הפרעת אישיות נמנעת - מבוא הפרעת אישיות נמנעת היא הפרעת אישיות מאשכול ג. אנשים הסובלים מהפרעה זו מתאפיינים ברגישות קיצונית לדחייה שיכולה להובילם לחיי התבודדות. למרות שהם ביישנים מאוד, הם אינם בלתי חברותיים, ומראים רצון ... קרובות הם מתוארים כסובלים מתסביך נחיתות. על פי ה - DSM IV (ספר האבחנות הפסיכיאטריות של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית) הפרעה זו מאופיינת על ידי: דפוס חוזר של הימנעות חברתית, רגשות של חוסר התאמה ורגישות להערכה שלילית המתחיל בבגרות המוקדמת ... תוכן עניינים: 1 אפידמיולוגיה 2 מאפיינים קליניים 3 טיפול אפידמיולוגיה: לפי ה - DSM IV TR, נראה כי שיעור ההפרעה באוכלוסייה הכללית הוא כ - 1-10 אחוז. נראה כי להפרעת אישיות נמנעת קיימים גורמים משותפים רבים עם חרדה חברתית מוכללת, לעתים הן מופיעות אצל אותו אדם בקומורבידיות, ויש הטוענים כי ייתכן ומדובר באספקטים שונים של אותה הבעיה. מאפיינים קליניים: התכונה המרכזית של אנשים הסובלים מהפרעה זו היא רגישות יתר לדחייה על ידי אחרים. התכונה הבולטת של חולים אלו היא ביישנות. הם זקוקים לחום וביטחון ... הימנעותם ממערכות יחסים בפחד מדחייה. כאשר מדברים עימם הם מביעים חוסר החלטיות והעדר ביטחון עצמי. בהיבט התעסוקתי, חולים עם הפרעת אישיות זו לרוב יבחרו במקצוע או תפקיד בשוליים, וימנעו מעמדות הדורשות שימוש בסמכות על אחרים או טיפול בקהל. טיפול: פסיכותרפיה - זהו טיפול הבחירה בהפרעה זו. הטיפול לרוב ישלב בין טיפול פסיכודינמי על מנת לעזור לסובלים מההפרעה להבין את המנגנונים הנפשיים העומדים בבסיסה, וכן טיפול התנהגותי מכוון לפיתוח יכולות חברתיות ואסרטיביות. טיפול תרופתי - טיפול תרופתי יכוון לשליטה בתסמיני חרדה, ודיכאון. חלק מן הסובלים מההפרעה יוכלו להיעזר בחוסמי בטא תרופות החוסמות רצפטורים של המערכת האדרנרגית הגורמת לפעילות יתר של מערכת העצבים בעת המצאות במצבים ...

... קוטאר - מבוא תסמונת קוטאר (בצרפתית: Syndrome de Cotard, נקראת גם דלוזיית קוטאר, אשליה ניהיליסטית או אשליית השלילה) היא הפרעה נוירופסיכיאטרית של הכחשת הקיום העצמי, שבה מחזיק החולה בדעה שהוא מת או נרקב, שאינו קיים כלל, שהדם בגופו נעלם ...

... רפלקטיבית, זאת אומרת שהרגשות והמחשבות נחוות כאירועים שקורים לאדם ולא כחוויה שמתרחשת בתוכו. יש להבחין בין מושג זה לבין הפרעת זהות דיסוציאטיבית, שהייתה מוכרת בעבר בשם פיצול אישיות או בשם אישיות מרובת פנים, זוהי הפרעה נפשית, שבה יותר מאישיות אחת מתקיימת באדם. מנגנון ההגנה של הפיצול מתבטא לעיתים קרובות באישיותו והתנהגותו של הלוקה בהפרעה זו. עם זאת, מנגנון זה עשוי להתבטא גם בקרב הלוקים בהפרעות אחרות, במיוחד הפרעות בהם לוקים אנשים המאופיינים במבנה אישיות פסיכוטי או גבולי. תוכן עניינים 1 מקור הפיצול על פי תאורטיקנים שונים מקור ... כולו רע, וזה גם לא אומר שהוא עצמו כולו רע. לפי קרנברג, כישלון בשלב זה של האינטגרציה, עלול להוביל להפרעת אישיות גבולית, מצב בו האדם מסוגל להבחין בינו לבין הסביבה, אך לא מסוגל לראות אנשים כטובים ורעים בו זמנית, ...

