משנתו של אפלטון הרצאה לצפייה: דיון בפילוסופיה של אפלטון: משל המערה, אונטולוגיה, ואפיסטמולוגיה מנחה: דר יאיר שליין קורס פילוסופיה יוונית - מתאלס עד אריסטו

... העולם העוסקות בפילוסופיה של החינוך. תוכן עניינים: 1 הגדרת התחום 2 היסטוריה 2.1 חינוך בפילוסופיה היוונית 2.1.1 סוקרטס 2.1.2 אפלטון 2.1.3 אריסטו 2.2 חינוך בפילוסופיה של ימי הביניים 2.2.1 הסכולסטיקה והפרניאליזם 2.2.2 אבן סינא 2.3 חינוך בפילוסופיה של העת ... המוסר, אך השפעתה על הפילוסופיה של החינוך מועטה. בניגוד לפילוסופים רבים אחריו, סוקרטס לא הציג משנה חינוכית סדורה ומגובשת. אפלטון: עיקר משנתו החינוכית של אפלטון מוצגת בעיקיפין בספרו המפורסם המדינה. אפלטון, תלמידו המפורסם ביותר של סוקרטס, הציג את תפיסתו החינוכית בדיאלוג הידוע שלו: המדינה. על פי המשנה הפרוסה בדיאלוג זה, הדרך טובה ביותר לשרת את היחיד היא להטמיע אותו כנתין בחברה צודקת. על כן, אפלטון תמך בהוצאת ילדים מבית הוריהם, וגידולם כחסויים של המדינה, בבתים משותפים. הוא גרס שיש להבדיל בין התלמידים עפ רמת ... ולהעניק את החינוך הטוב ביותר לילדים המוכשרים ביותר, על מנת שיוכלו לגדול ולהפוך לשומרי העיר, ולשרת את מעוטי היכולת. אפלטון דגל בחינוך מקיף, הכולל לימוד עובדות, פיתוח כישורים, חינוך גופני, וגם לימוד אומנות ומוזיקה. השילוב בין לימודי המוזיקה והאומנות לחינוך הגופני נועד למזג תכונות עדינות ותכונות חזקות, על מנת ליצור אדם הרמוני. אפלטון טען שכישורים אינם תורשתיים, ולכן, במדינתו האידאלית יצמחו אנשים מוכשרים במידה שווה מכל המעמדות החברתיים השונים. בנוסף, האמין אפלטון בחינוך שוויוני לבנים ובנות. החינוך במדינה האפלטונית יתחיל עבור כולם בגיל בית ספר יסודי, אך יימשך פרק זמן שונה ... להיות מלכים - פילוסופים) יסיימו את חינוכם רק בגיל 50, לאחר לימודי פילוסופיה, לימודי מתמטיקה, שירות צבאי ועוד. למעשה, אפלטון הציג לראשונה מודל של חינוך ממלכתי, אלא שהחינוך שהוא הציג היה שונה מאוד מהחינוך הממלכתי המקובל כיום. פילוסופים רבים השוו בין התפיסה המוצגת בהמדינה לתפיסות טוטליטריות מודרניות. אריסטו: אריסטו, תלמידו של אפלטון, הציג ככל הנראה משנה חינוכית רחבה בחיבורו האבוד על החינוך. ניתן לנסות להבין את משנתו החינוכית דרך ציטוטים והפניות ... העיקרי של המורה הוא להעביר ידע. על כן, תמך אריסטו בלימוד שיטתי של חומר, באמצעות חזרה על עובדות. בדומה לאפלטון, אריסטו שם דגש על שילוב תחומים רבים בחינוך התלמיד. כמו כן, אריסטו שם דגש על שילוב בין החלק התאורטי ... הוא המניע העיקרי להמשכיות של החברה, והוא הכרחי למען המשך קיומה של החברה. דיואי השווה בין גישתו החינוכית של אפלטון, שעסקה אך ורק בחינוך הראוי לחברה, לבין זו של רוסו, שעסקה אך ורק בחינוך הראוי ליחיד. גישתו של דיואי ...

