תקציר⬅ ... לא פחות מאשר הוא עושה את זה כלפי אנשים אחרים? התשובה על כך היא, כי "אדם קרוב אצל עצמו" ואדם משוחד בשביל עצמו. כאשר אנו באים לייעץ לעצמנו או להעביר ביקורת על עצמנו, אנחנו בעצם משוחדים, בדיוק כמו שופט בבית משפט שמקבל שוחד מאחד הצדדים, שכנראה שהוא יטה את הכף לטובת נותן השוחד. כאשר האדם רק חושב להעביר ביקורת על עצמו ולבדוק מה עליו לעשות וכולי, המוח של האדם חושב ממש במהירות על כל ההשלכות של כל אחת מהמסקנות שאליהן יגיע האדם בעקבות הביקורת. לאחר מכן המוח משדר את התוצאות והמסקנות שיהיו מהביקורת ואת וההשלכות של כל מסקנה לתת המודע של האדם. ואז התת מודע של האדם עושה את שיקולי הנוחות של האדם. כגון, מה נוח לעשות יותר ומה נוח לעשות פחות. איזו מסקנה ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא בית משפט - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... על התנהגותם או להשמיע תלונות שונות. אם ההקדמה לאותן הערות היא מחמאה, אנשים יהיו הרבה יותר פתוחים לשקול את הדברים הנאמרים. לכן, אם עליכם להביע את חוסר שביעות רצונכם מבן / בת הזוג שלכם (ומי לא צריך לעשות זאת?), נסו להתחיל את השיחה באמירת כמה מילים טובות. 3. אל תתקיפו. התקפות דומות לכתבי אישום המוגשים לבית משפט. הן לרוב מבוטאות בטון צדקני שכמעט תמיד מעורר תגובות הגנתיות. התקפות נוטות להתחיל בהצהרות מסוג "את/ה" - "את/ה תמיד... ", "את/ה אף פעם לא... " הדרך הטובה ביותר להימנע מהתקפה על בן / בת הזוג שלכם היא לנסח את הערותיכם באמצעות משפטי "אני", כדי לבטא את רגשותיכם. לדוגמא: שרה הרגישה שבעלה, זאב, מאוד קמצן בגישתו להענקת כספים לילדיהם הנשואים. היא הרגישה שהוא אנוכי כשהתעקש ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא בית משפט - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... משנה באופן מהותי את התפישות המקובלות לגבי ההחלטה מי מבין ההורים יקבל את משמורת הילד, ובשנים האחרונות קיימת נטייה גוברת והולכת לבחון על פיה היבטים נוספים שלא היו מקובלים. עד שנות ה - 90, המשמורות על ילדים ניתנו כמעט תמיד לאמהות. אמנם, בית המשפט העליון כבר הניח כי התופעה הייתה קיימת עוד לפני שגארדנר הגדיר אותה והתייחס אליה בצורה מתודית. אך תלונות ילדים על התעללות האב, התקבלו כמעט ללא תנאי, כמו גם סרבנות קשר שלא זכתה להתייחסות בולטת. בשנות ה - 90 גברה המודעות של אבות לקחת ... כמו גם הרשות האוכפת"., השופט חיים פורת: "התסמונת הנדונה מזיקה מאוד להתפתחותו של הילד. היא יוצרת אצלו תפיסה חד ממדית של אנשים ושל מערכת יחסים ומעוותת במיוחד את ההבנה שתהיה לו על מהות של מערכות יחסים בתוך המשפחה.. במקרים קיצוניים אף נקט בית המשפט בסנקציות כלפי הורה מתנכר. כך למשל הטיל שופט קנס על אם שמנעה קשר בין ילדה לאביה, דבר אשר גרם לנזק בקשר ביניהם. השופט ציין כי "התופעה של מניעת קשר בין הורה לילדיו, אשר כונתה לעתים בפסיקה כ"תופעת הניכור ההורי", היא רעה חולה שיש לעקור מן השורש". במקרה אחר נגזרו 30 ימי מאסר על אשה שנמנעה מלשתף פעולה ושיבשה את הקשר של הילד עם אביו (בית המשפט העליון שיחרר אותה כעבור 10 ימים). ביקורת: "תסמונת הניכור ההורי" כפי שניסח אותה גארדנר, שנויה במחלוקת ואיננה מקובלת על כל הקהילה הפסיכולוגית והמשפטית, כמו גם הדרכים שהציע לטפל בה. על אף ההדים הרבים שהיא מעוררת, היא עדיין אינה ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא בית משפט - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... מינית - על החופש הלא טריוויאלי לבחור נטייה מינית יש ביטוי חמוד בגמרא (תירגעו, אני אמנם מבר - אילן אבל חילוני מוצהר) "בא הרוג ברגליו": בית - משפט הכריז על נעדר כעל חלל, והנה מופיע הז"ל החצוף בכבודו ובעצמו, אבל השופט לא ייתן לו לקלקל לו את פסק - הדין. כך נוהגת שורת המומחים הזועקת כנגדי שלא ניתן בשום אופן לשנות נטייה מינית, ואם מישהו טוען שנטייתו שונתה אז או שהוא משקר, או שמלכתחילה לא היה הומו אלא סטרייט נוירוטי (אגב, מומחים יקרים: כמה "מלכתחילה" כאלה מסתובבים אצלכם?). רק אם סטרייט גילה באמצע חייו שהוא הומו - ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא בית משפט - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... המומלצות ביותר לאישה אשר מעוניינת להגדיל את השליטה שלה על הגבר, הבית, הילדים והרכוש במהלך הליכי גירושין או פירוד, הינו לדרוש את הרחקתו מהבית ומהילדים בתלונות סרק במשטרה ובבקשה לצו הגנה בבית המשפט. חיבור זה יעמוד על הכלים אשר עומדים לרשות האישה לעשות זאת, וכן נציע דרכים לצמצם את התופעה השלילית משום שהיא גורמת נזק חברתי גדול ומיותר. הרחקה של הגבר מהבית ומהילדים בשנים האחרונות הולכות ומתרבות תלונות של נשים כנגד גברים על אלימות ... מתוך כוונה ברורה ללחוץ על הגבר חזק במקום שלאישה יש יתרון על פניו במטרה נחושה להגיע להישגים במאבקה נגדו על השליטה בבית, בילדים וברכוש. האישה תוכל להרחיק את הגבר מהבית גם אם תגיש בקשה לצו הגנה בבית המשפט. ראשית, יתן בית המשפט את הצו במעמד הופעת האישה בלבד ומבלי לשמוע את תגובת הגבר שיוכל להציג את גרסתו לטענות האישה רק לאחר ארבעה ימים עד שבוע מיום שהוגשה הבקשה, בדיון שני שיקבע במעמד שני הצדדים. כגודל נחישותה של האישה, ההדרכה שקיבלה, יכולת המשחק, הדמיון שיש לה והראיות שתציג, כך היא גם תוכל לשכנע את בית המשפט בדיון במעמד שני הצדדים להאריך את צו הרחקה נגד הגבר לתקופה של עד שלושה חודשים מיום הדיון. הקלות הבלתי נסבלת שעומדת לרשות האישה להרחיק את הגבר מהבית הפכה לכלי נשק חזק מאוד בידי נשים במהלך הליכי הגירושים. לאישה ידוע שגם אם היא בודה מליבה ... החוק לאישה במשמורת שלהם. ברור שאין להכביד על הילדים ולהוציא אותם מביתם עם האם המשמורנית, ולכן כביכול לא נשארת למשטרה ברירה, אלא להרחיק את הגבר מהבית גם אם האישה אשמה בהתהוותו של האירוע. לבית המשפט האישה מגיעה עם בקשה כתובה ודחופה להרחיק את הגבר מהבית בטענה שביצע מעשה אלימות נגדה או אפילו אם היא חוששת לכך. היא יכולה להופיע מול השופט בסערת רגשות, ומפאת חוסר יכולתו של בית המשפט להזמין את הגבר לדיון בדיוק בזמן שהאישה מגישה את הבקשה בכדי לשמוע את גרסתו, נעתר השופט בדרך כלל לבקשת האישה במידה והוא מתרשם באופן חיצוני שיש משהו בדבריה, והוא מצווה על משטרת ישראל להודיע לגבר לאלתר על צו ההרחקה המיידי שנתן, ועל יום הדיון שיתקיים במעמד שני הצדדים. על אף המגבלות שצוינו לעיל הרי משטרת ישראל פועלת בחוסר שוויון וצדק כלפי הגבר, והדבר נכון גם בבית המשפט אם כי במידה פחותה יותר. נוכל לומר שהמגבלות בפועל כפי שצוינו לעיל אינן מאפשרות למשטרה ולבית המשפט לפעול אחרת, ואפילו כאשר הדבר גורם בבירור לזילות המשטרה ובית המשפט בעיניי הציבור, ולפגיעה באינטרס הציבורי ומשלם המיסים אשר נאלץ לשלם על תוספת כוח אדם ועומס במשטרה ובבתי המשפט עקב ריבוי תלונות בלתי מוצדקות, שלא היו מוגשות אילו נחסמו בדרך כלשהיא. וכמובן שאין לשכוח את הפגיעה