הרהורים על מטפל מטופל ומוח אחד אחד הרגעים שגרמו לי להבין משהו מאד מהותי - הוא זיכרון של פגישה עם אמא שלי ברחוב ... הוא מתווך ביננו ובין כוח הריפוי הנמצא בתוכנו ריפוי אמיתי מתרחש כאשר יש שיתוף פעולה מלא בין המטפל ל מטופל. הגוף שלנו יודע את כל התשובות - רק צריך לדעת איך לשאול אותו. במהלך מסע החיפוש שלי נתקלתי בשיטת מוח ... היכולת להפנים את יצירתמו - לקחת אחריות פשוטה על היצירה ומשם לבחור מחדש. ובדרך הזו מאפשרים גם המטפל וגם המטופל לגורם נוסף להיות נוכח בפגישה - המידע בגוף שזוכר ויודע הכל. ואז תהליך המפגש הוא הפתעה לשני הצדדים - מה שהנגוף בוחר להעלות ולא מה שהמטפל או המטופל חשבו בצורה מצומצמת. ליבי רם www.bestlife.co.il/?categoryId=44009&itemId=85585

טיפול רגשי וחווייתי בפסיכודרמה - טיפול רגשי פרטני אני שם לב, מניסיוני האישי ומשיחות עם הרבה אנשים, שהרבה פעמים המכשול הגדול ביותר להתחלת טיפול רגשי הוא פחד מבחירת המטפל. אני כבר בשל והגעתי להחלטה לפני המון זמן שאני רוצה להתחיל טיפול אבל אני לא מסוגל! ממה אתה מפחד? לא יודע מה לבחוריש מיליון מטפליםמכל הסוגים. לא יודע למי ללכתאיך אדע מי מתאים לי? הפחד הזה מוצדק ביותר. פחד נבון ביותר. הוא באמת שומר ... מכיר??? ואיך אני יודע מה בכלל אני צריך?? חוץ מזה אני מסתדר מספיק טוב לבד. אני לא באמת צריך טיפול! האמת, אין לי פתרון פלא כיצד לבחור מטפל שבאמת נכון לך ומדויק לך אבל אני יכול לשתף מתוך התהליך שאני ...

טיפול, מטופל, מטפלת טיפול כמטפלת ב - NLP, דמיון מודרך ותרפיית קו הזמן, מצאתי את עצמי הבוקר מתעוררת שואלת את עצמי למשמעות הטיפול, לתהליך שעובר המטופל עד שהוא בוחר במטפל, בשיטת טיפול. המילה טיפול מגיעה מהשורש ט. פ. ל, משמעותו בשפה העברית: משני בחשיבותו, לוואי שנצמד לעיקר. והאם לא כך הוא, תשומת הלב שלי כמטפלת מופנית למטופל. או בלשון השאלה, כמטפלת אני משנית בחשיבותי, במהלך הטיפול - המטופל הוא המרכז. במקביל, תוך כדי, במהלך, תפקידי להקשיב, להרגיש, לשקף ולאפשר הבחנה בין עיקר לטפל. המשכתי להתבונן בנושא וגליתי שתפקידי כמטפלת הוא להכיל, להשגיח ולדאוג למטופל המגיע אלי ומפקיד בידיי את חלומותיו, מטרותיו, בעיותיו, חרדותיו, סודותיו, את נפשו וחייו. שנים של לימודים, השתלמויות, תעודות, ניסיון והצלחות ... לעצמי מטפלת, במקביל גיליתי שזה כשלעצמו אינו מספק אותי וחשוב לי במקביל להיות כל הזמן בהתבוננות. התבוננות על מהות הטיפול, האחריות, האבחון, הייעוץ, ההכלה, ההקשבה, המשמעות המקום שנותנת למטופל. התבוננתי עלי באופן פרטי, חשבתי על מטפלים ברחב והשאלות החלו לעלות. האם כמטפלים אנו מכירים במה חשוב באמת? מה הם הערכים המניעים אותנו? אילו ערכים משמשים ככלי עבודה מנחה להחלטות? מתי והאם בכלל אנו פוגשים את הערכים שלנו? כיצד הם משפיעים על עבודתנו כמטפלים? האם וכמה הערכה פנימית / חיצונית חשובה לנו? האם ערך הוא כלי, אידיאה או מטרה? - מה עושים כאשר יש ... זה נגלה שבמילה הכרעה וערכים נמצא אותו שורש במהופך. תפקיד המטפל אסכולות שונות מציעות פירושים שונים לתפקיד המטפל במהלך הטיפול. המטפל יכול להיות צופה או מפרש, בהתאם לגישה הטיפולית שלו. ישנם מטפלים שיימנעו ממתן תגובה במהלך העבודה, עבורם עצם נוכחות המטופל והמטפל במרחב מוגן ופרטי, היא זו היוצרת את הסביבה המאפשרת תהליכים נפשיים. לעומתם ישנם מטפלים הלוקחים חלק פעיל במהלך הטיפול, הן דרך טכניקות מעשיות דוגמת: NLP, דמיון מודרך, CBT, פסיכודרמה ועוד, והן דרך שיחה. אין גישה אחת טובה מהאחרת, המטופל הוא זה שיבחר את המתאים לו בנקודת זמן זו בחייו. במהלך עבודתי, תופסת את המטופל כיחיד המושכל בהבנת העולם הפנימי שלו וכבעל הכלים הייחודיים והמתאימים ביותר לפרשנות עולמו הפנימי. למטופל עצמו יש את כל התשובות, המשאבים, העוצמות, היכולות, הפתרונות, כדי לעשות את העבודה באופן המתאים והנכון לו ביותר, בדיוק בזמן שהוא מגיע לטיפול. תפקידי כמטפלת לאפשר, לתת מקום, לכוון, להכיל, לשאול את השאלות ולהפעיל את הטכניקות המתאימות שיאפשרו למטופל לעשות את העבודה, להתבונן על עצמו וחייו מנקודות מבט חדשות, להפעיל מיומנויות ששכח שקיימות אצלו, למצוא פתרונות חדשים לבעיות ... בגלל דפוסי מחשבה, שפה או התנהגות. בחירת מטפל - טיפול מטפל או מטפלת - מה מתאים או נכון יותר למטופל. מטפל גבר או אישה? עם מי המטופל ירגיש יותר נוח ונכון? ואולי דווקא הבחירה במין המטפל בהפוך לנטייה הראשונית תאפשר למטופל נקודות מבט חדשות על עצמו ועל בחירותיו? ההחלטה היא כמובן אינדיבידואלית ואין חוקים בנושא. הבחירה תעשה על פי נטיית ... או הפניות. שיחה, או מפגש האישי הם אלה שיקבעו בסופו של דבר את ההחלטה. שיטת טיפול - האם מתאים למטופל לדבר, להקשיב, ליצור. טיפול קצר מועד או ארוך, טיפול פרטני, זוגי או קבוצתי. היום בדור החדש של המטפלים ניתן לבחור בין שיטות טיפול קונבנציונאליות כגון טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי, לבין טיפול אלטרנטיבי. אין אחד טוב ממשנהו, הבחירה של המטופל תעשה על פי התחושה המתאימה לו ביותר לאחר בדיקה מקיפה של מגוון הטיפולים המוצא. כימייה עם המטפל - זהו אחד הדברים החשובים ביותר בטיפול. בקשר המודע והלא מודע שבין המטפל למטופל מתרחשים תהליכים משמעותיים להשגת הריפוי. לכן חשוב מאד לתת את הדעת לתחושות שעולות בכם במהלך השיחה הראשונית עם המטפל ... היא המדד לכימיה שביניכם. בחירת מטפל - היום בעידן האינטרנט הגישה לאינפורמציה, כתבות, חומרים, ידע, נגישה יותר מאי פעם. המטופל יכול למצוא חומרים רבים על הבעיה בה הוא רוצה לטפל, לקרוא מאמרים וכתבות בנושא, רובם נכתבו על ידי מטפלים, כך שכבר דרך קריאת המאמר מתאפשר למטופל להתחבר לטקסט כזה או אחר, תחושת בטן היא גם מדד ראשוני לחיבור למטפל. כמו כן המלצות של חברים, בני ... חשוב מאד לאחר יצירת הקשר הראשוני עם המטפל לבדוק איתו הכשרה, תעודות, שנות ניסיון, תחומי טיפול וכל אינפורמציה שתאפשר למטופל לעשות את הבחירה בקלות. יש לציין שגם אם המטופל בחר, הגיע לפגישה ראשונה וגילה שהחיבור ביניהם אינו מתאים לו, שיעזוב ויחזור במשנה מרץ למצוא מטפל מתאים יותר. ועכשיו, לאחר שכתבתי את אשר על ליבי, שמחתי למצוא את עצמי מתחברת לנקודת המבט לתהליך של המטופל: הכרה, מחשבה, התבוננות, החלטה, הפנמה, חיפוש, בלבול, בדיקה בלבול, החלטה, בחירה וביצוע. (ואולי החלטה, חיפוש, בחירה וביצוע). תהליך שלם, משמעותי, עמוק בדרך חזרה אל המרכז המדויק, האמיתי, השקט של אלה המגיעים אלי לטיפול, באהבה.