... בטבע, בחברה ולבסוף גם בנפשו פנימה. סוקרטס מזמין לדיאלוג סוקרטס (469 - 399 לפהס) דווקא פנה עורף מופגן למדע (אפלטון תיעד ויכוח שנון בינו לבין פרמנידס וזנון בעת ביקורם באתונה) ופנה לשאלות מוסר ודת. אבל הוא חולל מהפכה כשהעמיד ... המשפט מה הוא עצמו סבור צריך להיות פסק - דינו הציע, בנאום מנומק לפרטיו, להקציב לו שלוש ארוחות חינם. אפלטון וחבריו המבוהלים קמו מיציע הקהל ומיהרו להציע עונש של קנס, אבל המושבעים כבר התרתחו. כך ארגן הקשיש לעצמו סוף ... הרעל, ואפילו הסוהר תרם כמה יבבות. חופש המחשבה וחופש הדיבור זכו לקדוש המעונה הראשון שלהם, שנכנס לתפקידו במרץ רב. אפלטון משאיר שוליים אם אנו מכירים כיום את סוקרטס למרות שמימיו לא העלה מילה על הכתב, הרי זה בזכות הדיאלוגים היפהפיים של תלמידו אפלטון ( - 347429 לפהס), ששמו האמיתי היה דווקא אריסטוקלס. בכינוי פלטון - רחב - זכה ממורה לספורט בשל כתפיו ... פי סיפור שאפילו חוקרים רציניים15 מקבלים כאמיתי, הוא נמכר לעבד ונפדה עי חבר, שסירב לקבל חזרה את כספו וביקש שאפלטון יקים בו בית - ספר. כך נוסדה האקדמיה המפורסמת, מכון מחקר אינטנסיבי בו עבדו חוקרים ממקצועות שונים על שאלות שאפלטון הטיל עליהם ושעל עבודותיהם בנה את השקפת - עולמו. הוא היה בעל דעות מקוריות בתחומים רבים (למשל בענייני אהבה, ... העשרים. אבל כיוון שהמתמטיקאי והפילוסוף אלפרד נורת ווייטהד (1861 - 1947) סבר שכל הפילוסופיה המערבית היא סדרת הערות שוליים לאפלטון, לא יזיק להציץ בכמה מאותם עמודים בטימיאוס שכל כך הרבה חכמה הצטברה בשוליהן. ישנם תחומים העוסקים בתופעות אובייקטיביות, מוחשיות, ... לייצג שלוש עי צב נינגה. המושג המופשט עצמו, כך נראה, הוא יציר דמיונו של האדם. ממש לא נכון, אמר אפלטון. מושגים מופשטים יכולים להיות יותר אמיתיים מכל עצם מוחשי. אחרת, איך תסבירו את העובדה שמי ששולט בתורה של המספרים ... היא מלכת התחומים הריאליים: העיסוק במספרים טהורים שאיש אינו יכול לראותם נותן לאנשים כוח אדיר לשלוט במציאות החיצונית! תשובת אפלטון לחידה היא חזרה לדרך הפיתגוראים וערעור על הנחת - יסוד של חשיבתנו: התרגלנו לחשוב שהעצמים המוחשיים הם אמיתיים ואילו ... מתחברים, איש - איש בדרכו, אל העולם האמיתי ההוא שביסוד העולם המוחשי שלנו. באחד הדיאלוגים הנפלאים שלו, מנון, מתאר אפלטון איך סוקרטס משוחח עם עבד חסר השכלה ובעזרת סדרת שאלות מראה לו שהוא יודע גיאומטריה! לכן, אם למדתם משהו חדש, בעצם רק נזכרתם במשהו שידעתם עוד טרם לידתכם. דמיינו לעצמכם, המשיך אפלטון, אנשים מסכנים החיים כל ימיהם כבולים בתוך מערה ויכולים לראות רק את דופנה הפנימי, עליו נופלים צללים של מה ... שעד עתה ראה רק צללים. כך גם עולמנו: הכיסא שאני עכשיו יושב עליו הוא לדעתי מאוד אמיתי, אבל לפי אפלטון הוא רק העתק של אם כל הכיסאות בעולם האידיאלי, שכל הכסאות בעולמנו הפגום הם בבואותיה. זו הסיבה שמי שיודע ...

