ישנה תודעה' נמצאת בו במידה מספקת לידיעה והכרה. והוא חי מנותק, לא אוחז בדבר בעולם. וכך נזירים, נזיר מתרגל הבנה נכונה של תודעה כתודעה.

(הבנה של תופעות מנטליות)

וכיצד, נזירים, נזיר מתבונן בתופעות מנטליות כתופעות מנטליות?

(חמשת ההפרעות [i] )

הנה, נזיר מתבונן בתופעות מנטליות ביחס לחמשת ההפרעות. כיצד הוא עושה זאת? הנה, נזירים, אם תאווה חושית נמצאת בו, הנזיר יודע שהיא נמצאת בו. אם תאווה חושית איננה בו, הנזיר יודע שהיא איננה. והוא יודע כיצד תאווה חושית שעדיין לא הופיעה מופיעה, והוא יודע כיצד לנטוש תאווה חושית שכבר הופיעה, והוא יודע כיצד לא תופיע בעתיד תאווה חושית שננטשה.

אם שנאה נמצאת בו, נזיר יודע שהיא נמצאת... והוא יודע כיצד לא תופיע בעתיד דחייה שננטשה.

אם עייפות ועצלות נמצאות בו, נזיר יודע שהן נמצאות... והוא יודע כיצד לא תופיע בעתיד עייפות ועצלות שננטשו.

אם דאגה וחוסר מנוחה נמצאות בו, נזיר יודע שהן נמצאות... והוא יודע כיצד לא תופענה בעתיד דאגה וחוסר מנוחה שננטשו.

אם ספק נמצא בו, נזיר יודע שהוא נמצא, אם ספק איננו בו, הוא יודע שהוא איננו. והוא יודע כיצד ספק שעדיין לא הופיע מופיע, והוא יודע כיצד לנטוש ספק שכבר הופיע, והוא יודע כיצד לא יופיע בעתיד ספק שננטש.

כך הוא מתבונן בתופעות מנטליות כתופעות מנטליות פנימית...

(חמשת המצרפים)

ועוד, נזירים, נזירים, נזיר מתבונן בתופעות מנטליות כתופעות מנטליות ביחס לחמשת מרכיבי האחיזה. כיצד הוא עושה זאת? הנה נזיר חושב: 'כך הוא חומר, כך ההופעה של חומר, כך ההעלמות של חומר; כך היא הרגשה, כך ההופעה של הרגשה, כך ההעלמות של הרגשה; כך הוא זיהוי, כך ההופעה של זיהוי, כך ההעלמות של זיהוי; כך הן תופעות מנטליות, כך ההופעה של תופעות מנטליות, כך ההעלמות של תופעות מנטליות; כך היא הכרה, כך ההופעה של הכרה, כך ההעלמות של הכרה. '

כך הוא מתבונן בתופעות מנטליות כתופעות מנטליות פנימית...

(ששת בסיסי החושים הפנימיים והחיצוניים)

ועוד, נזירים, נזיר מתבונן בתופעות מנטליות כתופעות מנטליות ביחס לששת בסיסי החושים הפנימיים והחיצונים. כיצד הוא עושה זאת? הנה נזיר יודע את העין, יודע מראות, ויודע כל כבילה [ii] המופיעה בתלות בשניהם. והוא יודע כיצד כבילה כזו שעדיין לא הופיעה מופיעה, והוא יודע כיצד לנטוש כבילה כזו שכבר הופיעה, והוא יודע כיצד לא תופיע בעתיד כבילה כזו שננטשה. הוא יודע את האוזן ויודע צלילים... הוא יודע את האף ויודע ריחות... הוא יודע את הלשון ויודע טעמים... הוא יודע את התודעה ויודע תופעות מנטליות, ויודע כל כבילה המופיעה כתלויה בשניהם. והוא יודע כיצד כבילה כזו שעדיין לא הופיעה מופיעה, והוא יודע כיצד לנטוש כבילה כזו שכבר הופיעה, והוא יודע כיצד לא תופיע בעתיד כבילה כזו שננטשה.

כך הוא מתבונן בתופעות מנטליות...

(שבעת גורמי של ההארה [iii] )

ועוד, נזירים, נזיר מתבונן בתופעות מנטליות כתופעות מנטליות ביחס לשבעת גורמי ההארה. כיצד הוא עושה זאת?

