... ראשית הוא מנחה אותם להעביר את תוכן האמירות אל כל עדת ישראל. ה מעביר למשה ולאהרון, מספר מסרים: המועד, הלכות קרבן
הפסח עם הנחיות חברתיות - ערכיות כולל גם הכוונה לסמן את מזוזות הבית והמשקוף בדם, וצו לאכילת מצות ומרורים. דבר ה נחתם בתיאור נרחב של שני נושאים: א. מכת בכורות וסימן לבני ישראל להצלה ב. הלכות
חג הפסח כולל חמץ ומצה. לאחר שהושלמו דברי ה, פונה משה המנהיג אל העם כדי להעביר את דברי ה אליו: ויקרא משה לכל זקני ישראל. את דבריו פותח משה בזבח הפסח: ויאמר אלהם משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו
הפסח . משה ממשיך בהנחיות לסימון בתי בני ישראל בדם כדי לא להיפגע ממכת בכורות. משה מסיים את הנחיותיו בקביעה לזכירת זבח
פסח לעתיד. קריאה זהירה מעלה שני הבדלים בין דברי ה לדברי משה. א. ה הנחה לפנות אל כל עדת ישראל, ואילו בהעברת המסר כתוב: ויקרא משה לכל זקני ישראל. ב. ה, כמפורט לעיל, העביר מסר מקיף ביותר. בדברי משה לא מופיעים דיני המצות. גם מקומם של ההיבטים החברתיים - ערכיים של
חג הפסח אינו בנמצא. <> הפער בין מקור המסר האלוהי להעברתו על ידי משה המנהיג ניכר. איך מסבירים זאת פרשנים שונים? אבן עזרא מבין בפער שני שלבים של העברה: ואמר להם כל אשר צוהו השם מתחלה ...