... לנו להיווכח בבערותנו. (מאדאם דה סבלה) יש רק דבר אחד טוב והוא ידע ורק דבר אחד רע והוא בורות (אפלטון) לא ניתן ללמד סרטן ללכת ישר. (אריסטופאנס) אנו לומדים לא למען החיים אלא בשביל חדר הלימודים. (סנקה) בית הספר ... אנשים שלמדו דברים רבים מאמינים שהם חכמים. אך רובם הגדול לא יהיו אלא בורים וחכמי שווא בלתי נסבלים בחיים. (אפלטון) אי אפשר ללמוד אלא מתוך שעשוע... הסקרנות ותאוות הדעת אינן מתקיימות אלא במי שלבו מלא אושר. הידיעות שמלעיטים בהן ... הוא ענן הגורם לגשם של ידע ושל כושר ביטוי. השובע הוא ענן אחר הגורם לגשם של בערות ושל גסות. (אפלטון) לימודים שאינם גורמים לתלמידים לרכוש מידות טובות אינם משביעים את רצוני. (גאיוס סאלוסטיוס קריספוס) פרופסורים נוצרו בעבור בני אדם ... מלמד ילדים מוזיקה, פיזיקה ופילוסופיה, אבל הדבר החשוב ביותר זה מוזיקה, מפני שבתבניות המוזיקה טמונות המפתחות לכל סוגי הלמידה. (אפלטון) אין חוכמת הלימוד כחוכמת המעשה. (אנונימי) ללמוד משמעו להתמצא. (מלקולם דה שאזאל) לימודים הם שם כולל לאירוע או תהליך ... נפש שאין בה אור כלל. (מישל דה מונטן) בשער זה לא יכנסו בורים בגיאומטריה (נרשם מעל שערי האקדמיה של אפלטון) הבערות היא השורש והגזע של הרשע (אפלטון) דעת מתוך כפייה, אין לה קיום בנשמה. לא מתוך כפייה ילמד הנער אלא מתוך משחק. (אפלטון) אני יכול ללמוד, אני יכול להראות ללמדן הגדול שבגדולים שעדיין אינו יכול ללמוד כלל ואינו יודע כלל, וכן להיפך ...

... בין אמפדוקלס ודמוקריטוס. הראשון האמין בקיום ארבעה יסודות שמהם בנוי הכל, בעוד השני האמין בקיומם של אטומים מאינספור סוגים. אפלטון הוא שאיחד את שתי התיאוריות: יש ארבעה יסודות הם בנויים מארבעה סוגי אטומים. מכאן המשיך אפלטון וניסה לתת לתורה המאוחדת בסיס מתמטי. הוא הוכיח כי בעוד בעולם הדו - ממדי אין סוף למספר המצולעים המושלמים ... גם אילו הכרתם רק שניים או שלושה מחמישה גופים כאלה, הייתם יכולים לגלות את הנותרים לפי החורים בטבלה. אמר אפלטון: חמישה גופים מושלמים וארבע יסודות - זה כמעט אותו דבר. הוא ישב והתאים גוף מושלם אחד לכל אחד מהיסודות. ... טטרהדרון, שהשפיצים שלהם מאפשרים להם לחדור לכל דבר. הקובייה היציבה צריכה להיות צורת אטום של אדמה וכו. מפה המשיך אפלטון להתפלפל ולהוכיח בכל מיני חישובים שכאשר יסוד אחד מתרכב עם יסוד אחר, הם מתגלגלים לצירוף אחר של ארבעת היסודות, ... הצורה החמישית, הדודקהדרון? לא נשארו יסודות, אבל זו בהחלט לא סיבה לוותר על תיאוריה כל כך יפה. הדודקהדרון, אמר אפלטון, קשור לצורת היקום כולו. עכשיו הכל הסתדר. שטויות במיץ עגבניות? בואו נדייק: שטויות במיץ הוכחה מתמטית נכונה. גופים מושלמים ... ההתפתחות שתתואר בפרקים הבאים: אריסטו, כצפוי, מיהר לחלוק על מורו גם בנושא זה. הוא דחה ==== כזכור, הרבה לפני אפלטון הבחין מיודענו תלס שחשמל יוצר כוח משיכה בדומה למגנט ולכבידה. כעבור יותר מאלפיים שנה התגלה שהחשמל מורכב משני מטענים: ...

