שבעת ימי הבריאה - יום 3... על המונח הזה באופן כללי ביותר ופטרתי אותו במספר מילים כלליות... יום אחד: זו יחידת הזמן הראשונה שנוצרה במרחב התודעה האנושית, ולמעשה זהו היום השלם שמאפיין את השליטה בשרשרת מידע אין סופית, בעלת חוליות מידע רצופות ומחוברות באופן אנלוגי ... הבלתי מזוהה הנמצא במרחב הזה, מידע שיזרום דרכה בהדרגה אל מתחת לרקיע - אל מרחב המציאות מקום משכנה של התודעה האנושית, מי שתזהה את צירוף החוליות של המידע הזה בהדרגה. בזאת סיים מחבר התורה את התמונה המקורית בשנית, ביום ... נוצרה המכונית אבל אינני יודע איך נוצרה המכונית, איך נוצר המנוע, הגלגל, איך נוצר הרעיון הגולמי שקדם לגלגל... איך התודעה האנושית קולטת מהמרחב רעיון תקני שיקשר אותה עם שני חלקי התמונה? וזו תשובת המחבר: ויאמר אלהים יקוו המים מתחת ... על מקבץ המידע אשר מתחת לרקיע, זהו המרחב שעתיד להיווצר בו המנוע והמטוס והחללית וכל המכניקה של העידן שלנו. התודעה במקור נמצאת במבול של מים, של מידע... כל החומר מסביב מקרין מידע אך עדיין אינו בר שימוש עבורה עד ... שזה עתה נגלה לעיניו. ויהי - כן: זו המקבילה של התמונה המקורית ויהי אור. כך התהווה החופן שסימנה לה התודעה האנושית. ויקרא אלהים ליבשה ארץ: לדבר העגלגל שזיהה קרא גלגל ולסמל הקידמה האנושית שיבוא בעקבותיו קרא מנוע, וליבשה שהתהוותה ... כי - טוב. זו המקבילה של התמונה בראשונה: וירא אלהים את - האור, כי - טוב: בזה הרגע חשה התודעה האנושית את ההנאה שברעיון, שבהמצאה, שבתפיסה, שבתאוריה. כי - טוב: כי זהו מנוע העשייה: תחושת ההנאה ממנה. ובכל זאת המשבצת הזו עדיין חסרה... הבנתי בשורות המורחבות לעיל איך התודעה האנושית הגיעה אל הרעיון הגולמי ובנתה את הגלגל, אך עדיין חסר לי המנוע... איך התודעה נסעה מהגלגל אל המנוע ואל המטוס והחללית... כי הרי העוקץ לאו דווקא ברעיון כי - אם בהתפתחותו... מה יכלנו ... של הארץ בתודעה האנושית. ויאמר אלהים, תדשא הארץ דשא: זו התמונה הכללית והבסיסית שנוצרה ברגע בריאת הארץ בתודעה האנושית. התודעה זיהתה את הארץ כמקום מקסים ירקרק יפה עם דשא ירוק רב שימושי שעוד יצא ממנו הכל... אם כן, כאשר אמרה התודעה בתמונה המקורית את אימרתה יהי אור, היינו כאשר רקעה בערימת המידע את החופן שלה ואמרה יהי רקיע, או עפ ... ירקרק רב שימושי שממנו יצמח הכל... ואם מדברים בדשא - אזי שהארץ תדשא ממנו דשא... כך קלטה העדשה את התודעה האנושית בזום הרחוק ביותר. אך לא הסתפקתי בזום הזה וביקשתי להתקרב עם העדשה טיפה יותר... ומזווית ראיה זו נגלית ... עשב ועוד... כלומר אפשר לשכפל את העשב הזה כיד המלך באופן שלא ייפסק תהליך נביטת העשב לעולם. אם כן, התודעה האנושית זיהתה את הארץ - המקום הנעים והירקרק הזה עם עשב מיוחד שאפשר לשכפלו ולהגדילו ולהצמיח ממנו עוד עשב ירוק עד אין סוף ללא הגבלת זמן או מקום... כך נקלטה התודעה האנושית מקרוב כאשר זיהתה את הארץ. וגם בזאת לא הסתפקתי והתקרבתי עם העדשה שלי עוד יותר! כה קרוב התקרבתי ... - הארץ: זרעים אלה נמצאים על הארץ - לא מעל הרקיע. ניכנס לעובי הקורה בעוד מספר שורות. כך זיהתה התודעה האנושית את הארץ - מקום מחייתה, עם עצים חזקים ארוכים בעלי שורשים וגזע איתן שישמרו על המשכיותם ולא יתמוטטו בנקל, בעלי ענפים ופירות טעימים ומהודרים שיתנו את פירותם עד אין גבול... כך נקלטה התודעה האנושית עם הזום הקרוב ביותר כאשר זיהתה את הארץ. ויהי כן: ואכן כך התהווה החופן שסימנה לה התודעה האנושית בכל הקשור לארץ ופירותיה. וכאן אני מתריס ומתעקש ומבקש לרדת אל מקור הטבע, אל עומק המציאות בהתהוותה: מהו יחס הטבע אל התודעה האנושית? ובעצם כיצד מתהווה הטבע? מהי משמעות המשפט הקצר ויהי כן שהמחבר חוזר עליו תדירות? וכך מתהווה המציאות מול התודעה האנושית, וזה טבע הדברים: המחבר חוזר לבקשתי אל התודעה האנושית - אל הרגע בו זיהתה את הארץ, ומתאר את התהוות הטבע ביחס אליה - צעד אחר צעד, כל צעד והזום שלו כפי שתואר