הפרעת אישיות - מבוא הפרעת אישיות הנה בדפוס האישיות ואינה בעיה מוחית, ביולוגית, ובעיקר אינה מחלה נפשית. המאופיינת על ידי תבנית נוקשה של מחשבה והתנהגות שנמשכת לאורך זמן. ובה חוסר גמישות, הפרעת אישיות, יכולה לגרום לקשיי הסתגלות, מצבי דיכאון, חרדה, מצבים פסיכוטיים קצרים, התמכרויות וכו, ולפעמים לאחרים ולקשיים בתפקוד במישורים שונים. תוכן עניינים: 1 איבחון הפרעות אישיות לפי ה - DSM 1.1 קריטריונים כלליים לאבחנה של הפרעת אישיות 1.2 רשימה של הפרעות אישיות שמופיעות ב - DSM 2 ביקורת איבחון הפרעות אישיות לפי ה - DSM: האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית מגדירה הפרעות אישיות, כתבנית מתמשכת של חוויה פנימית והתנהגות בלתי גמישה המופיעה במצבים רבים בחייו של האדם. כמו כן, אפשר לראות את ההתחלה של תבנית זאת כבר בתחילת תקופת הבגרות. ניתן לאבחן אדם כנושא הפרעת אישיות, בתנאי שהתבנית ההתנהגותית גורמת למצוקה משמעותית או פוגמת במצבים אישיים, חברתיים או תעסוקתיים. במהדורה הנוכחית של המדריך של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית (dsm 5-TR), הפרעות אישיות מסווגות בציר II קריטריונים כלליים לאבחנה של הפרעת אישיות: 1.חוויה והתנהגות שסוטים באופן בולט מהמצופה בחברה בה האדם חי. קוגניציה (תפיסה ופירוש של העצמי, האחר ואירועים שונים). ... החברתי או התעסוקתי או בתפקודים חשובים אחרים. 4.התבנית יציבה ונמשכת זמן רב 5.התבנית המתמשכת אינה ניתנת להסבר כתוצאה של הפרעה נפשית אחרת. 6.התבנית המתמשכת אינה תוצאה של השפעה פסיכולוגית ישירה של חומר או מצב רפואי כללי כגון פגיעת ראש. אנשים מתחת לגיל 18 שמתאימים לקריטריונים של הפרעת אישיות בדרך - כלל לא מאובחנים כסובלים מהפרעת אישיות, למרות שהם יכולים להיות מאובחנים כסובלים מהפרעה נפשית אחרת. בכל מקרה, לא ניתן לאבחן הפרעת אישיות אנטיסוציאלית באנשים מתחת לגיל 18. רשימה של הפרעות אישיות שמופיעות ב - DSM: ה - DSM מונה עשר הפרעות אישיות, שמקובצות בשלושה אשכולות: אשכול א - הפרעות מוזרות או אקצנטריות הפרעת אישיות פרנואידית הפרעת אישיות סכיזואידית הפרעת אישיות סכיזוטיפלית אשכול ב - הפרעות דרמאטיות, אמוציונאליות או בלתי יציבות הפרעת אישיות אנטיסוציאלית הפרעת אישיות גבולית הפרעת אישיות היסטריונית הפרעת אישיות נרקיסיסטית אשכול ג - קרובות להפרעות חרדה או פחד הפרעת אישיות נמנעת הפרעת אישיות תלותית הפרעת אישיות טורדנית - כפייתית (שונה מהפרעה טורדנית - כפייתית) ב - dsm 5 יש קטגוריה נוספת, לתבניות התנהגות שלא תואמות לעשר האבחנות, אבל עדיין עונות על ההגדרה של הפרעת אישיות. קטגוריה זו נקראת הפרעת אישיות NOS (ראשי תיבות של Not Otherwise Specified). במהדורת DSM-III-R (המהדורה הקודמת המעודכנת של ה - DSM) הופיעו גם הפרעת אישיות פסיבית - אגרסיבית, הפרעת אישיות תבוסתנית והפרעת אישיות סדיסטית. קטגוריות אלה הושמטו בגרסה הנוכחית, מכיוון שלא ברור אם אלה הפרעות נפרדות. אישיות פסיבית - אגרסיבית והפרעת אישיות דיכאונית מופיעות בנספח ל - dsm 5 למטרות מחקר. ביקורת: המבקרים את הפרקטיקה של הפרעות האישיות טוענים, כי מעולם לא הוכח כי קיומם של מאפיינים אלו (קריטריונים כלליים לאבחנה של הפרעת אישיות), גם אם רובם או אף כולם מתקיימים אצל אותו אדם, הם אלו שגרמו למצוקה הנפשית אליה הוא נקלע. ... גבוה. ההנחה שישנן הפרעות שונות שהן מן הסתם נבדלות האחת מהשנייה, עצמאיות ולא תלויות האחת בשנייה (כלומר אבחון של הפרעה אישיות מסוימת לא מעלה את הסיכוי לאבחון הפרעת אישיות אחרת). ועל כן הן נחלקות לסוגים רבים, מתוך הנחה שיש לאבחן קודם הימצאותה של הפרעת אישיות ורק לאחר מכן, את סוג ההפרעה. אך ממחקרים רבים מסתבר שיש חפיפה של 85% בין הפרעות האישיות השונות. כלומר שרק 15% מאובחנות בנפרד, ויתכן שישנו יותר מאבחון להפרעת אישיות.

