הפרעת אכילת יתר - מבוא הפרעת אכילת יתר (באנגלית Binge Eating Disorder, נקראת גם הפרעת אכילה כפייתית), היא הפרעה נפשית המשתייכת לקבוצת הפרעות האכילה. הפרעה זו כפי שמעיד שמה מתאפיינת בעיקר באכילה מרובה, שמקורה נפשי. ההפרעה מסווגת במדריך האבחנות של ארגון הבריאות העולמי (ICD 10) תחת הגדרת הפרעות אכילה אחרות. השמנה אינה אחד הקריטריונים לאבחנת ההפרעה. לא כל האנשים החיים עם הפרעה זו שמנים, אלא מרביתם. בחלק מהמקרים ההשמנה חמורה מאד ומביאה עימה סיכונים בריאותיים משמעותיים. תוכן עניינים: 1 אבחנה 1.1 הערות 2 שכיחות ואפידמיולוגיה 2.1 גורמי סיכון פרוגנוסטיים 3 מהלך ההפרעה פרוגנוזה והחלמה 4 משמעות תפקודית 5 תחלואה נלווית 6 אבחנה מבדלת 7 טיפול 1 אבחנה: פסיכיאטר יאבחן הפרעה זו בהתקיים התנאים הבאים א. אפיזודות חוזרות של אכילת יתר. אפיזודות של אכילת יתר מתאפיינות בכל המאפיינים הבאים: 1.אכילה ... לאורך שלושה חודשים. ה. אפיזודות אכילת היתר אינן מתקיימות במקביל לאנורקסיה נרבוזה או בולמיה נרבוזה הערות: נסיגה חלקית של ההפרעה: משמעה נסיגה לתדירות התקפים של פחות מאחת לשבוע באופן יציב נסיגה מלאה: לאחר תקופה של קיום ההפרעה אף אחד מהקריטריונים אינו מתקיים. שכיחות ואפידמיולוגיה: שכיחות אבחון ההפרעה לאורך 12 חודשים באוכלוסיית ארצות הברית בקרב בני 18 ומעלה עומדת על 1.6% לנשים ו 0.8% לגברים. שכיחות בכלל אוכלוסיית העולם נעה סביב 3.5% (נשים) ו 2% (גברים). ההפרעה שכיחה יותר בקרב מי שמחפשים סיוע טיפולי באיבוד משקל בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. סקר בריאות הנפש של ארגון הבריאות העולמי העלה שהיקף ההפרעה ושכיחותה שווים לאלה של בולימיה נרבוזה. הפרעת אכילת יתר שכיחה יותר במדינות מתועשות כגון ארצות הברית, קנדה, מדינות אירופאיות רבות, אוסטרליה וניו זילנד. באוכלוסיית ארצות הברית הפרעה זו שכיחה יותר בקרב נשים ממיעוטים שונים, בעיקר אסייתים, לטיניים ואפרו אמריקנים. גורמי סיכון פרוגנוסטיים: אישיותיים: ישנם מחקרים המצביעים על קשר בין קושי של האדם לווסת רגשות ובין ההפרעה. גנטיים: הפרעת אכילת יתר נוטה לרוץ במשפחות. מהלך ההפרעה פרוגנוזה והחלמה: לא הרבה ידוע על מהלך ההפרעה ואופן ההתפתחות שלה. הפרעת אכילת יתר, כמו מצב של איבוד שליטה על אכילה ללא צריכה מרובה מבחינה אובייקטיבית של מזון, מתרחשת בילדים ומזוהה עם שומן גוף רב, תוספת משקל וסימפטומים פסיכולגיים מוגברים. הפרעת אכילת יתר שכיחה בקרב בני נוער ותלמידים בגיל קולג. בחלק מהמקרים מהווה אכילת יתר שלב מקדים (פרודורום) בהתפתחות של הפרעת אכילה אחרת. דיאטה היא תופעה שכיחה בקרב אנשים עם ההפרעה (זאת בניגוד לבולימיה נרבוזה בה דיאטה לא פונקציונלית היא בדרך כלל ההמשך של האכילה). ההפרעה מתחילה בדרך כלל אצל בני נוער אך יכולה גם להתחיל בגילאים מבוגרים יותר. אנשים המחפשים עזרה כדי להתמודד עם ההפרעה הם בדרך כלל האנשים המבוגרים יותר. שיעורי ההחלמה מהפרעה זו גבוהים יותר מאשר בולימיה נרבוזה או אנורקסיה נרבוזה. עם זאת ההפרעה נוטה להיות יציבה יחסית, ומתמשכת. משמעות תפקודית: ההפרעה קשורה למספר תוצאות מבחינה תפקודית: א. איכות חיים ירודה (בעיקר כשזה נוגע לבריאות הפיזית) עקב השמנת יתר והבעיות הרפואיות הנובעות ממנה, על ההשלכות הרפואיות האפשריות של מצב זה. חלק מהאנשים החיים עם ההפרעה עוברים ניתוחים שונים (קיצור קיבה והליכים בריאטריים אחרים) אך לא תמיד איכות החיים שלהם משתפרת. ב. קושי בתפקודים חברתיים, בעיקר כאלה הקשורים לוויסות וניהול של תפקיד חברתי. תחלואה נלווית: ההפרעות השכיחות ביותר הן הפרעה דו קוטבית, הפרעות דיכאון, הפרעות חרדה, ובמידה פחותה הפרעות שימוש בסמים. אבחנה מבדלת: בולמיה נרבוזה, השמנה (Obesity), הפרעה דו קוטבית, הפרעת אישיות גבולית טיפול: טיפול תרופתי: ישנו ניסיון מוצלח בטיפול בהפרעה זו באמצעות התרופה ליסדקסאמפיטמין (המוכרת בארץ בשם ויואנס (באנגלית: Vyvanse). תרופה זו רשומה בארץ בהתוויה של הפרעות קשב וריכוז בלבד והשימוש בה לטיפול בהפרעת אכילת יתר מתקיים בארצות הברית בלבד. פסיכותרפיה: השילוב של טיפול תרופתי עם CBT הוכח כיעיל להפחתת חומרת ההפרעה. קבוצות עזרה עצמית: במקומות שונים בעולם קיימות זה שנים רבות קבוצות עזרה עצמית שונות, חלקן מקומיות וחלקן בעלות פריסה ארצית. לקבוצות כאלה יש השפעה מוכחת על ההחלמה של אנשים עם הפרעת אכילת יתר.

הפרעת גוף דיסמורפית - מבוא הפרעת גוף דיסמורפית או הפרעה בדימוי הגוף (באנגלית: Body dysmorphic disorder, BDD) היא הפרעה סומטופורמית, שהסובלים ממנה מוטרדים בצורה מופרזת ממאפיינים בהופעתם החיצונית שהם תופסים כפגמים, דבר הגורם להם מצוקה עזה או פוגע ... מהמקרים הפגם הוא מינורי, פגם קטן שאחרים אינם מייחסים לו חשיבות, ובמקרים אחרים הפגם אינו קיים ורק האדם הסובל מההפרעה רואה אותו. אנשים עם הפרעת גוף דיסמורפית חושבים שהפגם לכאורה פוגע בצורה ניכרת בהופעתם החיצונית, וחלקם תופסים עצמם כמעוותים או מחרידים עד שהם נמנעים ... בניגוד לתפיסה העצמית שלהם, בפועל מראם החיצוני הוא נורמלי או אף אטרקטיבי. דווקא מראה אטרקטיבי לעתים הוא זה שגורם להפרעה לפרוץ מכיוון שאנשים אטרקטיביים מקבלים יותר פידבקים על המראה והם מרגישים שבוחנים אותם בזכוכית מגדלת, מה שגורם עם השנים ... הם מודעים לכך שהפגם הוא קטן אבל הם בטוחים שהוא פוגע במראה הכללי ומוריד מיופיים ומונע מהם להיות מושלמים. הפרעת גוף דיסמורפית קיימת אצל מעל 2% מהאוכלוסייה, ולפי מחקר גרמני, רבים נוספים אינם עונים על כל הקריטריונים אך סובלים מחלק מהמרכיבים. במחקר שנערך במסגרת אשפוז פסיכיאטרי, הפרעת גוף דיסמורפית נמצאה אצל 13% מהמאושפזים. במחקר על הקשר בין BDD לההפרעה טורדנית - כפייתית, 9 מתוך 62 איש עם הפרעה טורדנית - כפייתית (14.5%) סבלו גם מהפרעת גוף דיסמורפית. ההפרעה מתחילה