המוסר היהודי בהלכה... היהודי בהלכה במאמר זה באנו לבאר את תפיסת המוסר של הדת היהודית. ראשית נקדים ונאמר שענייני המוסר של כל חברה בכלל וכל אדם בפרט הם, ככל ... קדושת חיי אדם (כל אדם). יתר על כן, על פי ההלכה מי שאיננו מקבל עליו את הערך העליון הזה ועובד עבודת אלילים במקום עבודת ה בן מות הוא. כיון שבאנו להסביר את המוסר היהודי אשר בהלכה, עלינו לפרט קודם מהו אותו ערך עליון שמקבל על עצמו האדם היהודי, הדתי - חרדי? הערך העליון הזה הוא עבודת ה היינו, לקיים את מצוות התורה שניתנו ... גדולה תורה - שאילמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ, שנאמר: אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי. כלומר על פי השקפת העולם התורנית נברא העולם אך ורק כדי שהעם היהודי יקיים את מצוותיו של האלהים. לכן הנביא ישעיה מנבא על אחרית הימים, היא העולם ... הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה. כלומר, רק אחרי שיכירו כל העמים בעליונותו וסגולתו של העם היהודי ואמונתו ויבינו שרק מציון תצא תורה, רק אז יהיה השלום בעולם. העולם האידיאלי יכול להגיע רק עם נצחון תורת ישראל על דרכי העמים. דבר חשוב נוסף הוא שאעפ שיש ערכי מוסר טבעיים ומשותפים לרוב יצורי אנוש כמו חמלה ונדיבות, האדם היהודי צריך לעשות בהם אך ורק מפני שצווה לעשות כך בחוקי ההלכה, כחלק מעבודת ה, ולא ... יגיעו רחמיך משתיקין אותו. וזה מפני שעושה מדותיו של הקדוש ברוך הוא רחמים, ואינן אלא גזירות, ופרשי: להטיל עלינו עולו להודיע שאנחנו עבדיו ושומרי מצוותיו. הנה, היהודי שומר המצוות אסור לו לבקש רחמים סתם אלא רק באותם עניינים שבהם הרחמים הם גזירת ... מה שצותה תורה ולא תעשה מפני שכלך אלא כשארי מצוות השמעיות (שאינן שכליות) . כאן ראוי לצטט את דבריו המאלפים של פרופסור ישעיה ליבוביץ זל: יש דוגלים בסיסמה של המוסר היהודי הנבואי. אולם היהדות התגלמה בדת, ודבר זה כשלעצמו אינו מאפשר כלל את קיומה של הקטגוריה מוסר יהודי. האמונה הדתית המתגלמת בתורה ובמצוות אינה קטגוריה מוסרית. היא אינה מכירה ... מוסריות. אל נפרש את אבותינו באופן אחר מאשר פירשו הם את עצמם. יתר על כן: ספק גדול הוא אם בכלל ניתן המוסר לספציפקציה לפי קיבוצים אנושיים, ואם יש מובן למונח מוסר יהודי. יתכן שמוסר בכלל אינו ניתן לקוואליפקציה על ידי איזשהו שם תואר הנגזר משמו של ... או המוסר הוא הכוונת רצייתו של האדם לפי הכרת חובתו (מוסר של כוונות טהורות ללא מטרות), ואפילו נגד המציאות - זהו המוסר של קאנט. אבל בקריאת שמע אומר אני ואומרים הרבה יהודים: ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם. לא תתרו אחרי לבבכם - זוהי שלילת קאנט, ולא תתרו אחרי עיניכם - זוהי שלילת סוקרטס, וכל זה משום אני ה אלהיכם (יהדות, עם יהודי ומדינת ישראל, עמוד 