... כאשר היא מופיעה בגילאים בוגרים יותר, ובמצבים בהם החרדה מוגברת או פוגעת בתפקוד התקין של האדם - היא נקראת הפרעת חרדת פרידה. פחד פתולוגי מפני נטישה עשוי להופיע גם אצל אנשים הסובלים מהפרעת אישיות גבולית או מהפרעת אישיות תלותית. תוכן עניינים: 1 תפוצה 2 אבחנה תפוצה: החרדה מופיעה בכל קבוצות הגיל. חרדת נטישה אצל מבוגרים (משפיעה ... בערך 4% מהילדים). לעתים קרובות, חרדת נטישה היא תסמין לתחלואה נלווית. מחקרים מראים שאצל ילדים הסובלים מחרדת נטישה הסבירות להפרעה דו קוטבית, ADHD והפרעות אחרות בהמשך החיים, גבוהה מזו של שאר האוכלוסייה. אבחנה: הקריטריונים האבחוניים להפרעת חרדת פרידה אצל ילדים, לפי ה - DSM הם: 1.התסמינים הבאים: מצוקה חוזרת כשהאדם מופרד ממושא הקשר הרגשי (כמו ... על תסמינים פיזיולוגיים (כמו: כאב ראש, כאב בטן, בחילה או הקאה) כאשר הפרדה ממושא הקשר הרגשי קורה או צפויה. 2.ההפרעה נמשכת לפחות ארבעה שבועות. 3.ההפרעה גורמת למצוקה קלינית גדולה או ליקוי חברתי, מקצועי, או אזורים אחרים של תפקוד. 4.ההפרעה לא מופיעה רק בזמן הפרעה התפתחותית נרחבת, סכיזופרניה, או הפרעה פסיכוטית. במתבגרים או מבוגרים היא לא מופיעה כתוצאה מהפרעת פאניקה עם אגורפוביה.

... את אותו אומן מפורסם היו גורמים לו להיות מאושר, והמחיאות כפיים זה כמו למכור לאדם סמים. כי יש לו הפרעה נפשית, כי הוא לא אוהב את עצמו בכל מקרה, יש שמתאבדים, כי מי שגרם לזה שהתאבד, זה אלו שעודדו ...

... המחקר המדעי: שלב ראשון - זיכרון שלילי / טראומטי (כתוצאה מחוויה שלילית) שלב שני - נוצר שיבוש בזרימת האנרגיה (הפרעה / חסימה אנרגטית) שלב שלישי - התהוות תחושות ורגשות שליליים כתגובה לחסימה החסימות והשיבושים בזרימת האנרגיה, נוצרים לפני שהרגש ...