לרוב בגיל הנעורים, כשהמראה החיצוני הופך להיות משמעותי עבור האדם. השיעור שווה אצל גברים ונשים. BDD נמצאה קשורה לאיכות חיים ירודה, ורבים מהסובלים מ - BDD סובלים מהפרעות נוספות כמו דיכאון קליני, הפרעה טורדנית - כפייתית או חרדה חברתית. תוכן עניינים: 1 אבחנה 2 שכיחות המחשבות הטורדניות לגבי איברי גוף שונים 3 תסמינים 4 התנהגויות כפייתיות בהפרעה 5 תחלואה כפולה 6 גורמים משוערים 7 טיפול אבחנה: לפי מדריך האבחנות הפסיכיאטרי dsm 5, הקריטריונים להפרעת גוף דיסמורפית כוללים: עיסוק מופרז בפגם שולי או דמיוני בהופעה החיצונית. העיסוק המופרז גורם למצוקה קלינית או פגיעה בתפקוד החברתי, תעסוקתי או תחומי תפקוד חשובים אחרים. עיסוק היתר אינו מוסבר בצורה טובה יותר על ידי הפרעה פסיכיאטרית אחרת (למשל חוסר שביעות רצון מצורת הגוף במקרה של אנורקסיה). במקרים רבים יש אבחון - חסר של הפרעת ... אנשי מקצוע, הבחינו בתסמינים רק אצל 5 מהם, ואיש לא קיבל את האבחנה. אבחון החסר נובע ככל הנראה מכך שההפרעה נכנסה לגרסה האחרונה של ה - DSM, כך שקלינאים לא מכירים מספיק את ההפרעה. סיבה שנייה לתת - האבחון היא השכיחות של דיכאון וחרדה חברתית עם BDD, כך שלעתים הן מאובחנות והמקור אינו מאותר. הסיבה השלישית היא שאנשים רבים עם הפרעת גוף דיסמורפית לא מודעים לכך שהם סובלים מהפרעה זו ורואים את בעייתם כפיזית בלבד, כך שהם פונים למנתחים פלסטיים ולא למומחים לבריאות הנפש. גם אם הם פונים, ... עם או בלי מחשבות אובדניות ביטחון עצמי נמוך ובושה שימוש באלכוהול או חומרים אחרים כניסיון לריפוי עצמי. התנהגויות כפייתיות בהפרעה: התנהגויות כפייתיות נפוצות ב - BDD: בדיקות כפייתיות בראי ומשטחים אחרים (כמו חלונות ראווה, מראות של מכוניות). לחלופין, הימנעות ... גם מדיכאון קליני בשלב כלשהו בחייהם (בהשוואה ל - 10% - 20% באוכלוסייה), 36% סובלים מאגורפוביה ו - 32% מהפרעה טורדנית - כפייתית. הפרעות נפוצות נוספות הן חרדה חברתית, הפרעת אישיות נמנעת, הפרעת אישיות גבולית, הפרעת אישיות תלותית, הפרעות ... גם הפרעות הקשורות להימנעות חברתית כמו חרדה חברתית. הקשר להפרעות שונות רומז על כך שייתכן ויש סיבות ביולוגיות שונות להפרעה. לעג או ביקורת - יש השערה לפיה לעג או ביקורת בנוגע להופעה החיצונית יכולים לתרום לתחילת הפרעת גוף דיסמורפית. לא סביר שלעג בפני עצמו יגרום לפרוץ ההפרעה, אולם התעללות ובריונות יכולות להיחשב כלעג או לגלוג ולא לקבל את המשקל הראוי. 60% מהסובלים מהפרעת גוף דיסמורפית דיווחו על לעג מתמיד בילדות, וייתכן שלעג עקבי לאנשים רגישים יותר עם תשתית מתאימה יכול להוביל לתרום לפרוץ ההפרעה. גם מחמאות ללא הרף הניתנות לאדם בעל מראה אטרקטיבי יכולות לגרום דווקא להפרעה לפרוץ. סגנון הורי - ייתכן והורים השמים דגש רב מאוד על הופעה חיצונית, או מזניחים את הנושא לגמרי, תורמים לפרוץ ההפרעה אצל אנשים בעלי פגיעות גנטית לכך. אירועי חיים אחרים - אירועים כמו הזנחה, התעללות פיזית, טראומה מינית או דחייה ... לנושא. אולם, הפרעת גוף דיסמורפית קיימת בכל העולם, כולל מקומות שאינם חשופים רבות לתקשורת, כך שלא סביר שהיא גורמת להפרעה זו. אך ייתכן כי היא תורמת לפרוץ ההפרעה אצל אנשים עם פגיעות גנטית, או שהיא מחריפה את הסימפטומים. גורמים אישיותיים - תכונות אישיות מסוימות יכולות להפוך את ... אלו כוללות פרפקציוניזם, מופנמות, פגיעות לדחייה או ביקורת, חוסר אסרטיביות וביישנות. כיוון שיש מגוון תכונות אישיות אצל אנשים הסובלים מההפרעה, תכונות אלו אינן גורמות להפרעה, אלא, כמו בגורמים האחרים - תורמות לה. טיפול: מחקרים ראשוניים טוענים שטיפול תרופתי להפרעה זו בתרופות נוגדות דיכאון ממשפחת הביא לתוצאות טובות. מתוכן, פלואוקסטין (Fluoxetine) על גרסאותיה השונות (בשמה המסחרי פרוזק) נחשבת בעיני חלק מהמטפלים לאחד הטיפולים התרופתיים היעילים הבודדים עבור הפרעה זו, ובכל אופן ליעילה יותר באופן מובהק משאר התרופות במשפחת. במחקר בנושא נמצא כי 53% מהאנשים הגיבו לפרוזאק. אולם ... מכיוון שבעיקר בעת תחילת הטיפול אלו יכולים להגביר את הנטייה לדיכאון ולהתאבדות. קיימת הסכמה כי הדרך הטובה ביותר לטיפול בהפרעה זו הוא שילוב של טיפול תרופתי באמצעות פרוזק, (הטיפול מתחיל להיות אפקטיבי לאחר כ - 6 עד 16 שבועות, ... פיליפס הדבר תלוי בסוג הפלואוקסטין הניתן) בשילוב עם טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) שמטרתו לשנות את דפוסי המחשבה שהביאו מלכתחילה להפרעה ולחזק אצל הסובלים ממנה את היכולת לעצור מחשבות בעלות אופי שלילי. במחקר שנערך על טיפול קוגניטיבי התנהגותי, ההפרעה הסתיימה בקרב 82% מהמטופלים, ומצב זה נמשך ב - 77% בבדיקת המשך. רצוי לשלב את בני המשפחה ואת הקרובים ... פתולוגית, יש הרואים ב - BDD מצב ייחודי של OCD, בשל העיסוק הרב של הסובלים מהמחלה במראה החיצוני שלהם. הפרעה זו מקושרת באופן חזק ל - OCD (למעשה הטיפול התרופתי הוא זהה בשתי ההפרעות) כמו גם לחרדה חברתית, המאופיין ... מהסובבים לאשר את דבר קיומו של הפגם (ואי אמון מוחלט, לרוב, כאשר שוללים אותו). בנוסף, באופן טיפוסי אנשים הסובלים מההפרעה משתדלים להימנע ככל האפשר מלהביט באיבר או באיברים הפגומים מבחינתם, בין אם במראה ובין אם באמצעות עיניהם. למשל, אדם הסובל מההפרעה ומדמיין כי כפות ידיו גדולות ומכוערות מאוד, משתדל להימנע ככל האפשר מלהביט בהם גם כאשר הדבר משווה לו התנהגות ... מובנת (לא פעם הוא לא מרגיש בכך), כך שניתן להתייחס למאפיין זה כאל קומפולסיה (התנהגות כפייתית). עוד נוטים להתייחס להפרעה זו כאל תת - סוג של הפרעת אכילה, בשל העיסוק הקיצוני בדימוי הגוף, אם כי השוני ממרבית הפרעות האכילה הוא בדגש המועט לעתים שניתן למשקל הגוף. כאשר הסובלים מהפרעה זו מנסים להתגבר עליה בכוחות עצמם, למשל, על ידי ניתוחים פלסטיים וכו, רק באופן נדיר ביותר חלה הקלה, לרוב ...

