תאולוגיה / פילוסופיה - עקדת יצחק - חלק 4 תאולוגיה / פילוסופיה - עקדת יצחק - חלק 3. האם קיים מושג הנקרא אלוהים? האם קיים אלוהים? בשני הפרקים הראשונים סקרתי את הדיון ההסטורי אודות השאלה עתיקת יומין זו שגילה כמעט כגיל האדם. גם אדם הראשון התחבט בשאלה הזאת, והתורה מתעדת את הדיון האינטלקטואלי הראשון שהתנהל אודות קיום אלוהים, מזווית ראייתם המעניינת של שני האנשים שעמדו ראשונים על האדמה ונתקלו ... לא יכול להיות אל ולא עליון. התורה וביוזמתה ירדה אל פרטי הדיון המרתק הזה וחשפה אותנו אליו. בחיבור מידע עמדתי בניחותא על הדיון הזה שתועד בפרוטרוט בפרק השני של בראשית. מידע: http:/ / tora.us.fm/tnk1/sofrim/shabot/myda.html אדם וחוה הכירו לכאורה את ... אל הבלתי מאויים... או אז הגיעו אל מסקנתם מתוך השאלה הנדרשת: הכיצד יתכן איום על אלוהים! אגב, התורה וכאמור מתעדת את פרטי הדיון ולצידו היא גם מפנה את תשומת ליבנו ל - כישלי הדיון, היינו למונחים הבלתי תקניים שנשעשה בהם שימוש במהלך הדיון ואשר בגינם נכשל הדיון והכשיל... היא מתעדת איפוא גם את המונחים האלה למען הדורות... למענינו, שנעמוד על המיכשול העצמי האומלל הזה שלא נפול בו שוב... וגם על זאת עמדתי בניחותא ב - מידע. אבל הדורות לא התעכבו על פרטי הדיון, או שקראו אותו חלקית, או שלא שמו לב ... המקורי והמשיכו לשאול: האם קיים מושג הנקרא אלוהים? האם המושג אל עליון תקני הוא? האם קיים אלוהים? מוסכמת היא שפוקדת את דורינו הסתרת הפנים... אין בדורינו הכרת אלוהים, היינו אין מי שהכיר את אלוהים, אין לנו לא נביא ולא ... קיום אל בקרבינו, כי הרי עצם המונח אל עליון נוגד במהותו את עצם הגיונינו כפי שעצם הגדרת האין סוף נוגדת את טהרת ההיגיון הצרוף. אמור מעתה: אחד אומר בפה מלא אין ולא יתכן אלוהים בקרבי, והשני אומר את זאת ... עוד - מהתלים בעצמינו... אנו מדברים פה אחד כנגד שום דבר, מול שום ישות, כי הרי כל ישות בנמצא נוגדת היא את עצם הגיונינו - המנחה העליון והיחיד בנמצא... הקדשתי את הפרק הזה לסברה האומרת כולנו פה אחד מדברים ... מלא וכנה לא יתכן קיום לאל, כי ההיגיון המנחה שלנו מנחה אותנו לסברה הזאת. בסוף הפרק הקודם שאלתי איך מתמודדת הדת היהודית עם הסברה האחרת - והבטחתי לעמוד בפרק הזה על זאת. הסיפור להלן יסכם את התמודדות הדת היהודית עם הסברה האחרת לכאורה, היינו וכאילו קיימת סברה נוספת... אני חי בפנמה. לפני כחמש שנים הגיע לפנמה רב ... השעה ארצה. זה היה רקע לסיפור שלי... ועכשיו ניכנס ביחד אל גוף הסיפור. באוקטובר השנה גמרתי אומר לכתוב את עקדת יצחק... התחלתי בפרק הראשון בסקירתי לדיון ההסטורי אודות קיום אלוהים המתנהל על אש קטנה וצורמת מזה אלפי השנים... בו ... שלחתי לו איפוא את המייל הבא, אני מביאו כלשונו כי אני רואה בו מוצג המייצג נאמנה את סיפורה של היהדות עם אלוהים, לא פחות ולא יותר. זהו נוסח מכתבי אל הרב ינון: כבוד הרב ינון שלום וברכה ומועדים לשמחה ... את זאת: לאחר שלב הנעשה ונשמע, מגיע גם השלב של נבין ונחקור וננתח... אתה הצלחת להחיות באנשי פנמה את דתם הרדומה, אם תרצה - הצלחת להעיר אותם משנתם ולהגיד להם בצלילות: לא רק יש לכם דת מהודרת ויפה, יש לכם גם דת הגיונית הנשענת על בסיס מוצק, על היגיון מוצק. כך אני רואה אותך הרב ינון, ומתוך זווית הראיה הזו אני ... שיעיינו ויתמודדו עם תוכן המאמר ועם תגובתך. המאמר שאני מזמינך אליו מדבר על קיום אלוקים כפי שנתפס בעולם החילוני והדתי. זהו מאמר ראשון בסדרה. להלן הקישור: http:/ / tora.us.fm/tnk1/messages/sofrim_shabot_index_62.html בברכת מועדים לשמחה, לך ולכל משפחתך היפה אלברט שבות - ... אישית להביא את תגובתך לעיונם של כל מי אתה חסר להם בפנמה סוף המכתב שום התייחסות, שום תשובה. זו הדת היהודית לדורי דורותיה, וכך היא התייחסה לסוגיה, ברמה הזו: בת יענה שטומנת את ראשה בחול, בתואנה שלא משרבבים דברי ... בלתי יציב בעליל. בפרק הבא ניגש אל הסוגיה הנדרשת: ומה אומרת התורה בנידון, יש אלוהים? תאולוגיה / פילוסופיה - עקדת יצחק - חלק 5.

