הכרת הרע, להודות בטעות, להודות על האמת, שאלות מודחקות, לא לפחד להרגיש רע, לא לפחד לשאול שאלות, הדחקה רגשית אליעד: את אומרת שאין לך ... ולא הצלחת למצוא תשובה. הפיתרון הוא, ככול שאת באה לפה יותר, מבינה יותר, אז זה מאפשר לך להיות מסוגלת להודות בחסרונות, את לא מתכחשת לחסרונות. את מסוגלת להכיל את הרע, לא להתעלם ממנו. ברגע שאת מגדילה את היכולת שלך ... הוא צריך לבוא ולספר לי מה הבעיה שלו. כדי לקבל פיתרון אתה צריך לשאול שאלה, ואם אתה לא מוכן להודות שיש לך בעייה, אז איך אוכל להביא את הפיתרון. למרות שכן תוכל לקבל את הפיתרון, אבל אם תשאל את ... להכיל רע. כי השאלה היא כאילו חוויה לא נעימה. וגם השאלה היא להטיל ספק במה שאתה יודע. צריך אומץ להודות בכך שיש לך בעיה, ומה גורם לאומץ הזה? או שאתה מספיק אמיץ או שאתה מספיק סובל. צריך אומץ לשאול שאלה ולהודות שיש לי בעיה. להודות שיש לך חסרונות. ומה עוצר את האדם מלהתקדם? שהוא לא מוכן להודות שיש לו חיסרון. אבל מי שלא יפחד לשאול, בסופו של דבר זה יביא אותו לשאלה הכי חזקה. יש שאלה ...

... מנסה לנקוט בדרך של שיחה, כשהוא שואל בדרך עדינה ולא מאיימת: אייכה? , איפה אתה? הוא נותן לאדם הזדמנות להודות בטעות שעשה, ולהביע חרטה על מעשיו. במקום לנצל את ההזדמנות להודות בטעות ולשוב בתשובה, האדם מתחבא ומאשים את אשתו בכל. חוה מעבירה את האחריות לנחש. וחוזר חלילה כשכל אחד טוען ... אלוקים יודע שאיננו מושלמים. הרי הוא זה שברא אותנו כך! אך הוא בהחלט מצפה מאתנו לקחת אחריות על מעשינו ולהודות בטעויות שאנו עושים. משום שאם לא ננהג כך, לא קיימת כל תקווה לתקן את דרכינו בעתיד. את המסר הזה ... עם הטעות שעשה. נסו לומר לו כבדרך אגב: הי, מה קורה עם העוגיות? . אמירה כזאת נותנת לו הזדמנות להודות באמת, מבלי שירגיש מאוים. מדוע כל כך הרבה אנשים מתקשים להודות בטעויות שלהם? סיבה אפשרית אחת היא, שללא עקרונות מוחלטים של טוב ורע, אין מה שיחייב אותם להודות במעשיהם. העיתון הגדול במדינה פרסם את הדברים הבאים: מספרת אישה, שבנה נרצח בפיגוע טרור: הגעתי לבית המשפט, והנאשם ברצח ... איננה נחשבת טובה לבריאותינו, ולכן מציעים לנו - תדחיקו את זה! . ההדחקה הזו איננה בריאה. כאשר אנו מסרבים להודות במעשינו, ההרגשה הרעה אינה נעלמת, להפך, היא מתגברת ומכרסמת בנו עד שנתייחס אליה, נודה במעשינו ונתקן את דרכינו. ברמה ... תחושת אשמה. בשלב ההוא, הוא הבין שמשם כבר אין דרך חזרה פרשת השבוע מספקת לנו כלי חשוב שיסייע לנו להודות במעשינו: כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך... ואמרת לפני ה אלוקיך: ביערתי הקודש מן הבית, וגם נתתיו לגר ... רק כאשר הרעיונות מקבלים ביטוי והבהרה. זה לא כל כך קל כפי שזה נשמע. בדרך כלל מאד קשה לאנשים להודות במפורש שהם עשו מעשה שגוי. אנחנו מצטיינים בלהמציא לעצמנו תירוצים. אנו מסרבים להודות באמת. אנחנו זורקים את האשמה על מישהו או משהו אחר. אנחנו מכחישים את המובן מאליו. אנחנו מצטיינים במתן הסברים ... אל הקבה, אנו פועלים לשנות את עצמנו - הרי הוא כבר יודע את האמת. הבעיה מתחילה כאשר איננו מוכנים להודות באמת בפני עצמנו. כמו שאמר ירמיהו הנביא: הנני נשפט אותך על אומרך לא חטאתי (ירמיהו ב לה). אם נשכיל ...

