... EFT על כל בעיה אפשרית. ב - EFT ניתן לעבוד על מחלות גופניות, בעיות רגשיות, דימוי עצמי, התמכרויות, חרדות, הפרעות אכילה, פרפקציוניזם, דחיינות, בעיות פוריות ועוד. הרשימה היא אינסופית.

הפרעת דה פרסונליזציה - הפרעת נתק מהעצמי - מבוא הפרעת דה - פרסונליזציה או הפרעת נתק מהעצמי (באנגלית: Depersonalization Disorder או ברת DPD) היא הפרעה דיסוציאטיבית (ב - ICD-10 מסווגת כהפרעת חרדה) שבה הסובל חש רגשות מתמשכים או חוזרים של דה - פרסונליזציה ו/או דה - ריאליזציה. הקריטריון לאיבחון על ... של דה - פרסונליזציה, המוגדרים כנורמליים, אך קיימת בעייתיות כשרגעי הנתק מתמשכים או חוזרים על עצמם. הניתוק מתפתח לכדי הפרעה כאשר הוא מתמשך, מפריע להתנהלות השגרתית בעבודה ופוגע בחיים החברתיים. לעתים קרובות, אדם שלוקה בהפרעת דה - פרסונליזציה חש שהוא מאבד את השפיות, למרות שלרוב זהו לא המקרה. לרוב, הפרעת דה - פרסונליזציה נגרמת כתוצאה מהתעללות רגשית, פיזית ו/או מינית. הפרעת דה - פרסונליזציה יכולה להיחשב כמנגנון הגנה שכן מטרת התסמינים הבסיסיים שלה היא להגן על הסובל מרגשות קשים ומהתנסויות מאיימות עבורו. הסובלים מההפרעה חשים שהעצמי שלהם אבד או השתנה. בנוסף, כאשר הם מסתכלים על עצמם במראה הם עלולים להרגיש זרים לעצמם בגלל תחושת הניתוק מהסביבה ומתחושת העצמי. הפרעת דה - פרסונליזציה לרוב משויכת לתחלואה נלווית להפרעות נפשיות כגון הפרעות חרדה, הפרעות פאניקה, דיכאון קליני והפרעה דו - קוטבית. חרדה יכולה להחמיר את הסימפטומים של ההפרעה. בנוסף, הפרעת דה - פרסונליזציה יכולה לגרום לחרדה משום שהאדם הסובל מרגיש חריג וחש לא בנוח בשל איבוד תחושת העצמי. אדם הסובל מהפרעה זו נמצא בקשר תקין עם המציאות, כלומר הוא יוכל להגיב לשאלות ולתקשר בצורה נורמלית עם סביבתו. עובדה זאת יכולה להטריד את הסובלים מההפרעה, המשפחה והחברים לא מרגישים שמשהו לא בסדר כי לרוב קורבן ההפרעה משתדל להסוות זאת ולהיראות כאילו הכל מתנהל כרגיל. בעוד ההפרעה קשה מאוד למתמודדים איתה, הסובלים מדה - פרסונליזציה לא מהווים סכנה לציבור כי בוחן המציאות שלהם תקין. אבחנה: המדריך האבחוני dsm 5 מציע ארבעה קריטריונים לאבחנת ההפרעה (כל הארבעה חייבים להתקיים): 1.חוויות מתמשכות או חוזרות של רגשות ניתוק מתהליכים נפשיים ומהגוף, כצופה מבחוץ (למשל, תחושה של ... ופגיעה משמעותית בתפקוד החברתי, התעסוקתי או כל תפקוד חשוב אחר. 4.יש לוודא שהדה - פרסונליזציה לא מתרחשת ספציפית במהלך הפרעה נפשית אחרת, כגון סכיזופרניה, הפרעת פאניקה, הפרעת דחק חריפה, או הפרעות ניתוק אחרות, וכן שהיא לא מתרחשת בשל השפעות ... אלו עשויים לחקות את התסמינים של הפרעת הדה - פרסונליזציה, ולכן יש לשים לב אליהם לפני שמאבחנים בוודאות את ההפרעה. תסמינים: הסימפטום הבסיסי של הפרעת דה - פרסונליזציה הוא תחושת חוסר מציאותיות. תיאורים נפוצים לכך: צפייה בעצמך ממרחק, חוויה ... את הרגשות, ולעתים קרובות הם שקועים באבחנות ובניתוח הנעשה מאשר חווים אותו מבחינה רגשית האופיינית לאדם נורמלי. אדם הסובל מההפרעה מנתח רבות את הסיבות למעשיו, כמו גם את הסיבות לחוסר מעשיו. מילים מסוימות המתארות את מצבם של אלה הסובלים מההפרעה הם: הרגשה שאני לא קיים, קליפה, מת, זומבי, רובוט, לא מציאותי, בלתי נראה. רשימת התסמינים: להלן רשימה של סימפטומים נוספים שהסובלים מההפרעה מתארים לעתים קרובות. הסובל מהפרעת דפרסונליזציה יכול להרגיש חלק או את כל הסימפטומים האלו בחלק מהזמן או כל הזמן: ... לחץ קשה וממושך יכול להוביל אנשים שרגישים לניתוק להתנתק מעצמם וכך לחוות פרקי זמן של דה - פרסונליזציה. לבסוף, ההפרעה יכולה לפרוץ בשלמותה כתוצאה מהתמשכות גורם הלחץ או מהתקף פאניקה. טראומה בילדות: הפרעת דה - פרסונליזציה מקושרת לטראומה רגשית ... יכולה להתפתח לאחר היחשפות לאירועים מסכני חיים כדוגמת תאונות דרכים, התקפות אלימות, מחלות מסכנות חיים ופציעות חמורות. שימוש בסמים: ההפרעה יכולה לפרוץ כתוצאה מעיכול רמה גבוהה של סמים, בעיקר מריחואנה וסמי הזיה כ - LSD. אפידמיולוגיה: שכיחות ההפרעה היא 2.4% מהאוכלוסייה. ראשיתה של ההפרעה הוא בדרך כלל בגיל ההתבגרות או שנות העשרים המוקדמות, למרות שישנם מקרים שבהם ההפרעה התחילה בגיל צעיר ביותר וכן בגיל מבוגר יותר מאשר 20. נשים וגברים מושפעים בצורה שווה מההפרעה. ההפרעה יכולה להיות אקוטית או להתרחש בפרקי זמן מסוימים לאורך זמן. אנשים מסוימים יכולים לזכור ולדעת את הרגע והזמן המדויק ... מלחץ רב, אירוע טראומטי, אירוע של מחלה נפשית אחרת או שימוש בסמים. במקרים אחרים, אנשים יכולים להעיד שהם סובלים מההפרעה מאז שהם זוכרים את עצמם או שההפרעה התחילה בפרקי זמן מסוימים וקצרים, ובמשך הזמן הם חוו רגעים הולכים ונשנים שבה ההפרעה נעשתה חמורה יותר ויותר. ההפרעה מתבטאת בצורתה האפיזודית (פרקי זמן שחוזרים על עצמם שבהם חשים את ההפרעה) בשליש מהמקרים, כך שכל מקרה נמשך בין שעות לחודשים. ההפרעה יכולה להתחילה בצורתה האפיזודית ולאחר מכן להיהפך לאקוטית או להשתנות בחומרתה. טיפול: נכון להיום, לא נמצא הטיפול היעיל ביותר לטיפול בהפרעה. טכניקות שונות של טיפולים פסיכולוגיים נועדו לטיפול בהפרעה (במיוחד טיפול ממוקד בטראומה וטיפול התנהגותי - קוגניטיבי), אך אף אחד מהם לא הביא לשיפור משמעותי. כמו כן, לא ... הבעיה. עם זאת, ניתן להביא לשיפור במצב על ידי טיפול פסיכולוגי שיביא לידי הפחתת הדיכאון והחרדה שמהווים חלק משמעותי בהפרעה ועל ידי טיפול פסיכיאטרי ממושך. מחקרים קליניים ממשיכים לבדוק השפעתם של תרופות כמו SSRI, תרופות אנטי - אפילפטיות וחוסמים ... לתוך הוריד, מה שהופך את הטיפול ארוך הטווח לקשה יותר. נלטרקסון נוסה במחקר מקדמי ב - 14 חולים הסובלים מההפרעה, הם טופלו במשך 6-10 שבועות במינון גבוה למדי של 120 מג ממוצע ליום. אצל שלושה המצב הוטב מאד, אצל ...

