... הממכרים והאלכוהול, או לחלופין הגמילה מהם, כגורם לדליריום. הגמילה מחומרים אלה יכולה להיות פועל יוצא של עצם השהייה באשפוז. הפרעות מטבוליות שונות אף הן עלולות להשרות דליריום. בכלל ההפרעות הללו נמנות ההפרעות האלקטרוליטריות, לרבות שינויים במאזן הגלוקוז, הנתרן, הסידן והמגנזיום, שינויים בחום הגוף, אי - ספיקה נשימתית הגורמת להיפוקסמיה והיפרקרביה, אי ... ואנמיה. מחלות מערכתיות נוספות העלולות להשרות דליריום הן זיהומים, לרבות אלח דם, דלקת בדרכי השתן, דלקת ריאות וצלוליטיס, וכן הפרעות אנדוקריניות בתפקודי הבלוטות המפרישות הורמונים ומחלות חיסון עצמי המערבות את מערכת העצבים המרכזית. מחלות של המוח עצמו גם כן עלולות לגרום למצב של דליריום, ובכללן הפרעות באספקת הדם למוח, מחלות פרכוסיות ומחלות ממאירות. כשלעצמם, אוטמים מוחיים מוקדיים הם סיבה נדירה לדליריום, אולם במטופל עם עתודה ... מותאם ותרופות הרדמה מסוימות. פתופיזיולוגיה: הפתוגנזה של דליריום והאזורים המעורבים בהתפתחותו במוח אינם ידועים לאשורם. במרבית המקרים דליריום נובע מהפרעות מפושטות באזורי המוח, ולא מנגע מוקדי, והדבר גם ניכר בבדיקות אלקטרואנצפלוגרם המדגימות האטה סימטרית בגלי המוח. החסך בקשב המאפיין ... מוליכים עצביים נוספים שנקשרו הם סרוטונין וגלוטמט. תסמינים וסימנים: דליריום מתאפיין בירידה קוגניטיבית חריפה, כאשר הסממן הבולט ביותר הוא הפרעה בקשב, המתבטאת למשל בהסחת דעת בקלות וקושי במעקב אחר הנאמר בשיחה. בנוסף, ייתכנו שינויים ברמת ההכרה, הן לכיוון של ... החמישית של ה - DSM, מגדירה דליריום לפי חמישה קריטריונים הממוספרים באותיות מ - A עד E: A - הפרעה בקשב (כלומר, ירידה ביכולת להפנות קשב, למקד אותו, להתמיד בו ולהסיט אותו) וברמת ההכרה (התמצאות ירודה בסביבה) B - ההפרעה מתפתחת על פני פרק זמן קצר (בדרך כלל שעות עד ימים ספורים) ומייצגת שינוי מרמת הקשב וההכרה הבסיסית, עם תנודות בחומרתה במהלך היום. C - הפרעה נוספת בתפקוד הקוגניטיבי (למשל, חסכים בזיכרון, חוסר התמצאות, שפה, יכולות מרחביות ותפישה) D - ההפרעות בקריטריונים A ו - C אינן מוסברות בצורה טובה יותר עד ידי הפרעה נוירוקוגניטיבית קיימת, מאובחנת או מתפתחת אחרת ואינן מתרחשות בהקשר של רמת עוררות ירודה מאוד, כמו בתרדמת. E -ישנה עדות מתולדות החולה, מהבדיקה הגופנית ומממצאי המעבדה שההפרעה היא תולדה פיזיולוגית ישירה של מצב רפואי אחר, הרעלת חומרים או גמילה מהם (כלומר, בשל סמים או תרופות), חשיפה ... להתפתחותו: המצב הרפואי האחר, החומר או האטיולוגיות המרובות. כמו כן מצוין אן מדובר במצב חריף או מתמשך, ואם אופי ההפרעה הוא היפראקטיבי, היפואקטיבי או מעורב. כלים נוספים: כלים נוספים בשימוש של צוות רפואי שלא מתחום הפסיכיאטריה פותחו לאורך השנים ... שבקיהיון יש קושי בשלפית מילים, והחשיבה בדליריום אינה מאורגנת ואילו בקיהיון היא דלה. אבחנות נוספות שיכולות לבוא בחשבון הן הפרעות נפשיות, לרבות הפרעות פסיכוטיות ואפקטיביות, לאור השינוי בהתנהגות הפסיכומוטורית, מחשבות השווא וההזיות העלולים להתפתח בדליריום. באופן כללי, מחשבות השווא וההזיות בדליריום פחות ...

הפרעת התנהגות - מבוא הפרעת התנהגות (באנגלית: Conduct disorder) היא הפרעה נפשית המתבטאת בדפוס חוזר ונשנה של פגיעה בזכויות אחרים והפרת נורמות חברתיות. לפי המדריך האבחוני dsm 5-TR, הפרעה זו מאובחנת כאשר היא נמשכת לפחות שנה, וכוללת לפחות שלושה מהקריטריונים הבאים: התנהגות אלימה כלפי אנשים או בעלי חיים ... החברתי או התעסוקתי. בנוסף, אם האדם הוא מעל לגיל 18, יש לוודא שהוא לא עונה גם על הקריטריונים של הפרעת אישיות אנטי סוציאלית. במחקרים נמצא קשר בין הפרעת התנהגות לבין חוסר אמפתיה. כן נמצא כי קיים קשר הדוק בינה לבין הפרעת ילדות מוקדמת יחסית - הפרעת התרסה התנגדות: רוב הלוקים בהפרעת התנהגות אובחנו בילדותם גם כבעלי הפרעת התרסה התנגדות, ובנוסף מתוך הלוקים בהפרעה המוקדמת, כרבע מפתחים בהמשך הפרעת התנהגות. בבגרות, עלולים חלק מהלוקים בהפרעת התנהגות לפתח הפרעה חמורה יותר - הפרעת אישיות אנטי סוציאלית, או להגיע להתנהגות עבריינית חמורה. ההפרעה נחשבת נפוצה יחסית בקרב ילדים מתחת לגיל 18 - 6% - 16% מהבנים ו - 2% - 6% מהבנות ... כגון עימותים משפחתיים, קיפוח חברתי - כלכלי, והתנהגות אנטי - חברתית של ההורים או אלכוהוליזם של אחד מהם. טיפול בהפרעת התנהגות הוא משמעותי ביותר, ועשוי לעזור מאוד לאדם הלוקה בה, שעלול להידרדר להפרעות נפשיות חמורות יותר. לטיפול זה קיימת חשיבות גם עבור החברה, שעלולה להמשיך ולהיפגע מהתנהגותו האלימה של הלוקה בהפרעה, אם לא יטופל. טיפולים יעילים כוללים שילוב של טיפול פסיכולוגי, טיפול תרופתי או שילוב שלהם לפרט, יחד עם התערבות ... בהם חי הילד מחייבות העברה שלו לסביבה חדשה, אך לא פעם שינוי כזה לא מונע את שימור או החמרת ההפרעה לטווח הארוך, אם לא מתקיים טיפול אינטנסיבי מקביל. לעתים גם קיימת נטייה של החברה לנקוט גישה מענישה כלפי הפרט ...

