תקציר⬅ לפרגן כדי להיות אור לגויים - למה למילה "פרגון" אין מקבילות בשפות אחרות? למה בכל כך הרבה מקרים הצלחה של מישהו זוכה לבוז, לזלזול ולחוסר פרגון, ללא שום סיבה נראית לעין? למה למילה "פרגון" אין מקבילות בשפות אחרות? לדעתי זה נובע בעיקר מהנבואה בספר ישעיה פרק מב' ו אני יהוה ... היה להשתפר. במקום זאת, הוא הופך להיות ממורמר ומדוכא. מה שקורה לאחר מכן ממחיש לנו את הבחירה השגויה, הבחירה שאנו מתפתים לבחור מדי יום. במקום להשקיע בשיפור עצמנו, אנו עסוקים בהרס אחרים. קין רוצח את אחיו. גם אנו העוסקים בתחום הנדל"ן די קשה לראות את המילה פרגון בשימוש הלכה למעשה, לקוחות לא מפרגנים לעצם העבודה שלנו אנשי הנדל"ן ויותר עסוקים בבדיקה כמה הכיס שלהם יקטן, ולא כמה עבודה נעשתה עבורם ע"י אותו איש נדלן כדי לקדם הסכמה לעסקה שטובה לשני הצדדים. הקולגות יעשו מאמצים להכשיל עסקאות ולו כדי שהקולגה לא יצליח, והרבה פעמים יראו את טובתם הם ולא את טובת ... לכך שמישהו לא אוהב אותו. שכן, קרוב לוודאי שמישהו יאמר משהו משפיל על האדם שהוא מושא השבחים. לסיכום אנו יצורים חברתיים, יצורים שזקוקים לחיזוקי החברה למעשנו, התקדמותנו והשגנו. כולם רוצים להשאיר חותם, כולם מקבלי טונה של סיפוק מהנתינה לאחר, אולם מכיוון שנוצרנו עם הרצון לקבל, מאוד קשה לנו לפרגן על הצלחה של האחר. אם נבין שההצלחה שלנו מתחילה בהפיכת הרצון לקבל לרצון לקבל על מנת להשפיע, נבין שהצלחתו של האחר היא הצלחה שלנו. ההבטחה האלוהית שעם ישראל יהיה "אור לגויים" מקבלת משמעות בכך שהמילה הפשוטה לפרגן היא מילה חסרת מקבילות בשפות אחרות, והסיבה לדעתי מתחילה בכך שתפקידנו לשנות תודעת העולם מקטילה של הצלחה של האחר, לפרגון על הצלחה של האחר על מנת לקבל ממנה השראה. מבוסס על מאמר של דיאן פייבר ... ⬅לקריאת המשך המאמר על לפרגן - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... עוצמתי". נראה לכאורה כי המטפל עניו וצנוע, אך למעשה מבחינה רוחנית באותו רגע המטפל עצמו נטע זרעים של ספק במטופל לגבי איכות הטיפול שלו. בזה הרגע הוא ביטל את כל המקצועיות שלו אל מול המטופל, ואין טעות גדולה מזו. כשאדם מכבה אור של אדם אחר או את האור של עצמו, מכבה הוא חלק של אור בתוך נשמתו הוא. רסיס זה של אור הולך לבלי שוב. לדעת לפרגן למרבה המזל ישנה דרך הפיכה: כאשר אדם מעודד את זולתו ותומך בו בעת צרה זוכה הוא ברסיס אור חדש עבור נשמתו. ניתן לשמח אנשים ולשמוח בשמחתם, מה שנקרא "לפרגן", וכך לחזק בתוכם את האמונה ברסיס האור האישי שלהם. זוהי בעצם פעולת הדלקה מנר לנר נוסף. בדרך זו, אנו מגדילים את כמות האור הכללית, ומגדילים את כמות האור האישית שלנו. זהו מצב של win - win. לכן, יש חשיבות רוחנית לפירגון שלנו להצלחת האחר, כיוון שאנו מבינים שלא רק שזה לא בא על חשבון ההצלחה שלנו, אלא להפך. כאשר אנו שמחים בהצלחת האחר, אנו מגדילים את כמות האור האישית והכללית בעולם. כל אדם ... ⬅לקריאת המשך המאמר על לפרגן - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... והכבוד יוצר תלות. ואותו מפורסם הולך הביתה לאחר המחיאות כפיים, ובבית אין לו את אהבת הקהל. ואם אתה מאמלל מישהו, ואם היו מבזים את אותו אומן מפורסם היו גורמים לו להיות מאושר, והמחיאות כפיים זה כמו למכור לאדם סמים. כי יש לו הפרעה נפשית, כי הוא לא אוהב את עצמו בכל מקרה, יש שמתאבדים, כי מי שגרם לזה שהתאבד, זה אלו שעודדו אותו ופרגנו לו ומי שאחראי לפשעים שלו, אלו שהעריצו אותו הם גרמו לאבדון שלו, ולא אלו שירדו עליו. ברגע שאדם הופך להיות מפורסם, ואם האהבה שלו גדלה רק בגלל שהוא מפורסם הוא אומלל. ומי שיגיד אני רוצה להיות מפורסם ואני גם אוהב את עצמי בכל מקרה אז שיבדוק ויהיה אמיתי מה מניע אותו להתפרסם. ומי שמעריצים אותו, שיבדוק אם הוא יהיה מאושר גם בלי סיבה גם אם הוא לא ... ⬅לקריאת המשך המאמר על לפרגן - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... במהרה. אם מרובע שונה ממרובע ועגול שונה מעגול אז לחסר צורה מותר הכל. ואם אתה חושב שאתה חסר צורה, (תרתי משמע) וזה גורם לך לפעמים להרגיש חסר אונים. אז דע לך שיש אחד חסר צורה, שאחריו נוהים מיליוני מאמינים. כי האחד הוא חסר צורה. יותר מזה אין מחשבות איזהו גיבור הכובש את ייצרו מחשבות מתרוצצות בראשי על כבוד ומחמאות על אהבות תלויות מלחמות מדומות כל אלו מסכות שעל האמת מכסות להתגבר על עצמי זו אם כל המלחמות וזה נקרא לחיות עצמת הריח יש ריח מיוחד, לפעמים קצת מוזר. ריח שיש בו טעם ויש לו רחש ריח שיוצר תמונה ריח שמפעיל את חמשת החושים. היום פגשתי אותו. את הריח. הוא ישב בשקט חיכה לי שנים "בשבע טחנות" על גדות הירקון. הוא הסביר לי, שגם אחרי שנים לא נס ליחו, וגם לא ינוס. והוא קצת מתגעגע. ולא משנה מתי אחזור, הוא ימתין לי כי אין לו גיל, הוא שייך לנצח. הסתובבתי ... ⬅לקריאת המשך המאמר על לפרגן - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... מרוצה מהחיים, והוא נטל על הסובבים אותו, ולכן ידחק לשולי הארגון 7. לתת חיזוקים למנהל אין המדובר בהתחנפות לבוס, אלא לתת לו חיזוקים ומילה טובה. גם למנהל מגיע. הוא עובד קשה, סופג ריקושטים, ולא תמיד יש מי שאומר לו מילה טובה. צריך לפרגן למנהל ממקום כן ובנימה עניינית ומכובדת. אפשר להחמיא לו על הישג, על הובלה, על האסטרטגיה. לא להחמיא על צורה חיצונית, לא להפוך זאת לחיזור. 8. להיות בעניינים דע מה קורה בארגון. חשוב להיות בעניינים. דע למשל מתי תפקיד בחברה עומד להתפנות ומי יקבל את המינוי הבכיר הבא. 9. ללמוד תבדוק מה התפקיד שאתה רוצה דורש. איזה כישורים ואיזה ... ⬅לקריאת המשך המאמר על לפרגן - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... וכל השאר וננסה ללכת יחד לתוך העניין, בצורה רצינית ועמוקה. הרי גם אנחנו משתמשים בשפה, גם אנחנו מדברים, שומעים, קוראים וכותבים. הרי זה ממש מולנו, ממש כאן, וזה לוקח חלק גדול בחיים שלנו, יש לזה הרבה משקל - אנחנו מדברים בצורה שונה לאנשים שונים, אנחנו מנסים לבחור את המילים הנכונות ולפעמים גם טועים. אנחנו נפגעים ממילים, ונהנים כאשר מחמיאים לנו. אנחנו יודעים שיש לשפה השפעה גדולה על חיינו. אנחנו רואים שהשפה היא רק חלק מכל המרחב הפסיכולוגי שלנו לכן לא נוכל ליצור מחקר לוגי אנליטי של השפה כי אנחנו חלק מזה. השפה לא קיימת מחוצה לנו, מחוץ למתחם האנושי, אנחנו היצרנים ואנחנו הצרכנים של השפה ולכן המחקר של השפה הוא גם המחקר של עצמנו. עלינו להבין את כל זה לפני ... ⬅לקריאת המשך המאמר על לפרגן - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... שאוהבת את עצמה יכולה להעניק אהבה לאנשים אחרים. ולכן חשוב להקדיש זמן לעצמנו. איך? לקבוע פגישה ביומן. זה יהיה הזמן המקודש שבו אנו עושות משהו מיוחד למעננו. כל אחת לפי רצונה ואהבתה. זה יכול להיות פגישה עם חברות, עיסוי, הליכה למוזיאון או כל דבר שאתן חולמות לעשות... (ואומרות לעצמכן "אם היה לי זמן... ") חשוב לתת לעצמנו חיזוקים ומחמאות. (אל דאגה הביקורת תבוא כבר מאחרים).. טיפ: תנו לעצמכן צל"ש אחד לפחות כל יום. הכל תלוי בנו:. המודעות מאפשרת לנו להביט ולחוות את החיים תוך כדי בחינת הבחירות שאנו עושות. בכל יום בחיינו אנו עומדות בפני בחירות. חלקן נעשות במודע וחלקן שלא במודע. כשאנו בוחרות מה ללבוש או כשאנו בוחרות, אם ללכת לעבודה או להישאר בבית, ללכת לסרט במקום לסדר את הבית, כל אלה הן בחירות מודעות ואנו יודעות כי יש להן רווח והפסד. ... ⬅לקריאת המשך המאמר על לפרגן - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... אני שרה אשת אברהם, אם יצחק; מה אני מסמנת אחרי? ואז החלטתי לכתוב. וכתבתי. לא שוכחים לי את זה. לא שוכחים לי ששיקרתי, שכיחשתי: "ותכחש שרה לאמר לא צחקתי, כי יראה". [7] אפילו דוד המלך, חוזר על כך פעמים אחדות: "שעשועיה של שרה הזקנה [אוף, איך שכולם נהנים תמיד לציין את גילי המתקדם], היא צחקה ושיקרה". הוא אמנם מביע מחמאות בהסתייגות, אבל לאברהם יש לו רק תשבחות, אחוות גברים, ממש. [8] נכון, צחקתי, אז מה? וכי מישהו אחר במקומי לא היה צוחק? אני כבר באמת לא הייתי אז בת חמש ועשרים, [9] ולבוא כך באמצע היום [10] ובלי כל הכנה לומר לי שאני אלד? [11] נו באמת, לא רק אני גם אישי לא היה עול ימים. [12] טוב, נניח אני, אבל הרי גם אברום שלי, ואדני זקן היה. אז נכון, שאישי הזקן, "אברהם מחייך ושותק, מוצץ מקטרתו בכל פה / ... ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה שנה יולד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד? " [14] אבל הוא לא נשאל לפשר צחוקו, כמוני. ככה זה בין הגברים, להם מותר הכל. והוא, אברום שלי לא שיקר? ורק פעם אחת? שכחתם, הא? נכון, הייתי יפה. [15] גם בזקנותי עוררתי גברים, ואפילו את מלכי מצרים וגרר שחשקו בי. [16] ואתם יודעים מה, אם לומר את האמת זה די החמיא לי; נו, באמת אמרו בנות, כמה נשים בגילי הן במצב כזה??? ואברום, במקום שיהיה גאה בי, שיתפאר בי, מתקפל, משקר ואומר עלי: "אחתי הוא". טוב, יש לו תירוץ: "אחתי בת אבי הוא אך לא בת אמי"; [17] אז הוא אמר בוודאי רק חצי אמת, והכוונה היתה ברורה. אבל מי סובל, זה ששיקר? לא. ואני מה אתי? אני חפץ שמועבר מיד ליד, מגבר לגבר? ובינינו, אם רציתי, לא יכולתי? (בסה"כ מלך גרר היה גבר לא רע בכלל)...? [18] אבל ... ⬅לקריאת המשך המאמר על לפרגן - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... הדרך שפתרת היא הנכונה ביותר, אפשר היה לפתור בדרכים נוספות, ארוכות יותר, אך את זיהית את התבנית שהייתה כאן ועלית על הדרך הקצרה כל הכבוד. דעי לך שלכך דרושה יכולת הבחנה חדה ביותר. כל הכבוד לך אני גאה בך. בנוסף לחיזוקים החיובים שאני נתתי לתלמידה הנחתי את הוריה כי עליהם רק לפרגן לפרגן ולפרגן עד שאומר אחרת. וזאת מכיוון שהיא עומדת כרגע בתחילת דרך חדשה. והדרך לא בהכרח תהיה קלה לנוכח כך שאנו בלחץ של זמן בגלל המבחנים שעומדים בפנינו. ולכן עליהם לתת אך ורק חיזוקים חיוביים. לא להקשות, לא להאיץ ולא לומר ולעשות דבר מלבד תמיכה ואהבה. כמו כן הסברתי להם כי ילדים בשונה ממרבית המבוגרים טרם גיבשו לעצמם דימוי עצמי כזה או אחר וטרם עיצבו את ... ⬅לקריאת המשך המאמר על לפרגן - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... התחילו במשהו חיובי. בכל פעם שעליכם לערוך שיחה רצינית עם מישהו, תמיד רצוי להתחיל במשהו חיובי. עליכם להיות כנים ולא לחלק שבחים מזויפים בתור מניפולציה. אנשים נכנסים באופן אוטומטי לעמדת התגוננות כשהם שומעים מישהו מתחיל לדבר על הצדדים השליליים שלהם, להעביר ביקורת על התנהגותם או להשמיע תלונות שונות. אם ההקדמה לאותן הערות היא מחמאה, אנשים יהיו הרבה יותר פתוחים לשקול את הדברים הנאמרים. לכן, אם עליכם להביע את חוסר שביעות רצונכם מבן / בת הזוג שלכם (ומי לא צריך לעשות זאת?), נסו להתחיל את השיחה באמירת כמה מילים טובות. 3. אל תתקיפו. התקפות דומות לכתבי אישום המוגשים לבית משפט. הן לרוב מבוטאות בטון צדקני שכמעט תמיד מעורר תגובות הגנתיות. התקפות נוטות להתחיל בהצהרות מסוג "את/ה" - "את/ה תמיד... ", "את/ה אף פעם לא... " הדרך הטובה ביותר להימנע מהתקפה על בן / בת הזוג שלכם היא לנסח את הערותיכם באמצעות משפטי "אני", כדי לבטא את רגשותיכם. לדוגמא: שרה הרגישה שבעלה, זאב, מאוד קמצן בגישתו להענקת כספים לילדיהם הנשואים. היא הרגישה שהוא אנוכי כשהתעקש לשמור את כספו לעצמו. במקום לגנות אותו בחומרה ולדבר על התנהגותו במונחים לא מחמיאים, למדה שרה כיצד לבטא את רגשותיה בדרך שמעוררת פחות עימותים. ערב אחד, לאחר ארוחת הערב, אמרה שרה לזאב, "אני רוצה לתת לילדינו קצת כסף, כדי לעזור להם עם ההוצאות לקראת החגים. בכל פעם שהעליתי את זה בעבר והתנגדת, הרגשתי מאוכזבת ממך. בשבילי, הנתינה לילדינו היא כמו נתינה לעצמי. הייתי רוצה להרגיש שבעלי לפחות מבין את העמדה הזו. " זאב לא הסכים, בתחילה, להצעת הנתינה של שרה. אבל הוא הקשיב ... ⬅לקריאת המשך המאמר על לפרגן - לחץ כאן...