... ללקיחת החלטות שרק עד אליו מותר להתחבט ולשקול. הפחד גורם לכך שבוחנים את הדברים שוב ושוב, ובכל פעם נמצא טיעונים משכנעים שמטים את הכף לצד אחר. הרצון להגיע להחלטה שקולה, אחראית והנכונה ביותר יותיר אותנו שנים רבות מידי על ...

הטיעון האונטולוגי - מבוא הטיעון האונטולוגי (המוכר גם בשם ההוכחה האונטולוגית לקיום האל או בקיצור ההוכחה האונטולוגית) הוא טיעון לוגי - אונטולוגי שמטרתו להוכיח את קיום האל. טיעון זה הוא טיעון אפריורי שלפיו אלוהים קיים כי קיומו הוא בבחינת הכרח. לטיעון קמו במהלך ההיסטוריה של הפילוסופיה הן מתנגדים והן תומכים רבים. גם בקרב המתנגדים וגם בקרב התומכים ניתן למצוא רבים מהפילוסופים הגדולים וכן פילוסופים, לוגיקנים ומתמטיקאים בני - ימינו. היסטוריה את הטיעון האונטולוגי העלה לראשונה אנסלם הקדוש בן המאה ה - 11, בפרק השני של ספרו הפרוסלוגיום. לטיעון נודעה חשיבות רבה בהיסטוריה של הפילוסופיה, ובמהלך השנים קמו לו מתנגדים רבים (ובהם רבים מהפילוסופים הגדולים, כגון תומאס אקווינס, ... וגוטפריד וילהלם לייבניץ וגם פילוסופים בני - ימינו כגון נורמן מלקולם). במאה ה - 20, בעקבות פיתוחים בלוגיקה, הוצעו לטיעון גרסאות מודרניות המבוססות על הלוגיקה המודרנית (ובעיקר לוגיקה מודאלית). הטיעון המקורי טיעונו המקורי של אנסלם, שהוצג בספרו הפרוסלוגיום, נראה כך: אם זה שאין אנו יכולים להעלות על דעתנו גדול ממנו קיים ... במציאות, הרי שאלוהים (החייב להיות גדול מהם) חייב להתקיים לא רק בתודעתנו אלא גם במציאות. מוכח שאלהים קיים. את הטיעון האונטולוגי ניתן להציג גם כשתי טענות לוגיות ומסקנה: 1.אלוהים הוא כליל המעלה. 2.קיום היא אחת המעלות. 3.מכאן, שאלוהים קיים. ... 1, אלוהים חייב להיות גדול מהמשהו ב - 3. לשם כך עליו להיות קיים במציאות. 5.לכן, אלוהים קיים. ביקורת הטיעון כנגד הטיעון האונטולוגי של אנסלם הועלו מספר התנגדויות חזקות, חלקן דווקא מהמחנה התאיסטי, ונוספו לו מספר פיתוחים מודרניים מעניינים. האי של ... זמנו של אנסלם, הסתייג מנסיונו של אנסלם להגדיר דברים אל תוך המציאות. הוא טען כי ניתן להמיר את אלוהים בטיעון של אנסלם באי דמיוני הגדול מכל אי שניתן להעלותו על הדעת וכך, מאחר שניתן להעלות אי כזה על הדעת, ... שלא ניתן להעלות על הדעת משהו שמעבר למידה המרבית (למעשה, הענקת המידה המרבית של תכונות אלו לאלוהים חיונית כדי שהטיעון של אנסלם יוכל לעבוד). במלים פשוטות, האי של גואנילו הוא היתכנות ולא מוחלטות ולכן אינו משפיע על הטיעון האונטולוגי. ביקורתו של אקווינס תומאס אקווינס, הפילוסוף בן המאה השלוש עשרה, העלה מספר הסתייגויות מהטיעון של אנסלם. ראשית, טען, כי משמעות המילה אל או אלוהים אינה זהה אצל כל אדם וכי ישנם גם אנשים המבינים את המונח כמסמל ישות שיש לה גוף. במלים אחרות, הטיעון של אנסלם