... שהיו תלמידיו הכוללים קוד התנהגות אתי. כללים אלו ניתנו בהדרגה בתגובה לאירועים שונים שארעו בעיקר בחלק השני של 45 שנות
הלימוד של הבודהה. הסיבות וההשלכות של כללים אלו כמו גם האופן בו יש לבצעם מתוארים בפירוט בסל הוינאיה. הוינאיה מחולקת למספר חלקים שכל אחד עוסק בסוג אחר של כללים הנבדלים ... של הנזירים, וחלק נוסף שכולל את כללי הנזירות (Bhikkhuni Vinaya). 2. סל השיחות, הסוטות (Sutta Pitaka) סל הסוטות נכלל
הלימוד בו הבודהה מסביר מאפיינים מעשיים לתרגול שלווה, ריכוז ותובנה בשיחות שונות בהם השתתפו נזירים ואנשים מן השורה. סל הסוטות מחולק לחמישה קבצים של שיחות הנבדלות בעיקר על פי אורכן (, Digha Nikaya Majjhima Nikaya, Samyutta Nikaya, Anguttara Nikaya, Khuddaka Nikaya) 3. סל
הלימוד הגבוה, האבהידהמה (Abhidhamma Pitaka) בסל האבהידהמה נכלל
הלימוד של הבודהה המתאר את המציאות המוחלטת בעולם ואת הניבאנה (nibbna). התוכן הפסיכו - פילוסופי הזה מתואר לעיתים כחלק החשוב והמעמיק ביותר של
הלימוד. סל האבהידהמה כולל שבעה קבצים העוסקים בתופעות פיזיות ומנטליות שונות (Dhammasanganippakarana, Vibhangappakarana, Kathavatthuppakarana,Dhatukathappakarana, ... אוראליים למרות שאין הסכמה בין החוקרים מתי בדיוק החל הכתב בהודו, רובם יסכימו כי בראשית הבודהיזם גם אם כתב היה זמין
הלימוד נעשה בהעברה בעל - פה והטקסטים הבודהיסטים הועברו בצורה אוראלית, בדומה לטקסטים הברהמינים. אם היו טקסטים כתובים בזמן תחילת הבודהיזם לבטח היו אמורים להיות כללים לשמירה שלהם בוינאיה (vinaya), קוד ההתנהגות של הנזירים. מאחר ולא קיימים כללים מסוג זה אלא רק בדבר
לימוד ושימור טקסטים אוראליים אנו יכולים להניח שלא העלו את הטקסטים על כתב בתקופה מוקדמת. במסורת התהרוודית הכתיבה החלה רק בתקופת שלטונו של ווטגאמיני אבהיה ... והפועל ללמד (vaceti) - לגרום למישהו לומר או לשנן משהו אחרי המורה שלו. דוגמאות מעין אלו המציינות את האופי האוראלי של
הלימוד קיימות בטקסט במקרים רבים מאוד, אולם לא ניתן לומר שהטרמינולוגיה לכשעצמה מוכיחה שהטקסטים לא נכתבו מאחר והמלך אשוקה (Aoka) אשר הותיר אחריו רישומים רבים חצובים ... ולא להיפך. לכן המושג לומר בפאלית יכול להתפרש לעיתים גם כ - לכתוב, אך המושג לכתוב (likh) לא יתייחס לטקסט אוראלי.
הלימוד כתחליף לבודהה
הלימוד שנשמר בעל פה היווה תחליף לבודהה עצמו, אלו לא היו רק מילותיו אלא לאחר מותו הן הפכו להיות המורה עצמו. כפי שהבודהה אומר בסוטרת מהאפריניבאנה (Mahparinibbna ... אננדה (17), יתכן שאחדים ממכם יחשבו דברי המורה הם דבר שעבר, אין יותר מורה אך אין זו ההשקפה הנכונה. הדהמה והוינאיה
(הלימוד וכללי המשמעת) שלימדתי אתכם, אננדה, הם יהיו המורה שלכם כשאלך. (פאריניבאנה 3.2) הבודהה לא העניק סמכות יורשים לאף אחד מתלמידיו, והצהיר בפירוש שכל שהיה ללמד הוא ... שתהיה זמינה לדורות הבאים. הבודהה רצה להבטיח שאכן הסנגהה, מסדר קהילת הנזירים, מבוססת דיה כדי להמשיך לשמר ולהפיץ את
הלימוד שכונן והצהיר: לא אכנס לניבאנה סופית עד שהחיים הרוחניים האלו יהיו מבוססים ומשגשגים בהצלחה, יהיו נפוצים, ידועים במרחבים, ומוצהרים היטב בין בני האדם בכל מקום. ... להוות כלי הוראה ראוי. בסוטת קלמה (kalamasutta) הבודהה מסביר לאנשי קלמה על מה יש להסתמך ועל מה אין להסתמך בנוגע
ללימוד: כאשר בני קאספוטה שמעו שהבודהה הגיע, הם הלכו אליו ושאלו אותו: אדוני, נזירים וברהמינים שונים מגיעים לקסאפוטה, הם מסבירים את תורתם ומדברים בטובתה בעוד הם מבזים ... אדם מוטלת החובה לבחון את הדברים הנאמרים ולא לקבל אותם באופן עיוור. הבודהה לימד מספר עקרונות על פיהם ניתן להחליט אם
הלימוד שנזיר מסויים מדקלם או מלמד הוא קביל: נניח ונזיר היה אומר: חברים, שמעתי וקיבלתי את הדברים הבאים מפיו של הבודהה המבורך: כך היא הדהמה, כך היא המשמעת, כך הוא
