אתה לא יכול להאשים אדם כלשהו שהוא נהג גרוע לעומת נהג אחר, אם הרכב של הראשון עבר כמה תאונות ובלאי לחלקים לעומת הנהג השני שנוסע על רכב תקין ויציב.
אתה כן יכול להאשים נהג, שאע"פ שהרכב שלו לא תקין ולא יציב על הכביש, בחר בכל זאת להמשיך לנסוע עם הרכב במצב שלו תוך כדי שהוא מודע להשלכות ולסכנות שהוא יכול לגרום לעצמו ולסביבה.
אנחנו כן יכולים להעניש ולהאשים נהג שבחר לא לקחת את הרכב לטיפול ובחר לא לקחת את עצמו לשיעורי נהיגה ותחזוקה נכונה של הרכב.
ובחר כן לעלות על הכביש עם כל הליקויים וכתוצאה מכך גרם לפגיעה באחר או בעצמו.
אבל אנחנו כחברה צריכים גם להאשים את עצמנו.
שאנחנו מתעלמים מכך שישנם אנשים רבים שפגעו להם ביכולת ללמוד לנהוג כראוי ופגעו להם ביכולת לתחזק את הרכב כראוי.
אנחנו כחברה צריכים לעזור לאנשים האלה שלא יודעים שהסיבה שהם מסכנים את הציבור על הכביש, נוצרה בגלל השלכות לדברים שחוו בילדות ושבבגרות משפיעים באופן ישיר על היכולות שלהם לנהוג ולטפל ברכב.
ילד שעבר התפתחות לא תקינה, יפתח קיבעונות במקומות מסוימים שיובילו לאפיונים באישיותו שבבגרות יפגעו בעצמו ובסביבה.
אדם שיש לו בעיה בוויסות רגשות, שיש לו כעסים, אלים, מקלל, עבריין וכו'... זה אדם שנוהג ברכב לא תקין.
הגוף שלנו, המוח, הנפש... הם "הרכב" שלנו. וכאשר הם לא תקינים, הנהיגה שלנו לא תקינה.
כאשר אדם כועס, הוא לא כועס כי זה מי שהוא במהות... הוא כועס כי הרכב שלו לקוי. כי ההתפתחות הלא תקינה בילדות גרמה למצב של פוסט טראומה עם השלכות רבות בבגרות.
אתה יכול להיות נהג מעולה... אבל אם קיבלת רכב לקוי, זה ישפיע על ביצועי הנהיגה שלך.
ואם אתה לא מבין שהרכב, שלך, והוא לא, אתה, ...
אם אתה לא מבין שמגרעות הנהיגה שלך נובעות מכך ש"קיבלת רכב לקוי"...
מה שיקרה זה שאתה תזדהה עם הרכב שהוא אתה ואתה תאשים את כישורי הנהיגה שלך.
וככה נולדת האשמה העצמית, הערכה עצמית נמוכה, דימוי עצמי נמוך, חרדה, דיכאון וכו'...
כאשר האדם מזוהה כ"כ חזק עם הרכב שלו, עד שהוא מאמין שלא הרכב דפוק, זה הוא שדפוק.
אנחנו צריכים לקחת אחריות על הבחירות שלנו בין טוב לבין רע.
בין התנהגות מוסרית תוך כדי הדחקת הדחפים הלא מוסריים, לבין התנהגות לא מוסרית ע"י כניעה לדחפים שלנו.
אבל חשוב תמיד להבין, שבמהות, האדם הוא לא הרכב.
ורק כאשר האדם מזוהה עם הליקויים של הרכב שלו, הוא יבצע עבירות.
ולכן צריכים להבין שנהג שמבצע עבירות בכביש... זה אומנם באשמתו כי הוא כשיר להבחין בין טוב לרע, אבל זה בגלל שהוא "קיבל" רכב עם ליקויים.
ולכן זה שנעניש ונאשים אותו שהוא עלה על הכביש ככה והוא פגע באנשים זה לא יפתור את הבעיה, זה רק ידחיק אותה.
אנשים כאלה צריכים עזרה, צריכים להבין שהם נוהגים על רכב לקוי ולכן הנהיגה שלהם לקויה.
ואם נעזור להם לתקן את הליקויים ברכב, הם לא יפגעו בנהגים אחרים בעתיד.
- נהג שיש לו רכב תקין, אין שום סיבה שיפגע בנהגים אחרים.
במהות אף נהג לא מסוגל לפגוע באחר, אבל כאשר הנהג מזוהה עם הליקויים ברכב שלו, הוא כן מסוגל לפגוע.
כל נהג "קיבל" רכב עם ליקויים שונים.
זאת לא חכמה לעשות השוואה בין נהג שקיבל רכב פאר, תקין ויציב לבין נהג שקיבל רכב לקוי ולא יציב.
במהות כולנו נהגים טובים, כולנו נהגים שווים.
הבעיה שאנשים לא יודעים מהי מהותם ולכן הם חיים את עצמם דרך הרכב.