סיבות פסיכולוגיות בהפרעות אכילה - מבוא להפרעות אכילה, מצבים בהם הרגלי האכילה של האדם אינם נורמליים, עשויים להיות מגוון סיבות וגורמים פסיכולוגיים. הפרעת אכילה מאופיינת בהרגלי תזונה לקויים, כלומר, באכילת יתר או באכילה שאינה מספקת, הפוגעת באדם במישור הפיזי או הנפשי. בעשורים האחרונים חלו שינויים בהגדרות של הפרעות אכילה. השינוי נובע מהשאיפה לקטלג אבחנות שונות בצורה מדויקת יותר. התוצאות הן: 1.השינויים גורמים לתנודות משמעותיות בשכיחות. 2.החולות מדלגות מאבחנה אחת לשנייה. 3.הדבר מקשה על ביצוע מחקרים ארוכי טווח. הפרעות אכילה באות לידי ביטוי באופנים שונים. תוכן עניינים: 1 פיקה 1.1 קריטריונים לפי הdsm5 2 העלאת גרה 2.1 קריטריונים ... מזינים שלא מתאימה לשלב ההתפתחותי של הילד. 3.התנהגות האכילה אינה קשורה למנהג תרבותי. 4.אם התנהגות האכילה מתרחשת רק בזמן הפרעה נפשית אחרת (למשל סכיזופרניה, פיגור שכלי, הפרעה התפתחותית מתמשכת), המצב חמור כדי לפנות להתערבות קלינית. העלאת גרה: העלאת גירה היא הפרעת אכילה של הילדות המתבטאת בלעיסה ובליעה חוזרת של אותה כמות אוכל, הילדים הלוקים בהפרעה אינם סובלים מבחילות או מהפרעה גופנית במערכת העיכול, אך בעקבות ההפרעה הם עלולים לאבד ממשקלם ולא לעלות במשקל כמצופה, דבר אשר עלול לפגוע בהתפתחותם. בזמן העלאת הגירה נראה כי התינוק ... 1.העלאת גרה ולעיסה חוזרת של אוכל במשך חודש אחד לפחות. את האוכל שהעלו יכולים לבלוע מחדש או לירוק החוצה. 2.ההפרעה לא מיוחסת לבעיות גסטרו (של הקיבה והמעיים) או לבעיות רפואיות אחרות (GERD- ליקוי בתפקוד הושט או מעבר צר בין הקיבה למעיים אשר גורם להקאות). 3.הפרעה לא מתרחשת רק בזמן אנורקסיה, בולמיה ואכילה כפייתית. 4.אם הסימפטומים מופיעים רק בזמן הפרעות מנטליות אחרות (הפרעה אינטלקטואלית התפתחותית, הפרעה ניורו התפתחותית אחרת, המצב חמור כדי לפנות להתערבות קלינית). אנורקסיה נרבוזה: החולים בהפרעה זו מדחיקים את תחושת הרעב שלהם באופן אובססיבי, עד לכדי הרעבה עצמית. המשותף לכל המקרים הוא שבנוסף לסימפטומים של ... לב מוגברת מצד ההורים, שהנערה לא יכולה לקבל בדרך אחרת. חוקרים אחרים משוכנעים לעומת זאת כי ההשפעות החברתיות על הפרעות האכילה מקורן בתרבות הפופולרית, שגורמת לעתים לראות בגוף כחלק החשוב ביותר של הזהות. תאוריות המנסות לתת הסברים: התאוריה הפסיכואנליטית ... עבור ילדים ומתבגרים. 2.פחד עצום בהעלאת משקל והשמנה, בהתנהגות עקבית המתנגשת העלאת המשקל, למרות מצב נתון של תת משקל. 3.הפרעה באופן שבו האדם תופס את משקלו ובאופן בו הוא רואה את עצמו, צורת גופו ומצבו, לתפיסה זו השפעה מוגזמת ... להפחית במשקל, ובהתעסקות כפייתית באוכל, בצורת הגוף ובמשקלו, בעיקר על רקע של דימוי עצמי וערך עצמי נמוכים מאוד. הסובלים מהפרעות אכילה נוטים לשפוט את עצמם באופן כמעט מוחלט במונחים של צורת הגוף, משקלו ומידת יכולתם לשלוט עליהם. האוכל מאבד ... למרכז החיים ומשתלט לגמרי על התפקוד הרגשי, הקוגניטיבי והגופני בחיי היומיום של הפרט. התניות ולמידה מחברות: לפי תאוריות חברתיות הפרעות האכילה הן סימפטום חברתי, המבטא נורמות חברתיות ותרבותיות, שעיקרן - חברת השפע המציעה כל טוב, שפע של מזון זמין ... מוגזמות. 3.התקפי אכילה וההתנהגות המפצה מתרחשים פעם בשבוע למשך שלושה חודשיים. 4.הערכה עצמית מושפעת באופן מוגזם מצורת הגוף והמשקל. 5.ההפרעה לא מתרחשת רק בהתקפים של אנורקסיה נרבוזה. אכילה כפייתית: אכילה כפייתית היא הפרעה שמאופיינת בזלילה בלתי פוסקת ובהתקפים של זלילה חסרת מעצורים. בדומה לחולי בולימיה נרבוזה, התקפי הזלילה לרוב לא ייפסקו עד שהחולה ירגיש שאינו מסוגל להכניס עוד אוכל לגוף, אך חולי הפרעת אכילה כפייתית לא יביאו להתרוקנות. האכלנים הכפייתיים משתמשים באוכל כדרך להתמודד עם לחצים ומתחים, קונפליקטים רגשיים ובעיות יומיומיות. האוכל ... הפסיכולוגיות הן תלויות תאוריה: 1.לפי הביהביוריסטים, מתמקדת בגירוי ותגובה נצפים ומתייחסת לכל ההתנהגויות כאל תוצאה של התניה וחיזוק. כל הפרעות האכילה הן התנהגויות המחוזקות באמצעות מגוון חיזוקים. אנשים עלולים לפתח השמנת יתר בעקבות גירוי ספציפי - למידת הימנעות מגירויים ...

הפרעת אישיות טורדנית כפייתית - מבוא הפרעת אישיות טורדנית - כפייתית (באנגלית: Obsessive-compulsive personality disorder, ברת: OCPD) היא הפרעת אישיות מאשכול ג. הפרעת אישיות טורדנית כפיייתית היא דפוס כרוני ולא אדפטיבי של פרפקציוניזם קיצוני, התעסקות בפרטים קטנים וצורך מופרז בשליטה על סביבתו של האדם הגורמים למצוקה ופגיעה בתפקוד, בפרט בתחום של יחסים בינאישיים. הפרעה זו שונה מהפרעה טורדנית - כפייתית, אשר אינה הפרעת אישיות אלא הפרעת חרדה, החולקת עימה קווי דמיון. אנשים הסובלים מהפרעה זו מאופיינים בצמצום רגשי, חוש סדר מפותח, עקשנות, צורך מופרז בשליטה, פרפקציוניזם וחוסר גמישות. אבחנה על פי ה - DSM IV, הפרעה זו מאופיינת על ידי: דפוס חוזר של עיסוק יתר בסדר, פרפקציוניזם, שליטה נפשית ובינאישית על חשבון גמישות, פתיחות ויעילות. ... עצמם או על אחרים מתוך השקפה כי כסף צריך להיחסך עבור אסונות עתידיים. 8.עקשנים ונוקשים. אבחנה מבדלת בינה ובין הפרעה טורדנית - כפייתית (OCD) קיימים קווי דמיון מסוימים בין OCPD ל - OCD או הפרעות אחרות של הספקטרום הטורדני כפייתי. כך למשל גם ב - OCD וגם בהפרעת אישיות טורדנית כפייתית יכול להיות עיסוק יתר בניקיון וסדר, ובדומה לאגרנות כפייתית, גם בהפרעת אישיות טורדנית כפייתית יכול להיות איסוף מופרז של חפצים וקושי להיפטר מהם. כמו כן, קיים קשר חזק בין OCD להפרעת אישיות טורדנית כפייתית, כשבין 23% ל - 32% מהאנשים עם OCD עונים גם לסימפטומים של הפרעת אישיות טורדנית כפייתית (ששיעורה, כאמור, הוא כ - 1% באוכלוסייה הכללית. עם זאת, יש הבדלים ניכרים בין ההפרעות כפי שיפורט לעיל: 1.אגו סינטוני לעומת אגו דיסטוני. באגו סינטוני הכוונה היא שהאדם אינו רואה את ההפרעה כדבר שלילי, והיא מתאימה לערכיו, מטרותיו ותפיסת העולם שלו. באגו דיסטוני הכוונה שהאדם רואה את ההפרעה כשונה מהאישיות שלו, היא גורמת לו סבל והוא מעוניין להיפטר ממנה. OCD היא הפרעה אגו דיסטונית, ולעומת זאת הפרעת אישיות טורדנית כפייתית היא אגו סינטונית ולרוב אנשים עם הפרעה זו אינם פונים לטיפול כיוון שהם סובלים מההפרעה, אלא בשל פגיעה שלה ביחסים בינאישיים או לחץ הסביבה. 2.מחשבות טורדניות. ב - OCD יש מחשבות טורדניות, הנחוות כמופרזות ולא הגיוניות, וגורמות סבל לאדם. בהפרעה טורדנית כפייתית יש אומנם מחשבות רבות על סדר, ניקיון וכללים, אולם הן אינן נחוות כמופרזות או לא הגיוניות ואינן גורמות סבל. 3.פעולות כפייתיות. בהתאם ליחס למחשבות, אנשים עם הפרעה טורדנית כפייתית עושים טקסים כדי להרגיע את המצוקה שהם חווים עקב המחשבות הטורדניות. לעומתם, אנשים עם הפרעת אישיות טורדנית כפייתית מבצעים פעולות שיכולות להיראות מופרזות או טקסיות על מנת להרגיש טוב עם התוצאה הסופית. אומנם גם ... אם ההתנהגות נמנעת מהם, אך המניע לפעולה שונה והם מרגישים כי הם מבצעים את הפעולה מבחירה. אפידמיולוגיה השכיחות של הפרעת אישיות טורדנית כפייתית היא 1% מהאוכלוסייה הכללית, ו - 3% - 10% בקרב מטופלים פסיכיאטריים. הפרעת אישיות טורדנית - כפייתית שכיחה פי שניים בקרב גברים מאשר בקרב נשים., ולרוב מאובחנת בילדים הבכורים במשפחתם. ישנה שכיחות גבוהה יותר של ההפרעה בקרובי משפחה מדרגה ראשונה של הסובלים ממנה מאשר באוכלוסייה הכללית, דבר המצביע על מרכיב גנטי. מאפיינים קליניים הסובלים מהפרעת אישיות טורדנית - כפייתית עסוקים מאוד בחוקים, תקנות, סדר וניקיון, פרטים והגעה לשלמות. תכונות אלו מובילות לצמצום הכללי של אישיותם ככלל. פעמים רבות הם מתארים סגנון חינוך קפדני למשמעת בילדותם. פרויד הניח כי ההפרעה קשורה בקושי בשלב האנלי של ההתפתחות הפסיכוסקסואלית, לרוב סביב גיל שנתיים. מחקרים שונים לא הצליחו לאשש תאוריה זו. קווי ... או שגרה מוביל לחרדה ניכרת, ולטקסים שהם כופים על חייהם ומנסים לכפות גם על אחרים. טיפול פסיכותרפיה - בניגוד להפרעות אישיות אחרות, הסובלים מהפרעה זו מודעים לעתים קרובות לסבל שהיא גורמת להם, ופונים ביוזמתם לטיפול (אשר עשוי להיות ארוך ומורכב). עם זאת, מרבית בעלי ההפרעה אינם סובלים מן ההפרעה עצמה, אלא מהשלכותיה השליליות על היחסים הבין - אישיים. רבים מבעלי הפרעת אישיות טורדנית - כפייתית יכולים להיות גאים בסטנדרטים הגבוהים (ועל פי רוב גם נוקשים) שלהם בכל הנוגע לסדר ולניקיון, ולצפות גם מהזולת לעמוד בסטנדרטים דומים, כשהזולת אינו נוהג בהתאם לאותם סטנדרטים גבוהים של בעלי ההפרעה, נוצרים חיכוכים בינם ובין אותו זולת - יהא זה בן זוג, עמית לעבודה או נותן שירות. מבחינה זו, הפרעה זו היא אגוסינטונית (הולמת את האני), בכך שאינה גורמת סבל לאדם עצמו, אלא לזולתו או לאדם עצמו בקשרים עם הזולת. לעתים מופנה בן הזוג הסובל מההפרעה על ידי אחד מבני המשפחה לטיפול, ולעתים ההפרעה עצמה מלווה בחרדה שבה ניתן לטפל בתרופות מסוג SSRI, ואולם, המקרה השכיח הוא שהאדם אינו מקשר בין התנהגותו הכפייתית ... ליצור מערכת של חיזוקים חיוביים ישירים לשינוי בתוך קבוצת הטיפול. טיפול תרופתי - ישנם ניסיונות לטפל בתרופות הניתנות גם להפרעה טורדנית - כפייתית - תרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים וכן מקבוצת הSSRI (מעכבים סלקטיביים של ספיגה חוזרת של סרוטונין). אלו יכולות ...