זיהוי וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 3 פרק 3 בנית תכנית טיפולית כיצד תוכלו לדעת אם ילדכם נמצא על הקשת האוטיסטית? באופן כללי מאד ניתן לאמר שכאשר יש לילד עיכוב בהתפתחות ... את הילד אצלה ולבנות לו תכנית סנסורית המתאימה לו, זאת בנוסף לתכניות נוספות שימליץ עליהן הנוירולוג, הפסיכולוג, קלינאית התקשורת, טיפולי ABA ומטפל בשיטת גריספן, טיפול בשיטת ורדי ועוד. יש מאבחנים המשתמשים בחלק מהכלים שהזכרתי כדי לאבחן. חשוב מאד שההורים יחושו שנעשתה מבחינתם ומבחינת המאבחן עבודה רצינית ושהאבחון מלא ומשקף את מצב הילד. כאשר הילד מאובחן כנמצא על הקשת (טווח) אוטיסטית כדאי לבנות תכנית טיפולית ביתית כמה שיותר מהר ובמידת הצורך והמלצת המומחים לשלוח את הילד לגן תקשורתי או טיפולי. במידה והילד הולך לגן רגיל כדאי להתייעץ ולשקול צירוף סייעת שתהיה צמודה לילד ותקבל הדרכה ממנחה התכנית כיצד לקדם ... בכל מה שקשור בחיי היום יום בגן ותפקודו. מניסיוני, אני ממליצה על הגישה האקלקטית. כלומר, לא להאמין בשיטה אחת ולטפל בילד רק דרכה אלא לשלב מספר שיטות (ולא להגזים גם בזה, בסהכ מדובר בילד צעיר שיכולת ההכלה שלו מוגבלת). מומחים ... שהן סותרות אחת את השנייה. במידה והילד נמצא במצב שלדעתכם, ולדעת רוב המומחים שהתייעצתם עמם, אינו מאפשר לו להשתלב בטיפולים במספר שיטות כדאי להתחיל בשיטה אחת (אני ממליצה על ABA) ולהתמיד בה לפחות חצי שנה כדי להבחין בתוצאות. במידה ולאחר חצי שנה (או שלושה חודשים לכל הפחות) אינכם רואים שיפור בליקויים של הילד כדאי מאד להפחית בשעות הטיפוליות של סוג הטיפול הראשי שבחרתם ולהכניס במקום שעות אלה טיפולים מסוגים שונים שעשויים לתמוך בילד טוב יותר ולהקל עליו ועליכם. לדוגמה, ילדה שטופלה במשך שנתיים בשיטת גרינספן ומצבה לא ... אך לא יותר מכך, היא נשארה, כפי שהגדירה זו אימה בתוך עצמה). היה טוב אם לאחר חצי שנה של טיפול שאינו אפקטיבי מספיק לשנות ולהכניס טיפולים אחרים ולראות מה הכי עוזר לילדה (לאיזה טיפול היא מגיבה הכי טוב) ואז לתגבר את מספר השעות שעובדים עימו בטיפולים החדשים תוך כדי הפחתת שעות הטיפול הקודם בהדרגתיות. דוגמה אחרת היא של ילד שקיבל במשך חצי שנה טיפולי ABA ולאחר תקופה זו החל להציג התנהגויות מתנגדות מאד לטיפול ולמטפלים. כאשר הפחיתו את שעות ה - ABA (מ - 35 שעות שבועיות ל - 22 שעות שבועיות) והכניסו במקום ריפוי בעיסוק, קלינאית תקשורת, רכיבה טיפולית, מספר שעות גרינספן המתמקדות במשחק זוגי חברתי (של שני ילדים הנמצאים פחות או יותר באותו מקום על הספקטרום), וכן 6 שעות בשבוע טיפוליVBA, הילד הפך רגוע יותר, בעל יכולת הכלה רגשית גבוהה יותר ורגוע יחסית מבחינה סנסורית. מניסיון אני יכולה לומר שגם ... שהות בארץ וטיסה למומחה מחול, אלא אם כן אתם מרגישים שאכן הגעתם למבוי סתום מבחינת שאלות מהותיות לגבי הילד והטיפול בו. גם אז כדאי לחפור היטב באזורינו ולהפתעתכם תגלו שבישראל ישנם לא מעט מומחים שיכולים לעזור לכם בשאלות ספציפיות. כדאי ... במה כרוך בתשלום ומה כלול בתשלום. מנחים רבים אינם טורחים לעבוד עם הילד עצמו ומשאירים את כל העבודה הטיפולית למטפלים בלבד ולעיתים לרכזת הצוות. אינני יכולה להמעיט בחשיבות הצורך שהמנחה עצמו יעבוד עם הילד שעה בשבוע או בשבועיים כמטפל (כך הוא גם יכול להדגים למטפלים כיצד לעבוד עם הילד, כשהמטפלים צופים בשעת טיפול של המנחה בילד). המנחה, מתוקף תפקידו, צריך לדעת בדיוק היכן הילד נמצא ואת זאת לא ניתן לעשות דרך תצפיות בלבד. גם ... רב שנים לא מבקש מסטגר שלו לאבחן חולה בלי לבדוק אותו בעצמו ולוודא שאכן האבחון נכון ואז להחליט מהו הטיפול הרצוי. כך גם במקרה זה. כאשר המנחה עובד באופן פרטני עם הילד הוא יודע בדיוק למה הילד זקוק באותו רגע וכך יידע טוב יותר לאיזה כיוון לקחת את התכנית הטיפולית וכיצד להדריך את המטפלים. מנחה אשר מסרב לעבוד עם ילדכם אפילו שעה אחת בחודש אינו רציני ואין הוא יכול לדעת את מצב הילד ... לחוש את הילד ולהבין את מקומו ההתפתחותי וצרכיו המשתנים, הוא יכול רק לנחש מצפייה בקטעי וידאו או בטיפולים של מטפלים אחרים עם הילד. מנחה כזה ייתן בדכ תכניות עבודה על פי הספר ולא על פי צרכיו של הילד, דבר שיכול לפגוע בילד במקום לעזור ולקדם אותו. כאשר המנחה מנותק מרמת השטח גם המטפלים מרגישים בכך והם עשויים לחוש שאינם מקבלים מענה אמיתי לבעיות שעולות בינם לבין הילד בשעת הטיפול. כך יכולים נושאים ... יש תכניות טיפוליות שמעסיקות גם מנחה וגם רכז צוות. רכז הצוות משמש כמטפל בכיר וכן כחוליה מקשרת בין שאר המטפלים למנחה. היררכיה זו אינה אופטימלית כלל ובמקרים רבים גורמת לניתוק גדול יותר בין המנחה לבין הצוות המטפל. המנחה מקבל ... ואנשי הצוות מרגישים רחוקים מידי ממנו. אם נדמה את הקומפלקס הטיפולי לאדם אז המנחה הוא הראש השולט בגפיים ואילו המטפלים הם הגפיים. אין צורך להכניס כאן אדם נוסף שירכז את העניינים משום שהוא רק מעכב את הקשר הנכון בין הראש לידיים. לעיתים על הראש (המנחה) לרדת