... ואף להיכלל בתוכה. הקבלה מבחינה בין בחינתו הנעלמת של האל, שאין לאף יצור נברא יכולת להשיג בה השגות (אין סוף), לבין בחינתה של האלוהות המתגלה, מכונה לרוב בשם עשר הספירות, שהן הבחינות שבהן מאציל האל את פעולותיו, ודרכן הוא ברא את העולם ומנהיג אותו. הספירות שאלה מרכזית ... הבריאה כתהליך מורכב יותר ודינמי, שכוחות מנוגדים פועלים בתוכו זה על זה. כיוון שקודם הבריאה מילא אור אין סוף את כל החלל, הרי שלכאורה לכל מציאות אחרת שהיא נפרדת מהאלוהות לא היה מקום להתקיים ולהתגלות. קבלת הארי פתרה בעיה זו בהציגה את תהליך הבריאה כתהליך של הסתלקות שקודמת ... העתיקה שבאלבניה. בתקופה זו יצר משנה קבלית חדשה, שעיקריה הם קיומם של שני אלוהים נבדלים. הראשון הוא האין סוף, והשני אלוהי ישראל, הנאצל ממנו. שבתי צבי מת ביום כיפור שנת התלז (1676) והוא בן 50. נתן העזתי הפיץ את הרעיון לפיו שבתי צבי נבלע באורות העליונים, כלומר הפך לחלק ...

... כלל ממצב החלימה. לסיכום: כל מצב של קיום דומה לחלום אשר נחלם בלילה, קיימים אין סוף חלומות. המציאות נמצאת בתוך כוורת ענקית אין סופית של מציאויות שנמצאות בתת - מודע תודעתי קולקטיבי, בפוטנציאל האין סופי של אלוהים. התודעה מתקשרת ל (אני). אני זה מה שחווה את עצמו כמודע ביחס ללא מודע. והתודעה מביטה על החומר דרך החלל הריק. אבל ... מסוימות, כי הוא לא השכבה הריקה הראשונה מתחתיו יש תודעה.. והתת מודע מכיל אין סוף מציאויות שקרו באין סוף דרכים רק שמה שאין שם זה מי שיחווה אותם ומה שקורה בפועל זה שאנו בתור הבורא (כחלק ששוכח שהוא הבורא) חוקר ומגלה עוד חלקים בפוטנציאל האין סופי שלו. כל רגע שבריר הווה של מציאות קיים בפני עצמו בתור פיסת מידע עצמאית שבה הכל קפוא (תמונה של כל החלקיקים ביקום ברגע נתון) ויש אין סוף שברירים כאלה של מציאויות וזאת הסיבה שזה אף פעם לא נגמר. פיזיקה מתייחסת בעיקר לחלל ריק - בגלל שהחלל הריק הוא מה שמניע את ...

... הוא אש וזהו: כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש (=בשרש) דבר זה בחינת מלכות שנמשך בתוך הטומאה בתוך חמימות היצר. תעבירו באש תקונו על ידי אש... שתחזיר את המלכות לאין סוף שהוא רצון שבכל הרצונות. (ליקומ, חא, ד) אור האורות רבנו נחמן מברסלב מגלה את נוסחת הנצחון למלחמת היצר. והדרך היחידה לשבר את התאוות (= אגו = הרצון לקבל הגדול ד) היא באמצעות ההתבוננות והשכל. כשהאדם מגלה את שורש התאווה (= הרצון לקבל הגדול), את שרש הרצונות, את הרצון שיש בכל הרצונות מגלה רצון אחד. רצון אין סוף. ותדע שבזה הרצון אין סוף רצון להשפיע ורצון לקבל הם דבר אחד. כי ממילא לא ניתן להשפיע בלי לקבל ומימלא גם לא לקבל בלי להשפיע. גם תדע שבזה הרצון אין סוף הקנאה והתאווה והכבוד הם דבר אחד. כי זה הרצון הוא שרש הרצונות כולם. העיניין פשוט, לכל דבר יש פנימי וחיצוני, חפץ (= עד שתחפץ) וחשק. ומצד האמת האדם ...

... יתקיים בהווה - ימשיך ויתקיים עד לעתיד הקרוב והרחוק וכך עד לאין סוף. הגדרה זו של הטבע טומנת בחובה מספר עקרונות וחוקים ותורות שהבחין בהם האדם על פני ההסטוריה, כמו עיקרון ההתמדה שהבחין בו לראשונה גלילאו, חוק שימור האנרגיה, תורת ... עושה את ההווה? מי הוא הגורם האחראי לעשייה שתמשיך ותתקיים עד לאין סוף? אנחנו יודעים שהדברים נעשים בטבע, עצים, חיות, גשמים, עונות, מחזוריות... אלה הם הדברים שאיננו יודעים להצביע על הגורם שעשה אותם, אולם השאלה שלי מתייחסת לסוג העשייה ... אותו בצורת פועל מתמשך - יהוה: ימשיך ההווה ויתקיים לעתיד האין סוף. כלומר הטבע יכול להתקיים רק במצב של תנועה, היינו בתודעה אנושית פעילה. בחלק הראשון של הפסוק - בשלב של הצגת הנושא, מופיעה הארץ לאחר השמים וכיאה לה... כדור הארץ הוא ... גם כמידע, מידע שאין לו סוף... היא עמדה פעורת פה מול המידע האין סופי זה ואף חששה ממנו, זו התחושה האופפת את האדם כאשר עומד מול הלא ידוע, אולם התחושה הזו תחלוף ותמלא את מקומה תחושת סיפוק כאשר האדם יזהה את המידע שלפניו, יקרא לו בשמו ... אם כן אני יכול לדמיין את הארץ ואת כל היקום כערימה של מידע אין סופי מונחת לפני, ואני הולך ובוחש בערימה הזאת ומוציא ממנה מידי פעם חופן קטן, בוחן אותו, מזהה אותו, וקורא לו בשם, וכן על זה הדרך... מצידי הייתי מוכן לגלות את מלוא ... פגשה ראשונה את כדור הארץ ואת כל אשר בו, וגם הוא שידר לה מידע אין סופי... כל חלקה וכל גרגיר וכל אטום על הכדור הזה שידר לתודעה מידע משלו, והיא קלטה את מה שיכלה לקלוט מהמידע הזה והשתמשה בו. כך נבראה הארץ בתודעה האנושית וכך נברא החומר ... ולחיות לעד, להתפתח, לגלוש לעד ביקום, לבחוש בערימת המידע האין סופית להנאתי... וזאת תגובת המחבר למבטי המושפל... ארחיב לך גם את התמונה השניה ואמתח אותה מצדדיה, והשמנת נמצאת בצידי התמונה... השאלה שלך היא ומה הלאה? מהו המשכה הטבעי ... המשכה המקובל מבחינתה. יהי אור: מצאתי לפני את חבילת המידע האין סופי של היקום ושל הארץ, והמשך החווייה הטבעית הזאת הוא לפתוח את החבילה החשוכה שלפני ולהאיר את תכולתה, לקחת חופן, לגלות את המידע שבתוכה. המונח סקרנות נגזר מהאמירה הזו. ... הדעה... ראיתי את האור, תודעת האדם זיהתה את האור מתוך הערימה האין סופית, והלכה למעשה שלפה את היד ודגה את הדג... אולם היכן תחושת החיים הנגזרת מהפעולה הזו? איני יכול לזהות את תחושת ההנאה מכל דג וחופן... ובפעם השלישית במספר משפיל אני ... הדעת שיפתח האדם תיק לכל תגלית ויסגור אותו עם סיום התגלית, כי אין סוף דבר לשום דבר, לכל תגלית המשך... וכל תגלית היא הבסיס לתגלית שבאה אחריה. וזאת עשתה התודעה כאשר פגשה את המידע הראשוני ושמה עליו את היד: היא גידרה אותו, סימנה אותו, ... הוא הבסיס לכל המידע המעובד שיבוא אחריו - על אף ולמידע העתידי אין סוף. במידע המעובד הזה פתח הפותח: בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ. זהו למעשה המידע הבסיסי והשלם שנקלט בתודעת האדם אודות כל החומר בכל היקום, הוא הוא המידע שעתיד ... שנאסף בסל האנושי עד לרגע נתון - הינו הבסיס ליתר המידע האין סופי שיבוא אחריו, ומכאן המסקנה הבאה שהמחבר חושף בפנינו בהמשך: כל המידע הנמצא ביקום הינו שרשרת אחת אין סופית בעלת חוליות מידע רצופות ומחוברות עד אין סוף... מכאן: ויקרא אלהים לאור יום: כל המידע שנשלף עד עתה (שהואר עד עתה) הוא הבסיס לכל המידע המואר והשלם הממלא מטבעו יום שלם, ואם כן, זהו המידע של היום השלם. ולחשך ... קלטה את המידע הבסיסי ופניה כבר אל המידע המשלים הנמצא בערימה האין סופית, והיא עומדת הלכה למעשה על פני הערימה הזו ומתכוננת לשלוף ממנה את החופן הרצוי, לכן נוצר ראשונה הערב שמקדם את החלק הלילי בו נמצא המידע הרדום שעדיין לא הואר, זהו פרק הזמן שמסמן את שליטתי המוחלטת בלילה, ביקום, במידע הרדום האין סופי שעומד בכל רגע לרשותי כי הרי המידע הבסיסי כבר בכיסי. ויהי - בקר: ורק לאחר מכאן נוצר הבוקר שמקדם את יום העבודה, היינו את החלק המעשי כאשר תודעת האדם מתכוננת הלכה ... יום אחד: את היום האחד, את היום השלם, את השליטה בשרשרת מידע אין סופית בעלת חוליות מידע רצופות ומחוברות באופן אנלוגי עד לאין סוף.

