מה נותן לך מוטיבציה? מה מניע אותך?

קרה לך פעם שתכננת לעשות משהו, ראית את עצמך עושה אותו, קבעת לעצמך את הרגע שבו תעשה ואז הגיע הרגע ופשוט לא מצאת את הכוחות בתוכך לעשות מה שתכננת לעשות? זה קורה לכולנו. לא תמיד המנועים שלנו עובדים, לא תמיד יש לנו מוטיבציה, מה לעשות... אנחנו בני אדם. ובמקרים הפוכים, יש לנו ימים שבהם אנחנו פועלים במרץ, מספיקים לעשות המון דברים, מפגינים ביצועים מדהימים ומפיקים תוצאות יוצאות דופן. לא רק זה, אנחנו עושים את הכל ברוח טובה, רוח שמאופיינת בשמחה, קלילות וחוסר מאמץ. איך זה קורה? מה מניע אותנו? מה נותן לנו מוטיבציה? והאם אפשר לשמור על מוטיבציה גבוהה כל הזמן?

האם אתם יודעים מהם הדברים שמניעים אתכם לקום בבוקר, להיות, לעשות, להשיג, לחוות, להעיז? האם אתם מודעים למקורות שמספקים לכם מוטיבציה? האם אתם מקפידים למלא דלק? או שאתם מוצאים את עצמכם לא פעם אחת תקועים באמצע הכביש המהיר של החיים, על הקו האדום ללא מוטיבציה (דלק) להמשיך?

"אם היו נותנים לי 8 שעות לכרות עץ, הייתי משקיע 6 מהן בלהשחיז את הגרזן"

(אברהם מאסלו)

מה מניע אתכם לפעול? נסו לחשוב על הפעם האחרונה שהיה לכם יום פורה או על הישגים שלכם מהעבר. שאלו את עצמכם: מה היה שם? מה גרם לי לפעול כמו שפעלתי? איך ואיפה מצאתי את הכוח לעשות מה שרציתי לעשות? היזכרו בסיפורי הצלחה מהחיים שלכם (אני בטוח שיש כאלה, אפילו אם בעיניכם הם נתפסים כקטנים)... מה העביר אתכם מחשיבה לפעולה? מה גרם לכם לרצות לפעול? ומה גרם לכם לפעול בסופו של דבר?

החיים הם נסיעה ברכבת הרים שבה יש עליות וירידות, סיבובים, הפתעות, רגעים עוצרי נשימה ומצבי רוח משתנים. לא תמיד תהיה עליה ולעולם לא יהיה מישור, אך מה שבטוח הוא שיש לכם אפשרות לעצב לכם רכבת הרים שבה יש יותר עליות מאשר ירידות, שבה אתם יותר למעלה מאשר למטה, רכבת הרים שבה הירידות הם לא כל כך גדולות וכשהן מתרחשות, אז הן קצרות. רכבת הרים שבה המנעד שבין עליה לירידה הוא מתון יותר.

אם כך, עלינו לענות על שתי שאלות חשובות: האחת - איך לעצב רכבת הרים שכזאת? והשנייה - איך לשמור עליה? אז ככה... ראשית, עלינו להיות מודעים לדברים שמניעים אותנו, לכוחות שגורמים לנו לפעול, למקורות של אנרגיה ומוטיבציה בחיינו. שנית, עלינו לפתח הרגלים שיאפשרו לנו לתחזק את עצמנו ולמלא דלק על בסיס קבוע ולא לחכות שנתקע על הכביש המהיר של החיים. ודבר חשוב נוסף, עלינו לפתח מנגנון שיסייע לנו לבצע מעברים מהירים יחסית בין ירידה לעלייה, כלומר מנגנון שימנע מאיתנו להיות למטה יותר מדי זמן.

"אומרים כי מוטיבציה זה לא משהו שנשאר.