לרמת הידיים (המטפל) ולטפל בילד בעצמו כדי לדעת שאופן החשיבה שלו נכון ומתחבר לילד ושהוא לא מטפל בילד לפי הספר בלבד אלא מתאים את ... בילד, הנחיה אקטיבית של צוות, צפייה בילד בגן והנחיית הסייעת וההורים במפגש נכללים בשקלול השכר של המנחה. שוק המנחים והמטפלים בארץ כיום פרוץ מאד ואינו מקצועי מספיק ברוב המקרים. מעט מאד מנחים משתלמים בחול וחלקם דורשים מההורים להטיס לארץ ולממן ... נחוצות או נכונות עבור ציבור המשפחות לילדים האוטיסטים אז השוק לא יהיה פרוץ כל כך ויהיה אפשר למצוא מנחים ומטפלים מקצועיים במחיר כלכלי הגיוני. תפקידו של המנחה הוא לכתוב את תכנית העבודה הטיפולית ולהיות אחראי שהיא מיושמת כראוי, חלק נוסף של תפקיד המנחה הוא למצוא תרפיסטים ולהכשירם, להיות בקשר עם כל הגורמים המטפלים בילד וכמובן להיות לרשות ההורים בזמנים סבירים. התכנית מחולקת לכמה חלקים: מטרות לטווח רחוק, יעדים מעשיים, הדרך בה יפעל הצוות ... שהוצבו. בנוסף, טוב יהיה אם המנחה יהיה בקשר טלפוני וכן אחת לכמה חודשים יזום מפגש גדול ורחב יותר עם מטפלים אחרים שאינם תחת אחריותו, כמו מטפלים ברכיבה טיפולית, מרפא בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג, מטפל באומנות ומוסיקה, מטפל בהידרו - טראפיה וכו. חשוב מאד שהמנחה ידע בדיוק ... כמה שיותר לגבי הילד. מלבד פגישה זו אחת לכחודשיים - שלושה על המנחה להיות בקשר טלפוני עם כל אחד מהמטפלים של הילד, שאינם משיטת ABA, כדי לראות את השינויים שחלים בילד ולהתאים את התכניות הטיפוליות להתקדמותו. כדאי מאד לבחור ... עימם. מנחה טוב ושקול יודע לשים את האגו שלו ואת הפילוסופיה בה הוא מאמין בצד ולהכניס באהבה לתוך סל הטיפולים של הילד טיפולים שונים ואחרים שיכולים לתת מענה במקומות ששיטת הטיפול שהמנחה דוגל בה אינה נותנת, או לחזק נקודות שעובדים עליהן ...

זיהוי וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 6 פרק 4 הטיפולים המוצעים בשוק גרינספן השיטה פותחה עי סטנלי גרינספן ועמיתיו. שיטת גרינספן מנסה להתבונן מעבר לתוויות שניתנו לילד. הטיפול בילד מתחיל בתצפית שמתוכה נבנית תכנית עבודה אישית. ילדים מגיעים עם אבחון מפסיכולוג, נוירולוג או אנשי מקצוע אחרים ומאבחן גרינשפן ... מכה לבובה במסיבה היא תיעלב ותבכה וכו. שיטת גרינספן היא עמוקה ורחבה. הבאתי כאן רק קצה קצהו של הדרך הטיפולית. מספר ילדים שהכרתי ועבדו על פי שיטה זו יצאו ממנה נשכרים וניתן היה לראות את הדרך שבה הם עולים ... רכה מכפי שהציג אותה לובאס לראשונה בספרו (תרגום חופשי של הספר ניתן למצוא באינטרנט). השיטה ההתנהגותית מפרקת את המשימות הטיפוליות ליחידות קטנות הנשענות זו על זו מבחינת התפתחות הילד. אם בוחרים משימה טיפולית כמו מיומנות יום - יום אז מפרקים אותה לחלקים. למשל, פירוק של לימוד כיצד ללבוש מכנסיים. המטרה היא שהילד ילמד כיצד ללבוש את מכנסיו לבדו. דוגמה להבנית תכנית טיפולית שתעזור לילד להשיג את המטרה: התלבשות מטרה: הילד ייקח מכנסיים וילבש אותם. תהליך: בתוכנית זו יש מספר שלבים 1. ... נהדר ומקשיב. לימוד כזה מבוסס על פירוק כל המיומנויות שהילד צריך לרכוש בכל התחומים השונים (כולל השפתיים והתקשורתיים). התכנית הטיפולית צריכה להיבנות עי מנחה מנוסה ובעל ידע רב. את התכנית מעבירים מטפלים וההורים, במידה והם יכולים. הילד מתוגמל עי חיזוקים שונים (ממילים טובות והתפעלות המטפל ועד לצעצועים קטנים ואוכל שהילד אוהב, ... - 40 שעות בשבוע אך אפשר גם מינימום של 25) ובהכנה מוקדמת של המנחה, ההורים ושאר בעלי המקצוע המעורבים בטיפול בילד, התכנית מצליחה לקדם את הילד באופן יוצא מן הכלל. ההתקדמות תלויה בהכנת תכנית עבודה רצינית ובעלת מטרות לטווח קצר ... אילו אחוזי הצלחה מדובר. באתר של לובאס עצמו נכתב כי שיעור הילדים היוצאים מתוך הסקאלה / הקשת האוטיסטית בעקבות טיפול התנהגותי טוב הוא כחמישים אחוזים (!). ילדים שעוברים את הסף של האוטיזם לכיוון מה שנחשב נוירו - טיפיקאלי (מח רגיל) ... מלאי משמעות. סביר להניח שקווים אוטיסטים מסוימים יישארו גם אצל האוטיסט המבוגר שנמצא בהחלמה. אחת המטרות החשובות ביותר בכל טיפול לילד האוטיסט היא לעזור לילד לשלוט או לשנות את התנהגותו כדי שיוכל להיכנס לעולם ולתפקד בו באופן סביר לפחות. ... של הגישה התנהגותית לבעיות הסנסוריות. לכן כדאי לפנות למרפאת בעיסוק מוסמכת שמתמחה בבעיות סנסוריות. גם שיטת ורדי וחדרי סנזולן מטפלים בבעיות סנסוריות וצריך לראות לאיזו גישה הילד מגיב טוב ואיזו מטפלת מצליחה לחדור לעולמו של הילד ולצעוד איתו הלאה. לגבי ... המטפל. המטרה היא להפוך את ביקור המטפל והמשחק עימו לתגמול. לעיתים קרובות נראה להורים אכזרי להכניס את ילדם למסגרת טיפולים שגבולותיה וחוקיה ברורים וזה כשלעצמו נראה להם לא מוסרי. מנסיוני, הכל תלוי כיצד אתה עושה את הדברים. פילוסופיות חינוכיות ... מה שחשוב הוא כיצד מורידים אותן לרמת השטח ומי מטפל בילד ביום יום ואיפה הוא שם את הגבול למנחה ולמטפלים. צריך להיזהר מלהתנגד באופן כללי ונחרץ לתכנית התנהגותית או כל תכנית אחרת מתוך חוסר ידע, ניסיון דל, שמועות או ... שונה. אני חושבת שאת האמונה כדאי להשאיר בבקשה למערכת היחסים שלכם עם אלוהים. אין קשר בין אמונה לבין תכנית טיפולית. הפרמטר היחיד שצריך לעמוד לנגד עיניכם הוא האם הילד מתקדם, האם הילד מרגיש טוב רוב הזמן בטיפול (כל אחד מרגיש פחות טוב לגבי משהו לעיתים וזה לגיטימי) האם הילד חוצה את גבולותיו שלו ומצליח לעשות דברים קצת אחרת מאשר ביצע אותם לפני הטיפול. האם הילד מפתח יחסים טובים ומקדמים עם המטפל? למרות החששות, נסו לשמור על מחשבה פתוחה ולבחון דברים לעומק ובעיקר עי מחקרים מוכחים ובעיקר ניסיון אישי שלכם ושל הורים אחרים לילדים אוטיסטים הקרובים לכם, כך תוכלו להחליט איזו תכנית טיפולית מתאימה לילדכם. מומלץ לעצור כל מספר חודשים ולחשוב כיצד הילד מרגיש, האם הוא התקדם בכיוון שציפיתי, מה צריך לשנות ... צרכי הילד, או במקרה החמור יותר, יכול להיות בעל אגנדה אישית ואינטרסים שאינם תואמים את צרכי הילד והמשפחה. תכנית טיפולית, לאחר דיונים ושיחות עם אנשי המקצוע, צריכה להיות כתובה וברורה. במהלך התכנית יש לדרוש מהמטפלים לכתוב בסיום כל מפגש עם הילד מידע ספציפי שיעזור למנחה ולהורים לראות האם התכנית שכתבנו מתאימה למצבו של הילד ... שיש לשנות אותה. יש לבקש מהמנחה לכתוב סיכום לכל ישיבת צוות (ישיבת נערכות בין פעם בשבוע לפעם בשבועיים עם המטפלים השונים). המנחה צריכה לכתוב גם סיכום עבודת תכנית בכל כמה חודשים בכדי שנוכל לראות מניין באנו ולאן אנו הולכים מכאן. המנחה צריך לתכנן את הפגישות בינו למטפלים ובעיקר את הפגישות הטיפוליות עם הילד. מטפל צריך לדעת מהם המטרות שלו וכיצד הוא מיישם אותם, אין להתחיל טיפול בלי שאתה כמטפל יודע מה מטרתו וכיצד תשיג אותה או תנסה להשיגה בטיפול הספציפי. יש לחשוב על דרכים רבות ויצירתיות של יישום כדי לא להגיע למצב בו המטפל הציע פעילות מסוימת לילד ונענה בשלילה ואין לו פעילות חלופית לעניין. גבולות הטיפול צרכים להיות ברורים לילד. יש להחליט האם יושבים ליד שולחן, על הרצפה, כל כמה זמן הילד מקבל הפסקה, האם ... אסימונים שיכולים להיות כל סמל או תמונה שהילד אוהב ושהוא מקבל אותם בתמורה על עמידה בציפיות המטפל מהילד במהלך הטיפול, כשהציפיות ידועות מראש לילד), האם הטיפול נערך רק בבית או גם במקומות מחוצה לו. על המנחה והמטפלים לחשוב על הילד מחוץ לשעות הטיפול וההנחיה, לחשוב כיצד להמשיך את הטיפול, מה קשה לילד ובה הוא מצליח, מה ... וחברתיות ומצריכה התמסרות של הורה והכשרה של מטפל או שניים. על ההורה ללמוד את השיטה היטב ואז לנסות ולהכשיר מטפלים. השיטה עדיין אינה מפותחת בארץ. גוטסטיין מפרט בספרו Relationship Development Intervention כיצד ליישם את שיטתו צעד אחר צעד ומפרט את ... הילד מפתח קשר אישי עם הסוס עליו הוא רוכב ולכן מומלץ לבקש שהילד ירכב בדכ על אותו סוס. 5. טיפול באמנות - טיפול רגשי המבוסס פחות על מילים ויותר על עשייה אומנותית והקשר הלא מילולי של הילד בינו לבין המטפל ... שמפריעים בחיי היום יום יקבלו במה בטיפול, כל אלה עוברים תהליך של פירוק ואז בניה עד לאיזון מחדש. 6. טיפול במוסיקה - ילדים אוטיסטים רבים חווים מוסיקה באופן שונה. אם ילדכם נמשך למוסיקה כדאי לנסות לחבר אותו עם מטפלת מוסמכת ובעלת ניסיון. הטיפול במוסיקה נוגע בנפש הילד ומכיל אותו במקום שהוא בוחר לפתוח והתבונן פנימה, לגעת בפחדים, בשמחה, בעצב ובכל רגש אחר שעולה ... דרך הטיפול לומד הילד להכיר את עצמו טוב יותר ולהתמודד עם רגשותיו. 7. טיפולים אלטרנטיביים שונים (הילינג, שיאצו, מסג, טיפולים בתוספי מזון, שיטת אמנה, שינוי תזונה, מח אחד, וכו) - ישם טיפולים אלטרנטיביים מסוגים שונים בשוק. הורים רבים מדווחים על ... אצל הילד בתחומים שונים ואילו הורים אחרים מדווחים שאין שינוי אצל הילד. כל ילד יגיב בדרך שונה לכל אחד מהטיפולים המוצעים בשוק, והם רבים. הצעתי לכם היא לבחור בזהירות את המטפל, שצריך להיות מטפל מוסמך שלמד אצל אדם או מוסד ... זה נבון להמשיך אותו. במידה ואין תוצאות לאחר כ - 3 חודשים באופן אישי הייתי ממליצה שלא להמשיך. ישנם טיפולים הנעימים לילד וישנם טיפולים שהילד חווה כקשים ולא נעימים (למשל הסרת סוגי מזון שונים ודיאטות קיצוניות), היו ערים לרווח מול ... יש המתנגדים לגישה נוספת משום שהגישה בה הם נוקטים שונה באופן פילוסופי מהותי מגישות אחרות. נטען בפני כי ילד שמטופל בגישת ABA לא יכול להיות מטופל בו זמנית בגישת גרינספן. מניסיוני, לא תמיד הדבר נכון. הכל תלוי בצרכיו של הילד ועד כמה הוא מסוגל להכיל שונות בטיפול ובסוגי המטפלים. נושא חשוב מאד הוא לשים לב שהמנחה אכן רגיש מספיק והוא מתאים את התכנית הטיפולית לילד ולא את הילד ... לפי הספר, עבודה כזו יכולה לפגוע בילד ולגרום לו למצוקה. כהורים אני מאמינה שתפקידנו לשמוע את כל הרופאים, המנחים והמטפלים, דעותיהם ואמונותיהם, אך בסופו של דבר התפקיד שלנו בקביעת המסגרת הטיפולית הוא לדעת למה באמת הילד שלנו זקוק ולהתאים ...