... מתכווץ, סומר, מתמתח, האם כל המצבים האלה משקפים חתול? ובהשאלה ממקום אחר: כש - אליס בארץ הפלאות מתארכת ומתקצרת ועוברת שינויים אין סוף , האם היא אותה אליס? הבודהיזם מדבר על הקביעות והתשוקה להיאחז בקביעות. מקור הסבל הוא הניסיון להיאחז. תשוקה לביטחון, ... אני קורא... , יענה התלמיד. זה כל מה שמגדיר אותך? כל זה ביחד וגם שום דבר מזה? אז מי אתה? מיהו האני שלך? האני הוא אינסופי ויש אין סוף דרכים לתאר אותו: כל מה שצברנו בהליך חיים ארוך, כל הזיכרונות, כל ההשפעות המודעות והלא מודעות. העניין הזן בודהיסטי איננו לתת לך תשובה אלא להשאיר אותך בתוך השאלה, בקושי לענות עליה, כדי שנראה את אין סוף התשובות. אלא שכל התשובות שניתנו קשורות בסביבה. אתה נשוי ואב מול מישהו אחר, ביישן רק אם יש מי שאיננו ביישן, לדוגמה. ...

... גוש המידע המלוכד האנושי. גוש זה נקרא אדם והוא משתנה ללא הרף, ככל יתר הגושים, במסגרת הבזק הכוחות הפועלים על כל הגושים ביקום, אולם ובגלל תכונת האין סוף של היקום הדינמי, יכול הגוש הזה להבחין בתהליך השינוי הבלתי פוסק שחל על הגוש שלו, לעקוב אחר התהליך הזה ולהבחין באב - טיפוס של ... קורה כאשר שני הגופים הללו נפגשים. התשובה שהיגעתי אליה ברורה כשמש: כל אחד לוקח מהשני מידע ומשתמש בו בשביל לסלול את דרכו במרחב. וכידוע המרחב הוא אין סופי, לכן הנטיה של שני הגושים האלה היא להיפגש לאין סוף במטרה להמשיך במלאכת הסלילה עד אין סוף... זהו המקור היסודי ביותר של נטיית האדם להתלכד ולחיות בקבוצה. אולם, וכאן אני מגיע לנקודה, פגשתי במרחב עוד גוש של מידע שלא ... בתורה, בכל פעם שפגשתי בו הקרין לעברי מידע שונה שפרצתי בו דרך אחרת, ולא אין המדובר בשבעים פנים אלא במליארדי פנים של תורה, הנפוצים כמשבצות אין סופיות על פני המרחב, כאשר כל אחד מהם הוא גוש מלוכד בפני עצמו שמשתנה במלואו ועל כל תכולתו בכל משבצת, ומאפשר לי לבחון את פניו ... שבתוכם, מקיימים ביניהם יחסי גומלין ברורים שניכרת בהם התכונה היסודית של תן וקח. ועם זאת קיים עדיין בינינו הבדל מהותי מובהק: אומנם ותכונת האין סוף של היקום הדינמי מאפשרת לי, במסגרת זרימתי הבלתי פוסקת עם המידע המשתנה, להשפיע על כיוון הזרם או לעצב אותו - וזו בעצם גדולתי ... כולל כל העצמים והגושים וכולל גם הגוף שלנו - כולנו מידע רדום, נייח, כולנו מידע שאינו משתנה לעולם, כל הגושים שלנו מצטופפים להם על פני משבצות אין סוף ופועלים עליהם בהבזק אחד כל מינוני כוחות הטבע, כל משבצת והמינון שלה. מה שאני מבקש להדגיש הוא כי אין בעצם מונח שנקרא מידע ... על אבן קטנה במרחב, וממש דבוק לו עוד גוף אחד שעומד על אבן קטנה וכך מצטופפות להם במרחב גופות העומדות