הפרעת חרדה מוכללת - מבוא הפרעת חרדה מוכללת (באנגלית: Generalized Anxiety Disorder, בראשי תיבות: GAD) היא הפרעת חרדה המאופיינת בדאגה רבה, בלתי נשלטת ולרוב בלתי רציונלית, המופיעה באופן בלתי פרופורציונלי בתגובה לאירועים רבים ושונים בחיי היומיום ... את האורגניזם לתגובת הילחם או ברח, עם זאת, אנשים המגיבים בחרדה כמעט על כל אירוע, עשויים להיות מאובחנים כסובלים מהפרעת חרדה מוכללת. על פי מדריך האבחנות הפסיכיאטרי DSM IV TR, הפרעת חרדה מוכללת כוללת חרדה ודאגה מוגזמות לאורך תקופה של לפחות שישה חודשים, לגבי מספר מאורעות או פעילויות. הדאגה קשה ... בעקבות גורמים אחרים - שימוש בתרופות או סמים, או מחלה גופנית אחרת, וכן כי היא אינה מתרחשת רק בעת הפרעת מצב רוח אחרת או הפרעה פסיכאטרית אחרת. החרדה בלתי נשלטת, נחוות כגורמת סבל וגורמת לפגיעה בתחומי חיים חשובים לאדם עצמו. אבחנה חרדה ודאגה מוגזמות ... פריט אחד בלבד). 1.חוסר מנוחה או הרגשה של הימצאות על הסף. 2.מתעייפים בקלות 3.חווים קשיים בריכוז 4.רוגזניים 5.מתח בשרירים 6.הפרעות בשינה (קושי להירדם או התעוררויות משינה, או שינה חסרת מנוחה ולא מספקת) נושא החרדה והדאגה אינו מוגבל למאפיינים של הפרעות ציר I ב - DSM. לדוגמה: החרדה אינה בשל התקף חרדה, או אינה בעקבות מבוכה בפומבי כמו בחרדה חברתית. החרדה, הדאגה או התסמינים הפיזיים גורמים לסבל קליני משמעותי או פגיעה בתפקוד החברתי, תעסוקתי או תחומים חשובים אחרים. ההפרעה אינה בשל השפעות פיזיולוגיות ישירות של חומרים (כמו שימוש בסמים או תרופות או מצב רפואי אחר (לדוגמה יתר פעילות של בלוטת התריס), ואינה מופיעה רק במהלך הפרעת מצב רוח אחרת, הפרעה פסיכוטית או הפרעה התפתחותית נרחבת. אפידמיולוגיה GAD היא הפרעה שכיחה ביותר. הערכות של הימצאותה לשנה נעות בין 3-8%. הערכות לגבי הימצאותה לזמן חיים נעות בין 5-8% לאוכלוסייה. היחס בין נשים לגברים הוא 2:1. תחלואות נלוות GAD היא כפי הנראה ההפרעה השכיחה ביותר שמתלווה להפרעות נפשיות אחרות, בעיקר לחרדה חברתית, פוביה ספציפית, הפרעת פאניקה, או דיכאון. כ - %50-90 מהסובלים מ - GAD יסבלו מהפרעה פסיכאטרית נוספת. עד 25% יסבלו בסופו של דבר גם מהפרעת פאניקה, ההבדל בין הפרעה זו ל - GAD הוא היעדר התקפות פאניקה ספונטניות ב - GAD. אטיולוגיה הגורמים ל - GAD אינם ידועים ... המובילים להתפתחותה של GAD, הראשון הוא הזרם ההתנהגותי - קוגניטיבי והשני הוא הזרם הפסיכואנליטי. לפי הזרם ההתנהגותי - קוגניטיבי, הפרעת החרדה נובעת מתפיסת סכנות לא תקינה ולא מדויקת, אי הדיוק נובע מתשומת לב סלקטיבית לפרטים שליליים בסביבה, עיוות בעיבוד ... גיל תחילת התסמונת אינו ברור. רבים מן הסובלים מ - GAD טוענים כי תמיד היו אנשים חרדים. רוב הסובלים מההפרעה מגיעים לטיפול רפואי בסביבות גיל 20, אך רק שליש מהם פונים לטיפול פסיכיאטרי או פסיכולוגי. השאר פונים אל מומחים במקצועות רפואיים אחרים, על פי התסמינים הגופניים מהם הם סובלים. ככלל, זוהי הפרעה כרונית הנמשכת כל החיים, אם כי עשויה להיות הקלה בתקופות מסוימות או תחת טיפול מוצלח. טיפול כפי הנראה הטיפול המוצלח ביותר ב - GAD הוא טיפול המשלב גישות פסיכותרפויטיות, תרופתיות ותמיכתיות. פסיכותרפיה גישת הטיפול הפסיכולוגי המתאימה ביותר להפרעה, על פי המחקרים, היא גישה התנהגותית - קוגניטיבית, תמיכתית ומכוונת תובנה. כפי הנראה לטיפולים אלו יתרונות לטווח ארוך וקצר. ... החרדה, ולאו דווקא למגרה. טיפול תרופתי ההחלטה לטפל ב - GAD באמצעות תרופות צריכה להעשות בשיקול דעת, שכן מטבעה ההפרעה היא ארוכת טווח. שלוש קבוצות התרופות העיקריות בטיפול הן בנזודיאזפינים, SSRI ו - SNRI, תרופות אחרות שיכולות להיות יעילות ...