... מנסה לנקוט בדרך של שיחה, כשהוא שואל בדרך עדינה ולא מאיימת: אייכה? , איפה אתה? הוא נותן לאדם הזדמנות להודות בטעות שעשה, ולהביע חרטה על מעשיו. במקום לנצל את ההזדמנות להודות בטעות ולשוב בתשובה, האדם מתחבא ומאשים את אשתו בכל. חוה מעבירה את האחריות לנחש. וחוזר חלילה כשכל אחד טוען ... אלוקים יודע שאיננו מושלמים. הרי הוא זה שברא אותנו כך! אך הוא בהחלט מצפה מאתנו לקחת אחריות על מעשינו ולהודות בטעויות שאנו עושים. משום שאם לא ננהג כך, לא קיימת כל תקווה לתקן את דרכינו בעתיד. את המסר הזה ... עם הטעות שעשה. נסו לומר לו כבדרך אגב: הי, מה קורה עם העוגיות? . אמירה כזאת נותנת לו הזדמנות להודות באמת, מבלי שירגיש מאוים. מדוע כל כך הרבה אנשים מתקשים להודות בטעויות שלהם? סיבה אפשרית אחת היא, שללא עקרונות מוחלטים של טוב ורע, אין מה שיחייב אותם להודות במעשיהם. העיתון הגדול במדינה פרסם את הדברים הבאים: מספרת אישה, שבנה נרצח בפיגוע טרור: הגעתי לבית המשפט, והנאשם ברצח ... איננה נחשבת טובה לבריאותינו, ולכן מציעים לנו - תדחיקו את זה! . ההדחקה הזו איננה בריאה. כאשר אנו מסרבים להודות במעשינו, ההרגשה הרעה אינה נעלמת, להפך, היא מתגברת ומכרסמת בנו עד שנתייחס אליה, נודה במעשינו ונתקן את דרכינו. ברמה ... תחושת אשמה. בשלב ההוא, הוא הבין שמשם כבר אין דרך חזרה פרשת השבוע מספקת לנו כלי חשוב שיסייע לנו להודות במעשינו: כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך... ואמרת לפני ה אלוקיך: ביערתי הקודש מן הבית, וגם נתתיו לגר ... רק כאשר הרעיונות מקבלים ביטוי והבהרה. זה לא כל כך קל כפי שזה נשמע. בדרך כלל מאד קשה לאנשים להודות במפורש שהם עשו מעשה שגוי. אנחנו מצטיינים בלהמציא לעצמנו תירוצים. אנו מסרבים להודות באמת. אנחנו זורקים את האשמה על מישהו או משהו אחר. אנחנו מכחישים את המובן מאליו. אנחנו מצטיינים במתן הסברים ... אל הקבה, אנו פועלים לשנות את עצמנו - הרי הוא כבר יודע את האמת. הבעיה מתחילה כאשר איננו מוכנים להודות באמת בפני עצמנו. כמו שאמר ירמיהו הנביא: הנני נשפט אותך על אומרך לא חטאתי (ירמיהו ב לה). אם נשכיל ...