הפרעת חרדה - מבוא הפרעות חרדה הן קבוצה של הפרעות נפשיות, אשר הסובלים מהן חווים תחושות עזות של חרדה המופיעות בעיתוי בלתי הולם, לא חולפות תוך זמן קצר ומפריעות לניהול חיים תקינים. ניתן לסווג הפרעות חרדה לחרדות כלליות, שאינן תלויות בגירוי ספציפי, או בגירוי שלא יגרום לחרדות אצל רוב בני האדם, ולחרדות מצביות הנובעות ... מצבית היא חרדת בחינות המופיעה בעוצמות שונות אצל אנשים שונים. תוכן עניינים: 1 מושגים יסודיים 2 סוגים שכיחים של הפרעות חרדה 3 גורמים 4 דרכי טיפול מושגים יסודיים: הפרעות חרדה מורכבות מחרדה קבועה ומהתקף חרדה. החרדה הקבועה נמצאת כל הזמן ברקע, ולרוב גורמת לסובלים מחרדות מצביות להימנע מן ... כאשר החשש מפני התקפי חרדה פוחת, פוחתת באופן משמעותי המצוקה ובסופו של דבר גם תדירות ההתקפים. סוגים שכיחים של הפרעות חרדה: חרדה חברתית - המאפיין את החרדה החברתית הוא הופעתם של סימפטומי חרדה, עד התקף חרדה מלא, בשל עשיית ... לא פחות, שמא אחרים ישימו לב למצוקתו. מעריכים ש - 1 מכל 13 אנשים בעולם סובל מבעיה נפשית זו. הפרעת חרדה מוכללת - חרדה שאינה אפיזודית, אלא מתמשכת. הסובלים ממנה מתמודדים עם תסמינים פסיכולוגים וגופניים כאחד הכוללים לדוגמה, הפרעות שינה, קצב לב מהיר, כאבי ראש, קוצר נשימה ועוד. במישור הרגשי והקוגניטיבי היא גורמת לדאגה וחרדה בלתי פוסקות לגבי מספר תחומי חיים מרכזיים, וכן קשיי ריכוז. שכיח מאוד שהפרעה זו נלוות להפרעות פסיכיאטריות נוספות. פוביות - בנוסף לפוביות הקשורות להפרעות החרדה שלעיל, ישנן פוביות הקרויות פשוטות וממוקדות בחשש עז מפני מצב מסוים או אובייקט מסוים. מושאים אופיינים לפוביות הם ... כליל מטיפול רפואי, ועל כאלו שמפחדים מרופאי שיניים ומנסים לעקור שן כואבת בצבת. תגובה קיצונית לפוביה עלולה להיות עילפון. הפרעת פאניקה - הפרעה המתפתחת אצל חלק מהאנשים שעברו התקף חרדה. הפרעה זו מאופיינת בפחד מתמשך מהתקף חרדה נוסף או השלכותיו. כתוצאה מפחד זה האדם מאמץ התנהגויות והימנעויות שלדעתו מגינות עליו מפני התקף נוסף או מונעות השלכות שהוא חושש מהן בזמן התקף. בפועל התנהגויות אלו מחזקות את ההפרעה וגורמות להגבלה הולכת וגוברת בחיי האדם, עד לפיתוח אגורפוביה המונעת מהאדם לתפקד מחוץ לביתו. אגורפוביה - פחד מיציאה מחוץ ... יש ערך אבולוציוני ברור. סיכוייו של אורגניזם להותיר ולדות גדל, אם קיים בו מנגנון המונע לקיחת סיכונים מופרזים. את הפרעות החרדה יש לראות כהתפרעות של המנגנונים האלו המנוהלים בידי מערכת העצבים הסימפטטית. מחקרים הראו כי הפרעות חרדה הן בחלקן נלמדות ובחלקן מולדות. לדוגמה, כאשר חשפו גורי קופים לצילום וידאו של נחשים לראשונה הם לא פחדו ... מנחשים. לעומת זאת אי אפשר ליצור אצל קופים תגובת פוביה לפרחים. מחקרי תאומים ותורשה מראים שיש מרכיבים גנטיים לנטייה להפרעות חרדה. מניחים שכמו בליקויי נפש אחרים גם כאן מחסור במוליך העצבי סרוטונין מהווה גורם. גם לפוביות תורמת הגנטיקה, אך ... כאלו אינם מקובלים כיום. דרכי טיפול: שימוש בתרופות נוגדות דיכאון (כגון תרופות משפחת ה - SSRI) מקובל כיום לטיפול בהפרעות חרדה שונות אף שבמקרים רבים תרופות אלה אינן יעילות. גם בנזודיאזפינים נלקחים כטיפול לחרדה. השפעתם קצרת טווח והם נחשבים ... (ABM -attention bias modification), שנמצאת עדיין בתהליכי מחקר, מדגישה את נושא הפניית הקשב המוגברת אל איומים אצל מטופלים עם הפרעות חרדה, ומנסה להפנות את הקשב שלהם לגירויים נייטרליים במטרה להרגיע חרדה, למשל באמצעות תרגול בתוכנת מחשב המיועדת לכך.