... קרוב, הגירה, פיטורים מהעבודה, גירושין וכדומה. הכנסה מועטה. גיל צעיר. הישגים נמוכים בלימודים. עבר של הפלות או הפסקת הריון. הפרעות אישיות: יש סיכון גדול יותר אצל מי שמתאפיין בהערכה עצמית נמוכה, נטייה לעצבנות ורמת התנהגות נוירוטית גבוהה. הקשר בין ... על חוסר הסתגלות לסביבה בה נמצא האדם, אשר באה לידי ביטוי בהחצנה מוגזמת של מחשבות ורגשות. צורה זו של הפרעה יכולה להופיע כמו הפרעת קשב וריכוז (ADHD) והפרעת התנגדות (ODD), או גם כמו התנהגות מרדנית לאורך ההתבגרות. כמו כן, קיים חשש לירידה מסוימת ברמת ה - IQ. ...

... משתוקק לחשוף את אבריו האינטימיים בפומבי, ומפיק הנאה (לרוב מינית) מכך. על פי ה - DSM, המגדיר המקובל של הפרעות הנפש, נחשב דפוס התנהגות זה לפאראפיליה, אם הוא נמשך מעל שישה חודשים ומהווה הפרעה משמעותית לתפקוד היומיומי התקין של האדם. אקסהיביציוניזם עשוי להתבטא בצורות שונות, חלקן באופן שנתפס כשלילי ואף כמאיים על האנשים ...

פסיכוזה שלאחר לידה - מבוא פסיכוזה שלאחר לידה (באנגלית: Postpartum psychosis) היא הפרעה נפשית המאופיינת בסימני פסיכוזה אצל האם לאחר הלידה. התסמונת מתוארת על ידי הופעת דיכאון, מחשבות שווא ומחשבות של האם ... תיאורי מקרה, גם אם נדירים, על הוצאתן לפועל של המחשבות הללו. קיים קשר חזק בין פסיכוזה שלאחר לידה לבין הפרעות מצב רוח כגון דיכאון מגורי והפרעה דו קוטבית. אצל 50% מהנשים יש היסטוריה משפחתית של הפרעות מצב רוח. כיום ההנחה היא שהפסיכוזה היא למעשה אפיזודה של הפרעת מצב רוח (דו - קוטבית או דיכאונית). שני שליש מהחולות חוות אפיזודה נוספת במהלך השנה שלאחר לידת התינוק. הפסיכוזה ... כאם. לעתים נדרשת הגברת התמיכה מצד בן הזוג ומהסביבה הקרובה. במרבית המקרים יש שיעורי ריפוי גבוהים. פרוגנוזה טובה של ההפרעה מקושרת לתמיכה משפחתית, כמו גם למצבה של האם טרם האפיזודה.

... לפרט של שכל טהור. נוירופסיכולוגים רבים באותה תקופה הסכימו על הרעיון של אבוליה, אך הייתה מחלוקת לגבי השאלה אם הפרעה זו נגרמת בשל ליקוי בקוגניציה, כתוצאה של תפקוד לקוי במערכת ספציפית בתוך המוח האחראית על המוטיבציה. בתחילת המאה העשרים ... בהקשר משפחתי, כגון בטענות של הורים כלפי ילדיהם הבוגרים או הסטודנטים באשר לאבוליה שלהם. למרות זאת, המונח הנוירופסיכיאטרי של הפרעות הרצון לא היה בשימוש רב בתקופה זו, ועד סוף מלחמת העולם הראשונה הוא לא הופיע בסיווגים פסיכיאטרים. לפי ספר ... הדגים זאת במקרה הקיצוני של אילמות אקינטית (Akinetic mutism - אילמות של חוסר תנועה). טיפול: לאחר אבחון מקיף של ההפרעה ובדיקת סטטוס פסיכיאטרי על ידי פסיכיאטר או נוירו - פסיכיאטר, ניתן לרוב טיפול תרופתי להפרעה, בעיקר תרופות נוגדות דיכאון.

