בודהיזם - ההצגה הקצרה על קמָה... היד, רגב עפר, מקל, או סכין. הנה, תלמיד, איש כלשהו או אישה, הוא בעל אופי כעסני ונרגז. אפילו כאשר מבקרים אותו מעט, הוא נעלב, נעשה כועס, עויין, ושונא, ומראה כעס, שנאה ומרירות. בשל ביצוע מעשים כאלו לאחר מותו הוא מופיע ביעד אומללות, ביעד עגום, בתופת, אפילו בגיהנום. אך אם לאחר מותו, הוא לא מופיע ביעד עגום, בתופת, בגיהנום, אלא חוזר למצב אנושי, היכן ... מחדש הוא מכוער. זוהי הדרך, תלמיד, המובילה לכיעור, כלומר, אדם הוא בעל אופי כעסני ונרגז אפילו כאשר מבקרים אותו מעט, הוא נעלב, נעשה כועס, עויין, ושונא, ומראה כעס, שנאה ומרירות. אך הנה, תלמיד, איש כלשהו או אישה, אינו בעל אופי כעסני ונרגז, אפילו כאשר מבקרים אותו מעט, הוא לא נעלב, לא נעשה עצבני, עויין ושונא, ולא מראה כעס, שנאה ומרירות. בשל ביצוע מעשים כאלו, לאחר מותו, הוא מופיע ביעד משמח, אפילו בעולם שמיימי. אך אם לאחר מותו הוא לא מופיע בעולם שמיימי, אלא חוזר למצב אנושי, היכן שהוא נולד מחדש הוא יפה. זוהי הדרך, תלמיד, המובילה ליופי, כלומר, אדם אינו בעל אופי כעסני ונרגז אפילו כאשר מבקרים אותו מעט, הוא לא נעלב, לא נעשה עצבני, עויין ושונא, ולא מראה כעס, שנאה ומרירות. הנה, תלמיד, איש כלשהו או אישה, הוא קנאי, אחד שמקנא, מתרעם, לא מפרגן להישגים, כבוד, הערצה, ברכות, והערכה שאחרים מקבלים. בשל ביצוע מעשים כאלו לאחר מותו הוא מופיע ביעד אומללות, ...