תקציר⬅ ... נשימה "הנשימה המודעת" מטרת נשימות המודעות הנה ליצור שדה אנרגטי אשר מהווה מרחב טהור המאפשר ריפוי / העצמת יכולות ריכוז / חיבור לתת מודע / הרפיה פיזית ומנטלית ו. איזון. במהלך התנסות בטכניקת "הנשימה מודעת" יתכן ויעלו על פני השטח כאבים / כעסים / פחדים / בעיות נפשיות או מנטליות / אירועים מודחקים וכווי 'אשר הם הם אשר גורמים לחסימה ומונעים זרימה שוטפת של אנרגית ה"צ'י" אנרגיית החיים. נשימה מרגיעה וכניסה לטרנס שלב 1: נשיפה א ר ו כ ה ואז 3 פעמים נשימה מהאף ונשיפה מהפה. ואז בקצב של 8 פעימות ספירת 8 = בשאיפה ספירת 4 = השהייה ספירת 8 = נשיפה ספירת 4 - השהייה. נשימת סרעפת וראות = לשחרור מתח פיזי - רגשי - נפשי השקט את הגוף. קח נשימה ארוכה ועמוקה אל תוך הסרעפת והראות והכנס במודעות אנרגיה מרגיעה ושקטה. השהייה ליראות שחודרת וממלאת את כל האברים ואז הוצא בנשיפה חזקה ומהירה את כל הכעס - מתח - פחד... חזור על התרגיל 10 - 15 פעמים. נשימה מטהרת =שחרור וטיהור הגוף ממתחים לסגור את הנחיר הימני עם אצבע אחת, לנשום עמוק תוך ספירת.. 4... כעת סגור את שתי הנחיריים עצור את הנשימה בספירת... 12... פתח את הנחיר הימני ב ל ב ד ונשפו לאט לאט תוך ספירת... 8... נמשיך... וכעת הפוך. נתחיל עם סגירת הנחיר השמאלי תוך ספירת... 4... נסגור את שניהם ונעצור תוך ספירת 12 פעימות פתיחת נחיר שמאל בנשיפה איטית עד... 8... חזור על התרגיל 5 - 6 פעמים ... ⬅לקריאת המשך המאמר על נשימה - לחץ כאן...

תקציר⬅ נשימה הולוטרופית - לינה משותפת בקיבוץ ונשימה הולוטרופית הנשימה ההולוטרופית היא כלי יעיל בפתירת בעיות פסיכולוגיות שבסיסן בעבר המרוחק. מכיוון שגדלתי בקיבוץ ואני בוגר הלינה המשותפת אתייחס במאמר זה לבעיות הפסיכולוגיות שעלולות היו להשפיע על תינוקות שחוו את חווית ההתנתקות מאימם בגיל מוקדם. המאמר אינו מתמודד עם הבעיות עקב לינה ... לעלות. לכן גם לא מתרחש תהליך של הבנה, השלמה וריפוי. המקסימום אליו ניתן להגיע הוא עיסוק בחוויות וחומרים משניים שריפויים יעזור לאדם להרחיק ולטשטש את השלכות הכאב הראשוני למשך תקופת זמן. ריפוי ע"י נשימה הולוטרופית אם ההנחה כי הצלחת הריפוי תלויה במגע עם חומרים הטמונים במקום אליו קשה להגיע צריך למצוא את הדרך להגיע לשם. הנשימה ההולוטרופית מאפשרת לנו לא רק להגיע למקומות החשוכים הללו אלא גם להבין את המשמעות ואת ההשפעה של אותה התנסות על חיי הבוגרים. אני, כדוגמא, נולדתי למשפחה שמאד מאד חיכתה ורצתה בי, אך החוויה הראשונית של חיי הייתה חוויה של דחייה, הכיצד? אימי שהייתה בת יחידה במשפחתה ... החומרים הללו לא יכלו לעלות בזיכרוני בטיפול רגיל. ולכן הסיבה לתחושת חוסר האמון הבסיסי שיש לי בבני אדם לא הייתה מתגלה. ואם איני יודע את הסיבה איני יכול לטפל בבעיה ובהשלכותיה באופן רציני. בסיישן של נשימה הולוטרופית כאשר האינפורמציה הזו עלתה, יכולתי בנוסף להבנת המקור לחוש את הרגשות שלי וגם את מכלול הרגשות של אימי באותו רגע ולא רק את הרגש אליו הגבתי כתינוק. יכולתי לראות כמו בסרט את 'עץ התפתחות הבעיה' מראשיתה ועד השלכותיה על יחסי עם אנשים בחיי הבוגרים. אחר כך ... את העבודה בטיפולים מסורתיים יותר המבוססים על שיחות. להבדיל מהיפנוזה, רייברסינג או שיטות אחרות שבהן המטופל נותן למטפל להוביל את התהליך כאשר המטרה היא להסיר את שכבות ההגנה על מנת להביט מתחתן. בנשימה ההולטרופית קובע המטופל בעצמו עד לאן יעמיק לחקור את עצמו. ההנחה העומדת מאחורי כלל זה מבוססת על האמונה כי יש בכל אדם חלק תבוני המגן עליו (פסיכולוגית). אותו חלק תבוני הוא זה שבנה סביבנו את החומה על מנת שנוכל לשרוד רגשית בזמנים הקשים. כאשר אני הולך לפסיכולוג או מטפל אני עושה זאת מתוך אמונה כי לימודיו וניסיונו הכשירו אותו שלא להרוס את ההגנות בהן אני עדין משתמש ואותן אני צריך גם כיום. בנשימה ההולוטרופית אנו סומכים על אותו חלק רגיש ותבוני שבנה את ההגנה שגם יפרק אותה, יתרה מזאת, אנו סומכים עליו שהוא יעשה זאת בדרך ובאופן המתאים והבטוח ביותר עבור האדם. כל מה שאנו עושים בשיתוף עם האדם, זה ליצור מרחב מוגן המעודד ומאפשר לתהליך לקרות. יתרונות וחסרונות של עבודה עם נשימה הולוטרופית נוגעת במקומות עמוקים אצל האדם - מחייבת אומץ וסקרנות אין מטפל אליו אפשר לרוץ כאשר יש קושי - מתאים לאנשים עצמאיים הלוקחים אחריות על עצמם מקצרת תהליכים, שנה של מפגש עם פסיכולוג יכולה להיות בעלת ערך לסיישן אחד - תהליך פסיכולוגי יכול להתחיל בעוצמה ... ⬅לקריאת המשך המאמר על נשימה - לחץ כאן...

תקציר⬅ נשימה לנשמה הנשמה אינה ב"אני" אלא בין ה"אני" ל"אתה". היא נמשלת לא לדם שזורם בך אלא לאוויר שאתה נושם (מרטין בובר מתוך "אני ואתה") הקשר בין נשימה ונשמה אינו מילולי בלבד. אויר הוא הדלק העיקרי שלנו. בלי אוכל אפשר לשרוד ימים רבים. בלי שתייה ניתן לשרוד ימים בודדים אבל בלי אויר אי אפשר לשרוד חמש דקות. אם אין נשימה, יוצאת הנשמה. נשימה היא הגשר בין גוף לנפש, הקשר בין מודע לתת מודע, התזוזה של הנפש בחומר. נשימה היא המפתח לבריאות, פעילות שאנו יכולים ללמוד לווסת ולפתח על מנת לשפר את מצבנו הפיזי, הנפשי והרוחני. מתי פעם האחרונה עצרתם וברכתם את עצמכם מעצם העובדה שהגוף שלכם נושם? הנשימה שלנו, כמו כל תהליך אחר בגוף, פועלת 24 שעות ללא הפסקה. לנו זה מובן מאליו! רק כשמשהו משתבש, הגוף מאותת לנו בכאב. רק אם אנו מודעים, אנו קשובים לגופנו, עוצרים את המרוץ ומודים שלא שמנו לב שיש לנו גוף שדורש התייחסות. אם איננו מודעים, הגוף שולח איתותים חזקים יותר כדי לתפוס את תשומת ליבנו. ברובד הרגשי, לנשימה קיימת "אינטליגנציה". נשימה מודעת, תוביל אותנו לחוות את התהליך באופן הנכון לנו ביותר בכל מפגש מודע. כלומר, בעת ביצוע תהליך נשימה עם התבוננות פנימית. לעיתים הנשימה תעלה אמוציות ותהווה למעשה שחרור רגשי ברמה גבוהה. לעיתים המפגש עם הנשימה יהיה יותר פיזי. במקרה זה, הנושם יחווה את החסימות ברמה של הגוף כלומר, יופיע סימפטומים בצורת כאבים ומחלות. ישנם פעמים בהם הנשימה תוביל את הנושם למדיטציה שקטה ועדינה, ולעיתים הנשימה תהיה אקטיבית יותר ואף ווקאלית. במקרים