הפרעת התנגדות - מבוא הפרעת התנגדות (באנגלית: Oppositional Defiant Disorder, O.D.D) היא הפרעה התפתחותית התנהגותית. מתאפיינת בדפוס חוזר ונשנה של התנהגות נגטיביסטית (דווקאית), מתריסה, מתנגדת ועוינת, כלפי דמויות סמכות, הנמשכת לפחות שישה חודשים. ההפרעה מתחילה לרוב עד גיל שש. להפרעת ילדות זו נמצא במחקרים קשר הדוק עם הפרעת התנהגות (Conduct disorder). ברבע מהמקרים של הפרעת התרסה התנגדות, היא תתפתח בהמשך, בתוך מספר שנים, להפרעת התנהגות מלאה. בנוסף, הלוקים בהפרעת התנהגות מלאה, לרוב לקו בילדותם בהפרעת התרסה התנגדות. גורמי הסיכון לשתי ההפרעות הם דומים: עימותים במשפחה, קיפוח חברתי - כלכלי, והתנהגות אנטי - חברתית של ההורים. עם זאת, זיהוי ההפרעה בשלב מוקדם בילדות וטיפול מתאים בה, עשויים להביא לתוצאות טובות. טיפולים מתאימים אפשריים הם פסיכותרפיה (כגון טיפול התנהגותי וקוגניטיבי) כולל הדרכת הורים, טיפול משפחתי, ועוד. תוכן עניינים: 1 קריטריונים לאבחנה 2 ODD והפרעת קשב 3 טיפול קריטריונים לאבחנה: לצורך אבחנת הפרעת התרסה התנגדות צריכים להתקיים ארבעה מתוך שמונת הקריטריונים הבאים: מאבד את סבלנותו מהר. לעתים קרובות מתווכח עם מבוגרים. לעתים ... גורמים סמכותיים ועם מבוגרים, לא מציית לחוקים ולדרישות, מציק באופן מכוון, מאשים אחרים על דברים שביצע בעצמו. נקמנות. ODD והפרעת קשב: הפרעת התרסה התנגדות עשויה להתקיים אצל חלק מהילדים לצד הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, בקומורבידיות, ולעתים קיים בלבול בהבחנה בין שתי ההפרעות. הפרעת קשב אינה תנאי הכרחי לאבחנה והיא נמצאת בצורה פחותה ב - ODD. ממחקרים שונים עולה כי כ - 40-70 אחוזים מהילדים הלוקים בהפרעת קשב, לוקים גם ב - ODD. להבדיל מהאימפולסיביות המאפיינת הפרעת קשב אשר מתבטאת בעיקר בצורת ההתנהלות ובאופן העבודה, האימפולסיביות המאפיינת את הסובלים מ - ODD מאופיינת יותר באגרסיה ובחיכוכים ... או שלילי על ידי הסביבה של הילד, לרוב בלי כוונה ובאופן לא מודע, ובכך מוגברות התנהגויות שליליות אלו. טיפול בהפרעה על פי גישה זו כולל הדרכה לכלל הגורמים החשובים בסביבה של הילד (משפחה, צוות חינוכי) לזיהוי והפחתה של החיזוקים שהם נותנים להתנהגותו השלילית, ומעבר למתן חיזוקים להתנהגות חיובית. טיפול נוסף ללוקים בהפרעה יכול להיות פסיכותרפיה פרטנית, שנועדה להקנות למטופל כלים להתמודדות: פיתוח ויסות רגשי של התגובות מול מצבים מתסכלים, התמודדות עם ... רגשות, מיומנות הפקת לקחים ממצבים שקרו בעבר ותכנון פעולות להבא, מיומנות פתרון בעיות, דחיית סיפוקים, ועוד. טיפולים אחרים ללוקים בהפרעה עשויים להיות טיפול משפחתי, או אימון לרכישת מיומנויות חברתיות.

... בדבר, הכיוון הוא להיות פשוט. בעולמנו כמו גם באחרים, בסין ובהודו, לכולם אותו חותם הבודהה. רוח האמת נושבת ללא הפרעה. לכן היכנעו לחלוטין לישיבה ועצרו עצמכם ביציבות החלטית. ועל - אף שאומרים שיש רבבה הבדלים ואלף שינויים לדרך, פשוט ...