הפרעות שינה Insomnia שינה הינה מצב טבעי של מנוחה המתאפיינת בניתוק הקשר של הישן עם הסביבה. אדם מבלה בשינה כשליש ... סבילות לתרופה. עם הזמן כמות רגילה של התרופה הופכת ללא יעילה ונאלצים לעבור לכמויות הולכות וגדלות. טבליות שינה גורמות להפרעות באיברים חיוניים ובעיקר במערכת העצבים, שרירים, נשימה, לב ומחזור הדם. יכולים להתפתח התקפי לחץ עם עיוותים בבטן, בלבול וחוסר הכרה. קיימים מספר דפוסים של הפרעות בשינה: הקושי להירדם. ריבוי התעוררויות. שינה טרופה (סיוטי לילה). התעוררות מוקדמת בבוקר. כל הנל גורמים לתחושת עייפות ותשישות במשך ... או כישלון במבחן, חס ושלום מקרה מוות של קרוב או חבר ועוד. בעצם כל מאורע נפשי יכול להיות סיבה להפרעה שינה. גורמים חברתיים. שינוי הזמנים אחרי טיסה, מילואים, ביקור אצל חברים או קרובים למספר ימים, שינויים בטמפרטורה או לחות, רעש ועוד. הפרעות שינה יכולות להיגרם עי טבליות הרזייה, תכשירים נגד דיכאון, תרופות נגד נזלת, הצטננות ואסטמה. משקאות כמו קפה, תה רגיל וקולה, מכילי קפאין, עלולים להחמיר את קושי להרדם. גם האלכוהול יגרום להתעוררות מוקדמת. אכילה מופרזת לפנות לילה עלולה לגרום להפרעות שינה. לרוב ישנם יחסי גומלין בין הסיבות החברתיות, הסיבות הגופניות והסיבות הנפשיות. למשל: רעש יכול להפריע לשינה ובגלל הקושי להירדם מופיעה דאגה שמונעת גם היא את השינה. יש לחפש את הגורם המיוחד לכל מקרה של הפרעה בשינה ולטפל בו. המלצות לטיפול עצמי הליכה לפני השינה. אמבטיה חמה שעתיים - שלוש לפני השינה. קריאת ספר. יש ...

הפרעת פאניקה - מבוא הפרעת פאניקה היא הפרעה נפשית אשר מסווגת על ידי מדריך האבחנות הפסיכיאטרי DSM IV כהפרעה בקטגורית הפרעות חרדה. אדם הסובל מהתקפי חרדה שכיחים, אשר חש דאגה מהישנותם יאובחן כסובל מהפרעת פאניקה. התקף פאניקה הוא הופעה פתאומית וזמנית של תחושה עזה של חרדה או חשש, מעורבת בתחושת אימה, חשש מפני סכנה מאיימת, עליה בקצב פעימות הלב הזעה, קוצר נשימה, צמרמורות ותופעות נוספות. רבים הסובלים מהפרעת פאניקה עלולים שלא לחוש נוח במצבים חברתיים. אחת מדרכי ההתמודדות שאנשים כאלו יאמצו תהיה הימנעות ממצבים ומקומות כאלו. כתוצאה מכך, רבים מהם יפתחו אגורפוביה. תוכן עניינים: 1 מקור השם 2 הסיבות להפרעת פאניקה 3 טיפול מקור השם: מקור המילה פאניקה הוא באל פאן מהמיתולוגיה היוונית. יש הסוברים שמקורה בפחד הפתאומי שחש ... שומם, או הפחד שעלה משמיעת קולות מוזרים ומעוררי אימה שהיו בני האדם שומעים בלילות, אשר יוחסו לאל פאן. הסיבות להפרעת פאניקה: המחקר המדעי מציע כיום מספר הסברים לסיבה שאנשים מסוימים יפתחו הפרעת פאניקה (בעוד אחרים לא) ביניהם מחסור במוליך העצבי סרוטונין, תגובה פיזיולוגית בלתי רצונית ובלתי מוסברת לפחד ונטייה תורשתית. טיפול: לאחר קבלת האבחנה בתהליך אבחון פסיכיאטרי מעמיק, ניתן לטפל בהפרעה במספר דרכים. בעיקר נפוץ טיפול פסיכולוגי, טיפול תרופתי, ובמיוחד שילוב של שניהם. הטיפול הפסיכולוגי שנחקר רבות ונמצא כיעיל יחסית (גם לטווח ארוך) אצל הלוקים בהפרעת פאניקה עם או בלי אגורפוביה, הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי. בטיפול זה המטופלים לומדים, בין השאר, לזהות ולארגן מחדש מחשבות ...

... שאינו בודק את האפשרויות שיש לו וליזום לבד ולסמוך על עצמו, שזו מיומנות בפני עצמה. ויכול להיות שלאדם אין הפרעה כזו אבל, יש לו חוסר ביטחון לשנות דברים, והרעיון שניתן לאותו אדם הוא: מה הן האלטרנטיבות המעשיות של אותו ...