לימוד המורה, אז נזירים, אל לכם לקבל או לדחות את דבריו. מבלי לקבל או לדחות את דבריו עליכם לבחון ולהשוות את מילותיו וביטוייו עם הסוטות ובהתאם לכללי המשמעת. אם תחת ... צולבות ולכל עניין בתוך הטקסט. לשם כך המסורת פיתחה אמצעים לדיוק ובקרה בהעברת הטקסטים אשר יבחנו בהמשך. מסורת השימור
והלימוד הבודהיסטית השיחות של הבודהה עם תלמידיו נשמרו באמצעות העברה אוראלית במשך תקופה של למעלה מ - 2500 שנה. הבודהיסטים המוקדמים היו מעוניינים לשמור על דברי המורה ... (Sumangalavilsini) שחלקים מהנראטיב הוכנסו בכוונת תחילה ובכך מופרדים מהדברים המיוחסים לבודהה עצמו. מנקודת מבט של
הלימוד המסגרת הנארטיבית לא רלוונטית לשחרור והדרך אליו, ולכן פרטים כגון מיקום וזהות המשתתפים לא פוגעת במידה רבה. גומבריץ (Gombrich, 1996) טוען כי הגרעין החיוני של ... שיר, אשר שוננו ונשמרו בזיכרון וכך הועברו הלאה באופן מאורגן ושיטתתי. אם לא היו פועלים באופן כזה יש סיכוי טוב שהטקסטים
הלימודיים האלו היו נעלמים בדיוק כמו אלו של מורים רבים אחרים בני זמנו של הבודהה המוזכרים בקאנון כמו בסוטת פירות הפרישות (samaaphalasutta). וכך תמיד קיימת הסכנה שהמסורת האוראלית תעלם ואיתה גם
הלימוד של הבודהה - דבר המוזכר מספר פעמים בספרות:
הלימוד הנכון - הסדהמה (saddhamma) תדעך לבסוף תעלם ותתגלה מחדש רק על ידי הבודהה העתידי (21). המודעות לכך גרמה דריכות במסורת לקראת מצב שכזה ולכן נעשים מאמצים רבים כדי לשמר את
הלימוד בדרכים שונות לזמן ארוך ככל האפשר. בסוטה המתארת את ימיו האחרונים הוא ממליץ לנזירים על 41 דברים כדי לשמור על אחדות ושגשוג לשמירה על חיי נזירות נאותים, על הקהילה ועל
הלימוד, אשר יובילו לשחרור וטובתם של רבים: נזירים, אני אלמד אתכם שבעה דברים שיועילו לרווחתכם. הקשיבו היטב, אני אדבר. כן אדוני, השיבו הנזירים והבודהה אמר: (1) כל עוד ... שבעה דברים נוספים שיועילו לרווחתכם... (15) כל עוד הנזירים ימשיכו באמון... (16) בענווה... (17) בפחד מעשיית רע... (18)
בלימוד... (19) בנחישות אמיצה... (20) במודעות מבוססת... (21) בחכמה... כל עוד הנזירים ידבקו בשבע הדברים האלו ויפעלו בהתאם לכך הם יכולים לצפות לשגשוג ולא לדעיכה. אומר ... אשר הפכה להיות מאפיין מרכזי במסורת. שש האסיפות הבודהה המליץ לקהילת הנזירים לכונן אסיפות סדירות בהם ידונו בענייני
הלימוד כדי שהמסדר
והלימוד ישרדו תקופה ארוכה ככל האפשר. בהתאם לכך, המסורת הבודהיסטית נהגה לכנס אסיפות לשינון ועריכה מחודשת של הטקסט לאחר מותו של הבודהה, כדי למנוע שיבושים ועיוותים אפשריים בדברי
הלימוד . אסיפות אלו היו פעולות מנע כתוצאה מאי סדרים בקהילה או פעולות זדוניות של גורמים חיצוניים בעלי השקפות אחרות אשר רצו לפגוע
בלימוד הבודהיסטי. במשך ה - 2500 שנה האחרונות קהילת הסנגהה התכנסה שש פעמים, מהם שלוש בהודו, פעם אחת בסרי לנקה ובתקופה המודרנית אחרי הפסקה של קרוב לאלפיים שנה התקיימות ... בעיר פטליפוטה שבהודו בשנת 235 (שנת 308 לפנהס). האסיפה התקיימה בעקבות 60,000 פרושים הסתננו לקהילת הסנגהה וזיהמו את
הלימוד בהשקפותיהם המוטעות. באסיפה נכחו 1,000 נזירים ארהנטים שבראשם המכובד מהאמוגליפוטה טיסה (Mahamoggaliputta Tissa). לאחר מכן תשע משלחות נשלחו לתשע ארצות שונות עד אינדונזיה כדי להפיץ את
הלימוד. האסיפה הרביעית התקיימה בסרי לנקה, בשנת 450 לספירה הבודהיסטית (94 לפנהס). 11 שנים לאחר מכן, בשנת 83 לפנהס, 500 נזירים, שבראשם המכובד מהאדהמרקהיטה ... לשמר את הטקסטים (ganthadhura). הסנגהה, קהילת הנזירים, כמוסד היו אלו ששימרו את הטקסטים לאורך הדורות, ובכך גם שימרו את
הלימוד. הבודהה לימד את תורתו לקהילת הנזירים במטרה שיגיעו לשחרור ויצר את התנאים כדי לאפשר ולהדריך אותם בדרך זו. אך פונקציה נוספת של הסנגהה היא כארגון הפצה, לאחר ...