התפתחות אישית - רוחניות ודת זה לא אותו דבר כבר הרבה זמן שאני שואל את עצמי: למה אנשים נרתעים מהמילה רוחניות? מה יש ברוחניות ... מפניה ואף לדחות אותה? אני מאמין שאחד מהגורמים המרתיעים את האנשים הוא הקשר השגוי שהם נוטים לעשות בין רוחניות לדת. דת, מאז ומתמיד, הייתה גורם מאוד מרתיע ומפחיד וזאת בעיקר בגלל שיש לה היסטוריה של כפייה. אני לא מתיימר במאמר זה להסביר למה אנשים נרתעים מלהתקרב לדת, זהו ממש לא ענייני. אני רק מנסה להעביר את המסר שרוחניות ודת הם שני דברים נפרדים ואני עושה זאת מפני שאני מאמין שחלק בלתי נפרד מתוך התפתחות אישית כרוך בהתפתחות רוחנית. ... להימצא) במסע של התפתחות אישית. אני מאמין שאדם יכול להיות מאוד מחובר לעולמו הרוחני ועם זאת להיות חילוני לגמרי בדתו. כדי להיות רוחני אתה לא חייב להאמין בדת מסוימת. למעשה, ניתן לומר שההבדל בין הרוחני לדתי הוא שהדתי מאמין בדתו והרוחני פשוט מאמין. זוהי פרשנות מעט רדודה, אך מעניינת מפני שהיא מאפשרת להבחין בין שני הביטויים ובאופי שכל אחד מהם נושא איתו. דת יכולה להיות דבר נפלא, אך בפועל היא אחראית למרבית המלחמות שהיו בעולם לאורך ההיסטוריה. יש שני דברים שגורמים לדת להיות בעלת אופי מסוכן: האחד הוא העובדה שהיא לרוב גורמת לזה המאמין בה להאמין שהיא ורק היא הדת היחידה, העליונה והנכונה. והשני הוא העובדה שרבים לוקחים את הדת למקום של כפייה במקום למקום של בחירה ובתהליך זה מעבים אותה עם הנחות, חוקים ותיאוריות שמקורם אינו ביסודה. אין ...

אלימות במגזר הדתי / חרדי במאמר זה באנו לבאר את הגורמים היכולים להביא לידי אלימות אצל אנשי הדת היהודית. אלימות - במובן הפיסי או המילולי. אלימות של יחיד או חברה יש לה גורמים רבים, מצוקה נפשית או ... כיצד בתי הדין וההלכה במשפט העברי קבעו את האיזון בין זכויות ורצונות היחיד מול טובת הסדר הציבורי, וכן כיצד מתמודדת ההלכה בין רצון היחיד לחופש דת ואמונה לבין האמונה שהעם היהודי משמש כתכלית ויעוד להגשמת רצון האלהים. כל קיבוץ אנשים החי בצוותא, רצונו הבסיסי לחיות ... כל הגדול מחבירו בולע את חבירו (עבודה זרה, ד, עא). לגבי שני עקרונות אלה נבאר כיצד הם מיושמים בקהילה הדתית חרדית היום: דה - יורה (ההלכה) ודה - פקטו (חוקי מדינת ישראל) במדינת ישראל, תחת שלטון חילוני. אנו לא ... תגרום לתוהו ובהו, נקמות בין משפחות שיגרמו לאובדן חיים רבים. יש לציין שדין גואל הדם אינו נוהג היום ואף דתי / חרדי אינו חושב שכך צריך ונכון לנהוג, אך הבאנו דין זה שיש לו השפעה עקיפה לזילות חיי אדם ... הכהונה לדורות: והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית [בעל את המדינית] לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו וידקר את שניהם את ... ובמשנה הרחיבו היתר זה לשני מקרים נוספים: הגונב את הקסוה [כלי בית המקדש], והמקלל בקוסם [המגדף את אלהים בשם עבודת כוכבים], והבועל ארמית [גויה] - קנאין פוגעין בו (סנהדרין ו, ט). וכך כתב הטור, אבן העזר, סימן טז: ואם ... זה נוהג עקרונית אף בזמן הזה כפי שפסק הרמא בשולחן ערוך, חושן משפט, סימן תכה, סעיף ד: הבא על העובדת כוכבים בפרהסיא לעיני עשרה ישראלים, קנאין פוגעים בו ומותרין להרגו. מערכת המשפט העברית מוסרת את הענישה לידי היחיד הקנאי ... לקללו לגדפו ולהוציא דיבתו רעה. דין זה הוא שורש הרע בהלכה לכל מי שקיבל על עצמו את ערכי חופש הדת והמצפון. כל זמן שהלכה זו לא תבוער בפה ברור מצד אנשי הדת הרי שלא יוכלו להגן על עצמם במקרה רצח ולומר: ידינו לא שפכו את הדם הזה. הרוצה לבחון בהרחבה את ... לא רק במקרים של בין אדם לחבירו אלא אף במקרים של בין אדם למקום בניגוד לערך הדמוקרטי של חופש דת ומצפון. כך מבואר בתלמוד: אר אלעזר בן יעקב: שמעתי, שבתי הדין מכין ועונשין שלא מן התורה, ולא לעבור על ... האיש הישר בעיניו יעשה וימצא שהאלים והחזק ידו תהיה על העליונה. מורא וכבוד מפני שלטון החוק הציבור החרדי / דתי אין לו בזמנים אלה מלכות שיכולה להטיל מורא על חבריו, אין לו רשות אוכפת שיכולה להכניס לכלא את העבריינים ... מחבירו בולע את חבירו. אך היות וחוקי המדינה מקורם בחוקי הגויים והשלטון הישראלי הוא חילוני, הרבנים והמנהיגים של הציבור הדתי / חרדי מורים שאין לקבל את החוק הישראלי. נביא כמה התבטאויות של רבנים: במאי 2000 כתב הרב חיים שאול ... מעולם הנצח את כל מי שיצליח עוד לתפוס ברשתו המשוקצת, וכמו שמצא את היטלר ימש מתאים להיות לו לכלי להשמדת הגופות, כך מצא את העלוב החולה כלי נאות לנסיון השמדת הנשמות, והרי גדול המחטיאו יותר מן ההורגו, שמאבדו משני העולמות!. לסיכום: הדבר ברור שהציבור הדתי והחרדי לומד במוסדות החינוך שלהם את פסקי ההלכה האמורים לעיל, תלמידיהם קוראים את פיסקי ההלכה של רבותיהם המתירים לעבור ... מצד החרדים על נוסעי רכב בשבת. לאור דברינו אלו כל זמן שמשרד החינוך יפקיר את החינוך הערכי ביד אנשי הדת (דתיים וחרדים) ולא יכפה עליהם את ערכי הדמוקרטיה והשוויון, לא ילמדם להפנים את שלטון החוק הישראלי, יצמחו במדינתנו שני ציבורים: ...