התנאים הבסיסיים והכרחיים ליצירת שינוי מובנה בטיפול ההוליסטי - חלק 1 אנלוגית יחסי מטפל מטופל מהייעוץ הפסיכו תרפויטי מאמר זה נכתב בהשראת קארל רוגרס (1902 - 1987) ממייסדי הזרם ההומניסטי וכמו כן, חלקם של הטקסטים הינם תרגום חופשי לכתביו. מאמר זה, דן בדרך, בה ניתן ליצור שינוי מובנה ברמה הנפשית והגופנית בטיפול ההוליסטי. זאת, עי יישום מספר תנאים המקדימים לטיפול ושכיום, נחשבים לבסיס ביצירת האינטראקציה ביחסי מטפל מטופל בייעוץ הפסיכולוגי. ישנן גישות טיפוליות שונות בייעוץ הפסיכולוגי כשלכל אחת רציונאל המשקף את דרך הטיפול, המטרות, הכלים או הקשיים הטיפוליים האופייניים לה. כולן יוצאות דופן, כולן ייחודיות בדרכן, דומות או שונות במהות השורשית שלהן אולם, ישנה אחדות המשותפת לכולן. זו, באה לידי ביטוי במספר כללים, תנאים חיוניים המהווים חלק אינטגראלי במרקם העדין של היחסים הבין אישיים בטיפול התרפויטי. תנאים אלו, הינם הכרחיים וכמו כן, אף מספקים בכדי יצירת שינוי אישיות. כיום, הם מהווים בסיס לכל הגישות השונות של הייעוץ הפסיכולוגי. במאמר זה, אנסה לבחון כיצד אותם התנאים הבסיסיים ביצירת האינטראקציה ביחסי מטפל מטופל, באים לידי ביטוי בטיפולי מגע הוליסטיים וכיצד יכולים להיות מספקים לכדי יצירת שינוי מובנה, ברמה הנפשית או הגופנית וכיצד יישום תנאים אלו יכול לשמש בכדי לתרום לטיפול ההוליסטי, אשר אינו מאופיין בתקשורת וורבאלית אלא במגע. בתחילה, אגדיר למה כוונתי בשינוי מובנה וכיצד בה הדבר לביטוי במישור הגופני ... יצירת שינוי מובנה וזאת, אף ללא יישום טכניקת הטיפול עצמה. להלן התנאים: א. שני המשתתפים נמצאים בתהליך פסיכולוגי. ב. המטופל נמצא במצב של חוסר הרמוניה. ג. המטפל נמצא בהרמוניה והוא באינטגרציה ביחסים. ד. המטפל חווה התחברות חיובית בלתי מסויגת וקבלה ללא תנאי למטופל. ה. המטפל חווה הבנה אמפאטית למצבו הפנימי של המטופל ושואף להעביר התנסות זו. ו. כאשר התקשורת האמפאטית והקבלה ללא תנאי מושגות בדרגה מינימלית הדבר מספק. קיומם של תנאים ... אחד או יותר מהתנאים. שהרי, היה רוצה למצוא מורכבות גדולה יותר, עומק, היה רוצה לנתח ולהיכנס לנבכי נשמתו של המטופל ואיך ייתכן, שיצירת השינוי כה פשוטה ומתבססת על יישום תקשורת בסיסית זו. מכיוון, שתנאים אלו כה בסיסיים בתקשורת הבין ... המתקיימת ברצון שני הצדדים וניתן להכלילם על מערכות שונות, מלבד הייעוץ הפסיכולוגי. כעת, נבחן כיצד אלו באים לביטוי במסגרת טיפולים המוגדרים כהוליסטיים בהם, הטכניקה הטיפולית הינה המגע הגופני. כגון, עיסויים שונים, שיאצו, רפלקסולוגיה וכדומה. כמו כן, נכללים גם טיפולים הוליסטיים בהם המגע הינו ברובד האנרגטי, כגון הילינג. התנאי הראשון, תלוי בהימצאותה של מערכת יחסים מינימלית בה שני הצדדים ערים לכך, שהם בתהליך טיפולי בו, כל אחד משפיע על ההתנסות הנחוות של השני. מבחינת המטופל אין זה משנה עם תהליך זה פסיכולוגי או רפואי כל עוד הוא מודע לכך, שהוא שותף לתהליך ולכך, שישנה מטרה מוגדרת. מטרת הטיפול יכולה להיות לדוגמה טיפול בכאב גב, כאב ראש, תמיכה בזמן דיכאון, חיזוק האנרגיה או יצירת מוטיבציה. כמו כן, מבחינת המטופל ישנה חשיבות להתמקדות קונקרטית בבעיה והימנעות מהפשטה ועיסוק כללי. לכן, מטרת הטיפול יכולה להשתנות מטיפול לטיפול או מתקופה לתקופה, בהתאם לרצונו או למכאוביו. מבחינת המטפל, הדבר כרוך בערנותו להשפעת נוכחות המטופל עליו מבחינה פסיכולוגית. עליו להיות מודע לתגובתו למטופל כשזו שלילית, לדוגמה מחשבה כגון איני אוהב מטופל זה או מטופל זה גורם לי אי נעימות ובאותה מידה כשזו חיובית, לדוגמה מחשבה כגון נחמד לי שמטופל זה מגיע או איזה כיף שוב מגיע פלוני. כמו כן, עליו להיות ער לתגובתו כשזו מתבטאת כמשיכה, אהבה, דחייה, גועל או כל תגובה שהיא. עליו לבחון את תגובתו ולהבין מדוע רגשות או מחשבות אלו צפים בתוכו כתגובה למטופל וכשאינו יכול לעשות זאת לבדו עליו לברר תכנים אלו במסגרת בה הוא המטופל. התנאי השני, הינו הימצאותו של המטופל בחוסר הרמוניה. ברמה הנפשית, חוסר הרמוניה מוגדר כמצב בו ישנו חוסר התאמה בסיסי בין המשמעות הנחוות בסיטואציה מסוימת כפי שהיא נרשמת בחושיו של המטופל ובין הייצוג הסימבולי של התנסות זו ברמה המודעת. כך, שנמנע קונפליקט עם תפיסת העצמי. הביטוי יכול להחוות כמצוקה נפשית, ... טובה, התנסות זו הוצגה בצורה מעוותת ברמה המודעת כמיגרנה, הנובעת ממקור אחר. דוגמה נוספת ניתן לראות במקרה, בו סבל מטופל מפריצת דיסק. אומנם הסיבה לכאביו הייתה ידועה אולם, הכאבים מהם סבל נמשכו זמן רב וחוסר הידיעה לגבי זמן ההחלמה ... יכולת להביע אותם. השני הינו, כנות, שהיא יכולת המטפל להיות הוא עצמו, ללא העמדת פנים, בכל רגע ושלב של הטיפול. השלישי הינו בכך, שהמטפל נמצא באינטגרציה ביחסים. כלומר, הוא משקף את המציאות הפנימית אותה הוא חווה עם המטופל. אולם, אין המטרה, שהמטפל יביע את רגשותיו או ידבר על עצמו אלא, שלא ישלה את המטופל לגביו אגב יצירת דמות דמיונית בה הוא רואה אידיאל נכסף כדמות מטפל ואליה הוא שואף להגיע. בכדי לממש תנאי ... את רגשותיו ומחשבותיו אשר עולים בו בזמן המפגש, או כתוצאה ממנו. כגון, אני עסוק בבעיותיי כרגע איני יכול להקשיב למטופל, אני נמשך למטופל איני יכול להימנע מכך או מחשבה כגון אני מפחד ממטופל זה. זאת, באופן משוחרר וללא הכחשה או הדחקה מהמודעות ואז, תנאי זה מתקיים. תנאי רביעי, הינו קבלת המטופל ללא תנאי בדרך חיובית ובלתי מסויגת. על המטפל למנוע שפיטה והתייחסות המותנים בערכה סלקטיבית של תכונות כטובות או כרעות ולהימנע מיצירת תנאי קבלה כאני אוהב אותך רק אם... כך, שחוויית המטפל את התנסויותיו של המטופל הינה כאילו, שהוא חלק ממנו והוא מקבל אותם בדרך חמימה ובהערכה בלתי מותנית. הדבר מערב התחברות ותחושת קבלה גם כלפי ... תנאי אולם, עליו להיזהר שנתינה זו לא תהפוך לרכושנית או אובססיבית ולמעשה תספק את צרכיו שלו. עליו להרגיש את המטופל כאילו את עצמו, אך אם זאת, כאדם נפרד בעל רשות וזכות לרגשותיו ולהתנסויותיו האישיים, לצרכיו, רצונותיו וחוויותיו. כמו כן, ... זה יתקיים, תפיסת המטפל את עצמו כבעל תכונות אלו ומודעות ערה להם, מספקת. התנאים הבסיסיים והכרחיים ליצירת שינוי מובנה בטיפול ההוליסטי - חלק 2.