239). דברי פרופ לייבוביץ עמוקים וקשים. להשקפתו אין ליהודי הדתי מוסר אנושי כלל (שהרי הוא שולל בדוגמת קריאת שמע שלו את שני המובנים ... גר צדק, אבל בעבור שנכנס בתורתנו הוסיף לו האל אהבה וייחד לו מצוה נוספת. הרי לך שהערך העליון של שומר התורה והמצווה הוא עבודת ה. כל מי שאינם בקטגוריה זו (כמו לא - יהודים, אפיקורסים וחילונים שאינם שומרי מצוות וכו) לא חלה עליהם מצוות ואהבת לרעך! ... אמורים? בזמן שהם שוים בחכמה, אבל אם היה ממזר תח וכהן גדול עם הארץ, ממזר תלמיד חכם קודם... וכל הגדול בחכמה קודם לחבירו. ותראה, התלמיד החפץ בדעת ובאמת, כי בהלכה היהודית הזכות לפת לחם, או לבגד או לכל עזרה אנושית תלויה לחלוטין בעמידתם של הנזקק ... אמי איקפד, אמר: לית ליה (ישעיהו כז יא) ביבש קצירה תשברנה נשים באות מאירות אותה? וכתב רשי: כשתכלה זכות שבידן וייבש לחלוחית מעשה צדקה שלהן, אז ישברו. כלומר אסור ליהודי לקבל צדקה מן הגויים כדי שלא יהיו להם זכויות, שהרי הצדקה מכפרת (ואסור לעזור ... ורחמנא ליבא בעי אם דעתו לכך (לקדש שם שמים), אבל אם דעתו שישבחו אותו ולא בעבור אמונת ישראל, או משום שהוא אוהב את הגוי ומרחם עליו אסור. ועיניך רואות עד כמה המוסר היהודי מכוון אך ורק לתכלית אחת והיא עבודת ה. אסור לרחם על גוי גם אם מסכן הוא מאד ואסור להחזיר לו כל אבידה שאבדה לו. רק אם יש קידוש שם שמים (שכתוצאה מהשבת האבידה ישבחו הגויים את אמונת היהודים) מצוה להשיב את האבידה אבל אם לא יצא מזה שבח ליהודים אסור להשיב כל אבידה לנכרי. הלוואה בריבית - דברים פרק כג, כ - כא: לא תשיך ... (דברים כג כ): וביאר בכאן שיהיה רבית הנכרי מותר, ולא הזכיר כן בגזל ובגנבה כמו שאמרו (בק קיג ב), גזל גוי אסור. אבל הרבית שהוא נעשה לדעת שניהם וברצונם לא נאסר (בין יהודים) אלא מצד האחוה והחסד, כמו שצוה (ויקרא יט יח), ואהבת לרעך כמוך, וכמו שאמר ... אסור ולשאר העולם מותר. ומצות עשה להשיך לעכום שנאמר לנכרי תשיך. מפי השמועה למדו שזו מצות עשה וזהו דין תורה. כלומר, לא רק שאין שום אחווה וחסד כלפי הנוכרים (רק בין יהודים לבין עצמם) אלא מי שירצה לעשות חסד עם הגוי ולהלוותו, מתוך רצון טוב, בלי לקחת ... במסעדה לא כשרה (והרי הוא אוכל להכעיס משום שיש לו אפשרות לאכול בהיתר כשרות במסעדה שממול) - מותר להלוותו בריבית ומצוות החסד והאחווה שציוותה התורה שלא לקחת ריבית מיהודי שוב איננה חלה עליו, למרות שיהודי הוא לכל דבר. ושוב רואים אנו שכל החסד והאחווה והרחמים של העולם התורני - הלכתי ... הרבה השקפות אחרות (פילוסופיות, חברתיות ודתיות) שלכל אחת מהן ערך עליון משלה ולכל אחת אושר עילאי לשיטתה ולכל אחת דרכים אל האושר כטעמה. הנה אחד מגדולי הפילוסופים היהודים, ברוך שפינוזה, אומר כך: אחרי לומדי מהניסיון, כי כל הנעשה תדיר בחיים הרגילים ...