תאולוגיה - חקר הדת - מבוא תאולוגיה (מיוונית: theos אלוהים, logos עיון) היא חקר הדת, יחסי האדם והאלוהים באופן שיטתי על פי אמות מידה שהוחלט עליהן באסכולה מוגדרת, רציונליות, או שאינם רציונליות. הגם שתחילתה של התאולוגיה והנחלתה בעת העתיקה במוסדות דתיים, כגון מנזרים, בימי הביניים הונהג לימודה באוניברסיטאות באירופה. היסטוריה של המושג המושג תאולוגיה שימש בספרות היוונית הקלאסית, כשמשמעו דיון ... דיון כזה: מיתי (המתייחס למיתוסים של האלים היווניים), רציונלי (ניתוח פילוסופי של האלים והקוסמולוגיה) ואזרחי (המתייחס לטקסים ולחובות של הדת הציבורית). המושג אומץ על ידי מחברים נוצריים. הוא מופיע שוב בכמה כתבי יד של הברית החדשה, בכותרת של ספר ... או סיפור של דרכי האל) יכלה פשוט להתייחס לתנך. 5.במקורות לטיניים סכולסטיים, המושג התייחס למחקר הרציונלי של הדוקטרינות של הדת הנוצרית, או (ליתר דיוק) הדיספלינה האקדמית שחקרה את התובנות והמשמעויות של השפה והטענות של התנך ושל המסורת התאולוגית (המסורת ... והכנסייתים), ואם כי המושג תאולוגיה יכול להתייחס לכל דיון ביחס לאל או לאלים, או בעצם דיון על כל נושא דתי, הוא בדרך כלל משמש לציון המחקר האקדמי (באוניברסיטאות, סמינרים דתיים, או במקומות אחרים) של הדוקטרינות של דת כלשהי, או של היחסים והניגודים בין דתות שונות, אם כי תחום אחרון זה בדרך כלל קרוי מחקר השוואתי של הדתות. תאולוגיה ודתות שאינן נצרות בחוגים תאולוגיים אקדמאיים, יש דיון מסוים סביב השאלה, האם תאולוגיה היא פעילות שמיוחדת לדת הנוצרית, או שגם דתות אחרות עוסקות בה. יש שאומרים כי המושג מתאים דווקא לדתות שמאורגנות סביב מערכת אמונות מורכבת - דת שמיוסדת על דוקטרינות מסוימות, שמזמינות חקירה ובדיקה, בייחוד אמונות או דוקטרינות שקשורות לאלוהים (תאוס), ולפיכך הוא מתאים פחות להקשרים דתיים שמאורגנים או מובנים בצורות אחרות. כך, לדוגמה, יש קורסים אקדמאיים על בודהיזם, שעוסקים בחקירה רציונלית של ההבנה הבודהיסטית של ... וכי אנלוגיה איסלאמית מתאימה יותר לדיון התאולוגי הנוצרי היא החקירה והפיתוח של החוק האיסלאמי - השריעה. תאולוגיה והפילוסופיה של הדת התאולוגיה בדרך כלל מניחה את האמיתות של לפחות חלק מהאמונות בדתיות, ולפיכך היא שונה מהפילוסופיה של הדת, שאינה מניחה את אמיתותם של אמונות דתיות כלשהן. בעקבות כתביו של התאולוג האמריקאי האנס פריי, נוכל לתאר את היחס בין התאולוגיה לפילוסופיה של הדת באופן הבא. בקצה אחד של הקשת נמצא דיונים על תופעות וטענות דתיות, כאשר הדיון הוא כולו במושגים של דיספלינה חילונית כלשהי (כגון פסיכולוגיה או אנתרופולוגיה חברתית), ללא התייחסות לדעותיהם של מאמיני אותה הדת לגבי התופעות והטענות האלה (לבד מאשר הדעות הן סימפטומים של שהחוקר מנסה להסביר). בקצה השני של הקשת ישנם דיונים של התופעות והטענות האלה, שמשתמשים אך ורק במושגים של המאמינים הדתיים עצמם, כשהם חוקרים את המבנה הפנימי של ראיית עולם דתית כלשהי. בין שני הקיצוניות האלה ישנו גיוון גדול של מחקר תאולוגי, שמחפשים התאמה בין שני סוגי התאור האלה - ... הגישות התאולוגיות השמרניות כמו גם לגבי הגישה הליברלית. (לדוגמה, תאולוג שמרן עשוי להקביל בין טענות שנמצאות בכתבי הקודש של הדת לגבי אירועים היסטוריים, לבין תיאור של העבר כפי שהוא עולה מהמחקר ההיסטורי, כשהוא טוען שיש התאמה בין שני התיאורים ואולי שיש אף קשר חזק יותר. תאולוג ליברל עשוי להיות מעוניין יותר בחקר ההתאמה בין הטענות האתיות של הדת לבין הרעיונות של פילוסופיה חילונית כלשהי, כגון האקזיסטנציאליזם). אך יש הבדלים בין סוגי הדיונים האלה, כאשר יש שמעניקים את העדיפות לדיון החילוני או לתיאור הדתי הפנימי: איזה דיון הוא שקובע את סדר היום, איזה הוא שמחליט בסופו של דבר, וכן הלאה. במושג תאולוגיה ניתן להשתמש על מנת לציין כל אחד מהדיונים האלה, וכן את הקיצון שמגביל עצמו לתיאור דתי עצמי, המושג פילוסופיה של הדת מתאים לקיצוניות השנייה, ולדיונים רבים שנמצאים באמצע, אך מסתבר כי הוא יוגבל להתאמות שמעניקות עדיפות לדיון החילוני. במידה שבה התאולוגיה סומכת על המושגים של מאמיני הדת עצמה, מסתבר כי היא תחקר בידי אלה שיש להם מחויבות כלשהי למושגים הללו: כלומר, או בידי מאמינים של הדת, או בידי אוהדים של הדת הזו. אמנם, אין צורך להיות מאמין כדי להיות תאולוג: יש שלומדים תאולוגיה פשוט כדי להבין טוב יותר את מבנה הדת ואת המשמעויות שלה, או כסוג של ניסוי חשיבה - אם כי ככל שמתרחקים מהקצה של הפילוסופה של הדת לכיוון התאולוגיה, המאמינים נעשים יותר ויותר שכיחים. תאולוגיה וטרנספורמציה בנצרות המזרחית, יש דגש גדול יותר על תפילה מאשר על ... ולפיכך כתאולוגיה הנכונה. אבות כנסייה מוקדמים רבים תיארו את התאולוג כאדם המתפלל באמת. באופן דומה, נוצרים אחרים, וכן מאמינים בדתות אחרות, מאמינים כי לימוד על האל ללא כל יחס או רצון ליחס עם האל הוא דבר כמעט חסר משמעות, ... לאל כניסוי היסטורי, אנתרופולוגי, או סוציולוגי, ויחד עם זאת לא לרצות להיות קשור באופן אישי לאל כפי שהוא מוצג בדת. אך באופן כללי יותר, תאולוגים רבים מסכימים כי מכיוון שהנושאים שהתאולוגיה עוסקת בהם קשורים לאמונות ולהתחייבויות העמוקות ביותר של ...

התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 1 אבשלום אליצור מבשרי אחזה אלוה התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית מהדורה שלישית, אוגוסט 2009 חוויית ההתגלות הדתית כוללת מגוון נרחב של תופעות, החל מחזרה בתשובה ממוסדת עקב מהפך פנימי הדרגתי, דרך הצטרפות לכת אזוטרית בהשפעת שיטות שיכנוע רבות - עוצמה, וכלה בהזיות ורעיונות - שוא מוזרים בעליל. בשל האינטנסיביות שלה היא מאפשרת הצצה אל המנגנונים הנפשיים העומדים ביסוד האמונה הדתית ככלל. חוויה קודמת של אובדן, בדרך - כלל של הורה או בן משפחה, חוזרת ומופיעה בתדירות מפתיעה הן בחיי נביאי הדתות מימי קדם והן בחיי מקבלי - אמונה בימינו. נראה שאבל בלתי - פתור, עקב יחסי - אובייקט לא - תקינים עם הנפטר, הוא המוביל במקרים אלה מהאובדן אל ההתגלות או האמונה הדתית. לא ייפלא, על כן, כי ברבות מההתגלויות דמות האל היא זועפת ולעתים מופיע גם השטן, לצדו או אפילו במקומו. גורם אחר של החוויה הדתית הוא מהלומות נרקיסיסטיות שלא עובדו היטב והצורך לשקם את העצמי הפגוע. החוויה הדתית, לצד יניקתה ממצבים של סבל קיצוני ואפילו פתולוגיה נפשית, נוסכת כוח מרפא, אומץ וכוחות יצירה מחודשים הן בבעל החוויה עצמו והן בנוהים אחריו. כפל - פנים זה מציב שאלות ערכיות בפני הטיפול באדם החווה שינוי דתי, כמו גם בפני כל דיאלוג עם אמונה דתית. המאמר סוקר ומשלב מחקרים קליניים, אמפיריים ועיוניים רבים בנושאים אלה מהארץ ומהעולם. לסיום מועלות כמה השערות על היבטיה המהפכניים והחתרניים של היהדות. תוכן מבוא א. עת לבכות ועת לשחוק, עת ספוד ועת רקוד (קוהלת ג 4) : האבל, סיבוכיו ותרומתו לתרבות ב. אלהים ראיתי עלים מן הארץ (שמואל - א כח 13) : חוויית האובדן בחיי מבשרים ומנהיגי דתות ג. אם תראה אתי לקח מאתך יהי לך כן (מלב ב 10) : אבות ונביאי המונותיאיזם העברי ד. כי ... (איוב ל 21) : חוויות ההתגלות השטניות ו. ובפשעיכם שלחה אמכם (ישעיהו נ 1) : צמצום האם והאשה בהיסטוריה הדתית ז. אני הלך אליו והוא לא ישוב אלי (שמואל - ב יב 23) : האבל על מות צאצא ח. זה אלי ואנוהו (שמות טו 2) : העצמי הינקותי ואידיאל הסגידה הדתית ט. בשלי הסער הגדול הזה עליכם (יונה א 12) : מקבל - האמונה, החברה החילונית והמטפל י. כי - שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל (בראשית לב 29) : ההיבט הרדיקאלי ביהדות נוסח ראשון של מאמר זה פורסם לראשונה בשיחות: כתב - עת ישראלי לפסיכותרפיה. יד 122 - 134, טו 133 - 143. תודתי לנועם אורדן, פרופ גייקוב ארלוו זל, דר עפרה אשל, פרופ יורם בילו, פרופ אליעזר ויצטום, דר יעקב מרגולין, פרופ ... קוץ, חיה שטיינפלד ושלושה מבקרים מטעם שיחות על הערותיהם. מבוא הסכמה מוזרה שוררת בין זיגמונד פרויד, ממתנגדיה החריפים של הדת, לבין הגרא, הוא הגאון ר אליהו מווילנה (1797 - 1720), בנוגע להתמודדותו של האדם המאמין עם תביעות החיים. הגרא, ... 37). פרויד, מן הסתם, היה מצביע על דיכוי זה של רגשות הרחמים, אפילו כלפי בני משפחה, כדוגמה לאדישות שיוצרת הדת כלפי הסבל, עד כדי אכזריות. זו, כידוע, הייתה טענתו בעתידה של אשליה: עצם הידיעה כי עליך לסמוך על כוחך ... מצטרף שותף שלישי, בלתי - סביר אף יותר: ישעיהו ליבוביץ (1903 - 1994), מדען, פילוסוף ומגדולי הוגי - הדעות ביהדות המודרנית. כמו הגרא, לא הכיר ליבוביץ במוסר כגורם אוטונומי אלא רק במצוות הדת, אפילו כשהן מתנגשות עם המוסר. הוא פיתח גרסה קיצונית של האמונה היהודית, אותה יכול אני לתמצת כך: לית דין ... גם אז יש להאמין ולקיים מצוות כאקט של בחירה. קיים יסוד חשוב בהשקפת עולמו של ליבוביץ נראה קונטינגנטי לאמונתו הדתית אך למעשה הוא הכרחי לה: פסילה גורפת של הפסיכואנליזה. רק דחיית הלא - מודע ושאר המושגים הפרוידיאניים כאוסף הבלים ... נפש לא - מודעים אכן קיימים, העובדה שתיתכן אמונה שלמה גם בהיעדר ראיות לה, כמוה כהזמנה להסבר הפסיכואנליטי להבנת הדת. ושמא, אין הניגוד בין השלושה כה גדול? אולי, בתגובת הגרא לאחוז הדיבוק, היה