הנה נזירים, אם גורם ההארה 'מודעות' נמצא בו, הוא יודע שהוא נמצא. אם 'מודעות' איננו בו, הוא יודע שאיננו. והוא יודע כיצד 'מודעות' שעדיין לא הופיעה מופיעה, והוא יודע כיצד מתבצע פיתוח מלא של 'מודעות'. אם גורם ההארה 'חקר מצבים' נמצא בו... אם גורם ההארה 'אנרגטיות' נמצא בו... אם גורם ההארה 'שמחה' נמצא בו... אם גורם ההארה 'שלווה' נמצא בו... אם גורם ההארה 'ריכוז' נמצא בו... אם גורם ההארה 'איזון נפשי' נמצא בו, נזיר מתוודע לכך שהוא נמצא, אם 'איזון נפשי' איננו, הוא מתוודע לכך שאיננו. והוא יודע כיצד 'השתוות' שעדיין לא הופיע מופיע, והוא יודע כיצד מתבצע פיתוח מלא של גורם 'איזון נפשי'.

כך הוא מתבונן בתופעות מנטליות...

(ארבע אמיתות האציליים)

ועוד, נזירים, נזיר מתבונן בתופעות מנטליות כתופעות מנטליות ביחס לארבע אמיתות האציליים. כיצד הוא עושה זאת? הנה, נזיר יודע כפי שזה באמת: 'זה סבל', הוא יודע כפי שזה באמת: 'זה המקור לסבל', הוא יודע כפי שזה באמת: 'זה הקץ לסבל', הוא יודע כפי שזה באמת: 'זו דרך התרגול המובילה לקץ הסבל'.

ומהו נזירים, סבל כאמת אצילית? להוולד זה סבל, להזדקן זה סבל, למות זה סבל, צער זה סבל, קינה, כאב, עצב ויאוש הם סבל, להיות קשור למה שאינו אהוב זה סבל, להיות מופרד ממה שאהוב זה סבל, לא להשיג מה שרוצים זה סבל, בקיצור, חמשת מצרפי האחיזה הם סבל.

ומהי לידה, נזירים? באילו יצורים שיהיו, מאיזו קבוצת יצורים שתהיה, ישנה לידה, התהוות, היווצרות, הופעת המצרפים, היוולדות בסיסי החושים, זו נזירים, נקראת לידה.

ומהי הזדקנות? באילו יצורים שיהיו, מאיזו קבוצת יצורים שתהיה, ישנה זקנה, בליה, שיניים שבורות, שיער אפור, עור מקומט, הצטמקות עם הגיל, החלשות החושים, זו נזירים, נקראת הזדקנות.

ומה זה מוות? באילו יצורים שיהיו, מאיזו קבוצת יצורים שתהיה, ישנה פטירה, הסרה, קטיעה, העלמות, מוות, מיתה, סיום, הפסקת המצרפים, נטישת הגוף, זה נזירים, נקרא מוות.

ומה זה צער? בכל פעם בו כתוצאה מחוסר מזל כלשהו, מישהו מושפע מדבר בעל טבע מכאיב, צער, אבלות, לחץ נפשי, יגון, מועקה, זה נזירים, נקרא צער.

ומה זו קינה? בכל פעם כתוצאה מחוסר מזל כלשהו, מישהו מושפע מדבר בעל טבע מכאיב, וישנה זעקה, התייפחות, עשיית רעש גדול מיגון, בכי תמרורים, זו נזירים, נקראת קינה.

ומה זה כאב? כל תחושה גופנית מכאיבה, תחושה גופנית לא נעימה, הרגשת כאב או אי נעימות כתוצאה ממגע גופני, זה נזירים, נקרא כאב.

ומה זה עצב? כל הרגשה מנטלית מכאיבה, הרגשה מנטלית לא נעימה, הרגשת כאב או אי נעימות כתוצאה ממגע מנטלי, זה נזירים, נקרא עצב.

ומה זה יאוש? בכל פעם בו, כתוצאה מחוסר מזל כלשהו, מישהו מושפע מדבר בעל טבע מכאיב, ייאוש, יאוש עמוק, דיכאון, דיכאון עמוק, זה נזירים נקרא ייאוש.

ומה זה להיות קשור למה שאינו אהוב? הנה, כל מי שבא במגע עם מראות, צלילים, ריחות, טעמים, תחושות גוף או תופעות מנטליות לא רצויים, לא אהובים, לא נעימים, או מי שבא במגע עם רוחשי רעה, רוחשי פגע, הגורמים לחוסר נוחות, חוסר ביטחון, שאיתם יש יחסים, יחסים מיניים, קשר, איחוד, זה נזירים, נקרא להיות קשור למה שאינו אהוב.

