... תמים בבשר בקר אדום ועסיסי הפחיד הרבה פחות את טימותי סמית, מאוניברסיטת יוטה, חוקר יחסי אנוש וזוגיות, מאשר מערכת יחסים זוגית עמוסה ושברירית המתעלת ...

... שהוא בטוח שהוא זה הוא ולא הוא זה לא הוא, ותחושה של ימין ושמאל, מי שיחקור, יבין וידע, שבעצם אין הבדל בין ימין ושמאל, ואין הבדל בין המציאות לבינו. ומה שטוב, שיש ... ביותר, זה לנסות ולהבין את המציאות, להבין את עצמך, את הרצון שלך, לחקור עד הסוף. וכשבן אדם באמת יחקור עד הסוף, הוא יגיע להבנה של מה שהיה לפני הסיבה, והבנה של מה שהיה לפני הרצון, והבנה של מה ... פי כן, הם קורים באותו הזמן ובאותו המקום. וזהו מסע ששווה לעשות אותו, ולחקור הכל, ולנסות להבין כל זווית של המציאות, ורק מי שיבין באמת את המציאות כפי שהיא, וכל אחד ...

... הרצון. והשאלה מי ברא את אלוהים, קשה להכיל את זה, איך הוא יכול להכיל את התשובה. והעניין שכל תהליך של סיבה ותוצאה שקוראת בחיים, היא מגבילה לשאלה, מי זה אלוהים? מי ברא אותו? וככל שאדם יחקור ויתבונן למה הוא רוצה את הדבר הזה, מה הסיבה שהוא פועל ...

... לו להיות אוטיסט ושאין שום קשר ביני לבין העניין (מלבד אולי קשר גנטי שמחקרים ממשיכים לחקור אותו). מצד שני, כאשר היינו אצל דר צחור ואמרתי משהו שמתוכו היה עשוי להשתמע שהסימפטומים של הילד תלויים בי ...

... ימים: מפגשים עם הדור החמישי מאת אסתר ניסן במסגרת מחקר עולמי שנעשה על ידי נשיונל גיאוגרפיק על אנשים שהאריכו ימים, ראיינו החוקרים אנשים מכל קצוות הגלובוס, כדי לנסות לעמוד על התופעה המופלאה הזו ששמה: אריכות ימים ושנים. כדי לסכם את ...

... של השתלבות בחברה. על בסיס רגשות אלה מסיק האדם הקטן מוקדם בחייו - אני לא בסדר. מסקנה זאת נקלטת לצמיתות במוח ואי אפשר למחוק אותה לעולם. בילד יש גם מאגר של נתונים חיוביים - יצירתיות, סקרנות, רצון לחקור ולדעת, דחף לגעת ולהרגיש ולחוות, ראשוניות של גילוי, הכוח לעשות עוד ועוד דברים. כיוון שרגשות החדווה נקלטים כל העת, הם יוצרים משקל ... (ואולי אפילו יותר), שגם המאמן יהיה מודע לחלקים של ילד, הורה ובוגר שלו עצמו. כי רק כך יוכל המאמן להביא את המתאמן שלו ליצירת יחסים אני בסדר - אתה בסדר. על המאמן מוטלת האחריות והחובה להמשיך לעשות חקירה ובדיקה עקשנית על עצמו, לפעול, ולחזק את הבוגר שלו עצמו, על מנת שיוכל להיות לעזר למתאמן שלו. ...

... לומר שהם קיימים? אם אינם קיימים - כיצד אנו יכולים לומר עליהם משהו? מה אנו בעצם חוקרים כשאנו חוקרים אותם? ואם הם קיימים - באיזה מובן? האם ניתן לשאול היכן הם נמצאים? אם לא - באיזה מובן הם קיימים, ... שאלות אלו העסיקו רבות את הפילוסופים הרציונליסטים. האם השיטות שפיתח האדם על מנת לחקור את המציאות (למשל, השיטה המדעית והמדע), אכן מספקות מידע מהימן על המציאות? האם יש קשר הכרחי בין ...