פרויד רואה דווקא רמיזה רציונליסטית מצד ... ליבוביץ מכל שריד להאנשת האל תואמת את אידיאל האמונה של משה אותו העריץ פרויד? כי ככל שהיה פרויד עוין לדת, תמיד היה אמביוולנטי כלפי היהדות: בעוד שבאשליה התייחס אל הדת כאל תופעה נסגנית, הנה במשה האיש ואמונת הייחוד ראה ביהדות דת המחזקת את התבונה. האיסור לעשות פסל, לדבריו, פיתח ביהודים את יכולת ההפשטה ואת אי - התלות ברשמי החושים, ומכאן הישגיהם האינטלקטואליים הכבירים. האמונה הדתית השגורה, אם כן, היא תופעה המבקשת הסבר. אבל הורתה ולידתה של אמונה זו היא באותם מקרים מפליאים, המופיעים עד היום, בהן משתלטת האמונה על נפש האדם כמו יש מאין, ... גדולה, וכלה בתמורה האינטלקטואלית ההדרגתית יותר שבעקבותיה מתמלא אדם אמונה חזקה במציאותו של משהו שלמעלה ממנו., היבט זה של הדת מציב אתגר קשה יותר בפני הפסיכולוגיה. מצד אחד קשה להכחיש את הדמיון בין חוויות ההתגלות לבין החוויות המאפיינות את ... בעיקר צעירים בעלי אינטליגנציה גבוהה, רגישות ואומץ להיות במיעוט. זאת ועוד: גם אם יש דמיון בין קבלת מגבלותיה של הדת לבין צמצום - החירות האופייני למחלת - הנפש, הנה מדבר האדם הדתי דווקא על חוויית שחרור, שאותה, באופן פרדוקסאלי, קנה עי ההתמסרות לציוויי הדת: עבדי הזמן עבדי עבדים הם עבד אדוני הוא לבד חופשי. על כן בבקש כל אנוש חלקו חלקי אדוני אמרה ... העולם. ואם לאמירה של חולה - נפש על הסובב אותו ראוי להקשיב בכבוד, קל - וחומר לגבי אמירתה של דת, גם אם איננו נמנים על מאמיניה ואפילו מתנגדים לה. במובן זה זכה יהודה לממשיכים רבים בתחום ההשקה בין הפסיכותרפיה והדת, שבו מתבלטים בשנים האחרונות חוקרים ישראליים במספר רב של עבודות קליניות, אמפיריות ועיוניות, אותן אסקור להלן. ברוח זו תידון גם החוויה הדתית: יצירה מיוחדת של נפש האדם, שצריך גם להעבירה תחת שבט הניתוח הפסיכולוגי וגם להעניק לה את מירב האמפאתיה והכבוד. התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 2.

... איך ליהנות יותר? מה הדבר הנכון לעשות במצב X? האם אלוהים קיים? אם כן מה הוא רוצה מאיתנו? איזו דת היא הנכונה? למה אנשים מתווכחים אלפי שנים על נושאים שונים ועדיין לא מוצאים תשובה או הסכמה? יש עוד המון ... עונה עליהן אלא רק מחליף אותן. למשל: מי יצר את העולם? אלוהים. ומי יצר אותו ולמה אם אתה אדם דתי מאמין שמפחד על האמונה שלו לא כדאי לך לקרוא את זה. אבל מצד שני מי שמאמין באמת לא מפחד ... היא תגיד כן או לא? יכול להיות שעם כל לא שהיא נתנה לי היא רק תהיה איתנה יותר ויותר בעמדתה כי לשנות את הדעה פתאום יגרום לה להיראות מוזרה. או יכול להיות שעם כל לא שהיא נתנה לי היא ... לא אחיד. עובדה שלפני יותר מאלף שנה גרינלנד הייתה ירוקה עם עצים כך שוויקינגים התיישבו בה ואז הטמפ החלו לרדת והיא נשארה קפואה עד היום. למה היא לא הפשירה תומך: אבל עליה כזו בטמפ לא נמדדה מאז ומעולם. זה ... המניה עלתה כל כך הרבה זמן כנראה שעוד מעט ייגמר המזל. כמה מניה יכולה לעלות? הרי מתישהו היא צריכה לרדת. כנראה שכל המשקיעים יגידו הרווחתי מספיק זמן למכור ואז היא 3.אין קשר לעבר. כל יום הוא יום חדש ויש ... לזה. האם הם לא ביחד בגלל הדוד או בגלל התסריטאי של הטלנובלה? אולי יש גם תסריטאי לעולם שלנו? אנשי דת מאמינים שיש אלוהים שברא את העולם אבל הוא יכל גם שלא. אז האם הוא באמת הסיבה לבריאת העולם? מה ... השואה כדי שיבינו את הרמז שהם לא באמת עם נבחר ושהתורה היא שטות. או אולי זה הפוך כמו שהיהודים הדתיים מאמינים בימינו. אולי לא אכפאת לאלוהים אם אתה יהודי נוצרי או מוסלמי. הוא פשוט בכוונה פיצל את האמונה בו ל3 דתות שונות כדי ליצור תחרות בינהן ובכך לגייס לו עוד מאמינים. לך תדע. פרדוקסים במתמטיקה ולוגיקה אתה בטח חושב לעצמך ... שחכת שספרת אותה כבר פעמיים. תוכיח לי שאני טועה. אפילו על זיכרון אולי אי אפשר לסמוך. יכול להיות שהרגע נולדת ונוצר כל היקום וכל מה שקרה לפני זה זיכרון מהות ההגדרות אם הגעת עד פה ולא התחרפנת או השתגעת ...