לעיל. ותוצא הארץ דשא: זה היה הזום הראשון הכללי של התודעה ברגע פגישתה עם הארץ... היא זיהתה את הארץ כמקום ירקרק מקסים עם דשא רב שימושי שעוד יצמח ממנו הכל... ומוכנים ומונחים מעל לרקיע ושעמדנו עליהם ביום השני, וברגע חפינת החופן הראשון מתוך הערימה הכללית - נוצרה הזיקה של התודעה אל החוליות האלו - הגם והקשר הישיר אליהם עודינו מתמהמה, כי התודעה עוד לא יכלה לזהות את הצירוף בו מתחברות החוליות הללו מעל הרקיע, היינו מעל לחופן שיצרה בערימת המידע שנקרא רקיע. כך נותרו החוליות הבלתי מזוהות הללו מעל לרקיע, עד הרגע בו זיהתה התודעה את צירופן האנלוגי, או אז: ותוצא הארץ... החוליות יצאו מהמקום בו מונחים (מעל הרקיע) וירדו אל מקומם המיועד - אל מתחת לרקיע, אל הטבע ואל המציאות, אל מקומה הטבעי של התודעה. עשב מזריע זרע למינהו: נא לזכור שהמחבר חוזר אל התודעה האנושית - אל הרגע בו זיהתה את הארץ, ומתאר לבקשתי את התהוות הטבע ביחס אליה - כל צעד והזום שלו... וכך אנו מגיעים אל הזום הראשון, כאשר אני מתקרב עם העדשה שלי אל התודעה ובוחן את רצונה בדשא הירקרק הרב שימושי... או אז אני מגלה למעשה עשב ירוק ושמו דשא, שהמאפיין המובהק שלו הוא הגרעין שנובט ממנו ומאפשר להצמיח עוד ועוד עשב... כלומר התודעה האנושית ראתה את הארץ כמקום נעים וירקרק עם עשב שאפשר לשכפלו ולהצמיח ממנו עוד עשב ירוק ללא סוף וללא גבולות... וכך מתהווה הטבע בצמוד לזווית הראיה של התודעה האנושית: ותוצא הארץ... עשב מזריע זרע למינהו: התודעה האנושית ביקשה לחפון רק חופן אחד אך הטבע סיפק לה את החופן בתוספת כל המשפחה המנויה עליו. התודעה ביקשה לחפון עשב מזריע זרע והטבע הוציא עשב מזריע זרע למינהו - היינו החופן המבוקש עם כל משפחתו ושורשיו. ... למינו (למין שלו). 3.שינוי למינהו (למינים שלו). נחזור איפוא לזירה שלנו ונבחין בעזרת הדירוג המקצועי - מהו החופן שביקשה התודעה לחפון מערימת המידע, כלומר מה הן חוליות המידע שצירופן זוהה עי התודעה, ואילו חוליות מידע עברו בפועל מהרקיע העליון אל התחתון בעקבות החופן הזה. בתמונה הראשונה הכללית שנוצרה ברגע בריאת הארץ ... מקסים ירוק עם דשא ירקרק רב שימושי שעוד יצא ממנו הכל... הבה נבחן את התמונה הזו בעזרת הדירוג המקצועי: התודעה האנושית (החופן שחפנה בפועל): ויאמר אלהים, תדשא הארץ דשא הטבע (מציאות הדברים בפועל): ותוצא הארץ דשא זהו הדירוג הכללי ... שכינתי אותו אפסי, כלומר לא חל שום שינוי בחוליות המידע שהועברו בפועל מהרקיע העליון אל התחתון עקב החופן של התודעה, חפנה דשא ויצא לה דשא. דשא זה ביטא את התמונה הכללית שהתרוצצה בדמיוננו... זיהינו ארץ יפה וירוקה וכל סימן ... העצים והעשבים למינהם ייכנסו לתמונה הזו כשדה גדול עם דשא ירוק. נעבור מכאן אל הזום הראשון, כאשר התקרבנו אל התודעה וביקשנו לבחון מקרוב את אותה התמונה, כלומר כאשר ביקשנו לרדת אל מעמקי התודעה ולבחון את התמונה תחת זכוכית מגדלת... התודעה האנושית (החופן שהשתקף בזום הראשון): עשב מזריע זרע הטבע (מציאות הדברים בפועל): ותוצא הארץ... עשב מזריע זרע למינהו כאן ... גדולה מהמקורית: עשב מזריע זרע למינהו - היינו כל העשבים מכל המינים, כל החוליות הללו יצאו מהעליון וירדו מטה. התודעה האנושית קלטה עשב יפה וירוק מזריע זרע... כלומר התודעה האנושית זיהתה את הארץ כמקום נעים וירוק עם עשב מיוחד שאפשר לשכפלו ולהצמיח ממנו עוד עשב ירוק עד אין ... ומקום... אולם חוליות המידע שיצאו בפועל מהרקיע העליון הביאו איתם במציאות את החופן הזה בתוספת כל המשפחות המנויות עליו. התודעה ביקשה לחפון עשב מזריע זרע והטבע הוציא לה מהערימה עשב מזריע זרע למינהו - החופן שלה על כל משפחותיו ... והקטניות והירקות ועשבי התיבול והדשאים... גולת הכותרת בדינמיקה הזאת של העברת חוליות המידע מהרקיע העליון אל עולמה המציאותי של התודעה - באה לידי ביטוי כאשר נוברים ברמת המיקרו בתמונה המקורית של התודעה, שמים את התמונה תחת המיקרוסקופ ויורדים אל ...