ומה זה להיות מופרד ממה שאהוב? הנה, כל מי שיש לו את מה שרצוי, אהוב - מראות, צלילים, ריחות, טעמים, תחושות גוף, או תופעות מנטליות נעימים, או מי שבא במגע עם אלו שרוצים בטובתו, המאחלים לשלומו, לנוחות, לביטחון, אם או אב, או אח או אחות, או שוליה צעיר, או חברים או קולגות, או קרובים, ואז מתנתקים היחסים, יחסים מיניים, קשר או איחוד, זה נזירים, להיות מופרד ממה שאהוב.

ומה זה לא להשיג מה שרוצים? מאחר ונולדנו נזירים, המשאלה הבאה מופיעה: 'הו הלוואי ולא היינו נולדים, הלוואי ולא ניוולד עוד! ' אך לא ניתן להשיג זו במישאלה. זה לא להשיג את מה שרוצים. בהיותנו מושאים לזקנה, למחלות, למוות, לצער, קינה, כאב, עצב וייאוש, המשאלה הבאה מופיעה: 'הו, הלוואי ולא היינו מושאים לזקנה... ייאוש, הלוואי ולא נגיע לכל אלו! ' אך לא ניתן להשיג זאת במשאלה. זה לא להשיג מה שרוצים.

וכיצד נזירים, בקצרה, חמשת מצרפי האחיזה הם סבל? הנה כך: מרכיב האחיזה שהוא חומר, מצרף האחיזה שהוא הרגשה, מצרף האחיזה שהוא זיהוי, מצרף האחיזה שהוא תופעות מנטליות, מצרף האחיזה שהוא הכרה, אלו, בקיצור, חמשת מצרפי האחיזה שהם סבל. זוהי נזירים אמת הסבל האצילית.

ומהו, נזירים, המקור לסבל כאמת האצילית? זוהי הכמיהה אשר מביאה ללידה מחדש, כבולה יחד עם תענוג ותאווה, המוצאת הנאה חדשה פעם כאן ופעם שם: כלומר, כמיהה חושית, כמיהה לקיום, כמיהה לאי - קיום.

והיכן כמיהה זו מופיעה ומתבססת? בכל מקום בעולם בו יש דבר מושך ומהנה, שם הכמיהה הזו מופיעה ומתבססת.

ומה יש בעולם שהוא מושך ומהנה? העין בעולם מושכת ומהנה, האוזן..., האף..., הלשון..., הגוף..., התודעה בעולם מושכת ומהנה, ושם כמיהה זו מופיעה ומתבססת.

הכרת - עין, הכרת - אוזן, הכרת - אף, הכרת - לשון, הכרת - גוף, הכרת - תודעה בעולם היא מושכת ומהנה ושם כמיהה זו מופיעה ומתבססת.

מגע - עין, מגע - אוזן, מגע - אף, מגע - לשון, מגע - גוף, מגע - תודעה בעולם הוא מושך ומהנה ושם כמיהה זו מופיעה ומתבססת.

הרגשה הנולדת מתוך מגע - עין, מגע - אוזן, מגע - אף, מגע - לשון, מגע - גוף, מגע - תודעה בעולם היא מושכת ומהנה ושם כמיהה זו מופיעה ומתבססת.

תפיסה של מראות, צלילים, ריחות, טעמים, תחושות גוף, תופעות מנטליות בעולם היא מושכת ומהנה ושם כמיהה זו מופיעה ומתבססת.

התשוקה למראות, צלילים, ריחות, טעמים, תחושות גוף, תופעות מנטליות בעולם היא מושכת ומהנה ושם כמיהה זו מופיעה ומתבססת.

חשיבה על מראות, צלילים, ריחות, טעמים, תחושות גוף, תופעות מנטליות בעולם היא מושכת ומהנה ושם כמיהה זו מופיעה ומתבססת.

הרהור חוזר ונשנה אודות מראות, צלילים, ריחות, טעמים, תחושות גוף, תופעות מנטליות בעולם מושך ומהנה ושם כמיהה זו מופיעה ומתבססת.

וזו, נזירים, נקראת אמת 'המקור לסבל' האצילית.

ומהו, נזירים, קץ הסבל כאמת האצילית? זוהי ההעלמות המוחלטת וחידלון של כמיהה זו, עזיבה ונטישה שלה, שחרור ממנה, ניתוק ממנה. וכיצד כמיהה זו ננטשת, כיצד מגיע הקץ שלה?

בכל מקום בעולם בו יש דבר מושך ומהנה שם הקץ שלה מגיע. ומה יש בעולם שהוא מושך ומהנה?