עובד רק אצל אנשים המבינים את המונח אלוהים כמו אנסלם. נוסף על כך, גם אם כולנו נבין ... אלוהים באותו אופן, לא נובע מכך שמה שאנו מבינים מכך קיים ממש, אלא רק שהוא קיים בתפישתנו. הבעיה עם טיעונו הראשון של תומאס אקווינאס היא שניתן לעקוף אותו בקלות באמצעות החלפת המילה אלוהים בהגדרה אחרת כלשהי כמו יישות שלא ניתן לחשוב על גדולה ממנה ואז טיעונו של תומאס נופל. טיעונו השני של תומאס נופל אף הוא אם עוקפים אותו. לצורך הטיעון האונטולוגי (וכדי לשמר את תקפותו) אין זה חשוב אם אנו מבינים את המונח אלוהים באופן מלא או חלקי, או ... הגרמני בן המאה השמונה עשרה עמנואל קאנט פסע בעקבות ההתנגדויות של גאסנדי להגיונות של רנה דקארט. קאנט דחה את הטיעון של אנסלם שקיום במחשבה ובמציאות גדול יותר מאשר קיום בתפישה בלבד. לפי קאנט, מהנחתו זו של אנסלם נובע שהקיום הוא תכונה ושבעלות על תכונה זו הופכת את בעל התכונה לטוב יותר, אך טיעון זה יש לדחות מהטעם הפשוט שקיום אינו תכונה אלא פן הכרחי ובלתי ניתן להפרדה מהדבר שלו מיוחס הקיום. לדוגמה, ... יותר מאשר אילולא היה קיים מצד תכונותיו. במלים פשוטות, הקיום הוא תכונה שלא ניתן לקשר אליה ערכיות כלשהי, ומכאן שהטיעון האונטולוגי של אנסלם נופל. ביקורות נוספות עפי חלק מהמבקרים של הטיעון האונטולוגי יש בו בעיה עקרונית ובסיסית והיא שהוא מניח מראש את הטעון הוכחה. כלומר, הוא נופל במלכודת הכשל מעגל ... הראשון בהוכחה הוא ההנחה שאלוהים הוא כליל המעלה, היינו, שיש אלוהים ושיש לו תכונות כאלו ואחרות. אם נקבל את טיעוני של קאנט שאלוהים ויש אלוהים, זהים, הרי שאנסלם מניח שיש אלוהים כדי להוכיח שיש אלוהים. כל הגרסאות האחרות של הטיעון מתחילות מהנחה דומה ולכן, על פי ביקורת זו, במהותן הן כולן בעלות מבנה בסיסי זהה: אלוהים קיים [הוכחה] ולכן אלוהים קיים. עם זאת, בדרך כלל השורה הראשונה בטיעון האונטולוגי לא מובנת כהנחת קיומו של אלוהים, אלא כהגדרתו - מגדירים את אלוהים כישות המקיימת תכונות אלו ואחרות, ואחר כך מנסים להוכיח את קיומה של ישות זו. על פי המצדדים בקו ביקורת זה, הטיעון האונטולוגי בנוי על כך שהתוצאה הסופית של הטיעון מונחת מראש ולכן אפשר להעמיד אותו על ראשו בקלות, ואם הטיעון תקף מבחינה לוגית (כלומר, אחרי שקיבלנו את ההנחות) ניתן להגיע למסקנות הפוכות לגמרי. הפילוסוף האוסטרלי דאגלס גסקינג ניסה לעשות ... האחרות. כאשר מוציאים את קיום האלוהים מהנחות היסוד, נוצרת בעיה קשה עוד יותר. אם מקבלים, כפי שמקבלים רוב המשתמשים בטיעון האונטולוגי, שאלוהים אינו יכול להיות חלק משרשרת היתכנותית (כלומר, לא ניתן להשתמש במבנה הכולל דברים מן העולם הזה כדי ... לדוגמה: ראיתי חתול (הוכחה) ולכן, יש אלוהים), כי אז אין למעשה כל דרך מעשית להוכיח את קיום האל באמצעות טיעון זה. הלוגיקן ריימונד סמוליאן טען גם הוא שישנו כשל מעגליות בטיעון, והדגים זאת בעזרת הטיעון הבא: 1.