אל תהיה הפסיכולוג, רק תקשיב - חלק 1 מאמר זה נותן ביקורת על הדרך בה נתפסים היבטים רגשיים בטיפול השיאצו, הוא מסביר מדוע תכנים פסיכולוגיים הינם בלתי נמנעים בטיפול והוא דן בחשיבות התקשורת ככלי בסיסי במערכת היחסים הטיפולית ובמיומנות האמפתיה כקריטית ליצירת שינוי במישור הרגשי והפיזי בטיפול הרפואי, בידי מטפל השיאצו. השיאצו, לפני המגע, הפילוסופיה הסינית או הרפואה המערבית, הוא שני אנשים שנפגשים. עצם המפגש יוצר מערכת ... שנוצרת ומכאן החשיבות בהתייחסות לנושאים אלו. כיום במציאות הקלינית של מטפל השיאצו, ישנו פחד להתייחס להיבטים רגשיים באופן ישיר בטיפול. פחד זה נובע מהבורות לגבי מהלך הטיפול הפסיכו רפואי שנתפס כניתוח אנאליטי של עברו הרגשי של המטופל, מאי ידיעה לגבי הכלים והאפשרויות העומדים בפני המטפל ומהכשרה לקויה במערכות הלימוד. לכן, למרות ההכרה בהשפעתו של הטיפול על עולמו הפנימי והרגשי של המטופל ולמרות תפיסת הגופנפש, המועברת בגאווה רבה מדור לדור של מטפלי השיאצו, ישנו קונסנזוס מוסכם לגבי האיסור בהתייחסות לנושאים אלו, ... מסלולי הפסיכותראפיה לסוגיה ולמטפל השיאצו אין את הכלים הדרושים בכדי לממש סוג יחסים זה, אולם אין זה עיקרו של הטיפול הפסיכו רפואי. ישנם מספר גישות מזוריות בפסיכותראפיה. אלו, נבדלות אחת מהשנייה בפילוסופיה ברציונאל ובכלים הטיפוליים. חלקם פונים כלפי עברו של האדם חלקם מייחסים חשיבות להווה, חלקם שואפים לשנות את התבניות הקוגניטיביות אותם האדם מחזיק ... ואחרים כרע או כלוח חלק המעוצב על ידי התנסותו בחייו וכן אלאה ואלאה. אולם, למרות השוני הגדול בתפיסה ובכלים הטיפוליים המאפיינים כל שיטה ושיטה, ישנו משותף והוא ההכרה בחשיבות ביסוס מערכת היחסים. חשיבותה של מערכת היחסים בקונטקסט הטיפולי, אם זה רפואי או נפשי, ידועה כבר זמן רב. הדעה הרווחת היא שישנו צורך בביסוס מערכת יחסים בכדי שהיה ניתן להתחיל בתהליך וליצור שינוי אמיתי. ניתן לבקר הנחה זו ולטעון, ששינוי יכול להתרחש גם ללא ביסוס מערכת היחסים הטיפולית. אך אם זאת, אין ספק שתרומתה של זו בהעצמת הטיפול, אינה עוברת ללא הבחנה. בקונטקסט הרפואי מערכת היחסים היא מעין מרכבה שביטוייה בנוסף לשינוע הידע הרפואי, הפתולוגי או הפילוסופי ... זו, היא משתנה הפועל על פני כל הגישות ושהוא אינו ספציפי למודל או תיאוריה מסוימים, שככוחה של מערכת היחסים הטיפולית פורץ את גבולות הטיפול הנפשי והיא פועלת על פני מטופלים, מטפלים ומיקומים שונים כשהיא מהווה את היסודות החזקים, עליהם מיושמים הכלים הטיפוליים המאפיינים כל שיטה ושיטה (Asay & Lambert, 1999, Rogers, 1957). אולם, אצל מטפל השיאצו מערכת יחסים זו נתפסת טריוויאלית. ייתכן, שהדבר נובע בעקבות חוסר מודעות לחשיבות ביסוס מערכת היחסים הטיפולית והכשרה לקויה או חסרה למיומנויות תקשורתיות, במערכת הלימוד. ייתכן, שמנורמה רווחת ומתפיסה קולקטיבית שאינה מכירה בחשיבות זו ויתכן שמסיבות ... למצבו הכללי או להצביע על בעיה רפואית ספציפית, כשהכלי היחידי אותו יכול מטפל השיאצו ליישם בהתייחסות לתכנים אלו, הינו טיפול המגע, בהסתמכות על האבחון הסיני, את האדם כבעל סינדרום או כטיפוס אלמנט מסוים. מערכת יחסים שהיא טיפולית, אם זו מאופיינת במגע או בדיבור, אם זו אורטופדית או תזונתית, בדרך כלל תכלול אדם שהוא בעל בעיה כל ... מטען רגשי ומכיוון שהאדם בא למטפל השיאצו בכדי לפתור או להקל על מצבו, מטען רגשי זה מופנה כלפי המטפל. למטופל, לעיתים כואב, מציק, יש לו חששות, הוא כועס, מדוכא, חסר אונים או מיואש, הוא רוצה לדעת, להבין, רוצה שידברו ... לכבד או התייחסות לאדם כטיפוס אש או מתכת, אומנם מהווים אבחון לאטיולוגיה והם משקפים את מצבו ואף מניחים יסודות, לטיפול שישנה האפשרות שתוצאותיו יהיו יעילות, אולם זו שכלתנית ומנותקת מרגשותיו ומחווייתו של המטופל כאדם. איכויות המגע לעומת זאת, כן פונות לעולמו הרגשי של האדם, אולם האם זו התייחסות ישירה לחווייתו, או שמה ... רגשותיו החבויים באמצעות הנגיעה, בעוד שמצוקותיו המידיות המופנות כלפי המטפל, נשארות ללא מענה. מצוקה מידית זו של האדם המגיע לטיפול, לגיטימית והיא מצריכה היענות במישור האישי ובאופן ישיר ומערכת היחסים, מספקת היענות זו. נכון הדבר, שעוצמתה תלויה באישיותו של ... הנגזרים מחווייתו את החולי. כך, שמלבד תפקידו של המטפל בלפתור או להקל על הבעיה בהתאם ליכולתו והכשרתו או לספק טיפול מניעתי כללי ומקיף, המשקף את מצבו הבריאותי של האדם, לא יוכל זה להימנע מהתייחסות לתכנים הרגשיים. לעיתים יאלץ בעל ... מערכת היחסים וטבעו של האדם. אם ישתמש המטפל בכליו ויאבחן את האדם בעיניים סיניות, קרוב לוודאי שהאדם יחוש הקלה בטיפול. אך אם זאת, מערכת היחסים תישאר באשר היא, אם בקונטקסט רפואי, חברי או אחר. אולם, במידה והאדם הנעזר יחוש ... תשנה מערכת היחסים את אופייה וייווצר אמון שיתבטא בשביעות הרצון, פתיחות, מוטיבציה וירידה ברמות המתח ותהיה השפעה על תוצאות הטיפול מבחינה פיסיולוגית, רגשית וקוגניטיבית ומכאן, חשיבותם של מיומנויות התקשורת בהתייחסות למטופל (Beck, Daughtridge & Sloane, 2002, Roter, 2000, Stewart, 1995, Greenfield, Kaplan, Ware, Yano & Frank, 1988). ערוצי התקשורת המאפיינים את מערכת היחסים יכולים לנוע ממקצועיים לחבריים ועד לאישיים. מטפלי השיאצו ומטפלים אחרים במקצועות הרפואה האלטרנטיבית והמשלימה לסוגיהן מתגאים באופי הטיפול ככזה שמאופיין באותו חיבור אנושי ואישי שמקיף את כל עולמו של האדם. אולם, במסגרת מערכת היחסים הטיפולית, מכיוון שחסרה הכשרה זו החיבור האנושי האישי יהיה תלוי אך ורק בתכונות האופי של המטפל ולא באבחון הסיני המסורתי, ... כבעל רגש זה או אחר או בסגולותיו של המגע. כיום, ישנה הכרה ברפואה המערבית בחשיבותה של התקשורת במערכת היחסים הטיפולית הרפואית ובצורך לשלב בין אבחון המחלה וההבנה של התנסותו ותפיסתו של החולה, את החיים ואת מחלתו כתנאי לטיפול באדם כשלם (Stewart, et al, 2003, Bensing, Verhaak, van Dulmen, & Visser, 2000). ישנן תוכניות להכשרה להיבטים פסיכו סוציאליים ולרכישת מיומנויות לניהול רגשות בטיפול לרופאים ואנשי מקצוע אחרים הקשורים אליהם שאינם פסיכולוגיים וקיים, יישום של מיומנויות תקשורת וביסוס מערכת יחסים טיפולית, בטיפולים שאינם נפשיים והם רפואיים (Kern, et al. 2005, Wilkes, Usatine, Slavin, & Hoffman, 1998). כך שהדבר יכול להוות לגיטימציה ...