העין בעולם מושכת ומהנה, האוזן..., האף..., הלשון..., הגוף..., התודעה בעולם מושכת ומהנה, ושם כמיהה זו מופיעה ומתבססת.

הכרת - עין, הכרת - אוזן, הכרת - אף, הכרת - לשון, הכרת - גוף, הכרת - תודעה בעולם היא מושכת ומהנה ושם כמיהה זו מופיעה ומתבססת.

מגע - עין, מגע - אוזן, מגע - אף, מגע - לשון, מגע - גוף, מגע - תודעה בעולם הוא מושך ומהנה ושם כמיהה זו מופיעה ומתבססת.

הרגשה הנולדת מתוך מגע - עין, מגע - אוזן, מגע - אף, מגע - לשון, מגע - גוף, מגע - תודעה בעולם היא מושכת ומהנה ושם כמיהה זו מופיעה ומתבססת.

תפיסה של מראות, צלילים, ריחות, טעמים, תחושות גוף, תופעות מנטליות בעולם היא מושכת ומהנה ושם כמיהה זו מופיעה ומתבססת.

התשוקה למראות, צלילים, ריחות, טעמים, תחושות גוף, תופעות מנטליות בעולם היא מושכת ומהנה ושם כמיהה זו מופיעה ומתבססת.

חשיבה על מראות, צלילים, ריחות, טעמים, תחושות גוף, תופעות מנטליות בעולם היא מושכת ומהנה ושם כמיהה זו מופיעה ומתבססת.

הרהור חוזר ונשנה אודות מראות, צלילים, ריחות, טעמים, תחושות גוף, תופעות מנטליות בעולם מושך ומהנה ושם כמיהה זו מופיעה ומתבססת.

וזו, נזירים, נקראת אמת 'קץ הסבל' האצילית.

ומהי, נזירים, דרך התרגול המובילה לקץ הסבל כאמת אצילית? זו בדיוק דרך שמונה האיברים האצילית הזו, כלומר - הבנה נכונה, חשיבה נכונה, דיבור נכון, עשייה נכונה, דרך חיים נכונה, מאמץ נכון, מודעות נכונה, ריכוז נכון.

ומה, נזירים, היא הבנה נכונה? זו, נזירים, הידיעה של הסבל, הידיעה של המקור לסבל, הידיעה של הקץ לסבל, הידיעה של דרך התרגול המובילה לקץ הסבל. זו נקראת הבנה נכונה.

ומה, נזירים, היא חשיבה נכונה? החשיבה על פרישות, חשיבה על אי אלימות, אי שנאה וכעס, החשיבה על אי פגיעה, זו נקראת חשיבה נכונה.

ומה, נזירים, הוא דיבור נכון? הימנעות מלשקר, הימנעות מרכילות, הימנעות משפה גסה ומעליבה, הימנעות מדיבורי סרק, זה נקרא דיבור נכון.

ומה, נזירים, היא עשייה נכונה? הימנעות מלקחת חיים, הימנעות מלקחת דבר שלא ניתן, הימנעות מפגיעה ביחסים מיניים, זו נקראת עשייה נכונה.

ומה, נזירים, היא דרך חיים נכונה? הנה, נזירים, קהילת הנזירים האציליים, לאחר שוויתרו על דרכי חיים לא נכונות, שומרים את עצמם בדרך חיים נכונה.

ומה, נזירים, הוא מאמץ נכון? הנה, נזירים, נזיר מחזק את רצונו, עושה מאמץ, אוסף אנרגיה, מחדד את תודעתו ונלחם למנוע הופעה של מצבים מנטליים מזיקים שעדיין לא הופיעו. הוא מחזק את רצונו, עושה מאמץ, אוסף אנרגיה, מחדד את תודעתו ונלחם להתגבר על מצבים מנטליים מזיקים שכבר הופיעו. הוא מחזק את רצונו, עושה מאמץ, אוסף אנרגיה, מחדד את תודעתו ונלחם ליצור מצבים מנטליים מועילים שעדיין לא הופיעו. הוא מחזק את רצונו, עושה מאמץ, אוסף אנרגיה, מחדד את תודעתו ונלחם לשמר מצבים מנטליים מועילים שכבר הופיעו, לא לתת להם לדעוך, להביא אותם לבגרות מלאה, לשלמות מלאה של התפתחות. זה נקרא מאמץ נכון.