כדי להוכיח שקיים חד - קרן, יש להוכיח שקיים חד קרן קיים (שהרי כל חד קרן שקיים אכן ... חד קרן קיים חייב להתקיים, ולכן זו סתירה. 4.משום כך, בדרך הוכחה בדרך השלילה הוכח שקיים חד קרן. הבעיה בטיעון זה היא שאם קיים חד קרן הוא בהכרח חד קרן קיים, אך יכול להיות שלא יתקיים חד קרן קיים. ... תכונת קיום, אך ייתכן שלא קיימת ישות כזו. גרסאות הפילוסופים הרציונליסטים הפילוסופים הרציונליסטים דקארט, שפינוזה ולייבניץ הציגו גרסאות משלהם לטיעון האונטולוגי. דקארט בבסיס ההוכחה האונטולוגית של דיקארט לקיום האל עומדות שתי הנחות עיקריות. ראשית, דקארט מניח כי לא ניתן ... והלוגיקן קורט גדל. ההוכחה המודלית של מלקולם מלקולם ניסה לשפר את הטיעון האונטולוגי באמצעות סילוק כמה מן החולשות הגלויות שבטיעונו של אנסלם. הוא הקביל בין שני עולמות לוגיים אפשריים, שבאחד מהם קיים יצור נצחי א ובאחר לא. מאחר שקיומו ... העיקרית של אנסלם - הטענה שקיום בעולם המושגי ובעולם הממשי גם יחד טוב יותר מקיום בעולם המושגי - אך בטיעונו יש מספר פגמים בולטים. הראשון שבהם הוא הטיעון המנסה להוכיח כי קיום האל הוא הכרחי או בלתי אפשרי מבחינה ...

... עקרונות היהדות, למשל בספרו מורה נבוכים. אף כי שיטתו של הגאון מווילנה הייתה דומה לשיטתו של הרמבם בכך שהשתמש בטיעונים לוגיים וסלד מהסברים מיסטיים לעקרונות היהדות, הוא התנגד לדעותיו של הרמבם בספר מורה נבוכים, ואף כתב כי הפילוסופיה היטתה ... בניסוח לוגי פורמאלי של ההוכחות לקיום האל. דוגמה לכך היא ההוכחה שניסח אנסלם מקנטרברי במאה ה - 11, המכונה הטיעון האונטולוגי. אנסלם מקנטרברי נחשב למייסד הסכולסטיקה, שהיא שיטה המתבססת בין היתר על לוגיקה ועל דיאלקטיקה כדי להוכיח אמונות ודוגמות. ...

טיעון העד (יהדות) - מבוא טיעון העדים כפי שמופיע בקרב הוגים יהודיים מימי הביניים ואילך הוא טיעון לקיומו של אלוהים ולכך שתורת ישראל ניתנה מאלוהים, העושה שימוש בכך שעל פי המקרא והמסורת היהודית היו מאות אלפי ... ישראל, וכן בסיפורי ניסים נוספים שנעשו בתקופת יציאת מצרים על ידי האלוהים, כמו עשר המכות וקריעת ים סוף. בבסיס טיעון זה עומדת ההנחה שלא ניתן לשכנע עם שלם להאמין שאירועים מסוימים קרו במעמד כל העם אילו האירועים לא התרחשו בפועל. טיעון העד בקרב הוגים יהודיים לאורך ההיסטוריה ימי הביניים רסג העלה את הטיעון כי יחידים עשויים לטעות או לשקר, אך אין זה סביר להניח כי קבוצה גדולה של אנשים תטעה ותתפתה לשקר ... מאמינים להם, בראותם כי הדור הקודם מיושב בארץ וחי ממנה. טענה זו מתייחסת למה שהוגדר למעלה כשלב השני של הטיעון. לגבי החלק הראשון של הטיעון (שקיום הניסים מוכיח את אמיתות האמונה) רסג סבר גם כי הוכחה נוספת ניתנת בניסים הרבים שחווה עם ישראל בדרכו ... במקצת הדבר כי אז היו משתמשים בה הפילוסופים הקדמונים, והיו מכלכלים בה את תלמידיהם... ריהל בספרו הכוזרי הציג את הטיעון כך: דבר שנתברר לבני ישראל בראשונה על פי ראות עינים, ואחרי כן נמסר לאיש מפי איש בקבלה הדומה למראה ... שכלית - היסטורית רגילה אלא הבנה הקשורה לקישורו של היהודי לעמי וכדומה. גם לפי הבנה זו, החלק הראשון של הטיעון (דבר שנתברר לבני ישראל בראשונה על פי ראות עינים) מקבילה לחלק הראשון של הטיעון כפי שהוגדר למעלה. רבים מכירים את הטיעון בשם טיעון הכוזרי בשל מה שנכתב בספר הכוזרי (מאמר א, קטע כה): האמונה שאני חייב בה התחייבנו בה כל האומה הישראלית, ... ממשיכה המסורת שנמסרה מדור דור, והיא בבחינת מראית העין לדורות הבאים. הרמבם מתייחס בספרו משנה תורה לחלק הראשון של הטיעון בלבד (כיצד ההתגלות מוכיחה את האמונה בכך שהתורה ניתנה מאלוהים) ומתעלם שם מהשאלה כיצד נדע אנו שלא נכחנו בהתגלות ... את העברת התורה מדור לדור עד שדאגו ללמוד את הכתיב המלא והחסר ולכתוב על כך הערות בספר בשם מסורת. טיעון דומה הועלה גם בספר החינוך, שבו נטען, בתחילת ההקדמה כי כמו שבעדות משפטית, מקובל הן בתורה והן בדיני הגויים ... שלושה אנשים, קל וחומר לאמונה בתורה שנמסרה על ידי עדים רבים הרבה יותר. במאה העשרים והעשרים ואחת בימינו משמש טיעון העד פעמים רבות אצל מחזירים בתשובה, בחינוך הדתי ובספרות הנועדה להסביר את עיקרי האמונה לציבור הרחב. הנמקות נוספות שניתנו לחיזוק טיעון העד ביהדות נימוק נוסף ששימש חלק מהמשתמשים בטיעון העד ביהדות, הוא ששום דת אחרת לא טענה שהייתה לה התגלות בפני כל קהל המאמינים (כאשר אלה היו רבים מאוד) למעט, כמובן, דתות שהאמינו גם בהתגלות לעם ישראל במתן תורה והשתמשו בטיעון כדי לבסס את האמונה בהתגלות זו. ביקורת יש הטוענים שהטיעון, כפי שניסחו ריהל, אינו תקף. זאת משני טעמים: פערים ברציפות: הטיעון נסמך על העברת רציפה של העדות, בידי מספר רב של עדים מכל דור ודור. לדברי המבקרים, המקרא עצמו מעיד ... עדות נוספת לקבלת התורה שלא מתוך מסורת המועברת מאבות לבנים נמצאת במעמד קריאת התורה של עזרא לעם בחג הסוכות. הטיעון מאמת מיתוסים סותרים או מופרכים: לפי המיתולוגיה הקלטית, כפי שהיא מוצגת בדברי המבקרים בעבר כישוף דרואידי שימש להפיכת אירלנד ...

... ממעמדו אל מעמדם הנחות של בני ישראל. פרויד יודע שעל בסיס השם בלבד אי אפשר לבסס תיאוריה והוא עובר לטיעון נוסף. אפשר יהיה להגיד שאם חיו במצרים סיגלו לעצמם שפה ובוודאי שמות. צרכי המיתוס של העם גם הם עשויים ...

... הפסיכואנליזה לחשיבה המדרשית. דחיפה חדשה למגמה זו נתן חיים - יוסף ירושלמי בספרו משה של פרויד שם הוא מנסה, בטיעונים מקוריים מאוד ותוך אנאליזה של פרויד עצמו במיטב הפלפולים הפרוידיאניים, להראות שהאיש משה ואמונת הייחוד התכוון לבסס את המסורת ...

