לפי הדוגמה הקיימת בזרימה טבעית, האדם במצבו האידאלי צריך להיות טבעי, אבל יש כאן לכאורה פרדוקס: אם האדם צריך להיות טבעי, אז כבר הגדיר ואם הגדיר - זה לא טבעי.
כלומר, טבעי פירושו הוא ללא הגדרות, כי אם האדם הגדיר אז הוא הגביל. יש כאן חור בפאזל של ההבנה של הדברים:
אדם שטוען על היותו טבעי, אבל הוא מתאמץ להיות טבעי - הוא אינו טבעי.
מצבים נוספים שבהם האדם אינו טבעי: נניח שאדם נמצא בהתלבטות אם דבר מסויים משנה אם יעשה כך או אחרת, זה אומר שאינו טבעי.
מצב נוסף הוא, מצב בו האדם מאלץ את עצמו לחשוב שזה לא משנה מה יעשה, והוא עושה הכל כדי להיות טבעי - זה לא טבעי.
דוגמה טובה להמחשה של האדם האם הוא חושב טבעי היא דוגמת השקל.
לאדם לצורך העניין יש 1 ש"ח ביד ימין ו - 1 ש"ח ביד שמאל. האם הוא יתאמץ לבחור באיזו יד לשלם!? מובן שלא.
האנלוגיה בדיוק כאן, כלומר, כאשר האדם לא בטוח אם פעולה אחת עדיפה על השנייה אז זה לא משנה איזו פעולה יבחר.
ואם הוא חושב שפעולה אחת עדיפה על השנייה, כתוצאה מכך אינו בטוח אם פעולה אחת עדיפה על השנייה - אזי מדובר על עניין של טעם ולא באמת משנה מה האדם יבחר.
אם האדם אומר לעצמו להיות טבעי בין שני מצבים. למצב אחד הוא קורא טבעי, ולשני הוא קורא לא טבעי - הוא לא טבעי.
הוא לא טבעי כי משנה לו מה אחד משני המצבים טבעי, ולכן הוא נכנס לפרדוקס. אפשר להביא כאן טיעון שאולי שני המצבים כאן בעצם לא טבעיים. האם הטענה נכונה? ייתכן מאוד שכן, כי האדם רוצה להיות X או להיות Y דהיינו מה שלא הוא. במילים אחרות, הוא מגביל את עצמו לסוגי חשיבה שמגבילים אותו - הופכים אותו ללא טבעי.
גישה כזו המלחיצה את האדם, מכשילה בעצם את ידיו ומרפה אותם בדרך זו.
עולה כאן השאלה: האם להיות טבעי פירושו לא לשאוף לכלום? ואז שואלים את השואל: האם לדעתך האדם צריך להיות ללא שאיפות? ונסגרה הפינה הזו. כי לדעתו יש צורך בשאיפות. שאלה מגמתית.
אם לאדם עדיין משנה האם להיות במצב X או מצב Y, האדם הזה עדיין לא טבעי.
בעצם ההגבלה היחידה היא שהאדם לא יזיק לעצמו ולאחרים, שאר הדברים האדם מחליט לעצמו באופן טבעי ולא משנה מה יחליט - הוא כבר יחליט.
אם האדם ישאל האם ללמוד זה דבר טבעי? אם מבחינתו זה דבר טבעי ללמוד, אז אין שאלה כי הוא הולך ללמוד.
והרעיון הבסיסי הוא להיות טבעי כך שלא משנה מה האדם יבחר, זה בפנימיות לא משנה לו כלל. וכדי להיות טבעי באמת הדברים צריכים להגיע מתוך הבנה אמיתית של הדברים.
לפעמים מרוב יישור פינות הכל מתעקם, וכאשר האדם טבעי זה הולך הרבה יותר טוב.
ולסיום, גם אם מבחינה חיצונית האדם יחליט שמשנה לו שהוא ילמד כדי להצליח, למרות זאת כאשר האדם מאושר בתוכו ממה שיש זה לא משנה.
כלומר, טבעי פירושו הוא ללא הגדרות, כי אם האדם הגדיר אז הוא הגביל. יש כאן חור בפאזל של ההבנה של הדברים:
אדם שטוען על היותו טבעי, אבל הוא מתאמץ להיות טבעי - הוא אינו טבעי.
מצבים נוספים שבהם האדם אינו טבעי: נניח שאדם נמצא בהתלבטות אם דבר מסויים משנה אם יעשה כך או אחרת, זה אומר שאינו טבעי.
מצב נוסף הוא, מצב בו האדם מאלץ את עצמו לחשוב שזה לא משנה מה יעשה, והוא עושה הכל כדי להיות טבעי - זה לא טבעי.
דוגמה טובה להמחשה של האדם האם הוא חושב טבעי היא דוגמת השקל.
לאדם לצורך העניין יש 1 ש"ח ביד ימין ו - 1 ש"ח ביד שמאל. האם הוא יתאמץ לבחור באיזו יד לשלם!? מובן שלא.
האנלוגיה בדיוק כאן, כלומר, כאשר האדם לא בטוח אם פעולה אחת עדיפה על השנייה אז זה לא משנה איזו פעולה יבחר.
ואם הוא חושב שפעולה אחת עדיפה על השנייה, כתוצאה מכך אינו בטוח אם פעולה אחת עדיפה על השנייה - אזי מדובר על עניין של טעם ולא באמת משנה מה האדם יבחר.
אם האדם אומר לעצמו להיות טבעי בין שני מצבים. למצב אחד הוא קורא טבעי, ולשני הוא קורא לא טבעי - הוא לא טבעי.
הוא לא טבעי כי משנה לו מה אחד משני המצבים טבעי, ולכן הוא נכנס לפרדוקס. אפשר להביא כאן טיעון שאולי שני המצבים כאן בעצם לא טבעיים. האם הטענה נכונה? ייתכן מאוד שכן, כי האדם רוצה להיות X או להיות Y דהיינו מה שלא הוא. במילים אחרות, הוא מגביל את עצמו לסוגי חשיבה שמגבילים אותו - הופכים אותו ללא טבעי.
גישה כזו המלחיצה את האדם, מכשילה בעצם את ידיו ומרפה אותם בדרך זו.
עולה כאן השאלה: האם להיות טבעי פירושו לא לשאוף לכלום? ואז שואלים את השואל: האם לדעתך האדם צריך להיות ללא שאיפות? ונסגרה הפינה הזו. כי לדעתו יש צורך בשאיפות. שאלה מגמתית.
אם לאדם עדיין משנה האם להיות במצב X או מצב Y, האדם הזה עדיין לא טבעי.
בעצם ההגבלה היחידה היא שהאדם לא יזיק לעצמו ולאחרים, שאר הדברים האדם מחליט לעצמו באופן טבעי ולא משנה מה יחליט - הוא כבר יחליט.
אם האדם ישאל האם ללמוד זה דבר טבעי? אם מבחינתו זה דבר טבעי ללמוד, אז אין שאלה כי הוא הולך ללמוד.
והרעיון הבסיסי הוא להיות טבעי כך שלא משנה מה האדם יבחר, זה בפנימיות לא משנה לו כלל. וכדי להיות טבעי באמת הדברים צריכים להגיע מתוך הבנה אמיתית של הדברים.
לפעמים מרוב יישור פינות הכל מתעקם, וכאשר האדם טבעי זה הולך הרבה יותר טוב.
ולסיום, גם אם מבחינה חיצונית האדם יחליט שמשנה לו שהוא ילמד כדי להצליח, למרות זאת כאשר האדם מאושר בתוכו ממה שיש זה לא משנה.
050-3331-331