ומה נזירים, היא מודעות נכונה? הנה, נזירים, נזיר מתבונן בגוף כגוף, במרץ, במודעות ובהכרה בהירה, לאחר שהניח לתשוקות ומאווים כלפי העולם. הוא מתבונן בהרגשות כהרגשות במרץ, במודעות ובהכרה בהירה, לאחר שהניח לתשוקות ומאווים כלפי העולם. הוא מתבונן בתודעה כתודעה במרץ, במודעות ובהכרה בהירה, לאחר שהניח לתשוקות ומאווים כלפי העולם. הוא מתבונן בתופעות מנטליות כתופעות מנטליות במרץ, במודעות ובהכרה בהירה, לאחר שהניח לתשוקות ומאווים כלפי העולם. זו נקראת מודעות נכונה.

ומה נזירים הוא ריכוז נכון? הנה, נזיר, מנותק מתאוות חושים, מנותק ממצבים מנטליים מזיקים, נכנס ושוהה בג'האנה הראשונה, בה יש חשיבה והרהור, הנולדת מניתוק, מלאה בתחושת התעלות ושמחה. ועם הדממת החשיבה וההרהור, בהשגת שלווה פנימית ואחדות התודעה, הוא נכנס ושוהה בג'האנה השנייה, בה אין חשיבה והרהור, הנולדת מריכוז, מלאה בתחושת התעלות ושמחה. ועם התפוגגות תחושת ההתעלות, נותרת יציבות והוא מודע ובהכרה בהירה, וחווה בעצמו את השמחה אשר עליה אומרים האציליים: "מאושר הוא זה אשר חי באיזון נפשי ומודע", והוא נכנס לג'האנה השלישית. ולאחר שויתר על הנאה וכאב ועם העלמות שמחה ועצבות קודמת, הוא נכנס ושוהה בג'האנה הרביעית, אשר מעבר להנאה וכאב, מטוהרת באיזון נפשי ומודעות. זה נקרא ריכוז נכון.

וזוהי, נזירים, נקראת דרך התרגול האצילית המובילה לקץ הסבל.

כך הוא מתבונן בתופעות מנטליות כתופעות מנטליות...

נזירים, כל מי שיתרגל את ארבעת היסודות למודעות האלו במשך שבע שנים בלבד יוכל לצפות לאחת משתי תוצאות: או 'ארהנט' בעולם זה, או אם נותרה שארית, המצב של 'בלתי - חוזר'.

נעזוב שבע שנים, כל מי שיתרגל אותם במשך שש... חמש... ארבע... שלוש... שתי... שנה אחת בלבד יוכל לצפות לאחת משתי תוצאות: או 'ארהנט' בעולם זה, או אם נותרה שארית, המצב של 'בלתי - חוזר'.

נעזוב שנה אחת, כל מי שיתרגל אותם במשך שבעה... ששה... חמישה... ארבעה... שלושה... שני... חודש... חצי חודש בלבד יוכל לצפות לאחת משתי תוצאות: או 'ארהנט' בעולם זה, או אם נותרה שארית, המצב של 'בלתי - חוזר'.

נעזוב חצי חודש, כל מי שיתרגל אותם במשך שבוע אחד בלבד יוכל לצפות לאחת משתי תוצאות: או 'ארהנט' בעולם זה, או אם נותרה שארית, המצב של 'בלתי - חוזר'.

כך נאמר: "קיימת נזירים, דרך אחת זו לטיהור התודעה, להתגברות על צער וייאוש, להעלמות כאב ועצב, להגיע אל הדרך הנכונה, להגשמת ניבאנה - וזו היא ארבעת היסודות למודעות. " ומסיבה זו דבר זה נאמר.

כך אמר הבודהה, והנזירים היו מרוצים ושמחים מדבריו.

[i] הפרעות - nivarana, באנגלית: hindrances.

[ii] כבילה - Samyojana, באנגלית: fetter - מה שכובל אדם או כל יצור חי אחר לסמסרה: (1) השתוקקות להנאות חושים (kamaraga) (2) כעס (patigh) (3) גאווה או יוהרה (mana) (4) השקפה מוטעית (ditthi) (5) ספק או פקפוק (vicikiccha) (6) האמונה שיש פרקטיקות אחרות שיכולות להוביל לאושר וניבאנה מלבד הדרך בעלת שמונה האיברים (silabbataparamasa) (7) השתוקקות להיוולד בספירת החושים, בספירת החומר או בספירת האל - חומר (bhavaraga) (8) קנאה (issa) (9) קמצנות (macchariya) (10) אי ידיעת ארבעת אמיתות הנאצלים (avijja).

[iii] גורמי ההארה (bojjhanga), באנגלית: Enlightenment factors