... כאנוכיות, יהירות, או שחצנות. בפסיכולוגיה, המונח משמש לתיאור נרקיסיזם הקיים אצל כל אדם במידה מסוימת, אך בדרגה קיצונית מדובר בהפרעת אישיות נרקיסיסטית. מקור המונח באגדה המספרת על נסיך יווני יפה תואר בשם נרקיסוס, שהתאהב בבבואתו הנשקפת ממי הביצה ולא יכול היה להינתק ממנה עד שגווע. תוכן עניינים 1 היסטוריה 2 נרקיסיזם בריא 3 הפרעת אישיות נרקיסיסטית 4 צורות שונות של נרקיסיזם 4.1 נרקיסיזם שניוני 4.2 נרקיסיזם ממאיר היסטוריה הרעיון של השתקעות - עצמית ... אובייקטים במקום כאל שווים. נרקיסיזם בריא הנרקיסיזם הבריא מתייחס להיבט הבריא של האהבה העצמית הטבעית באדם. נהוג להבדיל בין הפרעה נרקיסיסטית לבין נרקיסיזם בריא בכך שבהפרעה הנרקיסיסטית האדם חסר אמפתיה כלפי אחרים ועסוק אך ורק בעצמו לעומת הנרקיסיזם הבריא שמאפייניו הם אהבה בריאה של האדם ... ידיעה טבעית שהוא טוב מטבעו, אהוב ובעל ערך, ומתוך כך גם רואה באחרים את האנושי, הראוי להערכה להקשבה ולאמפתיה. הפרעת אישיות נרקיסיסטית בנוסף לנרקיסיזם כתכונת אופי, קיימת תופעה נפרדת הקרויה הפרעת אישיות נרקיסיסטית, שהיא אחד מהסוגים של הפרעות אישיות. תופעה זו היא הפרעה אישיותית, שהלוקים בה עסוקים בצרכים האנוכיים שלהם ובמשוב שהם מצפים לקבל מהסביבה, עד כדי כך שאינם מהססים לפגוע בסובבים ... עצמם ובעיני הסובבים אותם. הפסיכיאטריה נוטה להחיל הגדרה זו גם על מקרים פשוטים יותר, כך שלמעשה אחוז המאובחנים כלוקים בהפרעה זו הוא גבוה למדי וכולל גם רבים המפגינים תפקוד תקין לחלוטין. צורות שונות של נרקיסיזם נרקיסיזם שניוני וריאציה לתופעת ... לתסמונת הדעיכה (syndrome of decay) המתבטאת באהבה של המוות, סימביוזה אינצסטואלית ונרקיסיזם ממאיר (malignant narcissism). לדבריו, נרקיסיזם ממאיר הוא הפרעה נפשית חמורה והיא הרשע בהתגלמותו.

אנורקסיה נרבוזה - מבוא אנורקסיה נרבוזה (Anorexia nervosa, בעברית: צימנות) היא הפרעת אכילה מסוכנת, וחמורה הגורמת לאובדן משקל משמעותי ובמקרים קיצוניים אף למוות. המונח אנורקסיה (אובדן תיאבון) מקורו ביוונית: - = ... חוששים מהשמנה ובשל כך הופכים לרזים באופן קיצוני. פחד קיצוני מהשמנה קיים גם בבולימיה. מאז 1976 מוכרת האנורקסיה כאחת מההפרעות הנפשיות המסוכנות ביותר, כיוון שהיא עלולה להיות קטלנית בכ - 5% מן המקרים. מחלת האנורקסיה מופיעה לרוב אצל נשים ... האנורקסיה מאופיינת באיבוד משקל קיצוני הואיל והאדם החולה בה מסרב לשמור על משקל גוף מינימלי נורמלי. בהתחלה אדם הלוקה בהפרעה אינו מאבד את תיאבונו (איבוד תיאבון הוא מקרה נדיר), אלא מדכא אותו באופן רצוני. אובדן המשקל יכול להוביל למספר סיבוכים, ביניהם כחישות קיצונית, הפסקת הווסת אצל נשים, רגישות לזיהומים ופגיעות מוגברת של המערכת החיסונית, הפרעות קצב הלב ואוסטיאופורוזיס (בריחת סידן). תוכן עניינים: 1 סוגי החולים 2 קריטריונים לאבחון 3 דרגות חומרה 4 גורמים 5 ... כחוש, הוא רואה עצמו כשמן. משקל החולה קטן באופן משמעותי מהמשקל הרגיל הצפוי. ניתן להבחין בין שני סוגי חולים בהפרעה: הסוג המגביל (restricting type) הוא לא אוכל, מרעיב את עצמו, צם ועושה פעילות גופנית מוגזמת. הסוג של בולמוסי אכילה ... בבולמוסי אכילה שלאחריהם הוא גורם לעצמו להקיא ולשלשל, לאחר ההתקף הוא צם שוב, וחוזר חלילה. חלק מחולי אנורקסיה עוברים להפרעה מסוג בולימיה נרבוזה שבה המשקל יכול להיות נורמטיבי או אפילו משקל - יתר. קריטריונים לאבחון: קיימים שלושה קריטריונים בסיסיים ... נורמלי לגילו. לרוב, ההפחתה במשקל נעשית על ידי הפחתה בכמות המזון הנכנסת, התעמלות כפייתית ושימוש לרעה בחומרים משלשלים. 