... 4. מיון על פי אורך וכמות - הטקסטים ממוינים על פי אורכם. 5. רשימות ממוספרות - בדרך כלל של מאפייני הדרך והמציאות כפי
שהבודהה לימד אותם. 6. חלוקה לקבוצות - הלימוד מאורגן בשיטתיות מורכבת ומדורגת של קבוצות ותתי - קבוצות. 7. ניתוח הדרגתי - הצגת נושא מורכב בתמצות וניתוח מפורט בשלבים. 8. שאלות ותשובות -
הבודהה הציג נושא באמצעות שאילה מנוסחת היטב ומענה תואם. 9. חריזה ומשקלות שיריים - שימוש בכלים פיוטיים במידה מסויימת כדי להקל על הזכירה וליופי פואטי, אשר מופיעה בעיקר בטקסטים ... תבנית קבועה של פתיחה בה קיימים מספר משתנים כגון מיקום האירוע, הזמן והמשתתפים (מסומנים בקו תחתי): כך שמעתי. בפעם אחת
הבודהה שהה בחורשת המנגו של גיואקה קומארבהצה אשר בראגגהא. אז הלך גיואקה קומארבהצה אל
הבודהה ולאחר שסיים לברך את
הבודהה בכבוד, התיישב במקום ראוי. לאחר שהתיישב, פנה אל
הבודהה במילים אלו... (שוורץ, 2006, 79) (26) כך שמעתי. בפעם אחת
הבודהה שהה בראגגהא בחורשת ולובנה, אזור האכילה של הסנאים השחורים. באותה עת המכובד ראהולה שהה במנזר אמבלטהיקה. ערב אחד,
הבודהה חזר מהתבודדות והלך אל המכובד ראהולה במנזר אמבלטהיקה... (שוורץ, 2006, 71) (27) כך שמעתי. בפעם אחת
הבודהה שהה במנזר ניגרודהרמה בקפילבטהו בארץ בני השקיאן. באותה עת, היה שם אולם אסיפות של השקיאנים מקפילבטהו אשר נבנה לא מזמן אך עדיין לא היה בשימוש על ידי פרוש, ברהמין או כל אדם אחר. השקיאנים מקפילבטהו ניגשו אל
הבודהה, הביעו מחוות כבוד והתיישבו במקום ראוי, לאחר שהתיישבו, פנו אל
הבודהה בדברים אלו... (שוורץ, 2006, 64) (28) הפסקאות השגורות מופיעות לאורך כל הטקסטים, אלו בדרך כלל תיאורים בעניין הלימוד אשר חוזרים בנוסח מדוייק. כאשר משבחים את
הבודהה קיימים מספר נוסחאות לתיאור סגולותיו שהידועה ביניהם היא: כך הוא הנעלה - ראוי להערכה, מואר בשלמות בזכות עצמו, בעל הבנה ומוסר, הנעלה אשר הלך מעבר, יודע את העולמות, הטוב ... לאימון, מורה בני האדם והישויות השמימיות, מואר וטהור מעבר לכל ספק. (שוורץ, 2008, 7) כאשר משבחים את הדהמה, תורת הלימוד של
הבודהה, הנוסח הידוע הוא: הדהמה מוצגת כראוי על ידי
הבודהה, לראותה כאן ועכשיו, חסרת זמן, מזמינה לבוא ולראות, מובילה פנימה, להבנה על ידי החכם בעצמו. (שוורץ, 2008, 7) כאשר
הבודהה מתאר אדם שמגשים שחרור הוא משתמש בנוסח הקבוע הבא: עם השחרור המלא מופיעה הידיעה: שחרור מלא. הוא מבין שהלידה מוצתה, החיים הרוחניים הושלמו, מה שהיה לעשות נעשה, לא נותר דבר נוסף לעשות מעבר לכך. (29) (שוורץ, 2004, 7) בסיום השיחות של
הבודהה עם הנזירים הסוטה מסוכמת במשפט: כך אמר
הבודהה. והנזירים היו מרוצים ושמחים מדבריו. (שוורץ, 2004, 26) בסיום השיחות של
הבודהה עם אנשים מהשורה שאינם נזירים, לעיתים הם הופכים להיות חסידיו ולעיתים הם מבקשים ממנו אף להצטרף לקהילת הנזירים בנוסח קבוע: מעולה, גוטמה! מעולה, גוטמה! הדהמה הובהרה בדרכים ... שהוסתר נחשף, כאילו הוצגה הדרך הנכונה למי שאבד, כאילו הודלקה מנורה בעלטה כך שבעלי ראיה יוכלו לראות צורות. אני לוקח מחסה