... כגון סיבה, מחשבה, וטיעון. התרגום העברי המסורתי ללוגיקה הוא תורת ההיגיון או שכל הישר. תולדות הלוגיקה מראשיתה ועד תקופת אפלטון ראשיתה של הלוגיקה במחקר הפילוסופי אודות תכונותיהם של טיעונים. מחקר זה התפתח במיוחד ביוון העתיקה, ובעיקר במסגרת האסכולה האלאטית. ... המושגים הנוגעים לעולם החושים אינה מתוחכמת מספיק, בעקבות הסתירות, אנו נאלצים לחשוב מחדש על האופן בו עלינו להבין אותם. אפלטון יכול להחשב כממשיך דרכם של האלאטים. אפלטון אמנם לא הציג תורה לוגית סדורה, אולם בדיאלוגים שכתב הוא חקר מספר מושגים לוגיים יסודיים, למשל את ההבחנה בין טיעונים שבמבנה שלהם קיימת סתירה פנימית, לבין טיעונים שהתוכן שלהם עקבי, כלומר שאין בו סתירות פנימיות. לשם כך ביקש אפלטון להבהיר את מושג ההגדרה (יוונית: Horismos), שכן ללא הגדרות חדות של המושגים אודותם נסובים טיעונינו, קשה להבחין מתי אנו ... האם כל המשפטים עקביים עם עצמם ועם המשפטים האחרים בהם מאמינים המשתתפים בדיאלוג. למתודה זו של בירור לוגי קרא אפלטון דיאלקטיקה. עיקרון לוגי יסודי שאפלטון זיהה לראשונה הוא חוק הסתירה, על פיו אין דבר יכול לשאת תכונות מנוגדות זו לזו: ברור שאותו הדבר עצמו ... עצמו, אלא מרובים (פוליטיאה, 436ב). לוגיקה אריסטוטלית הלוגיקה של אריסטו גישתו של אריסטו ללוגיקה הייתה שיטתית יותר מזו של אפלטון, והוא הפך אותה לתורה סדורה המאפשרת להבחין בין טיעונים מבוססים לטיעונים שאינם מבוססים על סמך זיהויה של הצורה הלוגית ...

... תורה זו. מכאן שהלוגיקה היא הבסיס עליו מושתתת כל חשיבה מדעית והמלכה השולטת בעזרת חוקיה על מחשבה זו. תקופת אפלטון בתחילת דרכה, בתקופת אפלטון, הלוגיקה עסקה בעיקר בהבחנה בין מחשבות שבתוכן שלהן קיימת סתירה פנימית, לבין מחשבות שהתוכן שלהן עקבי, כלומר שאין בו סתירות פנימיות. מושג ההגדרה (יוונית: horismos), היה מושג מרכזי אצל אפלטון. חלק מרכזי מהעיסוק הפילוסופי בעצם כזה או אחר אצל אפלטון היה על ידי הפניית שאלות בנושא אותו עצם במטרה להגדירו היטב, וחלק מרכזי מהעיסוק בהגדרה היה לבדוק שלא קיימות ... בין מציאות ללא מציאות מבין שלל הרעיונות שבראשו, הופכת אותה לבסיס לתורת ההכרה. הכלי העיקרי בו השתמשה הלוגיקה בתקופת אפלטון הייתה הדיאלקטיקה. תקופת אריסטו בהמשך פותחה הלוגיקה על ידי אריסטו לתורה המאפשרת להבחין בין טענות הסותרות עצמן לטענות שקיימת ...