על אבן והדבוקות אחת לשניה לאורך כל המרחב ולאין סוף. ובעצם לא מדובר באותו הגוף ממש אלא בגופים שונים המשתנים לפי אב טיפוס מסויים. יש לענות עדיין על מספר שאלות בשביל להבין את מהות המצב. ניקח שני גופים אקראים מהסדרה האין סופית עם האבנים שלהם, שניהם דבוקים אחד בשני ובכל זאת אני רוצה לדעת - אם נסיר את הדבק שביניהם, איזה מרחק יפריד ביניהם? - מרחק ... העצמים הממלאים את כל היקום. כלומר ואם נחזור אל הגוף שעומד על האבן הקטנה, הרי מימדי הגוף - אבן הזה והתנוחה של יתר המשבצות הדבוקות בו שמצטופפים לאין סוף על פני המרחב - כל הנתונים האלה נרקמים ביחס ליתר כל העצמים ביקום ומתהווים בהבזק אחד לאורך כל היקום. יש להדגיש כי אילו היקום ... מוגדר, אזי הכוחות הנגזרים מהעצמים שבו היו פועלים באחת על עצמם ועל הסביבה ויוצרים משבצת אחת ויחידה לכל עצם, ולמעשה זהו מצב אבסורדי כי המרחב הוא אין סופי ולכן העצמים והכוחות הנגזרים מהם נוצרים ללא הרף. אם כן אם אני מבחין בפינת הרחוב באבן קטנה, סימן שהאבן הזו נמצאת במימידה אלה ובתנוחתה זו בגלל קיום כל העצמים שביקום. מסלולה נמשך על משבצות אין סוף במרחב לפחות עד שאסיר את עיני ממנה או עד שתבוא רוח ותעיף אותה לפינה אחרת או עד שאגלגל אותה ברגל שלי, או אז המסלול האין סופי שלה במרחב ישתנה אך לא יפסיק. בכל אופן, משך המבט שלי באבן מסמן שיעור חלקי מהמרחק שהבחנתי בו שעליו מצטופפות המשבצות של האבן, ... יכול לנסוע אחורה על מסלול המשבצות של האבן ולהגיע גם להתחלתו, אבל בגלל שכל מינוני הכוחות השונים פועלים בהבזק על כל המשבצות כאחד, ובגלל תכונת האין סוף של המסלול עליו מצטופפות המשבצות של האבן, לכן ה - אני מבחין באבן משמעותו אני פותח את עיני כאשר חתך חלקי ממסלול המשבצות של ...

... לעולם. הם צפופים על פני מסלול של משבצות אין סופיות, כאשר כל גוש שונה מהשני הדבוק בו, ואנו מלווים בעינינו חתך מסויים של המסלול הזה, מעבירים את המידע ... הגוף הזה יתקיים במרחב וייצטופף על פני אין סוף משבצות, אבל העקומה שלו תהיה דומה לעקומה בודדה של אבן או של כל חפץ דומם. מאידך, קיים במרחב גם גוף ... גם באחינו האדם, שגופו מצטופף על פני משבצות אין סופיות במרחב, כאשר כל גוף העומד על כל משבצת מייצג חבילה של מידע שאינה משתנה לעולם. וגם הצופה האנושי מבחין בשרשרת הגופות השונים שמצטופפים להם עד אין סוף במרחב, ושולח את הנתונים הנקלטים למוח שבונה באמצעותם עקומה המשייכת את שורת הגושים השונים שקלטנו על פני ... בפניך עקומה אחרת בעלת פן שונה וכך עד לאין סוף... אין סוף לעקומות שהאדם יכול להציג וזאת בזכות ייחודו כי הוא היחיד ביקום בעל עקומה משתנה. העקומה שהצופה בונה ...