הפרעת פאניקה - מבוא הפרעת פאניקה היא הפרעה נפשית אשר מסווגת על ידי מדריך האבחנות הפסיכיאטרי DSM IV כהפרעה בקטגורית הפרעות חרדה. אדם הסובל מהתקפי חרדה שכיחים, אשר חש דאגה מהישנותם יאובחן כסובל מהפרעת פאניקה. התקף פאניקה הוא הופעה פתאומית וזמנית של תחושה עזה של חרדה או חשש, מעורבת בתחושת אימה, חשש מפני סכנה מאיימת, עליה בקצב פעימות הלב הזעה, קוצר נשימה, צמרמורות ותופעות נוספות. רבים הסובלים מהפרעת פאניקה עלולים שלא לחוש נוח במצבים חברתיים. אחת מדרכי ההתמודדות שאנשים כאלו יאמצו תהיה הימנעות ממצבים ומקומות כאלו. כתוצאה מכך, רבים מהם יפתחו אגורפוביה. תוכן עניינים: 1 מקור השם 2 הסיבות להפרעת פאניקה 3 טיפול מקור השם: מקור המילה פאניקה הוא באל פאן מהמיתולוגיה היוונית. יש הסוברים שמקורה בפחד הפתאומי שחש ... שומם, או הפחד שעלה משמיעת קולות מוזרים ומעוררי אימה שהיו בני האדם שומעים בלילות, אשר יוחסו לאל פאן. הסיבות להפרעת פאניקה: המחקר המדעי מציע כיום מספר הסברים לסיבה שאנשים מסוימים יפתחו הפרעת פאניקה (בעוד אחרים לא) ביניהם מחסור במוליך העצבי סרוטונין, תגובה פיזיולוגית בלתי רצונית ובלתי מוסברת לפחד ונטייה תורשתית. טיפול: לאחר קבלת האבחנה בתהליך אבחון פסיכיאטרי מעמיק, ניתן לטפל בהפרעה במספר דרכים. בעיקר נפוץ טיפול פסיכולוגי, טיפול תרופתי, ובמיוחד שילוב של שניהם. הטיפול הפסיכולוגי שנחקר רבות ונמצא כיעיל יחסית (גם לטווח ארוך) אצל הלוקים בהפרעת פאניקה עם או בלי אגורפוביה, הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי. בטיפול זה המטופלים לומדים, בין השאר, לזהות ולארגן מחדש מחשבות ...