... שאלות בעניין אותו משפט כדי לבדוק עד כמה הוא עקבי עם עצמו. לעתים הייתה נבחנת מערכת של משפטים, או טיעונים, כאשר הדיאלוג היה מכוון לבדוק האם כל המשפטים עקביים עם עצמם ועם המשפטים האחרים במערכת. מכיוון שכל יש מקיים ... או אמת או שקר ללא אפשרות שלישית. לאחר זאת, פיתח אריסטו תורה שלמה של הגדרות וכללים שמטרתה לזהות חשיבה וטיעון לוגי, כבסיס לידע ולמדע. מטרתו של אריסטו הייתה ליצור כלי שיבדוק את תקפותם של טיעונים שונים ולא את אמיתותם. בטיעון הלוגי המפורסם שמסקנתו היא שסוקרטס בן תמותה יש לבדוק (לפי אריסטו) עם הטיעון תקף ללא קשר אם אכן סוקרטס הינו או איננו בן תמותה. מושגי היסוד בלוגיקה האריסטוטלית הם - טיעון, תקפות, נביעה והיסק. תפקיד הלוגיקה היא להבחין בטיעונים תקפים שבהם מהנחות מסוימות נובעת בצורה תקפה מסקנה תקפה. טיעונים שאינם עומדים בקריטריונים האלו, אינם טיעונים לוגיים. טיעון הוא מבנה ורבלי המורכב מהנחות ומסקנה, כאשר בין שני מרכיבים אלו המעבר הוא תקף לוגית. כאשר המעבר תקף לוגית, אזי הטיעון כולו תקף. יש להזכיר שוב שתקפות אינה שווה לאמיתות. דוגמה: יש שתי הנחות: תמיד כאשר קיים המצב A קיים גם המצב B. כעת קיים המצב A. מכאן נובעת המסקנה: כעת קיים גם המצב B. התקפות של טיעון זה ברורה מאוד. ברור גם שאם שתי ההנחות אמיתיות, גם המסקנה, בהכרח, אמיתית. ואם אחת ההנחות שקרית? הדבר אינו רלוונטי לתקפות הטיעון כל הזמן שהוא רשום ככתוב מעלה. בקשר לאמיתות, אני יכול להגיד: לו שתי ההנחות היו אמיתיות והיות שהטיעון תקף, אז במקרה זה גם המסקנה הייתה אמיתית. מכל האמור מעלה נובע שטיעון הוא תקף כאשר מהנחות שהן אמיתיות (או אילו היו אמיתיות) נובעת מסקנה אמיתית. אריסטו מכנה טיעון זה טיעון דדוקטיבי. היות שדנים בלוגיקה ולא באתיקה, יש להתייחס למושג אמת במובן של נכון וללא שום מטען ערכי. בלוגיקה אנו לא מחפשים את האמת אלא את הדרך היכולה להבטיח שבעזרתה נגיע לאמת. כמובן שיש להסתכל בטיעון גם בצורה הפוכה - לא רק שאמיתות ההנחות בטיעון תקף מחייבת את אמיתות המסקנה אלא גם שאם ההנחות אמיתיות והמסקנה שקרית אזי הטיעון לא תקף. למשל בטעון דומה לקודם: אם A אז B כעת B מכאן נובעת המסקנה: כעת A. נניח ששתי ההנחות נכונות והמסקנה אינה נכונה. מכאן בהכרח, שהטיעון לא תקף. היות שהוא אינו תקף אנו צריכים לחפש את הסיבה לכך. הסיבה יכולה להיות שבכל זאת, אחת ההנחות ... אם B אז A? לא! מכאן שאם כעת B אין זה מתחייב מההנחות הנכונות שכעת גם A. על כן הטיעון אינו תקף. אריסטו גם הגדיר בצורה דקדוקית ותוכנית את מבנה ההנחות בטיעון תקף. הוא גם קבע כחוק שבטיעון תקף חייבת להיות יותר מהנחה אחת. המסקנה של הטיעון התקף לא רק שצריכה לנבוע מההנחות אלא חייבת גם להיות שונה מההנחות - המסקנה חייבת להוסיף לנו מידע נוסף על המידע שבהנחות. בצורה הרבה יותר פחותה, עסק אריסטו בסוג אחר של טיעונים - הטיעונים האינדוקטיביים. בטיעונים אלו אנו מגיעים מעובדות או הנחות פרטיות למסקנה אוניברסלית. הדוגמה הקלאסית לטיעון כזה היא: עד עכשיו השמש זרחה כל בוקר מכאן נובע: השמש תזרח גם מחר