הקשה והמיותרת בגברים ובילדים. הקמת היחידה המיוחדת במשטרה לטיפול באלימות במשפחה, והקמתו של בית המשפט לענייני משפחה, פתרו חלק גדול מדרישת המקצועיות וההבנה אשר דרושה לטיפול בענייני משפחה, אלא שהם לא פתרו את השיטה לפיה מעמדו של הגבר מול תלונות אלימות מצד האישה נחות יותר, וגברים רבים מורחקים מביתם על לא עוול בכפם. אמנם קיימים מקרים בהם ... את תלונת האישה לעומק, וכשם שהמשטרה מחליטה אם להעמיד את הגבר לדין על סמך הראיות שנאספו מהשטח, כך גם תחקור את האישה על התלונה, ובמידה וימצאו ראיות שהיא הגישה תלונת סרק, תועמד האישה לדין על כך. בבית המשפט תיבחן בקשת האישה לצו הגנה במעמד שני הצדדים בדרך דומה, ואם ימצאו ראיות ברורות לכך שהאישה בודה מליבה אירוע של אלימות או חשש לאלימות מצד הגבר כלפיה, יפסוק בית המשפט לחובת האישה הוצאות משפט. עוד חשוב לציין שבימינו ואולי יותר מבעבר, גברים מעוניינים ומתאימים יותר להחזיק במשמורת ילדים. התפיסה לפיה מקומה של האישה בבית עם הילדים, והגבר כבר יכול להסתדר מחוץ לבית בכוחות עצמו, הולכת ונמוגה בקרב ציבור אשר ... גם לתלונות של גברים על אלימות מצד נשים כלפיהם וכלפי הילדים. כאמור, החוק אשר מאפשר למשטרת ישראל להרחיק את הגבר מהבית הוא אותו חוק אשר יכול לשמש אותם בכדי להרחיק את האישה, והדבר נכון גם בבית המשפט כאשר גבר מגיש בקשה לצו הגנה נגד האישה בעקבות מעשי אלימות נגדו או נגד הילדים. את עניין דבקות האישה למשמורת הילדים ניתן לפתור בכך שעם הרחקת האישה מהבית יקבל הגבר משמורת זמנית על הילדים אם הוא יכול ומעוניין להחזיק בהם. לכך לא צריכה להיות מניעה מיוחדת מצד המשטרה או בית המשפט כאשר לבני הזוג יש ילדים מעל גיל שש, ואפילו למטה מזה. ועל אף האמור לעיל על הגבר לדעת שהרצון להרחיק אותו מהבית באמצעות הגשת תלונת סרק במשטרה, או בבקשה לצו הגנה דרך בית המשפט, אינם דבר שנולד ביום אחד. מדובר בתהליך אשר מתבשל לאורך זמן, וברוב המקרים ניתן לראות סימנים מוקדמים לכך. אחד הסימנים המובהקים ביותר לאפשרות שהאישה תפעל נגד הגבר בעניין האמור הינו שהאישה מתחילה לדבר אליו מגבוה ובדרך של איומים שכך וכך ... אדומה שאין להתעלם ממנה. עליו להתייעץ ולטפל באיומים ובפרובוקציות של האישה ברוח טובה ובדרך מושכלת, שאם לא כן הוא עלול למצוא את עצמו מחוץ לביתו כאשר הוא מתגונן על חייו ועתידו מול משטרת ישראל ובית המשפט. ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא בית משפט - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... שיום כיפור היום. בבית הכנסת עומדים לקיים טקס "יזכור" (זיכרון שמות המנוחים). בוא איתי והזכר את שם הבן שלך שמת על קידוש ה' והתפלל לעילוי נשמתו. זאת יכולה אולי להיות ההזדמנות היחידה שלך להזכיר את שם בנך. אתה לא חושב שהגיע הזמן להזכיר את נשמתו בבית משפט של מעלה? " דמעות מלאו את עיניו. חבקתי את זרועו בשלי, והובלתי אותו לתוך בית הכנסת לעמדת החזן. ניגשנו אליו וביקשנו לעשות השכבה מיוחדת. מר ווינשטיין נשען ולחש את שם בנו: "קסריאל מנחם בן יחזקאל סרגה". לפתע הפכו פניו של החזן לבנות, אגלי זיעה עלו במצחו, ועיניו כאילו יצאו מחוריהן, הוא הסתובב לאיש שעמד לצידי וזעק בקול חנוק... אבא! ואז... ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא בית משפט - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... ששמו אולטימאטום ולא מוכנים לשתף פעולה עם ההתנהגות ההרסנית של המכור ומוכנים להמשיך לתמוך בו רק במידה וילך לטיפול, או מעסיק שמחייב את האדם המכור להיות בתהליך טיפולי ובמעקב בדיקות שתן באם רוצה להמשיך לעבוד אצלו, גם במקרים שבהם נפתח תיק פלילי לאדם המכור ובית המשפט נותן לו את האפשרות לבחור בדרכי טיפול במקום בדרכי ענישה (מאסר, עבודות שירות) וכן כחלק מתוכניות שיקום האסיר. בכל המקרים האלה האדם מגיע לטיפול מתוך לחץ חיצוני. עם זאת במקרים רבים כאשר הוא יתחיל את הטיפול הוא יתחיל להכיר בבעייתו ולהודות בה ובהשלכותיה השליליות, להבין מה משובש בחייו וכיצד השינוי יכול להביא לשיפור בהם. עם הזמן הוא ישתף פעולה בטיפול מתוך ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא בית משפט - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... הסכסוך. המגשרים, בניגוד לשופטים, יותר גמישים בתהליך, ויכולים לנוע בין סגנונות החשיבה הפסיכולוגית השונה של הצדדים, ולהגיע לנקודת איזון מסוימת שתתאים הן לגבר והן לאשה. המגשר יכול להתחבר לכל אחד מהצדדים, יכול להיפגש עימם, בניגוד לשופט בבית המשפט ולקבל מכל אחד מהצדדים הרבה אינפורמציה שיכולה להועיל לשניהם. כשהמגשר גמיש ומשתמש בשני סגנונות חשיבה, הן של הגבר והן של האשה, הוא יכול לנגוע בחלקים הפרטיים המחברים ביניהם, וכמו כן יכול לבטא את הרצונות העצמאיים שלהם, כישויות אוטונומיות העומדות בזכות עצמן, לא כזוג אלא כל אחד כאינדיבידואל. הנשים יכולות לבטא את עצמן, את תחושותיהן בתהליך הגישורי הרבה יותר, מאשר בתהליך המשפטי הקונבנציונלי. התהליך המשפטי הנו קר ומנוכר, בד"כ העומס הרב ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא בית משפט - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... שיתוף פעולה מצד המטופל ומשפחתו במסגרת מרפאתית (אמבולטורית). במקרה החמרות יכול להיעשות במסגרת אשפוז יום או אשפוז מלא בהסכמה של המטופל. האשפוזים הכפויים נעשים במצבים פסיכוטיים המסכנים את המטופל, את הסובבים, או גורמים להפרה קשה של אורח החיים התקין של הסובבים. גם בית המשפט יכול להורות על צווי אשפוז לצורך הסתכלות או לצורך טיפול כפוי במקרים שחולה ביצע עבירה פלילית. מחקרים הראו כי אשפוזים קצרי טווח, בני 4 - 6 שבועות, הם יעילים במידה דומה לאשפוזים ארוכי טווח, וכי מוסדות המשלבים בטיפול שיטות התנהגותיות מגיעים לתוצאות טובות יותר. ברוב בתי החולים הפסיכיאטרים הטיפול בחולה ייעשה על ידי צוות רב תחומי, הכולל פסיכיאטרים, פסיכולוגים, אחים, עובדים סוציאלים, ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא בית משפט - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... - העת. א. אין אמת אובייקטיבית. לכל אחד האמת שלו וכולן נכונות. באמת? אולי מחנות ההשמדה לא היו? הרי יש אנשים שה"אמת" שלהם, עליה הם מוכנים ללכת לכלא, היא שכל השואה היא בלוף. ואולי גם לא צריך להתרגש מנתוני המועצה לשלום הילד בדבר אלפי ילדים בישראל החשופים מידי שנה להתעללות? הרי כמעט כל ההורים המתעללים שהובאו לבית המשפט מספרים בלהט את ה"אמת" שלהם, דהיינו, שהילד/ה המפונק/ת סתם ממציא/ה את כל הסיפור. אוי כמה זה נחמד כשכולם צודקים! הרלטיביזם הרעיוני, כלומר, הטענה שכל אמת היא יחסית, מקורו בין השאר בספר חשוב של פילוסוף המדע תומס קון. הוא הראה שפרדיגמה מדעית, דהיינו, תמונת העולם שיוצר כל מדע, פועלת כמסננת המפריעה לראות עובדות שאינן תואמות אותה. זו באמת סכנה שכל מדען צריך להיות ער לה, שהמדע עצמו יהפוך ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא בית משפט - לחץ כאן...