... מנהג מזיק אחר). איך להפסיק? מפסיקים. לא קונים. ומה אז? אז יש רצון לאכול שוקולד, אולי רצון חזק. התרבות שלנו מהללת את
הרצון הזה, קוראת לו בשמות חיננים כמו craving, ומצווה עלינו לספק אותו. ... תרבותית. יש תרבויות שלא נוהגות כך באופן כל כך קיצוני. הבעיה עם סיפוק מהיר של רצונות הוא שאין הזדמנות לברר, מהו בדיוק
הרצון. אני טוענת
שהרצון הזה הוא לא לשוקולד. הוא למשהו אחר. פיזיולוגית לא ניתן להבחין בין ... קלה ועוררות. זהו אדרנלין. וזהו פחות או יותר, למיטב ידיעתי (רופאים או מעודכנים אחרים מוזמנים לעדכן אותי בנקודה הזו).
הרצונות לצאת ולטייל, או לקנות נעליים, או לאכול שוקולד, זהים פיזיולוגית. המחשבה - הפרשנות שלנו - היא שזהו רצון לשוקולד, כי התרגלנו לספק את
הרצון הזה בעזרת שוקולד. והפרשנות הנורמלית והמקובלת חברתית היא שזהו רצון לשוקולד. לא מאוד נורמלי להתנועע בחוסר נוחות ליד השולחן במשרד ולומר: בא לי לעשות סקס. או לעשות משהו מרגש. או להתפטר.
הרצונות האלה נשארים מעורפלים, אנחנו לא עסוקים בהם, ובהתאם, גם לא משקיעים ... בשנה מעוברת היה בלתי נסבל (זוכרים? מגיע אדר, אבל זה רק אדר א)... לחכות ליום ההולדת, לסוף הארוחה שבה מגיע הקינוח.
הרצון היה אדיר. לאט לאט החיים לימדו אותנו שלא כדאי לרצות דברים בלהט כזה. ... שנשאר לנו הוא איזה רצון עמום ומעורפל, רוחש מתחת לפני השטח, שהתרבות שלנו משייכת אותו בעיקר לרצון לאוכל, או לשוקולד.
הרצון הזה מתעורר לפעמים בעוצמה הרסנית, אבל בדכ הוא יושב בשקט, ילד טוב, ... שמספרות שכשהן מאוהבות, הן שוכחות לאכול. יש לי משהו עוד יותר אופטימי להציע. לא רק הגשמת כל המשאלות שלכם היתה מבטלת את
הרצון לשוקולד. אפילו תחושה של התקדמות לעבר המטרות, תזוזה, התפתחות אפילו קטנה - אבל משמעותית - היתה מפחיתה את
הרצון הזה. גם זה היה מספיק. העניין הוא שיש פה ביצה ותרנגולת. או כמו שבן ה - 4 שלי מגדיר, ביצה ולטאה (חשבתם שרק על תרנגולות אפשר להסביר את האבולוציה?). השוקולד מספק את
הרצון שלנו שמשהו מרגש יקרה, ומרדים אותנו, ואז לא קורה דבר סביבנו. ואז החיים לא מספקים,
והרצון שלנו מתעורר שוב קצת, ואנחנו שוב מפרשים אותו כרצון בשוקולד. ושוב ... החוצה לא קלה, כמו שלא קל לתרנגולת להופיע ללא ביצת תרנגולת. הדרך החוצה עוברת דרך שלב ביניים שבו אנחנו לא מספקים את
הרצון החזק בשוקולד, ומפנים את כל המרץ שלנו והאדרנלין הזה להקשבה לעצמנו. ...