... ובכך לשנות את הביטוי שלה מפגיעה בקשב להגברת היכולת היצירתית. פגיעה באינטליגנציה: ישנם מספר גורמים היכולים להוביל לפגיעה באינטליגנציה. הפרעה נוירו - התפתחותית חמורה במיוחד עלולה להוביל לפגיעה באינטליגנציה. בגיל מבוגר (75 ומעלה) מתחילה ירידה ניכרת ביכולות הקוגניטיביות, אך ... או יחזיק באמונות מכל סוג. נראה שהשפעתה החיובית של אינטליגנציה נעצרת בסף מסוים, וגאונים מופלגים ידועים דווקא באישיותם המעורערת ובהפרעות נפשיות. דוגמה טראגית לחוסר ניצול של כשרון נותנת דמותו של ילד הפלא ויליאם גיימס סידיס. מחלוקות בחקר האינטליגנציה: הספר ...

... כתוצאה של שקר מה השורש של מחלות הנפש, לכל אחד יש פוטנציאל של כל מחלות הנפש האפשריות, אצל אחרים ההפרעה באה לידי ביטוי באופן חזק יותר. ברגע שחייל הורג מישהו אחר זה התפקיד שלו. השאלה היא באיזה מינונים הדברים. ... מאמין שמה שהוא חושב שקורה זה באמת קורה. אם האדם היה איש אמת היה חווה את הדברים אחרת. כל ההפרעות הנפשיות מכל הסוגים הוא האמונה והתרופה לכל מחלות הנפש כל בעיה נפשית שקיימת, השורש שלה הוא בעיקר שיש לאדם ... רק זיכרון כלומר יש לו אמונה. מתכנן למחר, עובד לפנסיה יש לו כרגע מחשבה הוא עובד כדי לפתור את ההפרעה הנפשית מה יהיה בפנסיה אפילו חוויית המציאות מחר ואתמול שני זמנים שונים. זוהי גם אמונה כי אדם מאמין לחוויה ...

... הפוליטיות. במצבים קיצוניים, אדם החווה התקפי תבהלה חוזרים ונשנים לעתים תכופות, וחש דאגה רבה מהישנותם, עשוי להיות מאובחן כלוקה בהפרעת פאניקה. החוקר הבריטי סטנלי כהן תיאר בשנת 1972 את התאוריה שלו בהקשר לפאניקה מוסרית.

... כאמירה שטחית, ואינו בגדר אבחנה רפואית. הרפואה המודרנית נמנעת כיום משימוש במונח זה, ומשתמשת במקומו במושגים מחלת נפש או הפרעה נפשית, ההעדפה היא בכל מקרה לתת אבחנה רפואית ברורה של סוג המחלה הנפשית (למשל דיכאון, סכיזופרניה וכו), במקום המונח ... אותו. מונח כללי מקובל יותר משיגעון הוא פסיכופתולוגיה. המונח שיגעון נשאר כיום בשימוש רק בשיח יומיומי בלתי פורמאלי, בהתייחס להפרעה נפשית, וכן בשיח המשפטי, בהקשר של הגנת אי השפיות (טענה של נאשם במשפט פלילי כי אין להטיל עליו אשמה ... סלנג. השיגעון כפי שהוא נתפס בשיח היומיומי - של קיום הזיות, אשליות חושים, עיוות בתפיסת המציאות וכו הוא לרוב הפרעת סכיזופרניה. מלבדה קיימות הפרעות נפש רבות שבהן לוקים בין כמה אחוזים מהאוכלוסייה (דיכאון קליני, חרדה חריפה ועוד) ובין כמה שברי אחוזים (כמו אוטיזם). הפרעות אלו מסווגות באופנים שונים, כאשר המקובל הוא סיווג ה - DSM, ספר של האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה. הטיפול בנפגעי הנפש ...

... כאשר אדם אוכל אכילה מבוקרת הוא יודע שהוא אוכל כדי להיות שבע וכשהאדם שבע הוא שקט. כאשר האדם סובל מהפרעות אכילה, הוא אוכל או יתר על המידה, או אוכל פחות מהרצוי. האדם לא אוכל את כל האוכל של כל ...

... הם זה להיות אחד עם הפעולה. ככל שהמתרגל מתמקד בתנועה, בהצהרה ובמודעות נוצרת אחדות עם הפעולה שעוזרת למנוע טעויות והפרעות בזמן הפעולה והיצירה. המתרגל משיג מיקוד וריכוז בתנועה ובמודעות וכך זה עובר ליצירה יומיומית שלו. תרגילי הסו - הם ...

... שיטת טיפול התנהגותי, משמשת גם כחלק מטיפול פסיכולוגי, נקראת גם טיפול בחשיפה הדרגתית. הטכניקה עוזרת בין היתר ב בפוביות ובהפרעות חרדה, באמצעות שילוב של הרפיה, חשיפה הדרגתית ויצירת התניה הפוכה. השיטה פותחה על ידי הפסיכיאטר הדרום - אפריקאי גוזף ...