זיגמונד פרויד / משה האיש והדת המונותיאיסיטית - חלק 3 זיגמונד פרויד / משה האיש והדת המונותיאיסיטית - חלק 2. תודעת אשמה הלכה והתפשטה בעם היהודי, עד שאחד מבני העם, פאולוס, שהיה שליחו של ישוע, למרות שלא הכיר אותו כלל, מצא בגזר דין מוות של תועמלן דתי קודם, ישוע, דרך לנתק את הדת החדשה, הנצרות, מהדת היהודית. החטא הקדמון, פשע נגד האל, כופר. פנטזיה חדשה של גאולה, שבן אלוהים חף מפשע קיבל על עצמו את ... הרי זו חזרה של מציאות שנשתכחה. הגיבור המתמרד נגד האב. לכאורה היה רצון לפייס את האל האב, הנצרות הייתה לדת הבן. היהדות הייתה דת האב. ברמה מסוימת הדת החדשה הייתה נסיגה תרבותית. שוב לא הייתה מונותאיסטית מוחלטת. היא קלטה סמלים מעמי הסביבה, כוננה מחדש את אלוהות האם ... לכך. מתחת לטיח הם עדין עובדי אלים רבים. למעשה הם שונאים את הנוצרים אלה שעשו הסטה לכיוון היהודים, מכיוון שהדת החדשה שלהם מוצאה ביהדות. האיסלם, אומר פרויד, נוסד כחיקוי לדת היהודית, ונראה כחזרה מקוצרת שלה. דומה שמטרתו של הנביא הייתה לאמץ את הדת היהודית בשלמותה. הערבים שבו וזכו באב קדמון. עד מהרה נעצרה התפתחותה של הדת החדשה. כדי להבהיר את האפשרות של התיאוריה על משה המצרי, עובר פרויד להסביר את התפתחות הפסיכולוגיה של הפרט ולהרחיב ... מה שנשכח איננו נכחד. עקבות הזיכרון שלו נוכחות. המודחק מנסה לעלות לתודעה. כאן מביא פרויד בקיצור את העובדות על הולדת הזיכרון, ההדחקה, האוניברסאליות של הסמלים בשפה. כיצד יודע ילד את מה שלא לימדו אותו. המדובר בידיעה מקורית שהמבוגר שכח ... קו האופי הזה. הוא נתן להם את חוש הכבוד המיוחד. את ההתקדשות. הוא נטע את הכבוד העצמי הלאומי בתוך הדת. איזה כוח צריך האיש הגדול? ברור שלא כוח פיזי. גם כישרון מובחן אחד איננו עושה אדם לגדול. דה ווינצי ... פלא שדמותו של איש גדול צמחה לממדי אלוהות. גם לאב היה אב קדמון משלו, למשה היה איחנאתון. אדם שייסד דת חדשה מוכרת. זרע המונותיאיזם נזרע. אך היהודים נטו להתנער מהדת המכבידה. הנביאים שקמו חזרו ורעננו את המסורת. חידשו את תביעותיו של משה. שתי רפורמות התרחשו בעם. האחת לפני גלות ... קיבל דימוי של אל חזק. האיסור לעשות תמונה של האל הכריחה את העם לעבוד אל בלתי נראה. עובדה שמנעה הולדת טקסים אליליים. מהפכת המעבר מהסדר המטריארכאלי לסדר הפטריארכאלי סימן מעבר לא רק מהאם לאב אלא גם עליית הרוחניות על ... לא מוזכרים רגשות שליליים אל האל. מונצחים רק הרגשות החיוביים מן הרגע הראשון. את שנאת האב והרצון להרגו הדחיקו. הדת, שראשיתה איסור על עשיית תמונת האל, מתפתחת עם השנים לדת של ויתור על הדחף. אין היא תובעת התנזרות מינית, אלא מסתפקת בהצרה ניכרת של החירות המינית, אך את אלוהים ... רע. פרויד מסביר כמובן את התפתחות הדחף בתינוק בבהירות רבה. הרוח האלוהית, היא אידיאל ובו בזמן לחץ להידמות אליה. הדתיים חשים מה נעלה ונאצל. חיי הרגש שלהם מכוונים בהתאם למרחק שלהם מהאידיאל. כשהם קרובים הם חשים סיפוק. כשמתרחקים הם ... מכל אשמה אחרי שאחד מאתנו הקריב את עצמו כדי לכפר על עווננו. תהליך שאפשר לעקוב אחריו ולהבין ממנו את הולדת הדתות. פרויד ראה לראשונה את פסל משה של מיכלאנגלו בספטמבר 1901. כבר אז הפסל משך את התעניינותו והוא חזר אליו ...

התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 11 התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 10. י. כי - שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל (בראשית לב 29) : ההיבט הרדיקאלי ביהדות לסיום ראוי לומר דבר על כמה היבטים בונים של החוויה הדתית, בעיקר ביהדות. ברצוני לטעון כי כל דת עתיקה, ששרדה תהפוכות היסטוריות, כמוה כגוף חי: כנגד כל היבט נסגני, שוביניסטי והרסני המצוי בה, מצויים בה גם הנוגדנים בדמות מגמות של צמיחה ובגרות המרסנות אותו. הדת מוכרת לנו כיום בעיקר מהצד האוטוריטארי שלה, המטשטש את הצד ההפוך, האוטופיסטי והמורד. הדוגמה הבולטת ביותר למרכיב הרדיקאלי שבדת מצויה דווקא במונותיאיזם. כל הכופר בעבודה זרה, אומר התלמוד (מגילה יג), נקרא יהודי. לצד התמסרות מוחלטת למרותו של אדון ... דווקא כמרד נגד סמכויות שלטוניות או אינטלקטואליות. אחנאתון, ראשון המונותיאיסטים, היה גם ראשון האיקונוקלסטים, ודומה שחוסר - הסובלנות כלפי דתות אחרות, שהוא, כנראה, המצאה מונותיאיסטית, גם מיסד, באופן פאראדוקסאלי, את עצם הכפירה. נביאי המקרא תבעו ציות לצו האל בנשימה ... הנזפנית סידי וסידכ אללה (אדוני ואדונך הוא אלוהים). קבלת מרות עליונה פירושה דחיית מרות ארצית. בנושא זה, תרומתה של היהדות לתרבות היא צורה ייחודית של יחסי אובייקט. בכל תרבות יש מושאי קנאה, ומערכות - יחסים שונות מתפתחות בניסיון לגשר ... בולט קושי דומה: הסוגד אינו זוכה אפילו למעט מהכוח, היופי, הקול הערב או שאר תכונות האידיאל שלו. שונה הדבר ביהדות, שהעריצה ללא גבול את הידע והחוכמה. לימוד התורה זוהה לעתים קרובות עם הנאה אירוטית (ר איגרת הרמבם בפרק ו) ... מידיעותיו, סיגל לעצמו את צורת חשיבתו. שום קהל אוהדים לא יצא ממופע ספורט עם שרירים מפותחים יותר, אבל אפילו עדת חסידים - שוטים המתמוגגת מדרשתו של דמגוג מקבלת ממנו חידוש אינטלקטואלי זה או אחר. באופן דיאלקטי, הצליחה היהדות לרתום צורה פרימיטיבית ילדותית של יחסי - אובייקט למטרה בונה. בנוסף נתנה היהדות לגיטימציה מפורשת למרדנות כמניע בלימוד התורה. אפילו האב ובנו, הרב ותלמידו, אומר התלמוד (קידושין ל 2), שעוסקין בתורה בשער ... שנעשים אוהבים זה לזה. מטבע הלשון השחוקה לנצח את האב, מצביעה על תכונה משותפת למדען והאמן מצד אחד ולאדם הדתי מצד שני: היכולת להיות במיעוט והנכונות לבטא מרי כלפי סמכות חיצונית. וכשהמרדנות נעשית ממוסדת, אפילו האל עצמו לא ייצא נקי ממנה, כפי שמעיד המעשה בתנורו של עכנאי. ר אליעזר בן הורקנוס, גדול חכמי ... העליון דורש את העונש ללא קשר להכרה הרציונאלית. שני סיומיה של האגדה ממחישים, אם כן, שתי מגמות הפוכות של הדת, הנאבקות זו בזו עד ימינו אלה. זה המקום בו, בדיאלוג בין הפסיכואנליזה והדת, חייבת הראשונה לעמוד על שלה. כל מחקר היסטורי ביחסים בין - דוריים שב ומאשש את אחת מתובנותיה המדאיגות ביותר ... מדבקות. כשאנו קוראים על עוד מקרה של התעללות או אפילו רצח ילדים - שלעתים, למרבה הזוועה, מופיע דווקא במשפחות דתיות מאוד - מהו אסון זה אם לא עוד חוליה במורשת ממארת שראשיתה בשחר ימי האנושות, ושגם הדתות, לטוב ולרע, יונקות ממנה את עוצמתן? כשהפסיכואנליזה קוראת לטפל במקרים כאלה באופן מעשי, בקליניקה ולא רק באקדמיה, היא תובעת ... מדבירי המגפות הגדולים ששחררו את האנושות מאימי האבעבועות השחורות ושיתוק הילדים. אנחנו רק בתחילת הדרך לקראת השגת מטרה זו. היהדות, דת - אב שהשכילה במהלך הדורות להשיב גם לילדים, הממשיים והמטפוריים, את זכויותיהם, יכולה להיות שותפה למטרה זו. אין אדם ... על שם התכתשות עם אותו אל: כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל. כי כן, סדנא דארעא חד הוא. הדת, כמו האהבה, מוציאה את המיטב והמירע שבבני האדם, ומעבר לרבגוניות העצומה של החוויה הדתית במקומות שונים ועל פני תקופות היסטוריות שונות, היא יונקת מאותן צפונות נפש. למעשה עוברים כולנו חוויית התגלות כשרעיון חדש ... את חולאי העולם בו אנו חיים, את ניכורו ואת היותו תמיד טעון - תיקון. התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 12.

... כמכשפה ואנו יודעים מה היה סופה של זאן דארק. היום התבגרנו. אנו יודעים שמכשפות, אלא אם כן הם רבנים מדתות שונות אינם יודעים לכשף. לא במובן ההוא. למכשפים של היום יש עיני רנטגן. יש להם מדריכים חוצניים והם מקבלים ... האיש אחוז הדיבוק לא כרת ברית עם הרוח הרעה. מכשפות אינן עורכות מיסה שחורה בכלל, אין כל קשר בין עבודת השטן וכישוף. וישנן לא רק מכשפות, גם גברים עוסקים בכישוף. האינקוויזיציה לא רדפה מכשפות, כפי שנדמה, לפחות לא בשלב ... שאי אפשר להוכיח היום יישאר כזה בעוד זמן. תיאוריה שהתחילה במאה השמונה עשרה אמרה האנושות מתקדמת באופן טבעי מקסמים לדת ומדת למדע. יש הממשיכים לטעון כך גם בימינו. חלק גדול משורשיו של המדע נעוצים במ אגיה. כל המדענים במאה 16 ... העולם הזה לכמה קטגוריות. המכשפים, הקוסמים, ומאגיים. את המאגיים הוא מחלק למ אגיה נמוכה ומ אגיה גבוהה. הכישוף מתחבר במידת מה למגיה הגבוהה דרך האמונה המשותפת שקיימות זיקות סמויות בין כל היסודות ביקום. המכשפים והמאגים חושבים שיש להם את ... ובתרבויות שונות ובלתי מקושרות. נשאלת השאלה איך נוצר הדמיון הזה. צירוף מקרים? פעפוע תרבותי? ירושת מבני ארכיטיפ, קיומה של דת כישוף עולמית עתיקה מאוד ולכידה. העדויות מוכיחות שמקרה אין כאן. רוב המכשפות הן נשים. רופאי האליל הם לרוב גברים. ... היה כנראה הראשון שהפריד בין האלוהי יוצר הטוב ובין כוח אחר, רע ואפל. דעה שהלכה והתפרשה בעולם. השטן נולד ביהדות הרבה אחרי זה. בתחילה היה מלאך משחית חסר שם. רק אצל איוב הוא מקבל דמות ושם, והשטן הפך להיות ... הנמצאת במאבק מתמיד. אלוהים שהוא הטוב והמיטיב והשטן הרע. כך הפכו לאיטם המכשפות לעובדות השטן ושימוש בכוחו השלילי. בעוד שביהדות תפקידו של השטן הלך והצטמצם ורבנים נטו להעלים ולוותר עליו דווקא בנצרות כוחו עלה והשטן קיבל כוח משמעותי במחשבה האמונית הדתית. אוגוסטינוס טען שהמאגיה והקסמים הם המצאה של השטן. ומטרתו להלחם בנצרות. חלק מהקסמים הם אשליה, אמר. הממשות והאשליה, שתיהן ... המצאה של הכנסייה הנוצרית ולמעשה היא רק עוד פרק במסורת הדיכוי והאכזריות שלה. היו שטענו שהכישוף הוא תולדה של דת פריון עתיקה המבוססת על סגידה לאל דיאנוס בעל הקרניים. מכשפים בני זמננו טוענים שדת הפריון התמקדה באלת האדמה ולא באל בעל קרניים. יש לזכור שהנצרות סיימה את השתלטותה על אירופה במאה השתיים עשרה פחות או יותר. אמונות פגאניות רבות ממקומות שונים המשיכו להתקיים. טקסים ואמונות חלחלו לתוך הדת החדשה. ורבות מהחגיגות העממיות היו מושפעות מהאמונות הישנות. ואולי הן המקור לאמונה בטקסי שבת המכשפות. ההיסטוריה של הכישוף - ...

