חג סוכות / האושפיזין שבתוכנו... לגמרי את הספק וגם את האדישות, שלעולם לא נהגה להתעניין בשום דבר, אך לא כולם רצו להשתתף: האמת העדיפה שלא להסתתר, בשביל מה? תמיד מוצאים אותה בסוף. הגאווה אמרה שמדובר במשחק מטופש ביותר (אבל מה שהפריע לה באמת היה שהרעיון לא היה שלה) ... הסתתרה מאחורי צל ההצלחה, אשר במאמצים ענקיים מצאה מקום בצמרת של העץ הכי גבוה. הנדיבות כמעט שלא יכול היה להסתתר, כי כל מקום שמצא היה נפלא בשביל אחד החברים שלו. מה עם אגם שקוף? אידיאלי בשביל היופי. חור בגזע העץ? מושלם בשביל הצניעות. ... והחשק במרכז הרי געש, השכחה שכחה אפילו איפה הסתתרה. כשהשיגעון ספר 999, 999, האהבה עוד לא מצאה מקום להסתתר, כי כל המקומות היו תפוסים. מיליון! הכריז השיגעון והחל בחיפושים. הראשונה שמצא הייתה העצלנות, רק שלושה צעדים ממנו מתחת ... כך הגיע לאגם ומצא את היופי. עם הספק היה קלי קלות, כי מצא אותו יושב על הגדר בלי להחליט עדיין באיזה מקום להסתתר. כך מצא אחד אחד את כולם. את הכישרון בין העשבים הטריים, את החרדה במערה חשוכה, את השקר מאחורי הקשת ואת השכחה שכבר שכחה ...