הפרעת ריבוי אישיות בראי הגישה ההוליסטית בבוקר היא יכולה לנסות לשים קץ לחייה ובערב להיות מסמר המסיבה. יום אחד לומר ... אמרה מה. היא יכולה להיות זיק החלפן, הרליטה, אב - רם ותכלת - אזורה. (מתוך חיים אחרים גיליון 138). הפרעת זהות מנותקת (DID - Dissociative Identity Disorder), שנודעה בעבר בשם הפרעת ריבוי אישיות (MPD - Multiple personality disorder) היא דפוס ניתוק קיצוני, ובו האדם מציג שתי מערכות אישיות נפרדות ושלמות, ... שקטה, חרוצה ורצינית. התנהגויות וצרכים המעוכבים אצל האישיות הראשית, בדרך כלל מתבטאים בחופשיות אצל האחרות. וכאן נשאלת השאלה האם הפרעת זהות מנותקת היא מצב אבנורמלי או שהיא המצאה המיוצרת על ידי המטפלים והמטופלים כאחד? נראה על פניו שהקהילה המחקרית נוטה ללכת בכיוון של שחור או לבן, או הפרעה אמיתית התוקפת קורבן חסר ישע מצד אחד או אחיזת עיניים גמורה אשר מתפתחת על ידי חיפוש תשומת לב או ... האם יש מאחוריה כוונה או לא, האם היא תוצאה של דחף ספונטני או תוצאה של מחשבה. ואכן חקר סיבות ההפרעה וסיווג ההפרעה נמצאים במרכז המחלוקת של הטיפול הקליני המודרני. במהלך שני העשורים האחרונים, התהוו שתי גישות מתחרות לגבי המקור והטבע של הפרעת זהות מנותקת. גישה אחת, מוגדרת כמודל הפוסט טראומטית, וטוענת שמקור ההפרעה החשוב ביותר היא טראומה בילדות, ובמיוחד מספר התעללויות גופניות ומיניות בילדות. גישה שנייה, מוגדרת כמודל הסוציו קוגניטיבי, והיא מגדירה את ההפרעה כמורכבת ממנהגים, התנסויות שנוצרו, מקבלת לגיטימציה, ומחוזקת על ידי הסביבה, הסובלים מההפרעה ניזונים ממקורות מידע שונים ובניהם הספרות הכתובה והמשודרת, רמזים ממטפלים, התנסות אישית וצפייה באחרים המציגים ריבוי אישיות. המודל הפוסט טראומטי של ההפרעה מייחס אותה כתגובת הגנה טבעית לטראומה חוזרת ומוחצת בילדות ובמיוחד התעללות גופנית ומינית. על ידי פריסת הגנות פסיכולוגיות כמו ... אישיות שהוסרט לקולנוע ב - 1970, בכיכובה של סאלי פילד) היתה הכרה רחבה בעובדה שהתעללות פיזית ומינית קודמת בזמן להפרעת זהות מנותקת. מנגד, במשך שנים, קבוצה של חוקרים וקלינאים, טענו שהמודל הפוסט טראומטי שגוי, וההפרעה מקורה בהמצאה של הפסיכותרפיה ולמעשה הינה אופנה חולפת וקשורה בגורמים חברתיים ותרבותיים. לטענתם הפסיכותרפיסטים משחקים את התפקיד החשוב ביותר ... מפורסם נוסף של ריבוי אישיות), וסיבל אשר נתנו לגיטימציה ועזרו לכלל האוכלוסייה ללמוד איך לגלם את התפקיד של הסובל מהפרעת זהות מנותקת. בכל מה שתואר עד כה חסר מרכיב מאוד חשוב והוא מרכיב הנשמה. דר בריאן וייס ודר מייקל ... פעם להיות עשירה ופעם להיות ענייה, פעם להיות אישיות אחת ופעם אישיות אחרת, וכאן בדיוק טמון מקור ההסבר ההוליסטי להפרעת ריבוי האישיות. בכל אחד מאיתנו, שוכנת נשמה אשר חוותה אין ספור סיטואציות חיים שונות, כל סיטואציה כזאת יצרה אספקט ... עם אותה סיטואציה. בדבר אחד מסכימים כולם, החוקרים, הפסיכולוגים, הפסיכיאטרים והמטפלים ההוליסטיים, אסור לנו לשכוח שמאחורי השמות השונים של ההפרעה, והויכוחים בקהילה, מסתתר אדם, אשר סובל מתסמינים המקשים על תפקודו היומי, ושסביר מאוד להניח שאין בבסיס התנהגותו העמדת פנים ... לאישיות הראשית העכשוית עד שתתפוס את מקומה הטבעי והדומיננטי, והכנסת האישיות המשניות בחזרה למקומם הטבעי והחבוי. עד כמה שנדיר שההפרעה יכולה להיות כיום, היא מספקת כר פורה לשאלות בנושא התודעה, הזהות, העצמי, הייחודיות של האישיות והנשמה ומוטל עלינו להמשיך את המחקר בראש פתוח למרות השוללים את ההפרעה. הגישה ההוליסטית מביאה פן חדש ורענן לאסכולות הישנות אשר שלטו במאה ה - 20 ומוטל עלינו כבני אדם לפתוח ...

דיכאון עונתי - מבוא דיכאון עונתי או דיכאון חורף (ובלשון המקצועית SAD - ראשי תיבות באנגלית של הפרעה רגשית עונתית) הוא דיכאון המופיע בעיקר בעונת החורף. אנשים מוגדרים כלוקים בהפרעה זו, אם לקו בה במהלך השנתיים הקודמות לאירוע, ובתנאי שהדיכאונות חלפו בתקופת האביב ונשללו אירועי דיכאון שאינם עונתיים. מחקרים הראו כי קיים קשר בין אור לבין מצב הרוח, והוא מושפע לרעה משעות חושך ארוכות וחשיפה פחותה לאור השמש. ההפרעה נפוצה יותר אצל אנשים צעירים בשנות העשרים לחייהם. התופעה אינה שכיחה בישראל ומקיפה רק כאחוז אחד מהאוכלוסייה, אלא שכיחה ...

... שמבקשים ממך להסביר בדיבור, את מושג השקט למישהו שחי כל חייו כשפעמון מצלצל ברקע בלי הרף. לא רק שיש הפרעה (הפעמון) אשר הופכת את חוויית השקט לבלתי אפשרית, אלא גם כל מילה נוספת מוסיפה לרעש וכך מרחיקה אותנו מהדבר ...