2.הלוקה בהפרעה מפחד מעלייה במשקל או להיות שמן. האדם, גם כאשר נמצא במצב של תת - תזונה, חי בפחד מתמיד מפני ... מופרזת הופכים למרכז חייו. 3.תפיסה מעוותת של צורת הגוף. גם כאשר הם נמצאים במצב תת - תזונה חמור הלוקים בהפרעה חשים עצמם כבעלי משקל עודף. יש מהחולים המבינים שהם רזים אך גם הם חוששים שחלקים מסוימים בגופם שמנים ולא ... של חומרת המשקל הנוכחי (הנמוך מהנורמה). בסיווגים בעבר, אחד מהקריטריונים היה גם הפסקת הווסת אצל נשים. עם זאת, מאחר שההפרעה נצפית אצל יותר ויותר נערים ונערות לפני גיל הווסת, הוחלט להוריד קריטריון זה מהסיווג - DSM ה - 5. ... כי ישנם גורמים נוספים שאינם מוכרים. ניתן לחלק את הגורמים המוכרים לשלוש קבוצות עיקריות: גורמים גנטיים: קרבה גנטית לחולים בהפרעות אכילה. גנים מסוימים, המשפיעים על ויסות רגשות, משקל גוף ורעב. גורמים פסיכולוגיים: דימוי עצמי ודימוי גוף נמוך. תחושה של אובדן שליטה. פרפקציוניזם או חשיבה במונחים של הכל או כלום. תחושות אשמה ובושה. דיכאון וחרדה. הפרעות נפשיות נוספות כגון: הפרעה אובססיבית קומפולסיבית, הפרעת אישיות גבולית והפרעה פוסט טראומטית. גורמים סביבתיים: אירועים טראומטיים. התעללות מינית. התעללות רגשית. לחץ מצד הסביבה לאכול רק מזון בריא, לאכול פחות, ... את עצמו מאז שנות ה - 60 ונמצא במגמת עלייה. דרכי טיפול: טיפול בבתי חולים: מאחר שאנורקסיה נרבוזה היא הפרעה שמעמידה את המטופל בסכנת חיים, הטיפול המיידי בו נועד לשמירה עליו מפני הידרדרות פיזית שתוביל למוות. פעמים רבות כאשר מטופל מופנה לטיפול בבית חולים, האשפוז יהיה או במחלקה פסיכיאטרית או במחלקה מיוחדת להפרעות אכילה. תפקידן של המחלקות הוא לטפל בשני המישורים, הפיזי והנפשי כאחד, אך בשל מצוקת המקום במחלקות האשפוז הייעודיות, נוטים ... הסיבוכים הרפואיים הבאים: פגיעה בזרימת הדם ואספקת דם ירודה לרקמות הגוף. מחלת לב וכלי דם כמו מחלת לב כלילית והפרעות בקצב הלב. אנורקסיה עלולה לפגוע במאזן המלחים והמינרלים בגוף, ובפרט בסידן, אשלגן והנתרן. מינרלים אלו חיוניים לתפקודו התקין של הגוף. רמות נמוכות של אשלגן (פוטסיום) עלולות לגרום לתופעות כגון עייפות, חולשה ויובש ואף לסיבוכים דוגמת פגיעה בתפקוד הכליות ולהפרעות בקצב הלב. רמות נמוכות של סידן עלולות לגרום להתכווצויות שרירים. חוסר סידן (בשילוב עם חוסר בוויטמין D) עלול לגרום ... משמעותית בהשוואה לבנות גילן שלא לקו במחלה, ולכן גם עליהן להיות במעקב קפדני. בעיות נפשיות: אנורקטיים רבים לוקים גם בהפרעות נפשיות נוספות לרבות דיכאון, חרדה, הפרעה טורדנית - כפייתית ובשינויי אישיות. חלקם אף עלולים לצרוך סמים ולהתמכר אליהם. תמותה: אנורקסיה נרבוזה עלולה להיות מחלה קטלנית. להפרעת אכילה זו מיוחס אחוז התמותה הגבוה ביותר מכל מחלות הנפש. קיימת הערכה לפיה כ - 10% מהנשים שאובחנו כחולות ...

