... אספקטים מנטאליים, שבאמצעותם האדם יכול לאזן את עצמו. האספקטים כוללים: נתינה, קבלה, כניעה, פתיחות, צניעות, זרימה, פרקטיות, אהבה, אושר, ערך עצמי, איזון, מודעות לעצמי הפנימי, אחריות, חוזק, התעלות, שוויוניות, חופש ושלוה. אנחנו מוצאים מצבים שונים בתרגולי הסו - הם. ישנו ... ליצירה יומיומית שלו. תרגילי הסו - הם מסלקים מתחים ולחצים גם מנטאליים וגם רגשיים. הם משחררים אנרגיות שליליות ובונים ערך עצמי וביטחון עצמי. פחדים ואפקטים פסיכולוגיים עוזבים את המתרגל. ללא ספק, תרגולי הסו - הם הם התשובה לאדם שרוצה לאזן ...

... מספיק חכמה \ אני לא מספיק מוצלחת אני לא מספיק שווה. אני פשוט לא מספיק. יש פה הקשרים לסוגיית הערכה עצמית, נכון הדבר. יש פה סוגיה עמוקה שדורשת התייחסות. ברשותכם, אתמקד כעת באמירה והמסקנה האחרונה של: אני לא מספיק שווה. בני ... לה לצמוח שוב, גם כשמסביב האמונה הזו צצה בצורה כזו או אחרת. אני מאחלת לכולכן / ם לחוש אהבה, הערכה עצמית, ללא הגדרת שווי עצמי.

... תגובת הילחם או ברח. כאשר עומדים מול קהל עשויה להתעורר תחושת חשיפה וסכנה, אשר גורמת לאמיגדלה לייצר תגובה דומה. ההערכה היא כי האמיגדלה היא שריד אבולוציוני המשפיעה על האדם להימנע מלהחשף למבטים או לתשומת לב אשר יכולים להיתפס כאיום המזמין תוקפנות. תסמינים: תסמינים קוגניטיביים: פחד קהל מלווה במחשבות העוסקות בדימוי העצמי של האדם ובחששות מתגובת הסביבה. כאשר אדם נדרש לדבר מול קהל הוא הרבה יותר מודע לעצמו ולהתנהגותו. מודעות זו ... במהלך היום מתעוררת החרדה. מחשבות אלו מערערות את האדם ומחזקות את הלחץ הנפשי. תסמינים רגשיים: פחד קהל מעורר ירידה בהערכה העצמית, כעס ודיכאון. ככל שפחד הקהל משפיע יותר על הבחירות שהאדם עושה במהלך חייו ובחיי היומיום שלו כך הסיכוי שהשפעתו ...

... עם הבעיות שלי. אבל בפועל, המשמעות היא מניעה מבן הזוג לסייע באותה בעיה - ועל ידי כך לחזק את ההערכה העצמית שלו (ולעיתים קרובות, הסיבה האמיתית לשמירת הבעיות בבטן היא הרצון להציל את הדימוי העצמי שלנו). לאחר מחלוקת אנחנו רוצים לסלוח, אבל האם אנחנו רוצים באותה מידה לבקש סליחה? מחילה, כביטוי של נתינה, היא ...

... הנקרא, קושי בריכוז, ליקוי בזיכרון, קורדינציה גסה ועדינה לקויה, פזיזות, אימפולסיביות, חוסר יציבות רגשית, חסר משמעת, מגיב לגירויים בחריפות, ערך עצמי נמוך, הפרעות שינה, פגיעות וקשיי שימוש בשפה. הפרעה זו גורמת לקושי רב בקרב מורים והורים בתוך המשפחה ומחוצה לה. חשוב ... מסוג בטא האחרים על ריכוז, הקשבה ותשומת לב. טיפול זה אורך כשנה וברוב המיקרים יש שיפור משמעותי ביכולת הלימודית, בדימוי העצמי וההערכה של הילד. מעט עצות להורים תשתדלו לא להלחיץ את הילד משימות ארוכות טווח. ספקו לילדים אמצעים לפרוק את האנרגיה כמו: חוג ...

... מסתבך עם האגו של עצמו ולא צריך ביקורות סתמיות על דברים שהאדם יודע על עצמו טוב מאחרים. והאדם ראוי שיעריך את עצמו וידע להעריך את הידע של עצמו ולא יחשוב בחוסר ביטחון וכן, לא יאמר לעצמו דברים סתמיים אלא, יכיר בידע האמיתי שלו. ועי שהאדם יכיר בידע האמיתי שלו ויעריך את עצמו לא יצטרך לומר לעצמו דברים שהוא כבר יודע וממילא כבר לא יזלזל בעצמו ויזרום עם הדברים גם בחיצוניות. ולצורך כך, על האדם להיות אמיתי עם עצמו כדי שהדברים יבואו ממנו. וכאשר האדם מעריך את עצמו ומעריך את הפנימיות שלו כראוי אז ממילא הוא מסיים משימות חשובות עבורו, והוא בראש שקט שהוא עשה את מה ... בשבילו, ומתי שיכול עוזר למשפחתו ולסובבים אותו עד כמה שידו משגת. הוא מבין מההבנה הפנימית לעשות את הדברים, וכשהאדם מעריך את עצמו מספיק, הוא יודע להתמודד עם הדברים הכי טוב ולא עושה חשבון לדעות ריקות ופוחזות, ומקבל את המציאות כמו שהיא ...

... מה שיקרה זה שאתה תזדהה עם הרכב שהוא אתה ואתה תאשים את כישורי הנהיגה שלך. וככה נולדת האשמה העצמית, הערכה עצמית נמוכה, דימוי עצמי נמוך, חרדה, דיכאון וכו... כאשר האדם מזוהה ככ חזק עם הרכב שלו, עד שהוא מאמין שלא הרכב דפוק, זה הוא ...

... מציע את הנרטיבה של האובדן כהימור הטוב ביותר. כל התאבדות קשורה לאובדן מסוג זה או אחר: אובדן אוהב, אהוב, הערכה עצמית, דימוי עצמי, חלק אחר מן האני, מעמד, רכוש או חלק מהגוף. והמשותף לכל תחושות האבל באובדנים האלה הוא הפחד, יותר נכון ...

... דעתו או מוגבלותו, רמת השכלתו או בורותו, חברותיותו או הסתגרותו. זאת ועוד. יחסנו לזולת משפיע לא מעט גם על הדימוי העצמי שלו, ההערכה העצמית והביטחון העצמי ואפילו על טיב התפקוד היום - יומי שלו. אם כאלה הם פני הדברים לגבי כל אחד מאתנו, ... דיבורם ועוד. עליהם לקחת בחשבון שהחברה בה הם חיים שופטת ומעריכה בני אדם לפי אמות המידה הללו, מעניקה להם הערכה ומתחשבת בדעתם לא רק בגלל איכות הדברים שהם משמיעים, אלא גם (ולפעמים בעיקר) לפי השאלה איך נראה מי שאמר ...

... נושא למאמר מפורסם שכתב פרויד בתחילת המאה העשרים, בשם אבל ומלנכוליה. לטענתו של פרויד, האדם הלוקה בדיכאון, (מלנכוליה), סובל מהערכה עצמית ירודה ומרגשי אשמה, בנוסף על הצער והעצב, בעוד אשר אצל האדם המתאבל, הצער אינו מלווה בערך עצמי נמוך. ניתן לראות את שלב הדיכאון בתהליך האבל, כביטוי נוסף להתנגדות של האדם האבל, להשלים עם האובדן. אם בשלבים הקודמים ...