... ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר ה מירושלם. ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא
גוי אל
גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה. כלומר, רק אחרי שיכירו כל העמים בעליונותו וסגולתו של העם היהודי ואמונתו ויבינו שרק מציון תצא ... האדם הוא לנגד עיני ההלכה אלא עבודת ה . תלמיד חכם נחשב ומקבל, עם הארץ אינו נחשב ולא יקבל (אם אין די צורכם לתלמידי חכמים). צדקה
לגויים - אינה מעיקר הדין אלא רק מפני דרכי שלום (שלא יהא תירוץ
לגויים להתנפל על ישראל), כמבואר בתוספתא גיטין, פרק ג, הלכה יג: עיר שיש בה ישראל וגוים, הפרנסין גובין מישראל ומגוים מפני דרכי שלום, מפרנסין ... (יורה דעה, סימן רנא, סעיף א): ומפרנסים עניי עובדי כוכבים עם עניי ישראל, מפני דרכי שלום. ויש מחלוקת בין הפוסקים האם מפרנסים את
הגויים דווקא עם עניי ישראל אבל לחוד לא. וכך כתב בדרכי משה, בטור יורה דעה, רנא, סימן א: כתב הרן סוף הניזקין (מסכת גיטין) דלאו דווקא עם עניי ... אלא אפילו עניי נכרים לחוד מפרנסין מפני דרכי שלום, אבל במרדכי שם, דף תריז עג, משמע דמפרנסים עם עניי ישראל. והיות וכל עניין הצדקה
לגויים הוא מפני דרכי שלום בלבד ולא שצריך לתן להם צדקה ככל האדם, כתב רמבם שתיקון זה יתבטל לעתיד לבוא. הלכות עבודת כוכבים, פרק י, הלכות ה - ו: ... רק לתכלית עבודת ה, ואם הגוים אינם מקיימים את המצוות המוטלות עליהם (שבע מצוות בני נח) הרי שאין ליתן להם צדקה. ואף לקבל צדקה מן
הגויים אסור כמבואר בבא בתרא י עב: איפרא הורמיז (שם של אשה נכרית) אימיה דשבור מלכא, שדרה ארבע מאה דינרי לקמיה דרבי אמי ולא קבלינהו, שדרינהו ... תשברנה נשים באות מאירות אותה? וכתב רשי: כשתכלה זכות שבידן וייבש לחלוחית מעשה צדקה שלהן, אז ישברו. כלומר אסור ליהודי לקבל צדקה מן
הגויים כדי שלא יהיו להם זכויות, שהרי הצדקה מכפרת (ואסור לעזור לגוי שיהיו בידו זכויות ואז אולי יזכה חלילה לרחמי שמיים). וכך פסק השולחן ערוך, ... זרה כו עב עיין שם. ודע כי כל המהלך ברחוב שינקין בתא (שרובה מחללי שבת בפרהסיא) ומצא שם אבידה, אינו חייב להחזירה כלל! השבת אבידה
לגויים - מסכת סנהדרין, דף עו, עמוד ב: המחזיר אבידה לנכרי - עליו הכתוב אומר (דברים כט, יח), למען ספות הרוה את הצמאה לא יאבה ה סלח לו , ופירש ... או משום שהוא אוהב את הגוי ומרחם עליו אסור. ועיניך רואות עד כמה המוסר היהודי מכוון אך ורק לתכלית אחת והיא עבודת ה. אסור לרחם על
גוי גם אם מסכן הוא מאד ואסור להחזיר לו כל אבידה שאבדה לו. רק אם יש קידוש שם שמים (שכתוצאה מהשבת האבידה ישבחו
הגויים את אמונת היהודים) מצוה להשיב את האבידה אבל אם לא יצא מזה שבח ליהודים אסור להשיב כל אבידה לנכרי. הלוואה בריבית - דברים פרק כג, כ - כא: ... האחווה והחסד כמו שכתב הרמבן (דברים כג כ): וביאר בכאן שיהיה רבית הנכרי מותר, ולא הזכיר כן בגזל ובגנבה כמו שאמרו (בק קיג ב), גזל
גוי אסור. אבל הרבית שהוא נעשה לדעת שניהם וברצונם לא נאסר (בין יהודים) אלא מצד האחוה והחסד, כמו שצוה (ויקרא יט יח), ואהבת לרעך כמוך, וכמו ...