דיסתימיה / מרה שחורה - מבוא דיסתימיה או מרה שחורה (בכתיב לטיני: Dysthymia, משמעותה ביוונית: מלנכוליה) היא הפרעת מצב רוח המאופיינת במצב רוח דיכאוני או מדוכדך למשך זמן של מעל שנתיים (שנה בילדים ומתבגרים) והיא מוגדרת כהפרעה אפקטיבית כרונית. תוכן עניינים: 1 חוויית הסובל מדיסתימיה 2 אבחנה לפי ה - DSM 3 הגורמים להפרעה 4 שיטות הטיפול בדיסתימיה 4.1 פסיכותרפיה 4.2 טיפול תרופתי חוויית הסובל מדיסתימיה: הסובלים מדיסתימיה מתארים חוויית חיים של חוסר ... בין דיסתימיה לדיכאון מגורי, ועם זאת, כתוצאה מהיכולת היחסית של הלוקה בדיסתימיה לתפקד בחברה היא לעתים קרובות אינה מאובחנת. הפרעה דיסתימית יכולה להיתפס כנטייה קבועה למועקה ומצב רוח מדוכדך. ההבדל המרכזי בין חוויית הסובל מדיסתימיה לזה הסובל מדיכאון מגורי ... הפסקות בדכדוך לתקופות של ימים עד שבועות בהן מצב הרוח נורמלי. לא קל להבחין בין דיסתימיה לצורות אחרות של הפרעות דיכאון, ולעתים יכולה דיסתימיה להתקיים בו - זמנית עם דיכאון מגורי. מצב זה מכונה דיכאון כפול והוא נפוץ מאוד ... בקבלת החלטות תחושה של חוסר תקווה בנוסף יש לוודא שלא הופיעה אפיזודה של דיכאון מגורי (קליני) במשך השנתיים הראשונות להפרעה, שמעולם לא הייתה אפיזודה מאנית, מעורבת או היפומאנית ולא הופיעו סימפטומים לאבחנת ציקלותימיה, הפרעה פסיכוטית כרונית כמו סכיזופרניה או הפרעה דלוזיונאלית והתסמינים המתוארים לא נגרמו מהשפעת סמים, תרופות או מצב בריאותי גופני. הגורמים להפרעה: מחקרים מראים שבדומה לדיכאון הקליני גם בבחינת לוקים בדיסתימיה הופיעו דפוסי שינה חריגים כגון עלייה בתכיפות ובאינטנסיביות של תנועות ... מהירות (R.E.M) בזמן שינה, בנוסף הוצבע על קשר גנטי בו כאשר בן משפחה קרוב סובל או סבל מאחת משלוש הפרעות הדיכאון עולה הסיכוי לסבול מדיסתימיה. יש המקשרים את ההפרעה לקשיים בהתפתחות האגו והאישיות ולקשיים משפחתיים בין ההורים לילדים. לפי פרויד אבל או אכזבה בשלב מוקדם בהתפתחות מעודדים התפתחותו ...

הפרעת דחק פוסט טראומטית - מבוא הפרעת דחק פוסט - טראומטית (או הפרעת דחק בתר - חבלתית, באנגלית: Post-Traumatic Stress Disorder, בקיצור: PTSD) היא הפרעה פסיכיאטרית מתחום הפרעות החרדה. זוהי הפרעה המתפתחת לאחר חוויית אירוע טראומטי. הלוקים בהפרעה מגיבים לחוויה זו בתחושות של פחד וחוסר אונים. הגדרת האירוע הטראומטי אינה נוקשה, ישנם שילקו בהפרעה אחרי תאונת דרכים קלה, וישנם שיפתחו אותה לאחר פיגוע, התרסקות מטוס ואירועים קשים אחרים. אחד מתת - הסוגים של הפרעה זו מתייחס לאירועים הקשים להם נחשפים חיילים במלחמה ונקרא הלם קרב או תגובת קרב. יש הרואים בהלם קרב תופעה ייחודית ושונה מהפרעת הדחק הפוסט - טראומטית, מכיוון שהלם הקרב הוא בדרך כלל קצר - מועד אם הוא מטופל נכון, בעוד שהפרעת הדחק הפוסט - טראומטית היא בדרך - כלל ארוכת - מועד וקשה יותר לטיפול. אפידמיולוגיה שכיחות התסמונת לזמן חיים באוכלוסייה הכללית הוא 8%, אם כי 15-5% נוספים מכלל האוכלוסייה עשוים לחוות צורות תת - קליניות של ההפרעה (Sadock & Sadock, 2003) שכיחות ההפרעה גבוהה יותר בנשים. היסטורית, המאורעות הטראומטיים שונים בין המינים, ודובר על כך שגברים מפתחים את ההפרעה לאחר חשיפה לקרבות, ואילו נשים מפתחות אותה בתגובה לתקיפה או אונס. היום רוב הסובלים מההפרעה באוכלוסייה הכללית נחשפו לתאונת דרכים או תאונת עבודה. ביוצאי קרבות האחוזים גבוהים יותר. לדוגמה, בקרב יוצאי מלחמת וייטנאם מדובר על 30% הסובלים מן ההפרעה, ועוד 25% שלקו בצורה תת - קלינית שלה (Sadock & Sadock,2003). התסמונת שכיחה ביותר במבוגרים צעירים, שכן הם החשופים ביותר לסיטואציות טראומטיות. ההפרעה מופיעה גם בילדים ובמתבגרים. גורמי סיכון טראומה בילדות הפרעת אישיות (גבולית, פראנואידית, תלותית או אנטי - סוציאלית) מערכת תמיכה חברתית לקויה (במקרה של הלם קרב, חייל נמצא בסיכון ... לפגיעה מחסור כרוני בשעות שינה שימוש בסמים עם פוטנציאל לגרימת פרנויה וחרדה. אטיולוגיה פקטורים פסיכודינמיים לפי המודל הפסיכואנליטי של ההפרעה קיימת הפעלה של קונפליקט פסיכולוגי חבוי בלתי פתור. החיאתה של טראומה בילדות גורמת להפעלת מנגנוני הגנה שונים המובילה להיווצרות תסמינים. מנגנוני ההגנה השכיחים כוללים הכחשה, הפחתה, פיצול, דיסוציאציה ואשמה. פקטורים התנהגותיים קוגניטיביים לפי המודל הקוגניטיבי להפרעה, האנשים הלוקים בה לא מסוגלים לעבד או לעשות רציונליזציה של הטראומה שקודמת להפרעה. הם ממשיכים לחוות את הדחק, ומנסים להימנע מחווייתה על ידי טכניקות הימנעות. אנשים אלו חווים תקופות משתנות של הכרה ... אחד ההסברים לשינוי