הפרעת אכילה - מבוא הפרעת אכילה היא הפרעה נפשית המתבטאת באכילה בלתי - סדירה הגורמת לנזקים גופניים. להפרעות אכילה השפעה ניכרת על כל תחומי החיים - החל מבעיות פיזיות, רגשיות ועד בעיות רוחניות ונפשיות. הפרעות אכילה הן תוצאה של שילוב בין גורמים שונים - גנטיים, ביולוגיים, משפחתיים, פסיכולוגיים וחברתיים - תרבותיים. זה מכבר ידוע כי הפרעות אכילה הן בעיות מידרדרות ובמידה ואינן מטופלות, הן עלולות להפוך לכרוניות, לגרום לנזקים חמורים ואף למוות (שיעור התמותה נע בין 10% ל - 17%) (וייסבלאי, 2010). הפרעות אכילה נפוצות בקרב נשים צעירות (90% - 95% מהחולות הן נשים) (Hoek, 2006). הפרעות אכילה, נחשבות לאחת מן המחלות הלא - מובנות בעולם המערבי וכיום, קיימות סוגיות מהותיות, אשר נותרו ללא מענה - ... של אכילה, מדוע הן מייחסות למשקל הגוף חשיבות כה רבה ומדוע הן נוטות להתנגד לטיפול יותר מחולים בעלי כל הפרעה נפשית אחרת (Stein, Latzer & Merrick, 2009)? על פי נתונים של שרות הבריאות הציבורי בארצות הברית, למעלה מ - 7 מיליון נשים ברחבי העולם סובלות מבעיות אכילה ומהפרעות אכילה. במהלך מחזור חיים של אדם, העריך השירות שכ - 50 אלף ימותו כפועל יוצא של הפרעת אכילה. הפרעות אכילה תוקפות ללא הבחנה בין צבע או מעמד. הן נפוצות בכל שכבות הגיל, והטווח המוגדר כבעייתי נע בין 12 ל - 41 שנים. לגבי שכיחות ההפרעות בישראל אין מידע מדויק וזאת משום שחלק ניכר מהלוקים בהפרעה אינו פונה לטיפול, או שפונה לטיפול פרטי. עם זאת, שיעור הלוקים בהפרעות הולך וגדל וכיום, התופעה קיימת אף בקרב קבוצות אוכלוסייה, שלא סבלו ממנה עד כה, כמו, גברים, ערבים, חרדים ונשים מבוגרות שלקו במחלה בצעירותן (רבינוביץ, 2012). תוכן עניינים: 1 הפרעות 1.1 אנורקסיה נרבוזה 1.2 בולימיה נרבוזה 1.3 אכילה כפייתית 1.4 אורתורקסיה נברוזה 1.5 התמודדות 1.6 גיל ההתבגרות והפרעות אכילה 3.1 אורתורקסיה 3.2 ביבליוגרפיה הפרעות: קיים ספקטרום רחב של הפרעות אכילה העונות להגדרה לעיל, וביניהן אכילת חפצים ופריטים בלתי - מתעכלים, אכילת רעלים שונים, סינדרום האכילה הלילית (NES), אורתורקסיה ועוד. מבין הפרעות האכילה הרבות הקיימות, בולטות ביותר שלוש המחלות הנחשבות גם כקשות ביותר: אנורקסיה נרבוזה: החולים בהפרעה זו מדחיקים את תחושת הרעב שלהם באופן אובססיבי, עד לכדי הרעבה עצמית. קיימת לעתים קרובות אי - התאמה קיצונית בין גופו של החולה במציאות לבין דימויו אותו, בדומה להפרעת גוף דיסמורפית. גם חולה שנמצא במצב קיצוני של תת - תזונה עלול לתפוס את עצמו כשמן. בולימיה נרבוזה: הפרעה זו מאופיינת בהתקפים של זלילה חסרת מעצורים ואחריהם התרוקנות לא טבעית. חולה הבולימיה לא יפסיק לזלול עד שיגיע לתחושה ... ההתרקנות, או ההיטהרות, הנפוצות ביותר הן: הקאה, שימוש בחומרים משלשלים ומשתנים, חוקן, ופעילות גופנית מרובה ביותר. יש מבין החולים בהפרעה זו גם כאלה שנוטים לצום, כמו בהפרעה אנורקסיה נרבוזה. החולים בבולימיה בדרך - כלל נמצאים בטווח המשקל התקין. בבחינת שכיחות שתי ההפרעות הללו, אנורקסיה נרבוזה נוטה להופיע לראשונה בגיל ההתבגרות, בעוד שבולימיה נרבוזה מופיעה לרוב אצל נשים צעירות. השכיחות של אנורקסיה ... זה הינה 1% ו - 3% בהתאמה (Hoek, 2006). יחד עם זאת, יש להדגיש, כי קיים קושי מהותי בסיווג ההפרעות הנל, הנובע מהיעדר גבולות ברורים בין תתי - הסוגים וכן, במעבר ביניהם, בעיקר בין אנורקסיה להתפתחות של בולימיה, בקרב יותר מחצי מהחולות (Eddy, Dorer, Franko, Tahilani, Thompson-Brenner & Herzog, 2008). אכילה כפייתית: אכילה כפייתית היא הפרעה שמאופיינת בזלילה בלתי פוסקת ובהתקפים של זלילה חסרת מעצורים. בדומה לחולי בולימיה נרבוזה, התקפי הזלילה לרוב לא ייפסקו עד שהחולה ירגיש שאינו מסוגל להכניס עוד אוכל לגוף, אך חולי הפרעת אכילה כפייתית לא יביאו להתרוקנות. החולים באכילה כפייתית כמעט תמיד נמצאים מעל טווח המשקל התקין, ורובם לוקים בהשמנת יתר חולנית. במקרי השמנה הנובעים מהפרעות אכילה נוקטים לעתים באחת משיטות הניתוחים הבריאטרים כמו ניתוח הצרת קיבה, ניתוח מעקף קיבה, ניתוח שרוול קיבה. אורתורקסיה נברוזה: אורתורקסיה נברוזה היא הפרעה המאופיינת בצריכת מזון באופן כפייתי תחת קריטריונים בריאותיים נוקשים. בדומה להפרעות האכילה האחרות היא שכיחה יותר בקרב נשים. מעבר לצמצום מגוון המאכלים הנאכלים, יש להפרעה זו השפעה על מצבו הנפשי של האדם, דבר המתבטא לרוב בדיכאון. הסובלים מאורתורקסיה סובלים לרוב מצורך לשליטה מוגברת פרפקציוניזם וכוח רצון. כבכל הפרעה אחרת, ההבדל בין שמירה בריאה על איכות המזון לבין מצב של חולי מתבטא בהשפעת התנהלות האדם על איכות חייו, כמו למשל פגיעה בקשרים החברתיים. התמודדות: לאור הקושי בסיווג ובאבחון הפרעות האכילה, כמו גם המורכבות באטיולוגיה של הפרעות אלו, הן נחשבות לקשות מאוד לטיפול - הן ממושכות (מהלכן נע חמש עד עשר שנים), רק כחצי מבין החולות מחלימות וכחמישית מפתחות מהלך כרוני. כמו כן, שיעור הנסיגה (Relapse) גבוה (Steinhausen, 2002). הטיפול בהפרעות הללו, מצריך התערבות אינטגרטיבית של צוות רב - תחומי, הכולל טיפול רפואי, במטרה לשפר את המצב הגופני הירוד של ... עם זאת, חוקרים מציינים, כי לא קיים טיפול אשר נמצא יעיל באופן מובהק (Herpertz-Dahlmann & Salbach-Andrae, 2009). גיל ההתבגרות והפרעות אכילה: גיל ההתבגרות מוגדר כשלב התפתחותי מרכזי, המהווה תקופת מעבר מילדות לבגרות. תקופה זו, מאופיינת בתהליכי שינוי התפתחותיים: גופניים, ... של התהליך, המתבגר מגיע לעיצוב זהות עצמית מגובשת ומופרדת, תוך קבלת אחריות כאדם בוגר (Steinberg, 2002). בבחינת הקשר בין הפרעות אכילה וגיל ההתבגרות, ראשית, השכיחות הגבוהה ביותר של ההפרעות קיימת בקרב נערות בגיל ההתבגרות והבגרות המוקדמת (בכר, 2001). כמו כן, בספרות המקצועית קיימות עדויות רבות, הקושרות בין הפרעות ... מראה כחוש, כמראה נערה טרם התבגרותה. בניסיון להשיג מראה זה, יש השולטות על משקל גופן עד לכדי התפתחותה של הפרעת אכילה. מחקר, המדגים תופעה זו, מצא, כי קיים קשר בין משטר ההרעבה, שנוקטות חולות אנורקסיה, לבין נטייתן לחשיפת רגשות ...