בבודהה, אני לוקח מחסה בדהמה, אני לוקח מחסה בסנגהה. יזכור נא אותי המבורך כתלמידו, בעל - בית שלוקח מחסה בו מעתה ועד סוף חייו. (שוורץ, 2004, 177) גם כאשר הטקסט עוסק בחלק לימודי ... מתוך תובנה, הוא מתפכח מהסבל. זו הדרך לטיהור. (שוורץ, 2008, פסקה 249, ע. 161) חזרתיות מלאה מופיעה לאורך כל הטקסטים. בדברי
הבודהה אין ניסיונות לתמצות כאשר מגיעים להסברים היכולים להתפרש על טקסטים נרחבים וכוללים חזרות שנראות לעיתים גם מתישות. בשיחה רשת כל הדעות (30)
הבודהה מסביר על אמונות שונות של משוטטים שונים ומציג קבוצות של אמונות שונות והאופן בו הגיעו אליהם (הקטעים החוזרים מסומנים בכתב תחתי): נזירים, ישנם כמה פרושים וברהמינים שמאמינים ... סוטה שלמה תהיה זהה לאחת אחרת מלבד המקום והמשתתפים. נורמן (Norman, 1997) מצא מקרים של חזרתיות בהן דיווחו קבוצת נזירים
לבודהה על ארוע שקרה להם בפירוט כה רב וחזרו על המקרה כ - 12 פעמים באופן מדוייק לחלוטין. הוא מציין כי החזרתיות הקיימת בטקסט משרתת פעמים רבות את החניכים שלומדים לשנן את הסוטות, ... יותר, כאן החלוקה היא לחמישה חלקים בעלי משמעות משותפת או קשר אסוציאטיבי. רשימות ממוספרות משובצות לאורך כל הלימוד של
הבודהה. אופן ההצגה האנליטי - מתמטי מאפיין את התרבות הפילוסופית - דתית ההודית בכלל ובאופן ייחודי גם את הלימוד של
הבודהה. כל יסודות הלימוד מוצגות כקבוצות של חלקים, תכונות, מאפיינים, יכולות, תופעות וכו. יותר מכך ניתן לומר שכל חלק בלימוד מסווג בדרך כלל ברשימה מסויימת. רשימות אלו הן בעלות ערך פדגוגי כמו גם מסייעות לשינון וזיכרון. אחד היסודות החשובים והידועים בלימוד אשר
הבודהה הכריז עליהם בשיחה הראשונה שהעביר לחמשת תלמידיו הראשונים הוא ארבע אמיתות האציליים (Ariya-sacca): (1) אמת הסבל, (2) אמת מקור הסבל, (3) אמת קץ הסבל, (4) אמת הדרך האצילית ... שאינו חולק מאפיינים אלו), שלושת מאפייני המציאות האלו הם: (1) סבל (dukkha), (2) ארעיות (annica), (3) חוסר עצמיות (anatt).
הבודהה מתאר אדם כחמישה מצרפים, חמישה קבוצות של תופעות פיזיות ומנטאליות: (1) גוף (kya), (2) הרגשה (vedan), (3) זיהוי, פיסה או היזכרות (sa), (4) תצורות מנטליות (sankhra), (5) הכרה (via) קיימות עוד רשימות רבות מעין אלו אשר
הבודהה מציג אותם בשיחותיו וחוזר עליהם פעם אחר פעם כגון: 2 ההשקפות הקיצוניות, 5 היכולות, 5 הכוחות, 5 ההפרעות, 10 התכונות האציליות, 4 המשכנים הנשגבים, ועוד. חלוקה לקבוצות: מאחר והלימוד כולל רשימות של תופעות פיזיות מנטאליות רבות מסוגים שונים אשר לעיתים מגיעים למאות,
הבודהה ולאחר מכן המסורת נהגו לקבצם לתתי - קבוצות בשיטתיות כדי ליצור סדר וארגון. אם ניקח לדוגמה את הדרך האצילים בעל שמונה האיברים, גם כאן יש תת - חלוקה ל - 3 קבוצות: 1. חוכמה ... דומה נוכל לראות גם בחלוקה והקיבוץ של השיחות עצמן לקבצים, פרקים ותתי - פרקים. כך המסורת הבודהיסטית יצרה בהשפעת הלימוד של
הבודהה ארגון שיטתי וחלוקות מורכבות של כל הלימוד הן מבחינה תוכנית והן מבחינה מבנית. אחת הסוטות שמדגימות היטב את השימור באמצעות הספרות האוראלית היא סוטת סנגיטי (31) (sangitisutta), המיוחסת דווקא לסריפוטה (Sariputta), תלמידו הבולט של
הבודהה. השיחה כוללת רשימות מקובצות בסדר עולה מאחת עד עשר הכוללת סיכום של רוב המושגים הנכללים בלימוד של ה