זה הוא המאמץ של המוח לעבד את כמות המידע הרבה שעוררה על ידי הטראומה. המודל ההתנהגותי להפרעה מדגיש שני שלבים בהתפתחותה. ראשית, הטראומה (הגירוי הבלתי מותנה) שגורם לתגובת פחד, ומותנה, בשלב מאוחר יותר, בתהליך של התניה ... שנית, בתהליך של למידה, הגירוי המותנה גורם לתגובת הפחד שכבר אינה תלויה בגירוי הבלתי מותנה המקורי, ולכן הסובלים מן ההפרעה מפתחים דפוס של הימנעות מן הגירוי המותנה (צלילים המתקשרים לטראומה, לדוגמה סירנה, ריח שמתקשר, למשל עשן), ומן הגירוי הבלתי מותנה (לדוגמה, האזור בו התרחשה הטראומה). חלק מן הסובלים מן ההפרעה מקבלים גם רווח משני מן הסביבה, לדוגמה, פיצויים, תשומת לב מוגברת, וסיפוק של צרכים תלותיים. אלו עשויים לחזק את התפתחות ההפרעה, והתמשכותה. גורמים ביולוגיים בתחום הביולוגי נבדקו נוירוטרנסמיטורים רבים וחומרים שונים כאחראיים להתפתחות ההפרעה. כיום אוששה מחקרית מעורבותן של מספר מערכות: המערכת האדרנרגית הקשורה בשחרור של חומרים כמו אדרנלין, נוראדרנלין וחומרים אחרים לזרם ... הסמקה ורעד. המערכת האופיואידית אופיואידים משמשים בדרך כלל כחומרים מרגיעים, ביניהם האנדורפינים המשתחררים בגוף בעת פעילות גופנית, לדוגמה. בסובלים מההפרעה נמצאו רמות נמוכות מן הרגיל של חומרים אלו בדם. ציר ההיפותלמוס - היפופיזה - אדרנל ציר זה אחראי על ... רבים במסלול פידבק העובר מבלוטה לבלוטה. בין השאר, אחראי הציר על שחרור הורמונים בזמן דחק. באופן מפתיע, בסובלים מן ההפרעה נמצאו ריכוזים נמוכים של הורמון הקורטיזול שהוא הורמון שמפריש הגוף בזמן דחק. כיום חלק מן המחקרים מצביעים על מעורבותו של ההיפוקמפוס בבקרת יתר על הציר המוזכר לעיל. אבחנה על פי ה - DSM ישנם מספר קריטריונים לאבחנת הפרעת דחק פוסט - טראומטית: האדם נחשף למאורע טראומטי בו חווה, היה עד או התעמת עם איום של מוות או ... ילדים) תסמינים עקביים של עוררות מוגברת: קושי להירדם או להמשיך לישון אי מנוחה או התפרצויות זעם קושי בריכוז משך ההפרעה (כל התסמינים שהוזכרו לעיל) היא יותר מחודש ההפרעה גורמת למצוקה משמעותית קלינית או פוגעת בתחומי תפקוד חברתיים, תעסוקתיים או אחרים משמעותיים. אם ההפרעה נמשכת בין ארבעה ימים לארבעה שבועות, וכוללת תסמינים דומים, היא תוגדר כהפרעת דחק חריפה (Acute Stress Disorder). התסמונת והמחקר על אף שהתסמונת מקושרת לפעילות של חיילים במלחמה, אין היא ייחודית להם. ... קליניים של תגובת דחק, לגבי הלוחמים האמריקאים במלחמת עיראק, ההערכה היא שבין 12 ל - 20 אחוזים מהם סבלו מהפרעת דחק פוסט טראומטית. במחקר על חיילים ישראלים שלחמו בלבנון וברצועת הביטחון, נמצאו תסמינים הקשורים בתופעת הלם קרב אצל 16% ... ובהמשך גם לטיפול בנפגעי פיגועי 11 בספטמבר. כיום עיקר הפיתוח מתמקד בהתאמתה למטרות טיפוליות רבות, בנוסף לטיפול בטראומה, כגון הפרעות חרדה ודיכאון. בשנים האחרונות נערך ניסוי במרכז לבריאות הנפש בבאר יעקב, בו מטפלים בחיילים נפגעי הלם קרב באמצעות אקסטזי. ...

הפרעת אישיות היסטריונית - מבוא הפרעת אישיות היסטריונית היא הפרעת אישיות מאשכול ב. אנשים הסובלים מהפרעה זו נוטים לעוררות יתר, התנהגות רגשנית, וכן נראה כי הם מתנהגים באורח צבעוני, דרמטי ומוחצן. יחד עם זאת, לרוב ... הם מתקשים להשאר במערכות יחסים ארוכות טווח. על פי ה DSM IV (ספר האבחנות הפסיכיאטריות של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית) הפרעה זו מאופיינת על ידי: דפוס חוזר של רגשנות יתר וחיפוש תשומת לב, המתחיל בבגרות המוקדמת ומופיע במגוון הקשרים, ומתבטא ... במציאות תוכן עניינים: 1 אפידמיולוגיה 2 מאפיינים קלינים 3 טיפול אפידמיולוגיה: לפי ה DSM IV TR נראה כי שיעור ההפרעה באוכלוסייה הכללית הוא כ - 2-3 אחוזים. הפרעה מאובחנת יותר בנשים מאשר בגברים. מחקרים שונים מצאו קשר בין הפרעה זו להפרעת סומטיזציה ושימוש מוגזם באלכוהול. מאפיינים קלינים: אנשים הסובלים מהפרעת אישיות היסטריונית נוטים להתנהגות המחפשת תשומת לב. הם נוטים להגזים במחשבותיהם ורגשותיהם, ולגרום לדברים להשמע חשובים יותר ממה שהם. ... עם זאת, מערכות היחסים שהם יוצרים נוטות להיות שטחיות, והם עשוים להיות שקועים בעצמם, יהירים ותלותיים. מנגנוני ההגנה המרכזיים בהפרעת אישיות זו הם הדחקה והתקה. משום כך לעתים נראה כי הם אינם מודעים לרגשותיהם האמיתיים, ואינם מצליחים להסביר את הנעותיהם. במצבי דחק, שיפוט המציאות נפגע בקלות. טיפול: פסיכותרפיה - לעתים קרובות האנשים הסובלים מההפרעה אינם מודעים לרגשותיהם האמיתיים, הבהרה של רגשות אלו היא תהליך טיפולי חשוב. טיפול הבחירה הוא כפי הנראה פסיכותרפיה פסיכואנליטית.