... הדברים מתאחדים. בעולם שלנו כל דבר שונה משאר הדברים, ואין שתי ישויות שזהות אחת לשנייה, כי אם הן זהות, אז הן ישות אחת. אבל יכול להיות שיש אין סוף ישויות שלא שונות אחת מהשנייה ובכל זאת הן ישויות שונות. השכל שלנו אומר לנו שהיד שונה מהספר, במה? הם שונות במקום ובזמן. עכשיו אם אני אקח את ... בעיקרון, מה שאני אומר, שיש שכל אחר שבו יש כמה ישויות שונות שהם נמצאות באותו מקום ובאותו זמן, כמו למשל שיש כאן ועכשיו באותו מקום ובאותו זמן אין סוף ספרים, ובכל זאת הם שונים. אז תשאל למה אני אומר שהם שונים? אבל זה לא אומר שהם לא שונים. אני אסביר, בעיקרון, למה אתה לא מסוגל להבין שיש כאן ... אם היא מוגבלת אז איך היא מהות המציאות? אבל דבר נוסף שאני טוען, שכול אחת מהצורות היא מהות המציאות. שזה אומר שיש ריבוי של אלוהים, ריבוי של אין סוף. השכל שלנו לא יכול להבין שזה גם נפרד וגם אחד בו זמנית. אבל זה שהשכל לא יכול להבין זה לא אומר שזה לא ככה. שתבינו שההבנה שאומרת ששני דברים ...

... - הבלתי מוגבל? הקבלה מתארת את האלוקים כאין סוף. בשפה המדוברת התרגלנו להשתמש במושג אינסוף, בהתייחס לדברים אדירים בגודלם, או בלתי ניתנים למנייה. אבל ההגדרה האמיתית של אין סוף היא - בלתי מוגבל או חסר פרמטרים. בדיוק כפי שאנו זקוקים לגבולות בהם נוכל להיאחז, כאשר אנחנו רוצים לתפוס חפץ כלשהו בידינו, כך גם בתפישה ... את מציאותו קרוב יותר להבנתנו. הוא פשוט אין סוף , נקודה. האם אנחנו מאמצים את התפישה, שהשכל האנושי הוא כלי חסר ערך? אם כך, מה אנחנו לומדים בקבלה? האם אנחנו מאמצים את התפישה, שהשכל ... הבינה התשובה היא, שבעוד שהאלוקים עצמו הוא אין סוף, הוא ברא שטח של אינטראקציה בינו לבין האנושות. שטח, שלמעננו נקבע כתחום ומוגדר. תחום זה נקרא הנהגה - וזהו התחום שבו אנחנו יכולים להשתמש ...

... קיים, אז קיומם הכרחי. כל מה שאנו רואים זה צורות של זמן ומקום. אם יש אין סוף זמן ואין סוף מקום, אז כמות האפשרויות היא אין סופית. בכל נקודה אחת של מקום וזמן, יש פוטנציאל אין סופי של צורות אפשריות. אם בנקודה אחת יכולים להיות אין סוף דברים, כל שכן באין סוף מקום וזמן. אם אנחנו מגיעים למסקנה שמחויב המציאות הוא רק אפשרי, אז זה אומר, שמה שמחויב לך, למשל שולחן מחויב לך, אז השולחן לא שונה מכל טווח האופציות. אפשרי שיהיו פה אין סוף דברים ומחויב שיהיה פה רק דבר אחד, אבל אם אין הבדל בין אפשרי למחויב, זה אומר, שהמחויב הוא לא יותר רציני מהאפשרי. השולחן הוא לא יותר רציני מכל סך האפשרויות שיכולות להיות. ... לאפשרי. עכשיו אנו מדברים על חוקי הטבע, מה אמרנו? שהזמן והמקום הם אין סופיים, ולכן האפשרויות הם אין סופיות, אבל האדם חושב שיש חוקי טבע, למשל האש שורפת את הנייר, אבל חוקי הטבע נוצרו בגלל כמות התצפיות של האדם. האדם רואה שתמיד האש שורפת את הנייר, ולכן הוא אומר שזה חוק שהאש ... מחליט שיקרה כך ולא אחרת? התשובה היא, שאף אחד לא מחליט. יש מקום וזמן אין סופיים, בתוכם יש את כל האפשרויות כרגע, והאדם הוא רק אחד מהם. והאדם כל פעם חווה רצף, לפי המקום והזמן שבו הוא נמצא. אבל שום רצף הוא לא יותר הגיוני ולא פחות הגיוני. אז איפה ...