... יותר בזכות הקבלה העצמית האמיתית שלו, ככה שאם לדוגמה הוא יטעה במשהו, הוא לא יאחז בקרנות המזבח אלא ישמח להודות בטעות שלו ולהמשיך הלאה. מי שאין לו ביטחון עצמי, יתקשה מאוד להודות בטעות, יתקשה מאוד לשנות את דעתו לדעה נכונה יותר. בעיני מי שאין לו ביטחון עצמי, טעות נתפשת כחולשה ולכן הוא יעדיף להמשיך לטעות ולומר לעצמו שהוא צודק מאשר להודות אפילו כלפי עצמו שהוא טועה כי אין לו מספיק הערכה עצמית. אדם בעל ביטחון עצמי הוא פועל כמו אדם ... עצמו מאשר לתקן את טעותו. נמצא אם כן שהחכם ובעל הביטחון העצמי משתפר כל הזמן, כי הוא לא מפחד להודות בטעויות שלו, אדרבה הוא רואה זאת כחוזק שעכשיו הוא טוב יותר, מאשר הטיפש שחסרה לו הערכה עצמית שהוא מעדיף ... מה שמצחיק כאן זה הפרדוקס שמי שרודף אחרי הכבוד הכבוד בורח ממנו. כי אותו אחד שמחפש כבוד ושאינו מוכן להודות בטעויות של עצמו, זה הרי גורם לו לטעות יותר מאשר מישהו שמחפש את השלמות ואת השיפור בכל תחום. נמצא אם כן שעצם רדיפת הכבוד והחוסר רצון להודות בטעות היא בעצמה הטעות הגדולה ביותר והיא זו שמסייעת לו לאדם להישאר בשגיאותיו ולא להשתפר. אנו בעצם רואים שההבדל ...

... והתחלת הדרך אליהם מתחילה מטבעה בסימון הדברים הבלתי מובנים שברצונינו לפענח אותם, להבין אותם, לעמוד עליהם. אני צריך איפוא להודות בפה מלא בקיום הדברים הבלתי מובנים בעליל - בשביל להגיע אל הבנתם בעתיד... אחרת, ובכל מצב חלופי, אתרחק ממהות ... להגיע אל השלבים המתקדמים האלו, והתחלת הדרך הטבעית, מטבעה, היא סימון הדברים הבלתי מובנים שיש לפענח אותם ולהבינם. יש להודות בפה מלא בקיום הדברים הבלתי מובנים האלו, זו התחלת הדרך... ובמקום זאת, אנו מערפלים את מודעותינו בתשובה הסטנדרטית מדורי ... ביקש לתבוע את עלבונו, או ביקש להמית את מי שלא נח, או ביקש להעלות כבש תמים לריח ניחוח... יש להודות בפה מלא בקיום הדברים הבלתי מובנים האלה - בשביל להגיע אל הבנתם בעתיד... במילים אחרות, יש להגיד שאלהים אינו ... לריח ניחוחו... ובצרות מוחינו עוד לא הצלחנו להבין את המונח להקריב, או להקטיר, או להעלות, או לשמור שבת... יש להודות בפה מלא שהמונח מזבח אינו נהיר לנו עד עכשיו, וגם המונח משכן, וגם אוהל מועד, וגם השבת, וגם הסיפור ... מאנשי כנסת הגדולה ועד רשי ועד בכלל - היו משכילים לסמן את הדברים הבלתי מובנים, לצבוע אותם בצבע זוהר ולהודות בפה מלא בקיומם - היו חוסכים בזאת את עירפול מודעותינו ומעלימים את הפער המחשבתי שנפער סביב התורה... כן הם ... את הדברים הבלתי מובנים בין הידועים לו ובין שאינם ידועים לו. אף אחד לא מתח את יושרו האינטלקטואלי עד להודות בקיום הדברים שאינם מובנים לו, שאינם מתקבלים על דעתו, שאינם מתקבלים על הדעת הישרה והתמימה, זו שהתורה המריצה אותנו ...

... רבים, היא עשויה להיות נעימה ומשמחת, בניגוד לחוויות אחרות של חוב. מידת הנעימות או אי - הנעימות הכרוכה בחובה להודות, קשורה במידה רבה למקורה. אם מקור החובה הוא פנימי - כלומר האדם המודה מרגיש טוב כל כך שהוא פשוט חייב, מתוך עצמו, לבטא זאת, או שהוא קיבל על עצמו מרצון, מחויבות כלפי עצמו להודות על מתנות - החובה תיחווה כנעימה. לעומת זאת אם מקור החובה הוא חיצוני - כלומר האדם מרגיש חובה להודות מתוך כללי מוסר, מצווה דתית, לחץ חברתי או סמכותי וכו שהוא לא מזדהה איתם לחלוטין - החובה תיחווה כבלתי נעימה. באופן ספציפי, אמונס ורוזנברג מציינים שבכל פעם שאדם - מקבל או נותן - חושב שהמקבל מודה או צריך להודות לנותן, כתגמול על נתינתו, התודה והנתינה הופכות במידת מה לסחר חליפין, לנתינה מתוך ציפייה לתמורה, והחוויה של מתנה ושל ...