... בבבל ומצרים. בבל היתה עריסת השכלה האנושית עוד לפני 2500 שנה. אלה עובדות היסטוריות שכן אנשי רוח יווניים: פיתאגורס, אפלטון, אריסטו הישתלמו בבבל. תורת הספרות הייתה תורה סודית, שהייתה שמורה לכוהני דת בבל, ואלה העבירו אותה לנבחרים, יחידי סגולה, ... שלנו, הגיע למסקנה שערך כזה נמצא במספרים. בסיפורו מטאפיזיקה אומר אריסטו, שחיי כ - 200 שנה אחרי פיתאגורס ותלמידו אפלטון, פיתאגורס וחסידיו גילו בעולם המספרים חוקיות וסדר מופלאים מבעד לערב רב של תופעות ומאורעות חולפים בעולמנו. על כך החלו ... תלמידיו היו קשורים בפילוסופיה, שבאותה התקופה השם פילוסוף ופיתגוראי - היו שמות נרדפים. רעיונותיו השפיעו מאוד על סוקראטס ועל אפלטון. סוקראטס העריץ את פיתאגורס במשפטו הבא: מבין כל תורת הספרות היא אלוהית ביותר. השפעתו של פיתאגורס בולטת גם לגבי אפלטון. מעל לכניסה לאקדמיה שלו התנוססה הכתובת הבאה: ET NO ONE WITHOUT KNOLEGE OF GEOMETRY ENTER. פיתאגורס כמיסטיקאי, הוא היה ...

... שלב הכרחי לעתים, מעין אמת חלקית, עבור חלק מהאנשים בדרך אל ההארה. גלגול נשמות בתרבות היוונית מבין הפילוסופים היוונים, אפלטון, פיתגורס וסוקרטס האמינו ברעיון של גלגול נשמות. כמה מקורות עתיקים מאשרים כי פיתגורס טען כי הוא יכול לזכור את ... סוקרטס אני בטוח שאשוב לחיות, ושהחיים יפרחו מתוך המוות. לעומת זאת קסנופון, אינו מזכיר את האמרה כאמונה בגלגול נשמות. אפלטון מציג תיאור מפורט של גלגול נשמות, למשל האגדה על אר, המופיעה בסוף חיבורו המדינה. ישנו ויכוח האם תיאורים אלה צריכים להיקרא בפרשנות מילולית. מארסילו פיצינו (התאולוגיה של אפלטון 18, 3-4) טוען כי אפלטון מתייחס לגלגול נשמות כאמצעי אלגורי. בהרמטיקה, סדרה מצרית - יוונית של כתבים אודות קוסמולוגיה ורוחניות, המיוחסת להרמס טריסמגיסטוס, הדוקטרינה ...

... לשאול היכן הם נמצאים? אם לא - באיזה מובן הם קיימים, אם קיום זה אינו במרחב ובזמן? הפילוסוף היווני אפלטון לא רק שהאמין בקיומם של הישים המופשטים, הוא אף האמין שקיומם הוא הראשוני - כלומר, הישים המופשטים (אצל אפלטון, האידיאות) קיימים באמת, ואילו הישים הרגילים, קיימים רק באופן חיוור, או פחות, או שקיומם מתאפשר רק על ידי קיומן ... יהיה ישר באופן מושלם, המעגל שנצייר לעולם לא יהיה מעגל מושלם, שכל נקודה בו באמת נמצאת באותו מרחק מהמרכז). אפלטון מפרש זאת כך שהמושג המופשט, האידיאה, של המעגל או של הקו הישר, הוא זה שקיים באופן ראשוני. בעקבות תפיסתו של אפלטון התפתח זרם האפלטוניזם. האם המציאות נקבעת מראש (דטרמיניזם)? האם יש בה יסוד אקראי? האם תורות מדעיות שונות (כגון מכניקת ...