הפרעת דה פרסונליזציה - הפרעת נתק מהעצמי - מבוא הפרעת דה - פרסונליזציה או הפרעת נתק מהעצמי (באנגלית: Depersonalization Disorder או ברת DPD) היא הפרעה דיסוציאטיבית (ב - ICD-10 מסווגת כהפרעת חרדה) שבה הסובל חש רגשות מתמשכים או חוזרים של דה - פרסונליזציה ו/או דה - ריאליזציה. הקריטריון לאיבחון על ... של דה - פרסונליזציה, המוגדרים כנורמליים, אך קיימת בעייתיות כשרגעי הנתק מתמשכים או חוזרים על עצמם. הניתוק מתפתח לכדי הפרעה כאשר הוא מתמשך, מפריע להתנהלות השגרתית בעבודה ופוגע בחיים החברתיים. לעתים קרובות, אדם שלוקה בהפרעת דה - פרסונליזציה חש שהוא מאבד את השפיות, למרות שלרוב זהו לא המקרה. לרוב, הפרעת דה - פרסונליזציה נגרמת כתוצאה מהתעללות רגשית, פיזית ו/או מינית. הפרעת דה - פרסונליזציה יכולה להיחשב כמנגנון הגנה שכן מטרת התסמינים הבסיסיים שלה היא להגן על הסובל מרגשות קשים ומהתנסויות מאיימות עבורו. הסובלים מההפרעה חשים שהעצמי שלהם אבד או השתנה. בנוסף, כאשר הם מסתכלים על עצמם במראה הם עלולים להרגיש זרים לעצמם בגלל תחושת הניתוק מהסביבה ומתחושת העצמי. הפרעת דה - פרסונליזציה לרוב משויכת לתחלואה נלווית להפרעות נפשיות כגון הפרעות חרדה, הפרעות פאניקה, דיכאון קליני והפרעה דו - קוטבית. חרדה יכולה להחמיר את הסימפטומים של ההפרעה. בנוסף, הפרעת דה - פרסונליזציה יכולה לגרום לחרדה משום שהאדם הסובל מרגיש חריג וחש לא בנוח בשל איבוד תחושת העצמי. אדם הסובל מהפרעה זו נמצא בקשר תקין עם המציאות, כלומר הוא יוכל להגיב לשאלות ולתקשר בצורה נורמלית עם סביבתו. עובדה זאת יכולה להטריד את הסובלים מההפרעה, המשפחה והחברים לא מרגישים שמשהו לא בסדר כי לרוב קורבן ההפרעה משתדל להסוות זאת ולהיראות כאילו הכל מתנהל כרגיל. בעוד ההפרעה קשה מאוד למתמודדים איתה, הסובלים מדה - פרסונליזציה לא מהווים סכנה לציבור כי בוחן המציאות שלהם תקין. אבחנה: המדריך האבחוני dsm 5 מציע ארבעה קריטריונים לאבחנת ההפרעה (כל הארבעה חייבים להתקיים): 1.חוויות מתמשכות או חוזרות של רגשות ניתוק מתהליכים נפשיים ומהגוף, כצופה מבחוץ (למשל, תחושה של ... ופגיעה משמעותית בתפקוד החברתי, התעסוקתי או כל תפקוד חשוב אחר. 4.יש לוודא שהדה - פרסונליזציה לא מתרחשת ספציפית במהלך הפרעה נפשית אחרת, כגון סכיזופרניה, הפרעת פאניקה, הפרעת דחק חריפה, או הפרעות ניתוק אחרות, וכן שהיא לא מתרחשת בשל השפעות ... אלו עשויים לחקות את התסמינים של הפרעת הדה - פרסונליזציה, ולכן יש לשים לב אליהם לפני שמאבחנים בוודאות את ההפרעה. תסמינים: הסימפטום הבסיסי של הפרעת דה - פרסונליזציה הוא תחושת חוסר מציאותיות. תיאורים נפוצים לכך: צפייה בעצמך ממרחק, חוויה ... את הרגשות, ולעתים קרובות הם שקועים באבחנות ובניתוח הנעשה מאשר חווים אותו מבחינה רגשית האופיינית לאדם נורמלי. אדם הסובל מההפרעה מנתח רבות את הסיבות למעשיו, כמו גם את הסיבות לחוסר מעשיו. מילים מסוימות המתארות את מצבם של אלה הסובלים מההפרעה הם: הרגשה שאני לא קיים, קליפה, מת, זומבי, רובוט, לא מציאותי, בלתי נראה. רשימת התסמינים: להלן רשימה של סימפטומים נוספים שהסובלים מההפרעה מתארים לעתים קרובות. הסובל מהפרעת דפרסונליזציה יכול להרגיש חלק או את כל הסימפטומים האלו בחלק מהזמן או כל הזמן: ... לחץ קשה וממושך יכול להוביל אנשים שרגישים לניתוק להתנתק מעצמם וכך לחוות פרקי זמן של דה - פרסונליזציה. לבסוף, ההפרעה יכולה לפרוץ בשלמותה כתוצאה מהתמשכות גורם הלחץ או מהתקף פאניקה. טראומה בילדות: הפרעת דה - פרסונליזציה מקושרת לטראומה רגשית ... יכולה להתפתח לאחר היחשפות לאירועים מסכני חיים כדוגמת תאונות דרכים, התקפות אלימות, מחלות מסכנות חיים ופציעות חמורות. שימוש בסמים: ההפרעה יכולה לפרוץ כתוצאה מעיכול רמה גבוהה של סמים, בעיקר מריחואנה וסמי הזיה כ - LSD. אפידמיולוגיה: שכיחות ההפרעה היא 2.4% מהאוכלוסייה. ראשיתה של ההפרעה הוא בדרך כלל בגיל ההתבגרות או שנות העשרים המוקדמות, למרות שישנם מקרים שבהם ההפרעה התחילה בגיל צעיר ביותר וכן בגיל מבוגר יותר מאשר 20. נשים וגברים מושפעים בצורה שווה מההפרעה. ההפרעה יכולה להיות אקוטית או להתרחש בפרקי זמן מסוימים לאורך זמן. אנשים מסוימים יכולים לזכור ולדעת את הרגע והזמן המדויק ... מלחץ רב, אירוע טראומטי, אירוע של מחלה נפשית אחרת או שימוש בסמים. במקרים אחרים, אנשים יכולים להעיד שהם סובלים מההפרעה מאז שהם זוכרים את עצמם או שההפרעה התחילה בפרקי זמן מסוימים וקצרים, ובמשך הזמן הם חוו