סכיזופרניה - מבוא סכיזופרניה (מיוונית: schizophrenia,, בעברית: שסעת) היא הפרעה נפשית כרונית מורכבת והטרוגנית בביטוייה, השייכת לקבוצת המחלות הפסיכוטיות, גורמת לנכויות נפשיות מן החמורות ביותר. המחלה מתאפיינת באוסף של תופעות נפשיות והתנהגותיות כמו: הזיות, מחשבות שווא, הפרעות בארגון הדיבור והחשיבה, צמצום רגשי, פגיעה בהנאה ובכוח הרצון והיזמה (initiative), בעיות קוגניטיביות (בזיכרון, קשב, פונקציות ניהוליות וכו), התנהגויות ... להתלקחויות חדות. למרות הסברה השגויה הרווחת בציבור, הנשענת במידת - מה על תרגום מילולי של שמה לעברית, סכיזופרניה אינה הפרעת זהות דיסוציאטיבית (פיצול אישיות). כוונת המילה שסעת או נפש שסועה במונח העברי לסכיזופרניה, הייתה לפיצול או אי תיאום בין ... חשיבה, התנהגות. אך שם זה, המקובל בסיווג הפסיכיאטרי, אינו תיאור מדויק לכל הצורות והביטויים המגוונים של מחלה זו. התחלת ההפרעה מתרחשת ברוב המקרים בגיל צעיר, עם שכיחות של 0.3-0.7%. האבחנה מתבססת על ראיון קליני עם הנבדק, הכולל דיווחיו על ... החולים או המחלקות הפסיכיאטריות סובלים ממחלה זו. הטיפול מתנהל במקרים רבים במסגרת מרפאתית (אמבולטורית). החולים בסכיזופרניה יכולים לסבול בנוסף מהפרעות דיכאון וחרדה ומהתמכרויות לסמים משכרים. סיועם של קרובי משפחות החולים חשוב מאוד על ידי תמיכה רגשית, השגחה על שמירת ... ושיעור גבוה של התאבדויות (כ - 10%). תוכן עניינים: 1 היסטוריה 2 מאפייני המחלה 2.1 תסמינים חיוביים ושליליים 2.2 הפרעות בסכיזופרניה 3 תתי סוגים של סכיזופרניה 4 אבחנה 5 אפידמיולוגיה 6 אטיולוגיה 7 טיפול 8 סכיזופרניה בתרבות 1 1 ... הפוגעת במתבגרים ובבוגרים צעירים ושנקראה על ידו קהיון מוקדם dmence prcoce. מאוחר יותר קארל קהלבאום התייחס תחת השם הבפרניה להפרעה דומה לזו שתיאר מורל ואוואלד הקר כתב על מקרה של קטטוניה. ב1891 ארנולד פיק תיאר מקרה בעל תסמינים פסיכוטיים ... החשיבה, הרגש וההתנהגות והתרופפות האסוציאציות המחשבתיות, שהבחין אצל חולים במחלה. בלוילר דיבר למעשה על קבוצת הסכיזופרניות, כלומר קבוצה של הפרעות פסיכוטיות בעלות מהלך רצוף או בשלבים, המתאפיין בשסע בין תפקודים נפשיים שונים. הוא תיאר 4 תכונות סימפטומטיות ראשוניות - הידועות כ 4 א: הפרעות באסוציאציות של המחשבות, הפרעה ברגש (אפקט), אמביוולנציה (קיום בו זמנית של רגשות מנוגדים כלפי מישהו או משהו) ונטייה אוטיסטית (היכנסות בתוך עצמו וניתוק מהמציאות). פרט להפרעות יסודיות אלה, קיימות לפי תיאורו של בלוילר, גם תופעות משניות (לא ספציפיות לסכיזופרניה) שהן פסיכוטיות מובהקות כמו הזיות ומחשבות ... מהתופעות האלה אינן פתוגנומוניות לסכיזופרניה. הן יכולות להופיע גם במאניה, אם כי בשכיחות פחותה יותר. ב - 1918 הופיעה ההפרעה במדריך הדיאגנוסטי הראשון להפרעות נפשיות, The Statistical Manual for the Use of Institutions for the Insane, ולאחר מכן המשיכה להופיע במדריכים דיאגנוסטיים, תחת ... כיום, DSM-I, שהופיע ב - 1952, הוכנסה תחת הכותרת תגובות סכיזופרניות (ברוח השקפתו של אדולף מאייר), ובמהדורה השנייה כקבוצת הפרעות - סכיזופרניה. הגישה הנאו - קרפליניאנית בפסיכיאטריה (שנקראה כך בעיקר בניגוד לאסכולה הפרוידיאנית הפסיכואנליטית ששלטה בכיפה שנים ארוכות בפסיכיאטריה האמריקאית) - החזירה את המחקר של המחלה אל מודל המדעי הרפואי של מחלות או הפרעות שאיפיין את עבודותיו של קרפלין (ולמעשה לא היה בכלל זר לפרויד עצמו), במקרה ההפרעות הפסיכוטיות - מחקרן מבוסס קודם כל על תיאור הסימפטומים (תסמינים) והסימנים ועל ההסתכלות והמעקב אחרי מהלך המחלה, זאת כשאין ... אין תסמין בודד שמופיע אצל כל החולים כמכנה משותף, ואין תסמין הייחודי רק למחלה זו. ניתן למצוא אותם תסמינים בהפרעות פסיכיאטריות ונוירולוגיות אחרות. גם התסמינים של המחלה אצל אותו החולה עשויים להשתנות מזמן לזמן. לדוגמה, הזיות יכולות להופיע ולהעלם. ... נקראת תקופת הפרודרום. הסימנים והתסמינים של סכיזופרניה מתחלקים לארבע קבוצות: א. סימנים ותסמינים חיוביים. ב. סימנים ותסמינים שליליים. ג. הפרעות קוגניטיביות ד. הפרעות אפקטיביות תסמינים חיוביים ושליליים: ב - 1980 הציע טימותי. ג. קראו (Crow) מיון של חולים סכיזופרנים לסוגים I ו ... סוג נוסף שהוצע הוא הבלתי מאורגן - סוג III -בלתי מאורגן (disorganized) (לידל): בחולה זה יהיו דיבור בלתי מאורגן (הפרעת חשיבה), התנהגות בלתי מאורגנת, ליקויים קוגניטיביים והפרעת קשב. ננסי אנדריאסן וס. אולסן מדדו (1982) בעזרת סולם הערכה חמשה ממדים של התסמונת השלילית: 1. נסיגה או צמצום ... בפעילויות הפנאי, בפעילות מינית, חוסר יכולת לחוות יחסים קרובים ואינטימיים, צמצום היחסים עם ידידים וקולגות, מודעות לחוסר ההנאה ולנסיגה חברתית5.הפרעה בקשב: חוסר ריכוז הפעילויות חברתיות, חוסר ריכוז במבחנים, תלונות סובייקטיביות על חוסר ריכוז. הפרעות בסכיזופרניה: מצב רוח, תחושות ואפקט: דיכאון יכול להיות תסמין ראשוני של פסיכוזה חריפה, ויכול להופיע בסיומה של אפיזודה פסיכוטית. ... (טווח רגשות מצומצם, קושי להרגיש ולהביע רגש) יכול להיות תסמין של המחלה (תסמין שלילי) או תופעת לוואי של התרופות. הפרעות בתפיסה: ההפרעות השכיחות כוללות הזיות (הלוצינציות) - בעיקר שמיעתיות, קולות מאיימים, מאשימים או מעליבים, וכן הזיות ראייה ואשליות (דלוזיות), שהן עיוותים ... או תחושות אמיתיים, כלומר תפיסה של גירוי קיים כמשהו שאינו. לדוגמה, החולה עשוי לשמוע את הרוח נושבת כילד בוכה. הפרעות חשיבה אלו הם תסמיני הליבה של הסכיזופרניה: תוכן החשיבה: הפרעות של תוכן החשיבה כוללות מחשבות שווא (דלוזיות) מסוגים שונים, של רדיפה, גדלות, יחס, דת, קנאה, אהבה או מסוג סומטי ... למציאות. מחלה מסוג זה תתפרץ לרוב בשלב מוקדם, לפני גיל 25. החולים לרוב פעילים, אך בצורה חסרת תכלית. בולטת הפרעה משמעותית בהלך החשיבה, והנגיעה שלהם במציאות קלושה. החולים לרוב מוזנחים, ומתקשים להתנהג בצורה מותאמת בנסיבות חברתיות. כך גם התגובות ... מאז הופעת התסמינים. 3.התסמינים קיימים במשך חצי שנה לכל הפחות, בה לפחות חודש אחד של תסמינים מקבוצה 1. 4.נשללו הפרעות אחרות שמסבירות את המצב 5.נשלל שימוש בחומרים או בתרופות שעשויים להסביר את המצב 6.נשללה הפרעה התפתחותית (לדוגמה: אוטיזם) אפידמיולוגיה: שכיחות הסכיזופרניה באוכלוסייה הכללית היא 1% - 1.5%, כאשר השונות בין אזורים שונים בעולם היא ... סרוטונין, נוראדרנלין וחומצות אמינו שונות. 1.גורמים גנטיים: קיימת השערה לקיומם של מרכיבים גנטיים לסכיזופרניה. לא נמצאו גנים מקושרים במישרין להפרעה אך קיימות עדויות מחקריות לגידול הסיכון ללקות בסכיזופרניה כתוצר תורשתי: תאום זהה לחולה נמצא בסיכון הגדול פי 47 מן ... המטופלים בתרופות, כאשר בחולים הבלתי מטופלים תופיע חזרה ב - 80%. בנוסף, יש מקום להוסיף טיפול תרופתי על פי הפרעות נוספות - בחולים רבים מופיעים דיכאון וחרדה המצריכים טיפול בנוגדי חרדה ודיכאון. טיפול פסיכו - סוציאלי מסגרות הטיפול יכולות ... מדבר על אדם מהמאה ה - 21 שסובל מהבעיה. סדרת הטלוויזיה האמריקאית מר רובוט עוסקת בהאקר אשר סובל מסכיזופרניה, הפרעת חרדה חברתית, דיכאון קליני ומפרנויה. הספר שבויה בעצמה של נועה שטמלר, המתאר את ההתמודדות שלה, של בתה ושל המשפחה, ...

