... את זה שכולנו התנסינו במקרה הנדיר הזה, שבו איזושהי נשמה איתנה באופן מפתיע, קמה ופשוט אומרת, "אני מצטער, טעיתי. " כמו
ספורטאי, שמרואיין בלי רחמים, לאחר המשחק, בחדר ההלבשה של הקבוצה המפסידה, וממלמל באיפוק לתוך תריסר מיקרופונים ומליון בתים: "פישלתי בגדול. אני לוקח אחריות מלאה על ההפסד שלנו היום. " מהי התגובה המוחלטת של כולנו כלפי
ספורטאי שכזה? "הוא גיבור! " אנחנו קוראים. "איזה אומץ, כוח פנימי, עוז רוח שיש לו! " הערצתנו לאותו אדם חסרת גבולות, אבל איכשהו זה לא ממש מצליח לעודד ...