תורת הזן היא תורת בודהיסטית שצמחה במזרח בעיקר בסין וביפן. פירוש המילה זן: כאן ועכשיו. הזן גורס כי: הכל משתנה ללא הרף, הכל בר שינוי ואינו נח לרגע, הדבר הקבוע היחיד זה השינוי. אנחנו חווים את העבר וחושבים על העתיד, כאשר למעשה, העבר מאחורינו והעתיד לא ידוע. הזן עוזר לנו להתמקד בהווה.
כמה שזה פשוט להבין וכמה שזה מסובך ליישם. כמו שאמר מסטר זן ידוע" הדבר הכי בעייתי בתורת הזן שהיא פשוטה מדי להבנה". הדרך היחידה לדעת זן היא לחוות אותו. אנסה להסביר זאת בדוגמאות הקלאסיות הבאות:
כשמישהו שואל מה זה אבטיח: אפשר להראות לו תמונות, להסביר שמדובר בפרי ירוק מבחוץ ואדום מבפנים. אבל דרך הזן הרבה יותר פשוטה, לוקחים חתיכה ומכניסים לפה, ואז יודעים מה זה אבטיח.
אתה יושב על שפת הים ביום חם מאוד ואתה מזיע ויש לך ביד גלידה קרה. אתה מניח את הגלידה על הראש ומרגיש את הטפטוף הקר. הטיפות הקרות על גופך החם זה זן.
תלמיד זן רץ למורו באמצע היום ואמר לו: "אוי מורי, המדיטציה שלי נוראה! אני לא מצליח להתרכז ואני כל הזמן נרדם. זה פשוט נורא! המורה השיב לו מבט וענה כעובדה, "זה יעבור". לאחר שבוע רץ התלמיד למורה ואמר לו "אוי מורי, המדיטציה שלי נפלאה! אני מרגיש כל כך מודע לעצמי, כל כך שליו, היא פשוט נפלאה! המורה השיב לו מבט וענה כעובדה, "זה יעבור"
אחת מנקודות המפתח בזן היא היכולת לשנות מסגרות מחשבתיות, לא להיות מקובעים! למשל, צפרדע צדה את הזבוב אם הוא במעוף, היא שולחת את הלשון ותופסת אותו. אולם, גם אם תמות מרעב וסביבה יהיו המון זבובים היא לא תשכיל לתפוס אותם. היא פשוט מורגלת בצורה אחרת של ליקוט מזונה.
הדרכים לתרגל ולחיות את הזן הם רבות: מדיטציות, הליכת זן, חידות, גני זן, לסדר את מרחב המחיה שלנו כדרך הזן.
תרגול המחשבה על ידי חידות "חסר פשר" הנקראות koan, נועד להחזיר לאדם את אופיו על ידי שחרור מחשבתי. דוגמאות ידועות לחידות זן הן כדלקמן:
מה הוא קול המחיאה של כף יד אחת?
איך נראו פניך טרם נולדת?
מה תראה בראי ריק?
גני זן נוצרו על ידי כוהני דת והם נועדו למדיטציה. השבילים צרים הכל מגורף, יש חול אבנים ומים. את הליכת הזן תיאר "טיוהר", מורה רוחני:
"האדם במשך אלפי שנים נותן משמעות לחיים ומנסה להבין את משמעותם. כשהולכים ברחוב או ביער, אם נוכחים (מודעים לכאן ועכשיו) בכל צעד, אזי ההולך נעלם ורק ההליכה קיימת. אשליית האני מתפוגגת וההליכה הופכת לסוג של תפילה, של הכרת תודה. "
בחוגי מדיטציה, אותם אני מעבירה, אנו מתרגלים הליכת זן ותמיד אנשים מדווחים על חוויות עילאיות אותן הן חווים במדיטציה זו.
כמה שזה פשוט להבין וכמה שזה מסובך ליישם. כמו שאמר מסטר זן ידוע" הדבר הכי בעייתי בתורת הזן שהיא פשוטה מדי להבנה". הדרך היחידה לדעת זן היא לחוות אותו. אנסה להסביר זאת בדוגמאות הקלאסיות הבאות:
כשמישהו שואל מה זה אבטיח: אפשר להראות לו תמונות, להסביר שמדובר בפרי ירוק מבחוץ ואדום מבפנים. אבל דרך הזן הרבה יותר פשוטה, לוקחים חתיכה ומכניסים לפה, ואז יודעים מה זה אבטיח.
אתה יושב על שפת הים ביום חם מאוד ואתה מזיע ויש לך ביד גלידה קרה. אתה מניח את הגלידה על הראש ומרגיש את הטפטוף הקר. הטיפות הקרות על גופך החם זה זן.
תלמיד זן רץ למורו באמצע היום ואמר לו: "אוי מורי, המדיטציה שלי נוראה! אני לא מצליח להתרכז ואני כל הזמן נרדם. זה פשוט נורא! המורה השיב לו מבט וענה כעובדה, "זה יעבור". לאחר שבוע רץ התלמיד למורה ואמר לו "אוי מורי, המדיטציה שלי נפלאה! אני מרגיש כל כך מודע לעצמי, כל כך שליו, היא פשוט נפלאה! המורה השיב לו מבט וענה כעובדה, "זה יעבור"
אחת מנקודות המפתח בזן היא היכולת לשנות מסגרות מחשבתיות, לא להיות מקובעים! למשל, צפרדע צדה את הזבוב אם הוא במעוף, היא שולחת את הלשון ותופסת אותו. אולם, גם אם תמות מרעב וסביבה יהיו המון זבובים היא לא תשכיל לתפוס אותם. היא פשוט מורגלת בצורה אחרת של ליקוט מזונה.
הדרכים לתרגל ולחיות את הזן הם רבות: מדיטציות, הליכת זן, חידות, גני זן, לסדר את מרחב המחיה שלנו כדרך הזן.
תרגול המחשבה על ידי חידות "חסר פשר" הנקראות koan, נועד להחזיר לאדם את אופיו על ידי שחרור מחשבתי. דוגמאות ידועות לחידות זן הן כדלקמן:
מה הוא קול המחיאה של כף יד אחת?
איך נראו פניך טרם נולדת?
מה תראה בראי ריק?
גני זן נוצרו על ידי כוהני דת והם נועדו למדיטציה. השבילים צרים הכל מגורף, יש חול אבנים ומים. את הליכת הזן תיאר "טיוהר", מורה רוחני:
"האדם במשך אלפי שנים נותן משמעות לחיים ומנסה להבין את משמעותם. כשהולכים ברחוב או ביער, אם נוכחים (מודעים לכאן ועכשיו) בכל צעד, אזי ההולך נעלם ורק ההליכה קיימת. אשליית האני מתפוגגת וההליכה הופכת לסוג של תפילה, של הכרת תודה. "
בחוגי מדיטציה, אותם אני מעבירה, אנו מתרגלים הליכת זן ותמיד אנשים מדווחים על חוויות עילאיות אותן הן חווים במדיטציה זו.
צילי
050-3331-331