שבעת ימי הבריאה - יום 7 - חלק 12... בזמן, האחד מזהה את מסלול השינוי של השני וגוזר ממנו את האב טיפוס שלו, הוא מכריז עליו כאדם. אולם בזיהוי הזה, ובניגוד לכל יתר הגושים שמזהה אותם בטבע, הוא לא מסתפק כאן בהכרזה הזו, אלא הוא קולט יחד עם ... נתונים, מליוני נתונים, אותם מעבד האדם במוחו ומסיק מהם את טבע האדם שלידו, אישיותו, תכונותיו... לכן הוא משתהה בסוג הזיהוי הזה קצת יותר מעבר למקובל, ומנסה לקלוט עוד נתונים מהאדם שמולו, אנו מכנים את זאת נועץ בו את מבטו - כשמזהים שולחן לא נועצים בו את המבט... אך בניגוד לנוהל זיהוי השולחן, וכאשר מזהה האדם את אחיו ונועץ בו את מבטו, הוא עושה זאת בשביל לקנות עוד קצת זמן ולקלוט ... הנקרא אדם - אינני מזהה אותו אלא מנהל איתו יחסי גומלין. בניגוד לאדם, וכשאני פוגש אבן מיד מתחיל תהליך הזיהוי שבמהלכו אני עוקב אחר הגוש המשתנה שלידי ותולש מתוך המעקב הזה את סימן ההיכר שלו, או בלשון שהתרגלנו אליה ... הדגם המקורי שלה. לדגם המקורי הזה אני קורא אב - טיפוס שנגזר מהתנועה המתמדת של העצמים, וזה בתכלית תהליך זיהוי העצמים עי האדם. לא כן התהליך בזיהוי האדם לאחיו, בפגישתו עימו מתחיל מיד תהליך דו צדדי של יחסי גומלין, שבמהלכו ניכרת התכונה המרכזית של יחסי תן ... עצמי וגם הוא משתמש בי כראי. כלומר וכשאני נועץ בו את מבטי, אני ממתין בעצם לראות מה תהיה תגובתו מהזיהוי שלי, ואת הנתון הזה אני קולט באופן ברור משפת גופו - שפה המוכרת רק לגזע האנושי ונפוצה במועדון שלו. אני מתאר כאן ולמעשה תהליך של זיהוי עצמי - לא תהליך של זיהוי האדם שעומד מולי, וכאשר אני מסיים את התהליך הזה ועומד על קנקן האיש מולי ומתאר בנחרצות את הדמות שלו: ... שבי או במקביל הרעות, הוא תחמן יחסית אלי, הוא זייפן יחסית אלי... למעשה הדמות שראיתי מולי הרחיבה את מעגל הזיהוי העצמי שלי ועזרה לי להתמקם במרחב. וככל ואנעץ בדמות הזו יותר את עיני - כך אתמקם באופן מדויק יותר במרחב, ואם אעבור לשלב מתקדם יותר בזיהוי העצמי ואחליף עם הדמות הזו כמה מילים - אזי המודעות שלי למיקומי במרחב תשתפר לאין ערוך. אני רואה בהבחנה ... הבוערת בעצמותינו ומבקשת לפרוץ החוצה... רוצים לחיות, להכיר את המרחקים, לזהות לצפות לחקור... וגם לצרוך, לנצל, ליהנות מהמרחקים, ליהנות מהזיהוי, ליהנות מפירות החקירה, ליהנות מהצפי, להפיק ממנו את ההנאה המרבית... את כל זה ועוד - לא ניתן להשיג ללא ...