משחררי הנפש: יהודים ויהדות בתנועה הפסיכואנליטית - חלק 2... המנסה להבין את כל צורות שנאת - הזר והפנאטיות כמנגנוני הגנה קולקטיביים מפני תכנים אישיים מודחקים. באווירה האינטרוספקטיבית הרווחת בחברה המודרנית, רדוקציה גלויה זו של טענות פוליטיות אל הפתולוגיה האישית, המוצנעת, מהווה כלי יעיל בפירוקן של אידיאולוגיות אלימות מנשקן. ... ראה את מבשרת הפלורליזם וההומניזם. בכתבי - העת הפסיכואנליטיים בולט עד היום מספרם של המאמרים שבהם נוטל על עצמו מחבר (בדרך - כלל יהודי) להעביר תחת שבט הפסיכואנליזה מושג, טקס או אגדה יהודיים שריתקו את תשומת לבו. כך, גויס ... רק אחרי מותו, ואוטו ראנק, שייסד לבסוף אסכולה נבדלת שלא הכתה שורש. הרדיקאלי שבין תלמידי פרויד, וילהלם רייך, ביקש לחבר את הפסיכואנליזה עם הקומוניזם, תוך הסתמכות על ספקולציות ביולוגיות וקוסמולוגיות פרועות, והשפיע רבות על עיצוב הדור הצעיר בשנות השישים ... בין מאה הפסיכולוגים הבולטים של המאה ה - 20. ד. הפסיכואנליזה בישראל פרויד תמך בציונות. הוא שימש, לצד איינשטיין, חבר הדירקטוריון הראשון של האוניברסיטה העברית וסירב לקבל תמלוגים על התרגום העברי לטוטם וטאבו. במקביל תבעה התרבות הישראלית המתחדשת חזקה ... תיאורטיקנים, כדוגמת פנחס נוי ועמנואל ברמן, בעלי שיעור קומה בינלאומי. יהודה פריד היה חלוץ ביישום רעיונות פסיכואנליטיים, לצד משנה חברתית רדיקאלית ולעתים אנטי - פסיכיאטרית, בבתי - חולים קהילתיים. לצד התעסקותם הטבעית בטיפול בבעיות אופייניות לישראל כמו מלחמות, טרור ושסעים פנימיים, מגלים כמה אנליטיקאים ישראליים מעורבות גם בסוגיות חברתיות ואתיות קשות. כתבי פרויד זוכים כיום לתרגומים חדשים רבים בעברית, המריקים את הגרמנית החיננית של המקור לעברית עכשווית, ועמם ... ה. יסודות יהודיים בפסיכואנליזה והרלוואנטיות שלה לימינו האם בבחינה אובייקטיבית של הפסיכואנליזה ניתן לזהות מאפיינים השייכים למסורת האינטלקטואלית היהודית? מחברים רבים, בעיקר מארהב, השיבו על כך בחיוב. הפסיכואנליטיקאים מורטימר אוסטוו והארולד בלום היו בין המובילים בהדגשת קווי הדמיון בין ... הפסיכואנליזה טומנת אף היא בחובה - לטוב ולרע - רעיונות משיחיים. מן הנמנע לעסוק באנלוגיות בין נפש היחיד ונפש החברה מבלי להסיק כי גם תהליכים תרפויטיים יכולים להיות מועתקים, בשינויים המתבקשים, מהתחום הראשון אל השני. במילים אחרות, אין זה יותר מדי לקוות כי ככל שהחשיבה הפסיכואנליטית תמשיך לחלחל אל כל מגזרי החברה, תצליח התובנה הבאה אתה לפרק ולנטרל מחלות ציבוריות כגזענות, פנאטיות וטוטליטאריות. אחרי הכל, קיים יחס הפוך, שבבוא היום ניתן יהיה לתת לו אף ביטוי כמותי, בין חופש המידע והביטוי הקיימים בחברה, לבין לוחמנותה, עריצותה ושנאת - הזר שבה. ניתן לפיכך לראות בדמוקרטיזציה של חברה כמעין אנליזה ציבורית, והיא ערובה לירידת לוחמנותה של אותה חברה ממש כשם שתובנה היא תנאי לנורמאליות של היחיד. בכך ראויה הפסיכואנליזה לתפוס את מקומה בין תנועות השחרור הגדולות של ...