רגעים הולכים ונשנים שבה ההפרעה נעשתה חמורה יותר ויותר. ההפרעה מתבטאת בצורתה האפיזודית (פרקי זמן שחוזרים על עצמם שבהם חשים את ההפרעה) בשליש מהמקרים, כך שכל מקרה נמשך בין שעות לחודשים. ההפרעה יכולה להתחילה בצורתה האפיזודית ולאחר מכן להיהפך לאקוטית או להשתנות בחומרתה. טיפול: נכון להיום, לא נמצא הטיפול היעיל ביותר לטיפול בהפרעה. טכניקות שונות של טיפולים פסיכולוגיים נועדו לטיפול בהפרעה (במיוחד טיפול ממוקד בטראומה וטיפול התנהגותי - קוגניטיבי), אך אף אחד מהם לא הביא לשיפור משמעותי. כמו כן, לא ... הבעיה. עם זאת, ניתן להביא לשיפור במצב על ידי טיפול פסיכולוגי שיביא לידי הפחתת הדיכאון והחרדה שמהווים חלק משמעותי בהפרעה ועל ידי טיפול פסיכיאטרי ממושך. מחקרים קליניים ממשיכים לבדוק השפעתם של תרופות כמו SSRI, תרופות אנטי - אפילפטיות וחוסמים ... לתוך הוריד, מה שהופך את הטיפול ארוך הטווח לקשה יותר. נלטרקסון נוסה במחקר מקדמי ב - 14 חולים הסובלים מההפרעה, הם טופלו במשך 6-10 שבועות במינון גבוה למדי של 120 מג ממוצע ליום. אצל שלושה המצב הוטב מאד, אצל ...

... הלוקים בדיכאון מגורי מופיעים אצל כמעט 20% גם תסמיני דיכאון פסיכוטי. דיכאון פסיכוטי עשוי להיראות כמו דיכאון שאינו פסיכוטי, הפרעה סכיזואפקטיבית, סכיזופרניה או הפרעות פסיכוטיות אחרות. הלוקים בהפרעה דו - קוטבית חווים לעתים דיכאון פסיכוטי במהלך מצבים דיכאוניים. דיכאון פסיכוטי בדרך כלל מופיע באפיזודות חולפות בעלות זמן ... עליהם. אמונות שווא נפוצות נוספות כוללות אנשים שחוששים שיש בעיות חמורות במצבם הבריאותי, למרות שלמעשה אין זה כך. בשונה מהפרעות פסיכוטיות אחרות, אמונות השווא בדיכאון הפסיכוטי אינן כה בולטות לעין, אך בהחלט קיימות ואף נוטות להיות נפוצות יותר מהזיות. ... הראשונים נוטים יותר להראות לקויות קוגניטיביות (לדוגמה בעיות זיכרון). מהלך המחלה: התבוננות במהלך המחלה בדיכאון הפסיכוטי יכול להועיל בהבחנה מהפרעות אחרות. רוב החולים בדיכאון פסיכוטי מדווחים על אפיזודה ראשונית בין הגילאים 20-40. במהלך חיים שלמים, נראה שאפיזודות מופיעות בין ... מוגבל. בעוד שדיכאון פסיכוטי יכול להיות כרוני (להימשך יותר משנתיים), רוב האפיזודות נמשכות פחות מ - 24 חודשים. בשונה מהפרעות פסיכוטיות כמו סכיזופרניה והפרעה סכיזואפקטיבית, החולים בדיכאון פסיכוטי מתפקדים היטב באופן כללי בין אפיזודות, הן חברתית והן מקצועית. אבחון: על - פי ה ... למצוקה או פגיעה תפקודית ואינם נגרמים מאבל, מצב רפואי או שימוש בחומרים (סמים או תרופות). כמו כן, כדי לאבחן הפרעה זו יש לוודא כי תסמינים מאנים אינם קיימים במקביל. האבחנה תינתן על ידי איש מקצוע בלבד. הבחנה בין אבחנות (אבחנה מבדלת): דיכאון פסיכוטי עשוי להיראות כמו דיכאון שאינו פסיכוטי, הפרעה סכיזואפקטיבית, סכיזופרניה או הפרעות פסיכוטיות אחרות. הפרעות אלה מובחנות מדיכאון פסיכוטי בכך שהן כוללות תסמינים פסיכוטים המתרחשים מחוץ לאפיזודה הדיכאונית. בחולים סכיזואפקטיביים, למשל, הזיות ואמונות שווא ... של מעוף מחשבות, חשיבה רפויה, סלט מילים (אמירות חסרות משמעות), אקולילה (חזרה על דבריהם של אחרים) ואלמנטים נוספים של הפרעות בחשיבה שמאפיינים חולי סכיזופרניה. בדומה לכך, נראה שנוכחותן של אמונות שווא יוצאות דופן (למשל, חייזרים טמנו מקלט בראשי) הן נפוצות פחות בדיכאון הפסיכוטי מאשר בסכיזופרניה. יחד עם זאת, שלילתן של חשיבות ההפרעה ואמונות השווא שלעיל לא מספיקה כדי לשלול בוודאות את האבחנה של דיכאון פסיכוטי. הפרעות דו - קוטביות יכולות לעתים להתרחש יחד עם דיכאון פסיכוטי. ההערכה היא שכ - 42% מהחולים עם דיכאון פסיכוטי ... סוג כלשהו של אפיזודה מאנית בהמשך. לכן חשוב לבדוק היסטוריה של תסמינים מאנים בכל חולה מתבגר הסובל מדיכאון פסיכוטי. הפרעות פסיכוטיות נוספות העשויות להיראות כמו דיכאון פסיכוטי כוללות הפרעות של אמונות שווא, הפרעות פסיכוטיות הנובעות משימוש בחומרים אסורים והפרעה פסיכוטית קצרת מועד. הדרך העיקרית להבחין בין דיכאון פסיכוטי לבין ההפרעות השונות שלעיל טמון יותר בבחינה של מהלך המחלה מאשר בזיהוי תסמינים ספציפים של החולים בה. פתופיזיולוגיה: ישנם מספר סממנים ... לעתים ציר הורמוני הלחץ, מופעל יתר על המידה באופן כרוני במצב הדיכאון הפסיכוטי. אבנורמליות נוספות הנוכחות בדיכאון הפסיכוטי הן הפרעות שינה ושינויים באזורים נוספים הקשורים לתפקוד מוחי. טיפול: היסטוריה של טיפולים: עד שנות השלושים של המאה העשרים טופלו החולים ...

