שבעת ימי הבריאה - יום 4 - חלק 1... אולם ובכל אופן האדם הוא המקשר בין הגלגל למנוע ועל זאת בדיוק אני רוצה לעמוד - על הקשר בין התודעה האנושית לבין חבילת המידע השרועה לפנינו במרחב, איך אנחנו מתחברים עם המידע הזה ומעבדים אותו ומתפתחים עימו, איך הדינמיקה ... וגידרתי את שני חלקיה, וכל מה שנותר לי הוא להושיט את היד למעלה ולקטוף... זוהי איפוא התמונה השלמה והמלאה שהתודעה האנושית כה התרחקה ממנה, והינה בה מחבר התורה ופרש אותה מחדש לפנינו. זוהי גם בשורתו הטובה ששיגר אלינו וסיפוק ... לא מאבד זמן ומטפל בנקודת התורפה הראשונה בפתח היום השלישי, היינו בתמונה המקורית שהורחבה עבורי בשלישית. וכך הוא פותח: התודעה האנושית קולטת את המידע על ידי הבאת חוליותיו אל מקום אחד - היינו עי זיהוי הרצף של חוליותיו, כך ... ולא כל מחשבה היא תורה מסודרת המייצרת חוליות מידע רצופות שבסמוך להן נוצרת זיקה זו למידע... אינני מבין איך התודעה שלי יכולה לשלוט במלוא סל המידע דרך הזיקה למידע, בתהייה הזו סיימתי את היום השלישי, וכך נולד הצורך ביום ... יהי מארת ברקיע השמים, להבדיל בין היום ובין הלילה, והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים. אנחנו דנים בתמונה שנגלתה לעיני התודעה האנושית כאשר נפגשה לראשונה עם המידע, היינו עם המידע המוקרן מהחומר, מהארץ, מהיקום... הנגזרת הטבעית של פגישה זו היתה: יהי אור. זו האימרה שביטאה את חוויית התודעה המיידית כאשר נפגשה עם המידע, היא ביקשה לגלות את המידע הזה ולהאיר אותו: יהי אור. זו היא התמונה המקורית ... המקורית שהוגדלה עבורי בשלישית, נתקלתי וכאמור במונח הזיקה למידע - דהיינו הזיקה אל המים שמעל לרקיע שנוצרו כתוצאה מהחופן שהתודעה האנושית חפנה בערימת המידע. זיקה זו אמורה, על פי התמונה המקורית, להניח בידי האדם את שרביט השליטה בערימת המידע ... שהגדרתה המורחבת יהי רקיע - אינה אלא: יהי מארת, זו המשמעות הנשקפת מההגדלה הרביעית של התמונה המקורית. כלומר פני התודעה האנושית ובשעה שחפנה את החופן שלה מערימת המידע - לא היו אל החופן עצמו ואף לא אל הרקיע שיחלק את הערימה המלאה לשניים כי - אם אל המאורות שיופיעו ברקיע, התודעה האנושית ביקשה להציב מאורות ברקיע הנוצר בערימת המידע, פניה היו אל המאורות הללו. מאור הוא מקור האור, הוא המקום ממנו מפיצים את האור, וברבים: מאורות. במילים מעודכנות, התודעה האנושית וברגע פגישתה עם המידע ביקשה והלכה למעשה להציב אלומת אור בתוך היקום, מעין זרקור בשמים - גוף מפיץ ... הזה את הזרעים שמהם תנבוט השליטה המוחלטת שלי במלוא ערימת המידע. אם נתרגם מילים אלה לשפת המציאות - פני התודעה האנושית ולפני אלפי השנים לא היו דווקא אל הגלגל כי - אם אל הרשימה המכובדת שעתידה לככב מתחת לגלגל. ... הגלגל, ומחבר התורה הולך לאורך כל הדרך עם הארץ כדוגמה לכל דבר, דרכה מבאר את התמונה המקורית שנגלתה לעיני התודעה האנושית כאשר נפגשה לראשונה עם המידע, היינו עם המידע המוקרן מהארץ, מהחומר... חזון התודעה האנושית היה לשלוט במלוא סל המידע הנמצא ביקום, החל מהמידע ההתחלתי המוקרן מהארץ שזה עתה פגשה בו ועד בכלל. אולם ובשביל לשלוט בסל המידע יש להתמקם ראשונה בתוך הסל הזה, הווה אומר להגדיר את המקום המדויק של התודעה בתוך ערימת המידע - באמצעות המידע המוגדר הנמצא בידה לעת עתה, או אז להשתמש בנקודת זינוק זו כמנוף לרדת ... 1.שירטוט נוסח החזון. 2.קביעת נקודת מיקום בתוך סל המידע. 3.ההכנה המעשית להוצאת החזון אל הפועל. ובכן, באופן הזה ראתה התודעה את הארץ כאשר נפגשה לראשונה עם המידע המוקרן ממנה: ויאמר אלהים: להלן אמירת התודעה האנושית המעודכנת ביותר ברגע פגישתה עם המידע: 1.נוסח החזון: יהי מארת ברקיע השמים 2.קביעת נקודת מיקום: להבדיל בין היום ... והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים. יהי מארת ברקיע השמים, להבדיל בין היום ובין הלילה: ברגע זה ממש מתחילה תוכנית התודעה האנושית להוצאת חזונה אל הפועל, וזה נוסח החזון שלה: יהי מארת ברקיע השמים: המידע בו אני פוגשת ברגע זה ... שמתי עליו את היד, ויפיץ אור בתוך ערימת המידע בשביל לחשוף באמצעותו את המידע אשר בתוכה. אם כן פני התודעה לא היו דווקא אל הארץ - היינו אל המידע שהקרין החומר מן הארץ, כי - אם למרחק שנות אור מהארץ... התודעה האנושית ביקשה ולמעשה להשתמש בארץ כמנוף ממנו תנבוט השליטה שלה במלוא ערימת המידע. היא ביקשה מאור - מקור של ... הרחוקות וסימנה את הארץ כאחד המקורות, כאחד הזרקורים, כאחד הגופים שיפיץ אור ויגלה את הערימה החשוכה. הוא הדבר בגלגל, התודעה לא ביקשה דווקא את הגלגל כי - אם את הרשימה אשר מתחת לגלגל שראתה באופק וביקשה להתקדם אל עברה. ... המחבר שלנו ואל דוגמתו המאפיינת - הארץ, וכאן אנו נתקלים בשתי סוגיות שעולות מאליהן אל הבמה: לאיזה אופק ביקשה התודעה להגיע דרך הארץ?