בבוקר הלוגיקה לאחר אריסטו הלוגיקנים מאריסטו ועד ימנינו עוסקים עדיין באותו נושא, כלומר בחקר תכפותם של טיעונים. כאמור, הטיעונים, בעיקרם, מתחלקים לדדוקטיביים ואינדוקטיביים. בטיעון הדדוקטיבי הלוגיקן חוקר את תקפות הטיעון על כל צדדיו. בטיעון האינדוקטיבי הלוגיקן חוקר ומנסה להסביר את תכפותו של טיעון מסוג זה, את חוקי הסבירות של תקפותו ואמיתותו. הוא עוסק בחקר הפער הגדול בין היות האינדוקציה בבסיס התקדמות המדע ובין בעייתיות הטיעון האינדוקטיבי (ראה בעיית האינדוקציה). הלוגיקההחלה עוסקת גם בצורוצ לוגיות, כלומר במעבר בין הנחות ומסקנות ייחודיות (העורבים שחורים, סוקרטס הוא ... C אינם B. כך אפשר לבטא לוגיקה בנוסחאות המזכירות נוסחאות אלגבראיות. בלוגיקה המודרנית יותר נקבעו סימנים שונים במקום חלקי הטיעון השונים וכך צומצמה עוד יותר צורת הטיעון, למשל: < q v p פירושו אם q או p או שניהם ... להציב משפטי הנחות כרצונינו מבלי לשנות את תקפות הטיעון. קייות נוסחאות וטבלאות אמת שבעזרתם נוכל לבדוק את תקפותם של טיעונים שונים. בתחום האינדוקציה הלוגיקה עוסקת בחקירת אמות מידה ביקורתיות הנחוצות להשליט משמעת בנטייתנו הטבעית להכליל מפרטים אל הכלל. מציאת ... אפשרות לסלק גורמים אי רלוונטיים סטטיסטית מתוך הטיעון והערכת מידות אישוש או סטייה. הלוגיקה המודרנית עוסקת בתחומים חדשים: חקר טיעונים שאינם לא דדוקטיביים ולא אינדוקטיביים כמו טיעונים בתחום הספרות, התאולוגיה, המשפט וכו, טיעונים בתחום המתמטיקה וכו

... אפשר לגדול מתוך שמחה ובקלות. ברוב ייאושה ניסתה הזקנה לשלוף קלף אחרון והוא קלף האחריות. מכירים את זה? את הטיעון הזה שצריך להיות אחראיים ואי אפשר לעשות כל מה שמתחשק, כי זה לא אחראי. אבל בעצם, לפגוע בעצמי זה ...

... של החושים ושל הבינה לספק לנו ידע ודאי. החושים מסלפים את הדברים שבהם אנו חשים, והתבונה משועבדת לתשוקה. לכל טיעון קיים טיעון שכנגד, ואין בנמצא אמת מוחלטת. לכן, על החכם להימנע מלחרוץ משפט על דבר לחיוב או לשלילה. עליו לחתור להגיע ...

... לקיום אלוהים. ניתן לחלק את הטענות האלו לשלושה סוגים: טענות אפריוריות ולוגיות המבוססות על התבוננות והיגיון - ישנם מספר טיעונים מטאפיזיים, אפריוריים או לוגיים, המבקשים להוכיח כי קיום האל הכרחי מבחינה לוגית: הטיעון האונטולוגי, המיוחס לאנסלם הקדוש מקנטרברי, 1078, טוען כי מעצם קיומו של מושג הישות המושלמת מתחייב שיש ישות שממנה נגזר המושג, אלא שישות שאינה קיימת במציאות, אינה מושלמת - ולכן ישנה במציאות ישות מושלמת. הטיעון הקוסמולוגי: לפי טיעון זה, מן הכלל, לכל סיבה במציאות יש סיבה שקדמה לה, ומכאן - בצירוף העובדה שיש דברים בעולם - נובע ... הזאת מכונה אלוהים לרוב. לעתים, ללא קשר לדת כל שהיא. טענות אפוסטריוריות המבוססות על חוויית החושים וניסיון: ישנם מספר טיעונים אמפיריים אפוסטריוריים, המבקשים להוכיח כי קיומו של האל הכרחי או מסתבר בגלל טענות עובדתיות שונות: הטיעון האנתרופי: לפי טיעון זה, המורכבות של היקום והחיים מצריכה מעצב - טיעון זה גורס כי לא ניתן להסביר תופעות קוסמולוגיות מסוימות