מסוימים, הנושם יחווה את כל הדברים האלה ביחד. סוגים שונים של תרגילי נשימה מועילים בהורדת המתח, חרדה וכאב. כמו כן הם מעודדים נשימה מלאה יותר ביומיום, נשימה המציידת את הגוף עם יותר חמצן, ויכולת גבוהה יותר לריפוי. חמצן גבוה יותר בגוף מייעל את יכולת הריפוי העצמי של הגוף ואת מערכת החיסון. מכיוון שאנחנו נושמים כאלף נשימות כל שעה, כל נשימה היא הזדמנות לתרום לתהליך הריפוי. אנשים מגיעים אלי עם כאבים פיזיים מאוד חזקים המלווים בהתכווצויות שרירים. כשהכל מכווץ החמצן לא מגיע לתאים וכך הכאב יותר חד, פשוט מרוב כאב אנשים שוכחים לנשום! הדבר הראשון שאני מלמדת אותם הוא להחזיר לעצמם את הנשימה. על ידי נשימה נכונה והרפיה לפחות 50% מהריפוי מובטח. אני מצרפת תרגול הרפיה שכל אחד יכול לעשות לבד ולחוות את הדבר הקסום והמרגיע: הנשימה המודעת: נשב או נשכב בתנוחה נוחה, נרפה בגדים, נשחרר נעליים וכל דבר שעשוי להפריע. נעצום עיניים וננשום עמוקות שלוש פעמים. לאחר מכן נשוב לנשום בקצב הרגיל. נתחיל להתרכז בנשימה עצמה מבלי לנסות לשנות את הקצב, פשוט לתת לנשימה לקרות מעצמה בעוד שאנחנו רק מאזינים לה, ערים למה שהיא עושה לנו. מנסים להיות ערים לכל התהליך הזה אשר קורה מעצמו מיום לידתנו והוא משמש רקע לפעילותנו. הנשימות מתחלקות לשאיפה ונשיפה, אנו ערים לעלייתו של בית החזה עם כל שאיפה וירידתו עם כל נשיפה. אנו מתחברים לעליות והירידות האלו של בית החזה. בהמשך, אנו מדמיינים כל נשימה כאילו היא גל באוקיינוס. בכל עליה של בית החזה, הגל מתרומם מעל פני הים. כל ירידה של בית החזה, הגל יורד ונמוג בתוך הים. עם הדימוי הזה אנו ממשיכים הלאה עד שאנו הגל עצמו, ואנו עולים ויורדים לפי קצב הנשימה, בכל עליה וירידה של בית החזה. עליה וירידת הגל הופכת לנדנוד נעים כמו בתוך ערסל, או כמו תינוק אשר מעורסל בידי אימו, הים הוא האם אשר מנדנדת את התינוק בזרועותיה ואנחנו התינוק, מעורסלים, וחווים נדנוד קבוע שהוא הנשימה שלנו. אפשר להישאר שם בים ולהירגע עוד ועוד ואפשר להחליק אל תוך השינה. לאחר כמה דקות אפשר לשוב לכאן ולעכשיו, כלומר להשיב את המודעות שלנו אל החדר ואל התנוחה בה אנו נמצאים. בימים טרופים אלו, קחו נשימה, מלאו את הנשמה וכך כל אחד ואחד יצליח ולו במעט ליצור מרחב של אור ושקט שיעזור לו להתגבר על ... ⬅לקריאת המשך המאמר על נשימה - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... של עצמו, למעשה האדם בונה הכלי לעולם כולו. כל אחד ואחד בונה הכלי אשר בהצטרף סך כל הכלים שבנו בני האדם, נבנה הכלי אשר יכול להכיל את שפעו ית' בעולם. בניית הכלי, הינה בניית מציאות של בירור, ברור הטוב מהרע, בירור הטומאה מהקדושה. בהיכון הכלי המבורר, אזי תוכל בו רק הטובה והשפע, תוכל בו רק הברכה. מהות קיומו הפיסי של האדם, הינה הנשימה והאכילה. הנשימה הינה נתונה (בד"כ), האכילה לעומתה מצריכה הכנה ובירור, הכנה של האוכל, בירור המוץ מהתבן. אומרת התורה, "ואכלתם שם לפני ה' אלקיכם". אכילת האדם צריכה שתהא כאכילה לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. אכילה