... ביותר בנישואין הן אני מצטער, טעיתי. הרבה ראשים הנהנו. קחו גם את הראש שלי בחשבון. הוא פגע בנקודה הנכונה. להודות בטעות על פי דר מאיר ויקלר, אין ביטוי בודד שיכול לרומם ולטפח מערכת יחסים יותר מהיכולת להודות על טעות. לא משנה באיזה סוג קשר מדובר - בן זוג, קולגה, אח, מעסיק, חבר, אולי אפילו הורה - ... את עצמנו שהשקרים שלנו אמיתיים או שהתירוצים שלנו מוצדקים. עד כדי כך, כל כך הרבה מאיתנו, לא יכולים לסבול להודות בחוסר שלמות או בטעויות. התנגדות אוניברסאלית ההתנגדות הגורפת להכיר בטעויות שלנו הופכת להיות בלתי מובנת אפילו יותר, אם ניקח ... להכיר בשגיאות שלנו בכך שאנחנו מזכירים אותן בתפילותינו מידי יום. והיום הקדוש ביותר בשנה, יום כיפור, מיוחד ביכולת שלנו להודות בכנות בחסרונות שלנו. ותמציתה של הכנות הזאת, היא שקובעת את מידת המחילה שבה נזכה. אז זה מה שאני מציע: ...

... המציבים אותו בפני החלטות קשות והכל פתאום מתגמד חושב הוא לעצמו: על מה התלוננתי? מה חיפשתי? למה לא יכולתי להודות על שאני בריא על שיש לי עבודה מסודרת? מתי מגיעים להכרה הזאת? רק כשהבריאות עולה לסדר היום? או כשחל שינוי פתאום בחיי העבודה ולפתע הופכים להיות מובטלים? למה רק אז? הרי גם ילד קטן שמקבל מתנה יודע הוא להודות ולומר תודה אז למה איננו מודים על המתנות שיש לנו? מה שמלמדנו כי עלינו תמיד להודות על מה שיש לנו ולומר תודה

... או באחרים, או בשניהם גם בעצמי וגם באחרים, והפעולה הגופנית הזו ראויה לגנאי, ותסתיים כתוצאה מכך בסבל, עליך, ראהולה, להודות בה, לגלות, ולהציג אותה למורה, או לעמית חכם לדרך הרוחנית, ולאחר שעשית זאת עליך לתרגל איפוק בעתיד. ראהולה, אם ... בעצמי או באחרים, או בשניהם גם בעצמי וגם באחרים, והפעולה המילולית הזו ראויה לגנאי, ותסתיים כתוצאה מכך בסבל, עליך, להודות בה, לגלות ולהציג אותה למורה, או לעמית חכם לדרך הרוחנית, ולאחר שעשית זאת עליך לתרגל איפוק בעתיד. ראהולה, אם ... בעצמי או באחרים, או בשניהם גם בעצמי וגם באחרים, והפעולה המנטלית הזו ראויה לגנאי, ותסתיים כתוצאה מכך בסבל, עליך להודות בה, לגלות, ולהציג אותה למורה, או לעמית חכם לדרך הרוחנית, ולאחר שעשית זאת עליך לתרגל איפוק בעתיד. ראהולה, אם ...

... כאשר אתה בודק את מה שמציק לך, תבדוק אותו מפרספקטיבה רחבה. הדבר הכי קשה לאנשים שמחפשים את האמת זה, להודות שהם לא מחפשים את האמת. האמת היא שכולם מחפשים להרגיש טוב. אבל מי שמחפש את האמת, צריך להודות שהוא לא מחפש רק את האמת. האדם מחפש להרגיש טוב באמת. לכן האדם צריך להודות בכך שהוא מחפש גם את הטוב, לא רק את האמת. ולכן תבדוק מה הכי מציק לך. שאלה: עברתי תהליכים ...