טיפול פסיכיאטרי - מבוא טיפול פסיכיאטרי הוא טיפול בהפרעה נפשית או במחלת נפש המתבצע על ידי רופא מומחה לפסיכיאטריה, לעתים בשילוב עם פסיכולוג, עובד סוציאלי, מטפל אמנויות או מומחה לריפוי בעיסוק. הטיפול הפסיכיאטרי בנוי בדרך כלל מאיבחון, טיפול תרופתי או פסיכותרפי ושיקום. טיפול פסיכיאטרי ניתן במסגרת בית חולים מתמחה, במסגרת קהילתית או בבית החולה בהתאם לחומרת ההפרעה. רוב ההפרעות הנפשיות אינן ניתנות לריפוי מוחלט, והטיפול הפסיכיאטרי מתמקד באיזון ביוכימי של הגוף, ריסון התסמינים, הקלת מצוקת החולה ושיקומו. בשונה מענפי רפואה אחרים ובשל ההשפעה של מחלות נפש על כושר השיפוט של החולה, נתונה בחוק ברוב המדינות סמכות לטיפול פסיכיאטרי שלא בהסכמת החולה, במקרים בהם המחלה מסכנת את שלומו של החולה או של הסובבים אותו. גבולותיה של סמכות זו הם נושא שנוי במחלוקת. עקרונות הטיפול הפסיכיאטרי הטיפול הפסיכיאטרי השתנה מהותית בעשורים האחרונים. בעבר נהוג היה לאשפז חולים לתקופות ארוכות במוסדות, לעתים לשנים ארוכות. כיום רוב החולים מטופלים במסגרת מרפאות חוץ ומחלקות יום. במקרים בהם נדרש אשפוז הוא נמשך שבועות ספורים, ורק אחוז קטן של החולים מאושפז לתקופות ארוכות. רוב הטיפולים הפסיכיאטריים נעשים ביוזמת המטופלים ובהסכמתם, בשל מצוקה אישית על רקע נפשי. חלק מהמטופלים פונים באופן אישי וחלקם מופנים על ידי רופאי משפחה או בתי החולים הכלליים. ישנם מטופלים שמופנים בפסיקת בית משפט לאחר איבחון, כתחליף לעונש מאסר וישנם מקרים נדירים של אשפוז כפוי על פי חוק במידה וקיים סיכון ממשי לחולה או לסביבתו. פחות מאחוז מהפונים לטיפול פסיכיאטרי בישראל מופנים דרך רשויות החוק. טיפול פסיכיאטרי יכול להינתן לכל דורש במרפאות הציבוריות בישראל. כל אדם הסובל ממצוקה נפשית או מסימפטומים הקשורים להפרעת התנהגות או ... נפשית יכול לפנות באופן עצמאי לבדיקה או להיות מופנה משירותי הבריאות הכלליים. אבחון פסיכיאטרי הליך האבחון הפסיכיאטרי זהה לכל המטופלים, ללא קשר לסיבת הגעתם למרפאה או לגורם שהפנה אותם. השלב הראשון באבחון הוא הערכה של מצבו הגופני והנפשי של המטופל. הוא כולל ראיון מקיף שמטרתו זיהוי תסמינים התנהגותיים, הכרת אישיותו, התנהגותו ותפקודו היומיומי, ההיסטוריה הרפואית והנפשית שלו ויחסיו עם הסביבה. ... איסוף מידע מגורמים נוספים, כגון עובדי סעד ורווחה, קרובים ומכרים ושוטרים או סגל רפואת חירום שהיו במגע קרוב עם המטופל ויכולים להעיד על מאפייני התנהגותו. בחלק מהמקרים מופנה המטופל לבדיקות רפואיות כגון בדיקות דם או סי. טי. שמטרתן שלילת בעיות רפואיות ונוירולוגיות המשליכות על מצב נפשי, או המצאות המטופל תחת השפעת סמים. בדיקות רפואיות מוסברות למטופל ומתבצעות בהסכמתו, למעט במקרים נדירים של אשפוז כפוי או בצו בית משפט. במידה וזוהו תסמינים של מצוקה או הפרעה ... במדויק את ההפרעה הנפשית או מחלת הנפש ממנה סובל החולה. על סמך זיהויה המוחלט של ההפרעה מחליט הפסיכיאטר על הטיפול המומלץ - תרופתי, פסיכואנליטי או אחר. במקרים מסוימים ממליץ הפסיכיאטר על אשפוז קצר במחלקה או במוסד שיקומי עד לאיזון ההפרעה. טיפול פסיכיאטרי רוב הטיפולים הפסיכיאטריים מתבצעים במתכונת של מפגשים תקופתיים, בדומה לטיפול בכל מחלה אצל רופא מומחה. המטופל מגיע לפגישות קבועות מראש עם הפסיכיאטר בהן מתבצעת הערכה של מצבו ולעתים טיפול פסיכותרפי. תדירות הפגישות יכולה להיות אחת למספר ימים עד לאחת למספר חודשים, בהתאם לסוג ההפרעה והשלב בו היא נמצאת. אצל מטופלים רבים שמצבם יציב ומאוזן הפגישות מתבצעות לעתים רחוקות מאוד. ממוצע המפגשים למטופל בישראל הוא כעשרה, כשברוב המקרים הטיפול נמשך 2-5 מפגשים. אשפוז יום פסיכיאטרי אשפוז יום הוא טיפול במקרים בהם נדרש טיפול אינטנסיבי או אצל מטופלים שנמצאים בראשית הטיפול עד שיתיצב מצבם. בשיטה זו המטופל מגיע מדי יום למחלקה ייעודית בבית החולים לכחצי יום וחוזר לביתו בכל ערב. במחלקה הוא משתתף בפעילויות קבוצתיות של ... החולים במחלקה פתוחה (רמת השגחה נמוכה והיתר לצאת ולהיכנס כרצונו) או סגורה (השגחה צמודה מתמדת). ישנן מחלקות ייעודיות לנוער ולמטופלים כרוניים. עם זאת, קיימת גם ביקורת על האשפוז, ויש הטוענים כי במקרים מסוימים האשפוז הפסיכיאטרי עצמו עשוי להחוות כטראומטי ... מצב החולה. כיום נטיית הממסד הפסיכיאטרי היא למעט באשפוז מלא של חולים ולקצר את תקופת האשפוז במידת האפשר. רוב המטופלים משוחררים אחרי מספר שבועות למסגרת של אשפוז יום או שיקום בביתם. משכו הממוצע של האשפוז המלא בישראל הולך ופוחת ... אינו כשיר לנקוט בשיקול דעת נאות עקב מחלתו, הפסיכיאטר מחויב להיוועץ בבני משפחתו וכן לעתים ביועץ משפטי. במחלקות עוברים המטופלים טיפול דומה למקובל אצל מקרים קלים יותר במחלקת יום, אם כי ההשגחה עליהם קרובה יותר. במחלקות הסגורות ננקטים לעתים נגד מטופלים אלימים או כאלו המהווים סכנה לעצמם או לסביבתם צעדים של ריסון (קשירה) או כפיית טיפול תרופתי מרגיע.