זו הינה אכילת הטוב והוצאת הרע, אכילה מבררת. אכילה חיונית ובונה, לא אכילה ... ⬅לקריאת המשך המאמר על נשימה - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... ההצלה וההצלחה שבה הם בחרו להתנהל עם העולם תהיה ע"י תנועה מהירה ועשייה מתמדת. הם אינם מחוברים דיים לצורכי הגוף הפיסי שלהם. לעיתים גם שוכחים לאכול או לישון. צריכים הרבה מרחב ואוויר לנשימה. חיכוך עם אנשים אינו בא בחשבון עבורם. הם יעדיפו לקום ולעזוב מאשר להתמודד. בד"כ הם אנשים גמישים פיסית והתנהגותית (מנטלית). המוטו שלהם: "חיה ותן לחיות", המושג "לזרום" שגור בפיהם מאחר וכל חיבור לרגש, בעיקר אם הוא שלילי ולא נעים, מיותר עבורם. משולש הדריכה אצלם לא מאוזן כלל ועיקר ... לשלם, אולם בפנים עמוק בתת המודע שלה היא רוצה להרגיש נחוצה ושייכת. ברגע שהיא נחוצה היא גם רצויה בעיני עצמה ומי מאתנו לא היה רוצה להרגיש רצוי? לנשים אלו בד"כ ישנן דפיקות לב מואצות, קשיי נשימה וזאת מאחר והנשמה שלהן כלואה בתכתיבים חברתיים של מותר ואסור. ובעיות של עצירות מאחר והקושי בלשחרר זהו קושי קיומי עבורן. גם בעיות בתפקודי בלוטת התריס או צרידות מתמשכת יכולות לצוץ אצל אישה זו. כמובן שגם העורף אשר מהווה את הצד האחורי של צ'אקרת הגרון יהיה נוקשה וכואב לעיתים קרובות. ... ⬅לקריאת המשך המאמר על נשימה - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... כך פשוט כל כך מסובך. הפשוט הוא המסובך מסתבר. בני האדם הופכים אותו למסובך, כי בעצם לא נראה לנו שהפשוט הוא התשובה למה שאנחנו צריכים! המוח מתעתע בנו. אומרים שהפתרון הפשוט, הוא הפתרון האולטימטיבי והנכון. בני האדם אוהבים לסבך הכל. הפשוט הוא הטהור היפה הבסיסי הנכון לנו. נשימה היא פשוטה וטבעית מאד עד כדי כך שהפכה מובנת מאליה עבורנו. על ידי הרפיה ניתן לשחרר ולהרפות את הגוף שלנו. על ידי נשימות אפשר להיכנס עמוק יותר ולהיחשף לרגיעה של המוח ולחיבור עם התת מודע שלנו. אפשר לפתור המון בעיות בדרך זו. כלי חזק. ככל שמתאמנים בלהרפות מרגישים יותר נינוחים יותר שלווים יותר מפוקסים במטרה. המוח פחות מדבר. לאט לאט נמצאים יותר בעכשיו ... ⬅לקריאת המשך המאמר על נשימה - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... לעומת זאת, הוא גורם של מיקוד התודעה באובייקט מסויים. גם גורם מנטלי זה מתורגל שוב ושוב כדי לבסס אותו ולהעצים אותו בדיוק כמו גורם המודעות. ההתמקדות באובייקט צריכה להיות רציפה ודורשת החזרה חוזרת ונשנית של התודעה אל האובייקט הנבחר שיכול להיות לדוגמא נשימה, מנטרה, עיגול צבע, להבת נר, אור בהיר, או עצמים אחרים. בין אם אובייקט המדיטציה פיזי או מנטלי, בתחילה המיקוד יהיה בתפיסה החושית שלו אך לאחר מכן המיקוד יעבור לתפיסה מופשטת (נימיטה, סימן) שתיווצר כתוצר של הריכוז. ככל שהתרגול מתקדם התודעה "מתרצה", ו"מסכימה" להשאר עם האובייקט לזמן ארוך יותר. המצב מדומה לקשירת עגל צעיר ליתד - בתחילה הוא נלחם, מתרוצץ ובועט לכל עבר ומנסה להשתחרר מהקשירה, לאחר זמן מה