ואם הרכב בעייתי, אז גם הם יפתחו כישורי נהיגה בעייתיים.
אתה כן יכול להאשים נהג, שאע"פ שהרכב שלו לא תקין ולא יציב על הכביש, בחר בכל זאת להמשיך לנסוע עם הרכב במצב שלו תוך כדי שהוא מודע להשלכות ולסכנות שהוא יכול לגרום לעצמו ולסביבה.
אנחנו כן יכולים להעניש ולהאשים נהג שבחר לא לקחת את הרכב לטיפול ובחר לא לקחת את עצמו לשיעורי נהיגה ותחזוקה נכונה של הרכב.
ובחר כן לעלות על הכביש עם כל הליקויים וכתוצאה מכך גרם לפגיעה באחר או בעצמו.
אבל אנחנו כחברה צריכים גם להאשים את עצמנו.
שאנחנו מתעלמים מכך שישנם אנשים רבים שפגעו להם ביכולת ללמוד לנהוג כראוי ופגעו להם ביכולת לתחזק את הרכב כראוי.
אנחנו כחברה צריכים לעזור לאנשים האלה שלא יודעים שהסיבה שהם מסכנים את הציבור על הכביש, נוצרה בגלל השלכות לדברים שחוו בילדות ושבבגרות משפיעים באופן ישיר על היכולות שלהם לנהוג ולטפל ברכב.
ילד שעבר התפתחות לא תקינה, יפתח קיבעונות במקומות מסוימים שיובילו לאפיונים באישיותו שבבגרות יפגעו בעצמו ובסביבה.
אדם שיש לו בעיה בוויסות רגשות, שיש לו כעסים, אלים, מקלל, עבריין וכו'... זה אדם שנוהג ברכב לא תקין.
הגוף שלנו, המוח, הנפש... הם "הרכב" שלנו. וכאשר הם לא תקינים, הנהיגה שלנו לא תקינה.
כאשר אדם כועס, הוא לא כועס כי זה מי שהוא במהות... הוא כועס כי הרכב שלו לקוי. כי ההתפתחות הלא תקינה בילדות גרמה למצב של פוסט טראומה עם השלכות רבות בבגרות.
אתה יכול להיות נהג מעולה... אבל אם קיבלת רכב לקוי, זה ישפיע על ביצועי הנהיגה שלך.
ואם אתה לא מבין שהרכב, שלך, והוא לא, אתה, ...
אם אתה לא מבין שמגרעות הנהיגה שלך נובעות מכך ש"קיבלת רכב לקוי"...
מה שיקרה זה שאתה תזדהה עם הרכב שהוא אתה ואתה תאשים את כישורי הנהיגה שלך.
וככה נולדת האשמה העצמית, הערכה עצמית נמוכה, דימוי עצמי נמוך, חרדה, דיכאון וכו'...
כאשר האדם מזוהה כ"כ חזק עם הרכב שלו, עד שהוא מאמין שלא הרכב דפוק, זה הוא שדפוק.
אנחנו צריכים לקחת אחריות על הבחירות שלנו בין טוב לבין רע.
בין התנהגות מוסרית תוך כדי הדחקת הדחפים הלא מוסריים, לבין התנהגות לא מוסרית ע"י כניעה לדחפים שלנו.
אבל חשוב תמיד להבין, שבמהות, האדם הוא לא הרכב.
ורק כאשר האדם מזוהה עם הליקויים של הרכב שלו, הוא יבצע עבירות.
ולכן צריכים להבין שנהג שמבצע עבירות בכביש... זה אומנם באשמתו כי הוא כשיר להבחין בין טוב לרע, אבל זה בגלל שהוא "קיבל" רכב עם ליקויים.
ולכן זה שנעניש ונאשים אותו שהוא עלה על הכביש ככה והוא פגע באנשים זה לא יפתור את הבעיה, זה רק ידחיק אותה.
אנשים כאלה צריכים עזרה, צריכים להבין שהם נוהגים על רכב לקוי ולכן הנהיגה שלהם לקויה.
ואם נעזור להם לתקן את הליקויים ברכב, הם לא יפגעו בנהגים אחרים בעתיד.
- נהג שיש לו רכב תקין, אין שום סיבה שיפגע בנהגים אחרים.
במהות אף נהג לא מסוגל לפגוע באחר, אבל כאשר הנהג מזוהה עם הליקויים ברכב שלו, הוא כן מסוגל לפגוע.
כל נהג "קיבל" רכב עם ליקויים שונים.
זאת לא חכמה לעשות השוואה בין נהג שקיבל רכב פאר, תקין ויציב לבין נהג שקיבל רכב לקוי ולא יציב.
במהות כולנו נהגים טובים, כולנו נהגים שווים.
הבעיה שאנשים לא יודעים מהי מהותם ולכן הם חיים את עצמם דרך הרכב.
ואם הרכב בעייתי, אז גם הם יפתחו כישורי נהיגה בעייתיים.
050-3331-331