... התאילנדית ורוחשים לו כבוד רב. לפני כל עיסוי נהוג לקוד קידה בה מכבדים ומודים לשיוואגו, ומבקשים את עזרתו בריפוי המטופל. שיוואגו קומרפאג - אבי הרפואה התאילנדית איך זה נעשה? לעיסוי התאילנדי מגוון עצום של תנועות ותמרונים המיועדים לעזור לנו ... כפות ידיים, מרפקים, רגליים, ברכיים ואף עצמות הישיבה שלו, כדי ללחוץ, למתוח, לכופף, להרים, לסובב ולדחוף את גופו של המטופל. כאמור, תרפיה זו מפותחת ועשירה מאוד בטכניקות כגון: לחיצות מתיחות, מניפולציות, עצירת דם ועבודה על קווי אנרגיה. לחיצות: בתאי ... במתיחות, ורק תנוחות היוגה, אסנות, משתוות אליה. כאשר מבצעים את המתיחות בצורה נכונה השפעתן על הגוף חיובית. אדם המקבל טיפול זה באופן קבוע ולאורך זמן יהנה מאיברי גוף גמישים, חזקים ובריאים. מניפולציות: המניפולציה היא תנועה מהירה בעלת טווח תנועה ... העיסוי התאילנדי הוא בכך שהוא מתמקד גם ובעיקר בקווי האנרגיה שעליהם מצויות נקודות הלחיצה ולא רק בנקודות עצמן. השפעות הטיפול העיסוי התאילנדי עובד על שרירים, גידים, מפרקים, עצבים, וכן על איברים פנימיים. הוא משפיע על כל הגוף כיחידה אורגנית שלמה אחת. האפקט הכללי לאחר טיפול, הוא פתיחה של מפרקים תפוסים והארכה של השרירים, בשילוב עם תחושה עמוקה מאוד של הרפייה שלווה. שרירים שהוקפאו בתנוחה מכאיבה, ... שהגוף יוכל להרגע לתוך מצב של ריפוי. כשחלקים של הגוף נעולים בספאזם תמידי (כיווץ לא - רצוני), בלתי אפשרי לטפל באופן מלא. רוב האנשים בעלי כאבים לא מודעים לכך, אך מערכת העצבים שלהם נועלת רבים מפציעותיהם בנעילות תמידיות שלא משחררות. ... זה מתאים? עיסוי תאילנדי מתאים לקשת רחבה של צרכים. בימינו השימוש בעיסוי התאילנדי אינו רק למטרות ריפוי. למעשה רוב הטיפולים בעיסוי תאילנדי שנעשים כיום בעולם הם למטרות רוגע והנאה. הוא יכול להיות עיסוי מרגיע ומפנק, כטיפול מתחזק ומונע וגם לטפל במגוון בעיות. יחד עם זאת, באפשרות השיטה להיות מאוד עוצמתית ביכולתה לטפל בבעיות כרוניות. לאלו אשר יש להם טעימה לתרופה חזקה וכח הרצון לקבל אותה, בהחלט יוכלו להפיק ממנה לאין שיעור. העיסוי כתפילה ואומנות הבסיס האנרגטי של הטיפול הוא פתיחה של כל נתיבי האנרגיה, על מנת שאנרגיה מהיקום תוכל לזרום בחופשיות ואנרגיה חסומה, היוצרת מחלה או כאב, תוכל לנוע החוצה. בנוסף, המטפל מגרה את זרימת האנרגיה על ידי לחיצה בנקודות חיוניות לאורך קווי האנרגיה. טיפול פותח ומשחרר שכזה מיועד גם לאנשים בריאים וגם משמש כטיפול מונע מחלות. בתאילנד נחשב העיסוק בעיסוי התאילנדי לעיסוק רוחני שנלמד ומתבצע, לעתים קרובות במקדשים. מטפל טוב עושה את העיסוי ... יפתח אינטואיציה לזרימת האנרגיה בגוף ולמסלולי הפראנה. העיסוי התאילנדי, מעצם היותו, פועל לעומק הגוף והנפש, ועל כן משרה על המטופל הפחתת מתח, מנוחה והרפיה. השימוש במתיחות איטיות וממושכות מקנה לגוף גמישות ועמידה בלחצים. בנוסף, מועיל העיסוי התאילנדי כמייצב נפשי, הגדלת ... לגוף ולנפש, הפחתת מתח נפשי והשריית שינה רגועה, מגדיל את היכולת לתת ולקבל, מסייע להגברת הביטחון העצמי, ומסייע להצלחת טיפולים בשיטות נוספות.

... מי סוכר מבקבוק עי שומרת הלילה). לפעמים גם נמנע מהאימהות לחתל או לרחוץ את התינוק בהצדקה כי המטפלת הוכשרה לטפל בילד והאם לא. להוציא שעת ביקור אחת ביום לאבות ולבני משפחה אסור היה בשעות היום והלילה לבקר את התינוק. בתחילה ... סובל כיום מנכות רגשית. הוא יודע איך להתנהג אך אינו יודע מה הוא מרגיש ומרוחק מרגשותיו. הקושי במציאת דרכים לטיפול הטיפול הפסיכולוגי הרגיל בפסיכואנליזה או בטיפול רגיל אינו יעיל מכיוון שהוא מבוסס על שיחות בין המטפל למטופל. בשיחות עולים חומרים מהעבר המאפשרים לנו לשפוך אור על מה שהתרחש ונותנים אפשרות להבין את כל התמונה באופן רחב יותר. ... יכולת לבטא את עצמו וורבלית והוא מחק את הזיכרון הטראומטי ממוחו? והרי בשיחות שמבוססות על קשר תבוני קוגניטיבי מחויב המטופל לחשוף את עברו במילים. אך הוא אינו יכול לחשוף את מה שהדחיק. כזכור, לתינוק אין מספיק תבונה או ידע ... המציאות המורכבת של החיים מסביבו אך חוסר הידע והיכולת להסביר את הרגש אינו מונע ממנו את היכולת להרגיש. תוצאת הטיפול הפסיכולוגי הרבה פעמים תוהים בני קיבוץ מדוע הטיפול הפסיכולוגי מצליח רק באופן חלקי. הצלחת כל טיפול תלויה ביכולת למוסס את חומת ההגנה של המטופל ולהגיע לשורש הבעיה (איני מתכוון לטיפול התנהגותי שהוא בעיני כמו אספירין לחולה סרטן). כאשר הטראומה הבסיסית עמוקה מאד והוטמעה לאורך זמן רב ניסיונו של הפסיכולוג לחדור מעבר לשכבות ההגנה של המטופל עד לשכבה האחרונה נדון לכישלון. בדרך כלל קורה שהמטופל מאפשר למטפל להגיע לשכבות עמוקות פחות, למשל, לגיל הגן או אירועים שקרו בחברת הילדים. התחושות והאירועים המאוחרים יותר הם בהרבה מקרים חזרה ושיחזור של הרגשות והמחשבות הראשוניות, אך הם אינם המקור. אני זוכר כי במסגרת טיפולית, במשך תקופה ארוכה נתקעתי בגיל שבעה חודשים. כל ניסיון שלי לעלות מידע מתחת לגיל זה הסתיים בראייה פנימית של ... את תגובתה הראשונית ובהתנהגותה היום - יומית לא היה זכר לרצונה בילדה במקומי, החומרים הללו לא יכלו לעלות בזיכרוני בטיפול רגיל. ולכן הסיבה לתחושת חוסר האמון הבסיסי שיש לי בבני אדם לא הייתה מתגלה. ואם איני יודע את הסיבה איני יכול לטפל בבעיה ובהשלכותיה באופן רציני. בסיישן של נשימה הולוטרופית כאשר האינפורמציה הזו עלתה, יכולתי בנוסף להבנת המקור לחוש את הרגשות שלי ... בסרט את עץ התפתחות הבעיה מראשיתה ועד השלכותיה על יחסי עם אנשים בחיי הבוגרים. אחר כך השלמתי את העבודה בטיפולים מסורתיים יותר המבוססים על שיחות. להבדיל מהיפנוזה, רייברסינג או שיטות אחרות שבהן המטופל נותן למטפל להוביל את התהליך כאשר המטרה היא להסיר את שכבות ההגנה על מנת להביט מתחתן. בנשימה ההולטרופית קובע המטופל בעצמו עד לאן יעמיק לחקור את עצמו. ההנחה העומדת מאחורי כלל זה מבוססת על האמונה כי יש בכל אדם חלק ... פסיכולוגי יכול להתחיל בעוצמה ולהשפיע ולשנות את סדר יומו של האדם נעשית בקבוצה - אין את האינטימיות והייחודיות כמו בטיפול רגיל אינה מחייבת יחסים אישים עם הפסיכולוג - הדברים עולים ללא צורך בכימיה עם המטפל זולה יותר