... המוטיבציות הלא - מודעות של אדם אחר טוב יותר ממנו. פייר דוהם הראה שפילוסוף של המדע יכול להבין את מתודת הגילוי של מישהו טוב יותר ממנו, וברוניסלב מלינובסקי הראה דבר דומה לגבי אנתרופולוגיה. מלינובסקי טען שהעובדה שניסויים מודרניים בפסיכולוגיה ... אין זה כך תמיד. לכן יהיה זה אבסורד להניח שאנשים טועים תמיד ביחס למצביהם הנפשיים ולשיפוטיהם על הנפש עצמה. בדתות דתות המבוססות על דואליזם נחלקות לשניים: 1.דתות שמאמינות שהטוב בעולם הוא פרי בריאתה של ישות עליונה טובה, בעוד הרע נברא על ידי ישות עליונה רעה. דת המציגה תפיסה ממין זו היא הדת הפרסית הזורואסטרית מיסודו של זרתוסתרא. בדת הזורואסטרית האל הטוב נקרא אהורה - מזדה, והוא נמצא במלחמה מתמדת עם האל הרע הנקרא אהרימן. 2.דתות שבהן יש הבחנה חדה בין רוח או נשמה לבין חומר או גוף. בדתות אלה העולם נתפס כמורכב מרוח ומחומר, כשהאל נתפס כרוחני בלבד, בעוד העולם נתפס כחומרי. בדרך - כלל האדם נתפס כישות המכילה רוח וחומר יחדיו, כשהוא מצווה לחזק את ההיבט הרוחני שבו על חשבון ההיבט הגופני. בתחום הדת קימים עוד מושגים דואליסטיים: האור והחושך, האל והשטן, האל והעולם, האמונה והדעת. בנצרות בולט מאוד הניגוד הדואליסטי אלוהים - ... סמקיה חילק את העולם לפורושה (נפש / רוח) ופרקריטי (חומר) והיוגה סוטרות של פטנגאלי הציגה גישה אנליטית למהות הנפש. ביהדות היהדות של ימי הנביאים האחרונים, בתקופה שבה היו קשרים הדוקים בין יהודים לפרסים, התנגדה לתפיסה הדואליסטית הזורואסטרית מתוך האמונה שישנו ... שבה הוא מפסיד מקבלת רשות לעשות זאת מידי האל. בתלמוד הבבלי מצוינים ויכוחים רבים של רבנים יהודים עם אנשי דת פרסיים בנושא זה. אחד הפירושים המקובלים לסיפור התפקרותו של אלישע בן אבויה (שנקרא אחר לאחר שכפר בתורה) בסיפור ארבעה שנכנסו לפרדס הוא שבן - אבויה התחיל להאמין בשתי רשויות כלומר בדואליזם הדתי. תפיסות דואליסטיות המפרידות רוח לחומר חדרו ליהדות החל מתקופת חזל, ככל הנראה עקב השפעות אפלטוניות. התפיסה הדואליסטית העיקרית המצויה כיום ביהדות, ואשר ראשיתה בימי חזל היא האמונה בהישארות הנפש. לדוגמה, במסכת אבות: רבי יעקוב אומר העולם הזה דומה לפרוזדוד בפני ... מן ההבחנה בין גוף לנפש או בין חומר לרוח. לשיטה זו האדם מורכב מנפש ומגוף: הגוף מתכלה בעוד הנפש נפרדת מן הגוף בעת המוות וממשיכה להתקיים לנצח. יש פרשנות הגורסת שקיימת תקווה להיגאל מהדואליזם הקיומי. המצוות, שנעשות על ידי הגוף בהנחיית הנפש, אמורות להתגבר על הדואליזם וליצור אחדות המכונה קידוש החומר, וכך מתפרש הציווי לעבודת האל בכל לבבך - בשני יצריך, ביצר הטוב וביצר הרע. התנך כמעט שאינו עוסק בהבחנה בין גוף לנפש או ... בהיסטוריה היהודית), אולם אמונה בהישארות הנפש הייתה קיימת גם במצרים העתיקה ובבבל. לפיכך ההתעלמות מההשקפה הזאת בתנך נראית כאנטיתזה לדתות ואמונות אחרות שרווחו במזרח הקדום. תחום דואליסטי אחר ביהדות הוא המאבק בין היצר הרע והיצר הטוב (הקיימים שניהם בכל אדם), מאבק המוזכר במקורות רבים. בקבלה ניתן משקל רב ... בין הגוף המייצג את הרע לבין הרוח, המייצגת את הטוב. דבר זה נקשר בין היתר לחטא הקדמון. אחד מעיקרי הדת הנוצרית הוא האמונה בהישארות הנפש.