תודעה, להעלם, קיום ואי קיום, כולנו טועים, יצירת גוף האדם, נצחיות הנשמה, מהות ההוויה, להיות כלום, חקר הנפרדות... אין הבדל, האם אתה שונה מהשולחן? יש שני אפשרויות האם התודעה היא חלק מהאטומים שלך? או שהיא בתוך החומר או שהיא מחוץ לחומר? אם היא בחוץ אתה לא שונה מהשולחן בשום צורה. אתה יודע שאתה קיים ואז אתה מסתכל על אנשים אחרים וחושב שגם להם יש תודעה. חושבים שלשולחן אין תודעה בגלל שהוא לא זז. אבל אולי לשולחן ... והאנשים הם סתם רובוטים? אתה והשולחן עשויים מאותו דבר, אפילו אם נגיד שאתה תודעה והשולחן הוא רק חומר, אבל התודעה שלך והחומר של השולחן עשויים מאותו דבר. כי בסוף יש דבר אחד שממנו עשוי הכל. אני טוען שיש דבר אחד שממנו עשוי הכל, ואם תחפור פנימה תגלה שיש רק אחד, אתה מנסה למצוא הפרדות. אני טוען שאין הבדל בין חומר לרוח, זה הכל אותה מהות, רק שהיא נראית בצורות שונות. שאלה: אבל אחרי המהות? אליעד: בטח שיש הבדל, אפילו יש הפרדה בין אתה של היום לאתה של אתמול. זה שתי תודעות שונות. ולגבי ... אי אפשר להשמיד שום דבר מהעולם. כמו גוף האדם, שאומרים איך נוצר האדם? אבל הוא פשוט נוצר מעוד חומר ועוד חומר, כמו רובוט שמוסיפים עוד בורג ועוד בורג וכך נוצר גוף האדם. שאלה: מה היא תודעה? אליעד: תודעה זה משהו מודע, אם תנסה להבין מהי תודעה, תראה שזה רק כינוי. תודעה זה, האם הדבר יודע ... אני אצא מזה, איך אבדוק מה זה לא, לגבי כל הצורות, הרי יש אין סוף צורות? אליעד: תלך ברמות, זה לא החומר, זה לא האטומים, זה לא תודעה, זה לא רצון, עד שאתה מגיע לזמן והמקום החומרי, ומבין שיש זמן ומקום לא חומרי, התודעה שלי לא תופסת זמן ומקום חומרי, אבל כן תופסת מקום וזמן לא חומרי. למעשה אין הבדל בין חומרי ללא חומרי, הכל תופס מקום. גם האחדות תופסת מקום, אבל באחדות אין הבדל בין תופס ללא תופס מקום. ואז אתה מבין שהמהות היא לא זמן ומקום חומרי. אבל יש אני, והאני עדיין תופס מקום. אבל כאשר אתה מסתכל יותר פנימה אתה מבין שזה לא תופס שום מקום. אין מקום וזמן חומרי ואין מקום וזמן לא חומרי. ...