... כשניתן לו לערער על כך, נפתח פתח להתנהגויות לא רצויות - החל מקפיצות וכוחנות, ועד לתקיפת ילדי המשפחה. בטבע
הסמכות הזו נאכפת באופן חד משמעי. ואצלנו? באילוף מכוון ומנחה אין צורך להיות קשוחים או אכזרים, רק ברורים. למשל - כשכלבנו מקבל את פנינו וקופץ עלינו בשמחה, (סימן לאושרו, כן, אך גם לערעור על
סמכותנו, בכך שהוא מתרומם כדי להגיע לגובה שלנו)... די בהרמת הברך שלנו מולו, באופן שלא יאפשר לו להישען עלינו כשהוא בגובה הפנים שלנו, ... וקשורים בשרירי ההורות שלנו. באופן שרק נראה פרדוכסלי, העצמאות, החופש והיכולות של ילדים יתפתחו דווקא תחת
סמכות אוהבת של הורים ומחנכים בטוחים בעצמם. (בתחילת גיל ההתבגרות משתנים כמובן הכללים, כמו גם הילדים)... הורים המנסים להיות
סמכותיים, אך בפועל הם ספקנים, או מתנגדים לסמכותנות בחינוך, ישיגו לרוב תוצאה הפוכה. הילדים ערים וקשובים במיוחד לעמדה הפנימית, ... שהוא פשוט אומר לילד: אין לי כוח אליך יותר... הילד מבין מצוין: זו היא התנהגות מותרת. שאר המילים מיותרות...
סמכות ההורה וההקשבה לו ניזוקו. כשהורה שב ושואל ילד צעיר - מה ירצה ללבוש, לאכול, מתי לנסוע הביתה ומה לקנות בסופר, הוא מחשיב זאת ... בו אימון בשעת צרה. זהו יצר הישרדותי חשוב. הורים רבים בזמננו נתקלים בקושי להיות מנהיגים, מובילים, בעלי
הסמכות . התנהגותם עם הילדים היא דמוקרטית, מכבדת, על פי התבוננותם, אך חסרת החלטיות, לא בטוחה, מהססת - מעמדת התבוננות אחרת. תכופות יש ...