ואת היווצרות החיים רק על פני כדור הארץ אלא בקיום הכוונה מסוימת לכך שהחיים יווצרו. תנועת התכנון התבוני עשתה שימוש בטיעון כדי לתמוך כביכול באבולוציה תאיסטית. הטיעון המוסרי: לפי טיעון זה, קיום הטוב והרע מותנה בהכרח בקיום אלוהים. הטיעון מן הנס: טיעון זה גורס כי אלוהים קיים משום שאנשים שאין להם סיבה לשקר טוענים כי פגשו בו או כי מצאו עדות ... או חשיפת הקוראן לנביא מוחמד על ידי המלאך גבריאל באסלאם כאשר נטען שהוא אחרון הנביאים אחרי משה וישו מנצרת. טיעון הרוב: לפי טיעון זה, עצם האמונה באל, לאורך רוב ההיסטוריה המתועדת ובמקומות שונים, מהווה הוכחה לקיומו. טענות המבוססות על התנסות סובייקטיבית. במאה השלוש עשרה, התאולוג הנוצרי תומאס אקווינס ניסח חמישה טיעונים אפוסטריורים לקיום האל, שלושת הטיעונים הראשונים הם גרסאות של הטיעון הקוסמולוגי, והם מבוססים על אי האפשרות לרגרסיה אינסופית: 1.המניע הלא מונע: דבר אינו יכול להתחיל לנוע מעצמו, ועל כן יש, לפי אקווינס, מניע ראשון. 2.עילת העילות וסיבת הסיבות: לפי טיעון זה, לכל תוצאה יש סיבה שקדמה לה, ועל כן מוכרחה להתקיים סיבה הקודמת לכל. 3.ראשית החומר: החומר סופי, ועל ... כי היה בעבר זמן שבו לא התקיים חומר, ומוכרח היה להיות דבר שאינו חומרי שהביא את החומר לידי קיום. 4.הטיעון של אמת - המידה: לפי טיעון זה, יש בעולם דברים שונים זה מזה, ולכן הכרחי שקיימת אמת - מידה מוחלטת שאליה ניתן להשוות. פירושו של דבר, מקורו התכונתי הספציפי של הקיים המוכר לנו, הוא, לפחות במצבו הראשוני, פרי תכנונו של מתכנן בלבד. 5.הטיעון הטלאולוגי: גורס כי רמת הדיוק המופלאה של היקום הייתה חייבת להיווצר בעקבות תכנון אלוהי. אקווינס מציג את אלוהים כמחוקק של חוקי טבע או כיוצר בלבדי ליצירה - היא הקיים והמורכבות שבו. אחת מנקודות ההנחה העיקריות שמביא הטיעון היא סדר חייב במסדר. טיעונים נגד קיומו של אלוהים 1.טיעון תער אוקהם: תערו של אוקאם טוען כי כאשר יש לנו שני הסברים המסבירים את אותה התופעה, עלינו להעדיף את ... מורכב ועלינו להעדיף את ההסבר הנטוריאליסטי, בנימוק שהוא מגיע לאותה איכות הסברה כלפי העולם ומתבסס על הסבר מורכב פחות. 2.טיעון התכונות הסותרות, או פרדוקס הכל - יכול: הטענה גורסת שהתכונות של ישות כל יכולה סותרות אחת את השנייה. למשל, ... להרים את האבן, ואם כל אבן שהוא יוצר הוא יכול גם להרים, אז הוא לא יכול ליצור אבן כזו. 3.הטיעון הקוסמולוגי: אם לכל דבר יש סיבה, גם לאלוהים חייבת להיות סיבה. אם אלוהים לא צריך סיבה לקיומו, גם דברים אחרים לא זקוקים לסיבה. 4.הטיעון המוסרי, או בעיית הרוע: לפיו ישנו בעולם סבל ללא סיבה בסתירה להגדרת אלוהים ככל יכול ואוהב כל. על טיעון דיסתאיסטי זה, המטיל ספק במוסריותו של האל, נשענת שנאת האל (מיזותאיזם). 5.טיעון ההתגלות: לפיו יהיה זה סביר יותר להניח כי מסירת ההתגלויות מבוססת על חזיונות / פרשנות מוטעית לאירועים שקרו / שקורים מאשר שהתרחשה באמת. 6.טיעון ההתגלויות הלא עקביות: בעולם ישנן דתות רבות הטוענות טענות סותרות לגבי אלוהים. מי מהן צודקת? 7.נטל ההוכחה: הטענה שאלוהים ...