... הלוקים בדיכאון מגורי מופיעים אצל כמעט 20% גם תסמיני דיכאון פסיכוטי. דיכאון פסיכוטי עשוי להיראות כמו דיכאון שאינו פסיכוטי, הפרעה סכיזואפקטיבית, סכיזופרניה או הפרעות פסיכוטיות אחרות. הלוקים בהפרעה דו - קוטבית חווים לעתים דיכאון פסיכוטי במהלך מצבים דיכאוניים. דיכאון פסיכוטי בדרך כלל מופיע באפיזודות חולפות בעלות זמן ... עליהם. אמונות שווא נפוצות נוספות כוללות אנשים שחוששים שיש בעיות חמורות במצבם הבריאותי, למרות שלמעשה אין זה כך. בשונה מהפרעות פסיכוטיות אחרות, אמונות השווא בדיכאון הפסיכוטי אינן כה בולטות לעין, אך בהחלט קיימות ואף נוטות להיות נפוצות יותר מהזיות. ... הראשונים נוטים יותר להראות לקויות קוגניטיביות (לדוגמה בעיות זיכרון). מהלך המחלה: התבוננות במהלך המחלה בדיכאון הפסיכוטי יכול להועיל בהבחנה מהפרעות אחרות. רוב החולים בדיכאון פסיכוטי מדווחים על אפיזודה ראשונית בין הגילאים 20-40. במהלך חיים שלמים, נראה שאפיזודות מופיעות בין ... מוגבל. בעוד שדיכאון פסיכוטי יכול להיות כרוני (להימשך יותר משנתיים), רוב האפיזודות נמשכות פחות מ - 24 חודשים. בשונה מהפרעות פסיכוטיות כמו סכיזופרניה והפרעה סכיזואפקטיבית, החולים בדיכאון פסיכוטי מתפקדים היטב באופן כללי בין אפיזודות, הן חברתית והן מקצועית. אבחון: על - פי ה ... למצוקה או פגיעה תפקודית ואינם נגרמים מאבל, מצב רפואי או שימוש בחומרים (סמים או תרופות). כמו כן, כדי לאבחן הפרעה זו יש לוודא כי תסמינים מאנים אינם קיימים במקביל. האבחנה תינתן על ידי איש מקצוע בלבד. הבחנה בין אבחנות (אבחנה מבדלת): דיכאון פסיכוטי עשוי להיראות כמו דיכאון שאינו פסיכוטי, הפרעה סכיזואפקטיבית, סכיזופרניה או הפרעות פסיכוטיות אחרות. הפרעות אלה מובחנות מדיכאון פסיכוטי בכך שהן כוללות תסמינים פסיכוטים המתרחשים מחוץ לאפיזודה הדיכאונית. בחולים סכיזואפקטיביים, למשל, הזיות ואמונות שווא ... של מעוף מחשבות, חשיבה רפויה, סלט מילים (אמירות חסרות משמעות), אקולילה (חזרה על דבריהם של אחרים) ואלמנטים נוספים של הפרעות בחשיבה שמאפיינים חולי סכיזופרניה. בדומה לכך, נראה שנוכחותן של אמונות שווא יוצאות דופן (למשל, חייזרים טמנו מקלט בראשי) הן נפוצות פחות בדיכאון הפסיכוטי מאשר בסכיזופרניה. יחד עם זאת, שלילתן של חשיבות ההפרעה ואמונות השווא שלעיל לא מספיקה כדי לשלול בוודאות את האבחנה של דיכאון פסיכוטי. הפרעות דו - קוטביות יכולות לעתים להתרחש יחד עם דיכאון פסיכוטי. ההערכה היא שכ - 42% מהחולים עם דיכאון פסיכוטי ... סוג כלשהו של אפיזודה מאנית בהמשך. לכן חשוב לבדוק היסטוריה של תסמינים מאנים בכל חולה מתבגר הסובל מדיכאון פסיכוטי. הפרעות פסיכוטיות נוספות העשויות להיראות כמו דיכאון פסיכוטי כוללות הפרעות של אמונות שווא, הפרעות פסיכוטיות הנובעות משימוש בחומרים אסורים והפרעה פסיכוטית קצרת מועד. הדרך העיקרית להבחין בין דיכאון פסיכוטי לבין ההפרעות השונות שלעיל טמון יותר בבחינה של מהלך המחלה מאשר בזיהוי תסמינים ספציפים של החולים בה. פתופיזיולוגיה: ישנם מספר סממנים ... לעתים ציר הורמוני הלחץ, מופעל יתר על המידה באופן כרוני במצב הדיכאון הפסיכוטי. אבנורמליות נוספות הנוכחות בדיכאון הפסיכוטי הן הפרעות שינה ושינויים באזורים נוספים הקשורים לתפקוד מוחי. טיפול: היסטוריה של טיפולים: עד שנות השלושים של המאה העשרים טופלו החולים ...