... זה זמן? השאלה הזו קשורה לזמן היא תלויה בקיומו של זמן. מי שיעמיק, הבנת שורש השאלה היא התשובה. אם תחקור את השאלה, קודם כל נגיד מי ברא את העולם? יש אפשרויות. ... הכוונה שיש סיבה או אין סיבה. לא הייתה שאלה. כדי להגיע לשכל שאין סיבה ויש סיבה זה אחד, לשם כך צריך לחקור מה הסיבה הראשונה. למה אני לא אומר לו את התשובה, אין ... בנפרדות. אי אפשר לסבול בלי תקווה. בשביל להיות מאושר מה צריך לחשוב? צריך לדעת את האמת. אם אדם מפחד לחקור את האמת הוא לא יהיה מאושר באמת. עליו לשאול את עצמו ...

... איך לשמוע, איך להקשיב. מדברים הרבה, כותבים הרבה, אבל אין מי שישמע אין מי שיקרא. אנשים לא יודעים איך, מעולם לא לימדו אותם. הבלשנים חוקרים את השפה, הם מוצאים פיסות של שפה, מגדירים אותן ובונים תיאוריות סביבן, מודלים מורכבים, הנחות על גבי השערות, תוך ויכוחים והתנצחויות בינם לבין עצמם. הם חוקרים את השפה, מחלקים אותה לחלקים: משפטים, מילים, אותיות, עיצורים, לקסיקון, תחביר, קונטקסט ועוד. בוחנים את כל החלקים מכל כיוון אפשרי, ומנסים ... בין ילדים להורים שלהם, בין שכנים, בין חברים, בין אוהבים, בין שונאים. כולם רוצים להגיד משהו, כולם רוצים לשמוע מה יש לשני לומר. לא חוקרים, לא בוחנים, לא מחלקים אלא מדברים, משתמשים. תהליך ההבנה של שפה הוא מורכב ומסובך, מתחיל מרגע שאנו שומעים משהו, מרגע שאנו רואים משהו ועד לרגע של הבנה. החוקרים אומרים לנו שאם נחקור את המוח נוכל לגלות איך המנגנון עובד, אחרים עורכים ניסויים ומסכמים את המסקנות בתיאוריות. הם מספרים שיש שיתוף של מספר תהליכים סימולטנית, הם מספרים שיש רצף של תהליכים הקורים בזה אחר זה. כל אחד חוקר מקרה מסוים, ייחודי, ואחר כך מחבר אותו לקבוצת מחקרים אחרים, משווה אותו. אומרים לנו שכך אנו נגיע להבנה כוללת של מערכת השפה. אנו אוספים עוד ועוד ... אז אנחנו משתמשים בשפה, אנחנו חייבים. אנחנו גם רוצים לשמוע מה יש לאחרים לומר עלינו, אז אנחנו לפעמים גם מקשיבים. בואו ננסה לשים את החוקרים לרגע בצד. את פודור (Fodor), גרנסבאכר (Gernsbacher), גריג (Gerrig), פרייזר וריינר (Fraizer & Rayner), פיקרינג ופריסון (Pickerng & Frisson), ... חווייתיים, כלומר אין כאן יחסים (relationship) שקופים עם אובייקטים בעולם. כמובן שיש למתמטיקה מקום משלה ושימושים רבים אך כאשר אנו חוקרים את היחסים בין אדם לשפה לא נוכל להשתמש באותם כלים תיאורטיים לוגיים כמו במתמטיקה. העיבוד של שפה אינו חישוב של כמויות, אינו השוואות של יחסים ... האינפורמציה משתנה בכל רגע האדם יודע אינפורמציה מסוימת, מצומצמת, מהמכלול הרחב. הדבר תלוי, כפי שאמרנו, בהתניות שונות ברגע נתון. כעת נחקור את המנגנון ההפוך לזה הלומד, זה שאוגר ידע. האם יש דעיכה של ידע? קיימות מערכות לימוד רבות, במשך כל ההיסטוריה האנושית - אנשים מנסים לשכלל את ...

... ומבקשת לפרוץ החוצה... רוצים לחיות, להכיר את המרחקים, לזהות לצפות לחקור... וגם לצרוך, לנצל, ליהנות מהמרחקים, ליהנות מהזיהוי, ליהנות מפירות החקירה, ליהנות מהצפי, להפיק ממנו את ההנאה המרבית... את כל זה ועוד - לא ניתן להשיג ...