הפרעת זהות דיסוציאטיבית - מבוא הפרעת זהות דיסוציאטיבית (Dissociative identity disorder) היא אבחנה של הפרעה נפשית מסוג הפרעה דיסוציאטיבית, שבה יותר מאישיות אחת מתקיימת באדם. קיים לעתים בלבול בין אבחנה זו לבין סכיזופרניה, תופעה שונה לחלוטין ושכיחה בהרבה. ההפרעה ידועה גם בשמות אישיות מרובת פנים (Multiple Personality Disorder) ופיצול אישיות (בעיקר בספרות, בקולנוע ובשפת הדיבור). האבחנה ושכיחות התופעה ... נושאים שנויים במחלוקת בין פסיכיאטרים ומטפלים בבריאות הנפש. קיימים מומחים אשר טוענים שהתופעה היא שכיחה מאוד, ולעומתם כאלה הטוענים שהפרעת הזהות אינה קיימת למעשה ואבחנתה היא חסרת תוקף רפואי. אחרים מכירים בתופעה אך מתייחסים אליה כנדירה, ומסבירים אותה כבעיה ... הקשורה לתרבות ולשיטת הטיפול האמריקאית. ה - DSM, ספר האבחנות של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית המקובל ברוב העולם המערבי, מכיר בהפרעה זו, אך השם, התיאור והסיווג שלה השתנו בין המהדורות של הספר, כתוצאה מהמחלוקות בהן היא נתונה, ונמצאים בדיון לקראת ... גורמים 3 אבחנה ושכיחות 4 טיפול 4.1 בישראל 5 בתרבות מאפיינים: על פי המומחים התומכים באבחנה, אנשים המאובחנים כסובלים מהפרעת זהות דיסוציאטיבית תופסים את עצמם ואת עולמם דרך יותר מאישיות אחת, ומתנהגים בהתאם. בדרך כלל אצל הלוקה בהפרעה קיימת אישיות ראשית, פסיבית ומדוכאת לרוב, שהיא האישיות האמיתית של האדם, לצידה מתקיימת אישיות אחת או יותר, בעלת אופי ... לקיום הזהויות האחרות, או שישנה זהות דומיננטית אחת שזוכרת ויודעת את המתרחש בכל מצבי הזהות האחרים. במקרים מסוימים, הסובלים מההפרעה פונים לכל אישיות בשם פרטי נפרד ושונה מהשם המקורי של האדם. הזהויות השונות יכולות לחוות זו את זו בצורה ... ביציבה, בהליכה ובמחוות שונות, ועד להבדלים פיזיולוגיים כגון לחץ דם ופעילות מוחית. תסמינים נוספים נלווים שעשויים להתקיים אצל הלוקים בהפרעה, יכולים להיות דיכאון, חרדה, שכחה של תקופות מסוימות (בדרך כלל של הילדות), פראנויות, הפרעת אכילה, בעיות בשינה ובתפקוד המיני. גורמים: רוב המאובחנים מדווחים שהפיצול או הנתק החל עקב התעללות או מאורע טראומטי. יש הרואים בטראומה את הסיבה להפרעת האישיות ודרך להתגונן מפניה, על פי גישה זו, תהליך הפיצול הוא מכניזם שנועד לעזור לאדם בהתמודדות עם הטראומה, והוא ... באים לידי ביטוי בתבנית של זהות אחרת. לעומתם, יש המפרשים את הדיווח על פיצול אישיות כפרי הדמיון האופייני ללוקים בהפרעה פוסט - טראומטית. אבחנה ושכיחות: השכיחות באיבחון הפרעת זהות דיסוציאטיבית עלתה בעשורים האחרונים, במיוחד בארצות הברית. יש הטוענים שמאז המודעות להפרעה זו אובחנו וטופלו מקרים שנשארו לא פתורים לפני שהכירו בהפרעה זו. ההפרעה מזוהה בעיקר אצל נשים ומתפרצת בסביבות גילאי ה - 30. התומכים באבחנה משערים שיש קשר בין נכונות להיפנוזה ויכולת סוגסטיה עצמית גבוהה לבין ההפרעה הדיסוציאטיבית, ומקשרים אליה גם התקפי אובדן זיכרון. מנגד, יש הטוענים כי לעומת רוב האבחנות הפסיכיאטריות שנתמכות בתסמינים אובייקטיביים מקובלים, הפרעה זו והתסמינים שלה הם סובייקטיביים בעיקרם, ומבוססים על דיווחים של המטופל והמטפל, אצל אנשים הנוטים לכך, התופעה יכולה להיות ... נוטים להשתנות ממטופל למטופל. בישראל: בישראל פועלת עמותת ט. ד. י. ישראל, המרכזת את אנשי המקצוע התומכים באבחנה של הפרעה זו, מתעניינים ופעילים בטיפול בה. ב - 9 בינואר 2012 שודר בערוץ 10, במסגרת הסדרה פנים אמיתיות, פרק על הפרעה זו, אשר ליווה במשך מספר שבועות בחורה הסובלת מההפרעה עקב התעללות מינית שעברה בנעוריה. בתרבות: בספרות ובקולנוע זכתה התופעה לפרסום רב ולכינוי פיצול אישיות, המהלך אימה וקסם כאחד ... והסרט מועדון קרב, וכן הסדרות הקוריאניות הרגי אותי, רפאי אותי והייד, גקיל, אני. גם פרקים בסדרות טלוויזיה שונות עסקו בהפרעה, בהם הפרק Dead and Buried בעונה השמינית של הסדרה האוס (2011). בתחום המוזיקה מוזכרת התופעה באלבום Quadrophenia של להקת המי, המדבר על אדם הלוקה בהפרעה זו. ברגע השיא של סרטו הנודע של אלפרד היצקוק פסיכו, נעשה שימוש בהפרעה זאת כאשר נחשף כי הרוצח הסדרתי הוא נורמן בייטס (בגילומו של אנטוני פרקינס) כמו בתחומים אחרים בבריאות הנפש, יצוג ...

הפרעת אישיות סכיזואידית - מבוא הפרעת אישיות סכיזואידית (Schizoid Personality Disorder) היא קבוצה של הפרעות אישיות אשר מאופיינות בחוסר עניין ביחסים חברתיים (בעיקר ביחסי קרבה אינטימיים), נטייה לסגנון חיים מתבודד וקור רגשי. הפרעה זו היא נדירה למדי לעומת הפרעות אישיות אחרות. אנשים המושפעים מהפרעת אישיות זו מסוגלים להציג ולנהל עולם פנימי עשיר, משוכלל וייחודי. ניתן להסתכל על כך גם כדמיון פורה ופעיל במיוחד אשר התפתח בילדות המוקדמת (ייתכן שכבר מגיל שנה). הפרעת אישיות סכיזואידית (SPD) איננה סכיזופרניה, למרות שישנן תכונות המשותפות להן, כמו למשל ניתוק והקהיה אמוציונלית. בנוסף, ישנה שכיחות גבוהה יותר של הפרעה זו בקרב משפחות עם סכיזופרניה. תוכן עניינים: 1 שכיחות 2 היסטוריה 2.1 המסורת התיאורית 2.2 המסורת הדינמית 3 אבחון ... dsm 5-TR 3.2 אבחון על פי ICD-10 3.3 אבחון לפי שאלון ההערכה הפסיכיאטרית של צימרמן 3.4 תתי סוגים של ההפרעה על פי מיילון 3.5 אמות מידה דינמיות על פי קליין 3.5.1 הסכיזואיד החשאי על פי קליין 3.6 הקריטריונים של ... פסיכולוגים על פי אקטאר 4 קשרים ומערכות יחסים עם אחרים 5 מיניות סכיזואידית 6 אבחנה מבדלת 7 טיפול שכיחות: הפרעת אישיות סכיזואידית נפוצה מעט יותר בקרב גברים והיא נדירה בהשוואה להפרעות אישיות אחרות. שכיחותה נאמדת בפחות מ - 1% מהאוכלוסייה הכללית. הפסיכותרפיסט פיליפ מאנפילד (Philip Manfield) טוען כי שכיחות הפרעת אישיות זו גבוהה בהרבה ועמדת על כ - 40% מכלל הפרעות האישיות. סתירה גדולה כזאת נובעת כנראה מהעובדה שטיפול ... ווליאנט ודרייק (Valliant & Drake) משנת 1985 שמצאו שיותר מ - 40% מהפרטים בקבוצות מדגם מהערים היו גברים בעלי הפרעה סכיזואידית. היסטוריה: המונח סכיזואיד נטבע לראשונה ב - 1908 על ידי דר אויגן בלוילר כדי לציין את השסע או ... שלא הוצג קודם לכן במושגי הפסיכופתולוגיה. בולר גם סיווג את ההקצנה של נטייה זו כאישיות סכיזואידית.. מאז התפצל מחקר ההפרעה הסכיזואידית לשני ערוצים נפרדים: הערוץ הראשון הובל על ידי מסורת הפסיכיאטריה התיאורית שהתמקדה בסימפטומים התנהגותיים גלויים לעין, ניתנים לצפייה, ... פי dsm 5-TR, המהדורה הרביעית של המדריך האבחוני והסטטיסטי של מחלות הנפש משנת 2000 (בהוצאת אגודת הפסיכיאטרים האמריקנית), מוגדרת הפרעת אישיות סכיזואידית (בציר II, אשכול A) בסעיף 301.20, לפי הקריטריונים הבאים: דפוס נרחב של ניתוק, (היבדלות, חוסר עניין, אדישות) ... אחרים. 7.מבטא קור רגשי, היבדלות / ניתוק או רגשות שטוחים. ההגדרה על דרך השלילה: על המאבחן לוודא שאכן מדובר בהפרעת אישיות ולא בהתרחשות המהווה חלק, סימפטום או שלב הקשור להפרעה אחרת. זוהי דרישה של dsm 5 -שכל אבחון של הפרעת אישיות ספציפית יספק גם קריטריונים כלליים המשותפים לכל הפרעות האישיות (כאבחנה מבדלת). לפי דרישה זו, יש לוודא כי לא מדובר בהתרחשות בלעדית לסכיזופרניה, או בהפרעת מצב רוח עם סממנים פסיכוטיים, או כל הפרעה פסיכוטית אחרת, או בהפרעה התפתחותית מפושטת, וכן שלא מדובר בהיבטים רגשיים - פסיכולוגיים הנובעים ממצב רפואי. אבחון על פי ICD-10: לפי המדריך האבחוני ICD-10, הפרעת אישיות סכיזואידית מאופיינת על ידי לפחות שלושה מהקריטריונים הבאים: קור רגשי, ניתוק ורגשנות מועטה. יכולת מוגבלת לבטא רגשות חיוביים ... אדם אחר. אבחון לפי שאלון ההערכה הפסיכיאטרית של צימרמן: מארק צימרמן (Zimmerman) הציע את השאלות הבאות להערכת מטופלים עם הפרעת אישיות סכיזואידית: 1.