גם מקלחת לא, זו בדיוק הסיבה למה אנחנו ממליצים לעשות אותה יומיום"

(Zig Ziglar)

מרבית האנשים מונעים (מקבלים מוטיבציה) על ידי אחד מתוך חמשת המקורות הבאים: אתגרים, פחדים, תגמולים, הכרה וצמיחה למידה. באופן אישי, אני מאמין שלמידה היא מקור מוטיבציה גדול מאוד (אולי הגדול מכולם), למידה היא תכלית החיים. אנשים מצליחים מקפידים לפתח לעצמם מודל צמיחה ולמידה שיאפשר להם לעצור מדי פעם, להיכנס לתחנת דלק ולהטעין את עצמם בידע שייתן להם כוחות מחודשים להמשיך. ידע שיסייע להם לצמוח ולהתפתח. הם יודעים שככל שישחיזו יותר את הגרזן שלהם, הביצועים והתפוקה שלהם יעלו פלאים.

אך לא מדובר בכל ידע וחשובה גם הדרך בה הידע הזה מועבר. הידע שאני מדבר עליו נקרא התפתחות אישית. לצערי זהו ידע שלא מלמדים במערכת החינוך הפורמאלית, אך אני מאמין שזהו הידע שיותר מכל ידע אחר יקבע את מידת ההצלחה שלכם בחיים.

כיצד נוכל לשמור על מוטיבציה גבוהה? להלן מספר צעדים מומלצים...

1.לדעת למה חשוב לי לשמור על מוטיבציה גבוהה.

2.להיות מודע לכוחות שנותנים לי מוטיבציה (מקורות של מוטיבציה).

3.לפתח הרגלים שמאפשרים לי להיטען באנרגיה בעקביות (לשאוב כוח מתוך אותם מקורות מוטיבציה), ולשמור על ההרגלים האלה.

4.להקפיד על אורח חיים בריא (תזונה נכונה, פעילות גופנית, לנוח, לישון מספיק, לשמור על הגוף ועוד).

5.לשמור על הרמוניה ורווחת החיים (לאזן בין היבטי החיים השונים ולהקפיד להשאיר זמן לעצמי).

6.להיות נוכח בכל פעולה ובכל מקום בו אתה נמצא - משמע לחיות כאן ועכשיו ברגע הזה.

7.לפתח מנגנון שיאפשר לי לעבור במהירות מרמה נמוכה של מוטיבציה לרמה גבוהה של מוטיבציה.

אם ניקח את האנלוגיה של מוטיבציה כדלק, אז הצעדים ניתנים להמחשה בקלות:

1.לדעת למה חשוב וצריך למלא דלק כל הזמן.

2.להיות מודע לתחנות הדלק שנמצאות בסביבה.

3.להחליט שאני ממלא דלק פעמיים בשבוע, ביום ראשון בערב וביום שישי בצהריים ולהפוך זאת להרגל, בדיוק כמו שאני מצחצח שיניים או עושה כביסה.

4.לתכנן מראש סדרת פעולות של מה אני עושה במקרה חירום (אם בכל זאת נתקעתי בלי דלק באמצע הכביש המהיר).

הצעד האחרון הוא חשוב מאוד, כי הוא זה שממתן את המנעד של רכבת ההרים שאתם קוראים לה חיים. לאנשים מצליחים יש מנגנון כזה: ברגע שהם מוצאים את עצמם במצב רוח ירוד ובמוטיבציה נמוכה, הם לא מופתעים מזה. הם מודעים לעובדה שזה טבעי ושזה יכול לקרות ופשוט נוקטים בסדרת פעולות שתכננו מראש לרגעי "משבר" מסוג זה:

ראשית, הם סולחים לעצמם ומקבלים את העובדה שהם אנושיים ומותר להם להיות ב"דאון". שנית, הם מזכירים לעצמם את ה - "למה" שלהם, כלומר את כל הסיבות שמתארות למה חשוב שהם יהיו מלאי מוטיבציה (למשל: כדי שיוכלו להגשים חלומות, מטרות, שאיפות, ייעוד וכדומה). הם גם מודעים למקום שבו הם נמצאים בחיים ומכירים תודה על כל מה שיש להם בחיים. לאחר מכן, הם נחים כי מותר לנוח, ואז הם פשוט עושים את הדברים שהם אוהבים, את הדברים שנותנים להם אנרגיה וממלאים אותם. תוך זמן קצר יחסית הם עוברים בחזרה לעליה וממשיכים בדרכם, מצוידים בדלק חדש (מוטיבציה מחודשת להמשיך בעשייה לעבר מטרותיהם).