... ואסביר: אם אומרים, שכדאי לו לאדם לעשות דברים שהוא אוהב, הרי משמעות הדבר היא שלאדם יש שתי אפשרויות
בחירה: 1. לעשות את מה שהוא אוהב 2. לעשות את מה שהוא אינו אוהב ומכיוון שכך, זה שאומר שעדיף לעשות את מה שאוהבים, טוען בעצם טענה האומרת שאנשים
בוחרים לעשות לפעמים דברים שהם אינם אוהבים, כלומר טוען, שבעצם קיימת אפשרות לאדם לעשות דברים שהוא אינו אוהב. וכאן מוטב שהאדם ... שהוא בעצם אוהב את בריאותו יותר מאשר הוא אוהב את נתח הקצבים. על כן, מה שניתן להבין מהדוגמה הזו היא שהאדם
בוחר עפי רוב את מה שהוא אוהב יותר ומוותר על מה שהוא אוהב פחות. הוא אוהב סטייק עסיסי, אך אוהב יותר את בריאותו. ומכיוון והוא מאמין שאכילת הסטייק תפגע בבריאותו הוא מוותר על אהבה אחת לטובת אהבה אחרת, גדולה יותר. ועל כן האמירה שהאדם
בוחר לעשות את מה שהוא אינו אוהב, אפילו שזה רק לפעמים, היא אינה נכונה בעיני ועלולה אף להזיק משום שהיא מרחיקה את האדם מההבנה שלו ומהמודעות העצמית שלו. ונכון יותר ומדויק יותר יהיה לומר שהאדם
בוחר בדכ את מה שהוא אוהב יותר, גם אם נדמה לו שהוא בחר באפשרות שהוא לא אוהב. את הדוגמה של הסטייק ניתן להמיר באפשרויות נוספות, למשל,
בחירה של אדם להישאר במקום עבודה שהוא לא אוהב,
בחירה של אדם להישאר בקשר זוגי שהוא לא אוהב,
בחירה של האדם לשתוק,
בחירה של האדם ללמוד משהו שהוא אינו אוהב וכל
בחירה אחרת שנדמה לו לאדם שהוא לא אוהב אותה, כי בעצם האדם אוהב משהו אחר יותר. גישה כזו מאפשרת לאדם להיות יותר אמיתי עם עצמו, פחות ... מכך שאינו עושה את מה שהוא אוהב לעשות, דהיינו לאכול סטייק, במקום זה, הוא יכול להיות שמח יותר על כך שהוא
בוחר בתזונה בריאה יותר שתעניק לו תחושה טובה יותר של בריאות. ובעצם אם נבדוק את העניין קצת יותר לעומק, האדם יגלה שהוא לרוב
בוחר ועושה את מה שהוא אוהב יותר, רק שהוא אינו מוקיר את עצמו על כך, אלא מתמקד בצער שנגרם לו כתוצאה מהוויתור. והאדם יכול לעשות ... שתתמקד, לא במה האדם אוהב ומה הוא אינו אוהב, אלא במה האדם אוהב יותר ואיך הוא יכול להוקיר את עצמו על
בחירותיו ולכבד את עצמו. ובמקום להרגיש קורבן של החיים, ממורמר ומתוסכל, הבנה קטנה של המנגנון הזה, יכולה לגרום לאדם להרגיש רגוע יותר ולחוש יותר כבוד ואהבה לעצמו
ולבחירותיו.