האם יש לך יחסים קרובים עם חברים או משפחה? אם כן, עם מי? אם לא, האם זה ... על המאבחן לציין אם אותו אדם יוצר קשר עין, מחייך, או מבטא רגשות באופן לא מילולי. תתי סוגים של ההפרעה על פי מיילון: תיאודור מיילון (Millon) זיהה 4 תתי סוגים של סכיזואיד. כל סכיזואיד עשוי להיות מזוהה עם אחד ... .. הניתוק הגלוי לעין מרגשות לעולם אינו יכול להתקבל כמצב העניינים האמיתי (עמ 135). משמעות מיוחדת נודעת לקורלציה בין הפרעת האישיות הנרקיסיסטית לסכיזואיד. למשל, צורך היתר באישור של נרקיסיסט במשפחה עשוי להיגרם כתוצאה מתת - אישור של הסכיזואיד. זו ... מסעוד קהאן (Masud Khan), גפרי סיינפלד (Jeffrey Seinfeld) ופיליפ מאנפילד (Philip Manfield) - התייחסויות המעניקות תיאורים מוחשיים של בעלי הפרעת אישיות סכיזואידית שרק נהנים מדיבור על מעורבות חברתית, אך חווים קושי גדול ברגעים בהם חברים מהקהל מנסים לערב אותם רגשית. התייחסויות אלה חושפות את הבעיות הקשורות בהסתמכות על התנהגות הניתנת לצפיה בהערכת הפרעת אישיות בקרב אנשים מסוימים. הקריטריונים של גנטריפ: ראלף קליין, המנהל הקליני של מכון מסטרסון, שרטט את תשעת המאפיינים הבאים ... פעמים רבות הם שרויים בתחושה שהם שונים מאנשים אחרים. לתחושת העליונות של הסכיזואיד אין קשר עם הגרנדיוזיות העצמית של ההפרעה הנרקיסיסטית. זה לא מוצא ביטוי אצל הסכיזואיד דרך הצורך להפחית ערך או להשמיד אחרים הנתפסים כמתקיפים, מבקרים, מאשימים או ... בגלל הכיתור היוצא מהכלל שהתבצע בעצמי - הצורך להיות עצמי מכיל, עצמי מספק עצמי שניתן לסמוך עליו - ישנה הפרעה בלתי נמנעת בתשוקה וביכולת לחוש בחוויות של אחרים, להיות אמפאתי ורגיש. לעתים קרובות, זה נראה משני, בבחינת מותרות שחייבות ... שלא תהיה דריסת רגל בה לתקופה ארוכה בטיפול. אם כמיהה היא בהווה המיידי, קרוב לוודאי ש בכל זאת שמדובר בהפרעת אישיות הימנעותית. יש טווח צר מאוד של סכיזואידים - בהגדרה הקלאסית של ה - DSM -שלהם התקווה לחברות היא ... ככיבוי, או כמו חוויה של הפרדה בין המתבונן לבין האגו המשתתף (הנוטל חלק בתהליך). זה נחווה על ידי בעלי הפרעת אישיות סכיזואידית החש שהחרדות עומדות להכריעו או להכניעו. זו צורה קיצונית יותר של תופעת אובדן הרגש (loss of affect) ... התיאורית לבין המסורת הפסיכואנאליטית. כל תשעת המאפיינים עקביים מבפנים. רובם, אם לא כולם, אמורים להיות מוצגים כאשר מבקשים לאבחן הפרעת אישיות סכיזואידית. הפרופיל הפנומנולוגי על פי אקטאר: במאמר בכתב העת האמריקני לפסיכותרפיה, דר סלמאן אקטאר (Akhtar) מספק פרופיל פנומנולוגי מקיף של הפרעת האישיות הסכיזואידית. פרופיל זה משלב את ההשקפה הקלאסית והגישות התאוריות העכשוויות עם צפיות פסיכואנליטיות. פרופיל זה מתומצת בטבלה המכילה ... בהירה חשיבה אוטיסטית תנודות בין חיבור חד ובהיר למציאות לבין היפר רפלקסיה לגבי העצמי שימוש אוטיסטי בלשון מטופל בעל הפרעת אישיות סכיזואידית העיר / ציין / ביקר שהוא חסר יכולת ליהנות באופן מלא מחייו מכיוון שהוא מרגיש שהוא חי ... קליפה (כצדפה). יתרה מכך, הוא ציין שחוסר יכולתו זו - מייסרת ומטרידה את אשתו. בהתאם לבק ופרידמן, מטופלים עם הפרעת אישיות סכיזואידית מעדיפים להתייחס לעצמם כאל צופים בעולם מאשר כשותפים בו. קשרים ומערכות יחסים עם אחרים: אנשים הסובלים מהפרעת אישיות סכיזואידית נראים מרוחקים, מסוגרים, מסויגים, קרים ואדישים, ולעתים מתקבל אף רושם של התנשאות וזלזול, היבטים הגורמים להם לבעיות ... המיני שום חוויה אחרת. לאחרונה, גפרי סיינפלד (Jeffrey Seinfeld), פרופסור לעבודה סוציאלית מאוניברסיטת ניו - יורק, פרסם ספר על הפרעת אישיות סכיזואידית בו הוא מפרט דוגמאות על הרעב הסכיזואידי המוצג כהפקרות מינית. סיינפלד מספק דוגמה על אישה סכיזואידית שפקדה ... לאוננות כפייתית ולסטיות, אם כי אין הכרח שדבר מכל אלה יחול על כל הסכיזואידים. אבחנה מבדלת: אף על פי שהפרעת אישיות סכיזואידית חולקת כמה היבטים משותפים עם מצבים פסיכולוגיים אחרים, יש כמה מאפיינים חשובים המייחדים אותה ממצבים אלה. דיכאון - בעוד שכמה כמה מהסובלים מהפרעת אישיות סכיזואידית יכולים לסבול בנוסף מדיכאון קליני, זה לבטח לא תמיד המקרה. בשונה לסובלים מדיכאון, הם בדרך כלל אינם מחשיבים עצמם נחותים מאחרים, אף על פי שקרוב לודאי הם מכירים בהיותם שונים מאחרים, לטוב ולרע. הפרעת אישיות נמנעת - שלא כמו הפרעת אישיות נמנעת, הללו הסובלים מהפרעת אישיות סכיזואידית אינם נמנעים מאינטראקציות חברתיות ישירות בגלל חרדה או תחושות של אי יכולת או אי כשירות, אלא משום שהם באמת ובתמים אדישים או שווי נפש ליחסים חברתיים. בכל מקרה, במחקר מ - 1989 בנושא, סכיזואידיות והפרעת אישיות נמנעת, נמצאו רמות שוות של חרדה, דיכאון ונטיות פסיכוטיות בהשוואה למטופלים בהשגחה פסיכיאטרית. אדם הסובל מהפרעת אישיות סכיזואידית ... על רגשותיהם שלהם, הרגשות שמשכו מאחרים, ולהרגיש את הרגשות המשותפים עם האנשים הקשורים אליהם. טיפול זה יכול לסייע לסובלים מהפרעה זו ליצור אמפתיה עם העולם החיצון. טיפול קצר מועד - רעיון הסיכון המוגבל - לפי רלף קליין, המנהל הקליני ...

... שאלתם את עצמכם פעם מה משותף לאלברט איינשטיין, תומס אדיסון וגלילאו גליליי? שלושתם ועוד רבים אחרים הציגו תסמינים של הפרעות קשב וריכוז. יחד עם זאת ההצלחה לא נסתרה מעיניהם והם היו לפורצי דרך בתחומם. תהיתם פעם מדוע? הפרעת קשב וריכוז הינה הפרעה נוירולוגית - התנהגותית והיא השכיחה ביותר אצל ילדים בעידן הנוכחי. בארהב אחד מתוך שלושה ילדים מאובחן כסובל מהפרעה זו ונוטל ריטלין. אצל המאובחנים בהפרעה זאת יש תהליך מוחי שונה מאשר אצל אנשים ללא הפרעה, תאי העצב אינם מתקשרים כראוי וביעילות זה עם זה והשימוש בריטלין (או כל תרופה אחרת בעלת אותו אפקט) מסייעת למוח לבצע תהליכים עצביים תקינים. אבל, האם גם איינשטיין השתמש בריטלין? מה הניע את איינשטיין ועוד אחרים כמוהו שלקו בהפרעת קשב וריכוז? והאם באמת יש קשר בין הפרעה זאת להצלחה? במרוצת השנים אנו עדים לכך שמרבית הילדים נשלחים על ידי הגננת או המורה בבית הספר לבצע אבחון. באופן שהינו כמעט מוחלט, מרבית האנשים מקשרים הפרעה זאת לעתיד ילדיהם ומרגע האבחון ברור להם כי ילדיהם לא יגיע רחוק. הוא בטח לא יהיה איינשטיין אבל הם פשוט לא יודעים... אז בואו נעצור רגע ונבדוק כמה דברים: אחד המאפיינים העיקרים של ההפרעה הינה קושי בהתמקדות לאורך זמן בנושא כלשהו, אי תשומת לב לפרטים, מוסח קלות מגירויים חיצוניים, קושי בארגון, שכחה ונטייה להיות מוסח קלות. אולם למרות המאפיינים העיקריים הללו, מאבחנים רבים אומרים כי ילדים הלוקים בהפרעה זו עדיין מסוגלים לבצע פעולות כאלו ואחרות ללא כל קושי וזאת בתנאי שהילד מעוניין לבצע את הפעולה. סתירה? בעצם ... לא מעט שאלות, כעת ננסה לתת קצת תשובות. רבים הם הילדים אשר אינם מאובחנים נכון כיום. על מנת לאתר הפרעת קשב וריכוז יש בראש ובראשונה לשלול גורמים נוספים סביבתיים אצל הילד / מבוגר. לצערנו הגורם המפנה לאבחון אינו שולל ... אחד אחר חוץ מ... אתכם? לפני מספר שנים למדתי לפסיכומטרי, למדריך שלי קראו רועי. היה ניכר כי רועי סובל מהפרעות קשה וריכוז חמורות ביותר. רועי גם היה מאובחן ואף שיתף אותנו בכך. יחד עם זאת רועי הוציא 780 בפסיכומטרי. ... על פי שנכשלו לא מעט בדרך הם המשיכו לדבוק במטרתם ולהתקדם קדימה עד אשר השיגו אותה. עם או בלי הפרעה ולקות כזו או אחרת הם היו חדורי מוטיבציה. המוטיבציה הזאת הגיעה מהבית, מהחינוך אותו הם קיבלו ומכך שבתא המשפחתי שלהם האמינו בהם ללא חת. אז כעת ניתן לומר כי אין קשר חד חד ערכי בין הפרעת קשב וריכוז לבין הצלחה מעשית בלימודים. יחד עם זאת ניתן גם לומר כי יש קשר בין מוטיבציה, חינוך ואמונה ...