... שאפשר להטיל עליו את האחריות למעשה ולהענישו על כך. לא ניתן להיות אחראים למה שקורה באופן אקראי.
טיעון הבטלן (The idle argument) אמונה בסיסית של האדם היא שניתן להחליט על העתיד, בעוד שלא ניתן לשנות את העבר. אולם דטרמיניזם פירושו שקילות בין אירועי עבר ... להיות שקול לאירוע ב בעבר - את אירוע א אפשר לקבוע (לשנות) בעוד את אירוע ב אי אפשר. את שמו קיבל
טיעון הבטלן מדוגמה קונקרטית למצב מסוג זה. נאמר שאני עומד להיבחן מחר. מישהו חכם, עם יכולת ניבוי בלתי מוגבלת, ניבא את הציון שאקבל (הציון הוא אירוע א), וכתב ... (ולגלות מחר שהכתוב בפתק, כמו גם הציון האמיתי, הוא נכשל). בפרדוקס ניוקום השתמש ניוקום באותו
טיעון, בכיוון הפוך: אם אני יכול לקבוע את אירוע א (הציון) אני יכול לקבוע גם את אירוע ב (הכתוב בפתק). בפרדוקס אירוע א הוא ויתור על סכום כסף מסוים (לצורך ... כך גם מעשי האדם מתוארים על ידי הסיבתיות, אך היא אינה כופה על האדם את דרכי הפעולה. כוחו של
טיעון זה יפה רק כנגד הרכיב הראשון של בעיית חופש הרצון, כלומר התחושה האינטואיטיבית של ניגוד. הוא אינו תופס לגבי
טיעון הבטלן, שמציג סתירה מוגדרת היטב בין דטרמיניזם וחופש בחירה, וכן אינו רלוונטי לבעיית האחריות.
טיעון כנגד בעיית האחריות מוריץ שליק, בספרו בעיות באתיקה, טוען ששכר ועונש הם מכשירים בידי החברה שנועדו לעצב התנהגות, ואין להם דבר עם חופש הבחירה. למעשה, ... משום שהחלטותיהם של בני אדם כפופות לחוקים. הציפייה לשכר ולעונש הופכת לחלק ממניעיהם של בני האדם.
טיעון בדבר האחריות, שמכיל תובנה בדבר תופעת מעגליות שחבויה בבעיה, מופיע בסיפור הומוריסטי מימי הרומאים. אדם עמד להלקות עבד שסרח. העבד, שהכיר את נטיותיו ...