הוא ... ⬅לקריאת המשך המאמר על נשימה - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... פון גראופנברג - בליטה בתקרת הנרתיק של הרקמה הספוגית שמסביבו, העשירה מאד בקצות עצבים). כדי ליצור תגובה אקסטטית יש להגיע לרמות גבוהות של ריגוש מיני תוך הרפיה של שרירי רצפת האגן ונשימה עמוקה ואיטית, תוך תרגול מנטלי של העלאת הקונדליני למרכזי האנרגיה (צ'אקרות) הגבוהים. הטנטרה ראתה באיחוד המיני אמנות מקודשת שיש ללמדה. כדי להיעשות טנטריים נדרשו האוהבים להיות בקיאים במגוון מיומנויות כמו שיחה ותקשורת (גם בענייני מין!), ריקוד, טקסיות, עיסוי, סידור פרחים, תלבושות ואיפור, מוסיקה, היגיינה, נשימה ומדיטציה. כאשר אנו לומדים את האמנויות הארוטיות בדרך זו, מתרחש ריפוי עמוק של המיניות שלנו, ואנו מוכנים באמת להשתמש באנרגיה המינית שלנו לאקסטזה רוחנית, המתוארת כאורגזמה מיסטית עם כל היקום, "אורגזמה קוסמית": "עתה הם מעגל והם רוטטים ביחד הם פועמים יחדיו ליבותיהם כבר אינם נפרדים פעימותיהם כבר לא ... ⬅לקריאת המשך המאמר על נשימה - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... וסאקה, שליט הישויות השמיימיות אמר את הדברים הבאים: "ארעיים הם הדברים המורכבים נתונים להתהוות וכיליון לאחר שנוצרו, הם נהרסים חידלונם הוא הברכה האמיתית." [85] והמכובד אנורודהה אמר את הדברים הבאים: "ללא נשימה פנימה או החוצה - עם תודעה יציבה בלבד החכם החופשי מתשוקה נפטר בשלווה. עם תודעה חסרת רעד הוא עמד בכל הכאבים: בניבאנה התודעה הערה משתחררת." והמכובד אננדה אמר את הדברים הבאים: "רעידת האדמה היתה עצומה, שערותיהם של האנשים סמרו כאשר הבודהה אשר מימש הכל נפטר." והנזירים האלו אשר עדיין לא התגברו על תשוקותיהם בכו ומרטו את שערותיהם, הרימו את ידיהם, זרקו את עצמם על הארץ התגלגלו והתפתלו, תוך זעקות: "הרבה יותר מידי ... ⬅לקריאת המשך המאמר על נשימה - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... - מדיטצית קרקוע ואיזון דמיינו קרן אור המגיעה מהיקום נכנסת דרך הראש עם הנשימה עוברת דרך הבליעה ובנשיפה יורדת למטה. בכל נשיפה האור יורד יותר למטה עד שהוא מגיע לאזור מקלעת השמש שלכם. האור הוא אור עוצמתי לבן הרגישו את הכוח שיש לאור הזה. זהו אור של כוח ועוצמה. דמיינו את האור הזה יורד דרך הרגליים אל תוך האדמה ובכל נשיפה האור יורד יותר עמוק אל תוך האדמה. כמו כן בכל נשיפה הרגישו חזק יותר את החיבור של כפות הרגליים עם האדמה. הרגישו איך האור הזה שבא מהיקום ועובר דרך מקלעת השמש מקרקע אתכם אל תוך האדמה, ולאט לאט דמיינו שורשים ההולכים ומתעבים עם כל נשימה והזרמת אור. והשורשים כבדים עבים וארוכים ועם כל נשיפה הם מתעבים יותר ומתארכים לעומק ובקצה שלהם אתם מרגישים עוגן ענק של אניה שתקוע על סלע ענק. סך הכל יש ארבעה עוגנים כאלו אשר תוקעים אתכם עמוק באדמה. ואז דמיינו אור זוהר ומאזן שמגיע מתוך האדמה, המזין את הצ'אקרות. חשוב להרגיש כל הזמן את החיבור לאדמה. והאור מגיע לצ'אקרת ... ⬅לקריאת המשך המאמר על נשימה - לחץ כאן...