... היהודי בהלכה במאמר זה באנו לבאר את תפיסת המוסר של
הדת היהודית. ראשית נקדים ונאמר שענייני המוסר של כל חברה בכלל וכל אדם בפרט הם, ככל הנראה, טבועים בנו כיצורי אנוש ואין ... כמצוה, וכך כתב בספר העיקרים לרב יוסף אלבו, מאמר שלישי, פרק כה: והעובד עבודה זרה שאינו רוצה לקיים ז מצות בני נח כגר תושב גופו מותר כפי הסכמת כל
הדתות, ואפילו הפילוסופים מתירים דמו ואמרו, הרגו למי שאין לו
דת . וכן תזהיר התורה על עובדי עבודה זרה, לא תחיה כל נשמה, ואם גופו מותר כל שכן ממונו כי העובד עבודה זרה ראוי להרגו ... אלילים במקום עבודת ה בן מות הוא. כיון שבאנו להסביר את המוסר היהודי אשר בהלכה, עלינו לפרט קודם מהו אותו ערך עליון שמקבל על עצמו האדם היהודי,
הדתי - חרדי? הערך העליון הזה הוא עבודת ה היינו, לקיים את מצוות התורה שניתנו על ידי האלהים, בכך מקיים האדם את תכליתו ... להטיל עלינו עולו להודיע שאנחנו עבדיו ושומרי מצוותיו. הנה, היהודי שומר המצוות אסור לו לבקש רחמים סתם אלא רק באותם עניינים שבהם הרחמים הם גזירת
הדת. וכך כתב בשות עטרת פז חלק ראשון כרך ב - יוד, הערות סימן י, הערה ד: ... האיש הישראלי מחויב לעשות גם מצוות שכליות ... כשארי מצוות השמעיות (שאינן שכליות) . כאן ראוי לצטט את דבריו המאלפים של פרופסור ישעיה ליבוביץ זל: יש דוגלים בסיסמה של המוסר היהודי הנבואי. אולם
היהדות התגלמה בדת, ודבר זה כשלעצמו אינו מאפשר כלל את קיומה של הקטגוריה מוסר יהודי. האמונה
הדתית המתגלמת בתורה ובמצוות אינה קטגוריה מוסרית. היא אינה מכירה במצפון האנושי, ואין זה מקרה שאף אחד ממח נביאים וז ... לישראל לא פנה מעולם למצפון האנושי. המצפון האנושי, הערכתו והעמדתו במרכז אפשריים רק אם אדם אינו מכיר באלהים. המוסר כערך עליון ומוחלט הוא קטגוריה
אתאיסטית, הנובעת מראיית האדם כתכלית המציאות וכמרכז הבריאה.
האתיאיסט קאנט היה אתיקן גדול, מפני שבשבילו היה האדם - אלהים. הנביאים הציגו את האדם מול אלהים, ורק מבחינה זו עסקו ביחסים ... ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם. לא תתרו אחרי לבבכם - זוהי שלילת קאנט, ולא תתרו אחרי עיניכם - זוהי שלילת סוקרטס, וכל זה משום אני ה אלהיכם
(יהדות, עם יהודי ומדינת ישראל, עמוד 239). דברי פרופ לייבוביץ עמוקים וקשים. להשקפתו אין ליהודי
הדתי מוסר אנושי כלל (שהרי הוא שולל בדוגמת קריאת שמע שלו את שני המובנים היחידים של מוסר). לשומר מצוות יש רק צוויים ... ותראה, התלמיד החפץ בדעת ובאמת, כי בהלכה היהודית הזכות לפת לחם, או לבגד או לכל עזרה אנושית תלויה לחלוטין בעמידתם של הנזקק והסובל בקריטריון
דתי: אם שומר מצוות או לומד תורה הוא - יקבל נדבה ואם לאו, לא יקבל. הגע בעצמך: תקום מדינה ותקבע כי השירותים הממלכתיים, ... משום שהוא נזקק ולא אחווה עם אדם משום שהוא נצרך ולא רחמים על כל אדם באשר הוא אדם. אלא חסד ורחמים ואחווה על פי מה שאדם מכניס לפיו ולקיבתו כמצוות
הדת. וכל מה שכתבנו ואמרנו לעיל כבר כתב הרמחל בספר מסילת ישרים (והוא ספר מוסר נחשב ביותר), פרק א - בבאור כלל חובת האדם ... שפינוזה לטובת אהבת הפילוסופיה וחיפוש האמת הנצחית והאינסופית כדרך חייו. גם שפינוזה מוצא אמת זו באלוהים, אבל אין שום דמיון בין אלוהיו לאלוהי
היהדות. לכן היה שפינוזה, לשיטתו, חומל על כל אדם גם בלי לפשפש קודם במילתו או בציציותיו. העולה מדברינו שהאדם הנבון, ... לתת משמעות לחייו. עומדות לעזרתו 2500 שנות הגות אנושית, מן הפילוסופים היווניים ועד להוגי דורנו. המידע והניסיון העומדים לרשותנו עצומים. מספר
הדתות , הפילוסופיות והתורות החברתיות רב מאד. כל אחד מאיתנו חייב לחשוב, להתלבט ולהחליט על הערכים, המשמעויות והדרכים הנראות לו. בהכרעות קשות שכאלה, לא רק השכל אלא גם הרגש ראוי שישתתף. עפי
היהדות (ראה דעת הרמחל לעיל) משמעות החיים בעולם הזה היא קיום מצוות התורה אשר על פיהם ינהג ויקבע האדם את אורחות חייו. לפיכך, מי שאיננו שומר מצוות (אינו חייב או אינו רוצה) איננו נחשב
ביהדות ואין מעניקים לו חסד, חמלה או עזרה. אפילו אבידה שאיבד בתום לב אין חובה להחזיר לו. גם זו דרך לגיטימית של השקפה ...