תקציר⬅ ... דורשת ממך תקשורת יעילה אם הייתי כותב את המאמר הזה תחת הכותרת "הצלחה דורשת ממך יכולת לתקשר" (כמו שחשבתי לעשות בהתחלה), פחות אנשים היו קוראים אותו. וזו בדיוק דוגמא לתקשורת יעילה, על ידי שינוי קל בכותרת הגדלתי באופן משמעותי את נפח האנשים שיזכו ליהנות מהערך של המאמר הזה. המילה "לתקשר" עלולה להתפרש לרבים כמילה מיסטית ומיסטיקה לפעמים מבהילה או מרתיעה אנשים. זאת למרות העובדה שהמובן המיסטי של המילה "לתקשר" הוא רק אחד המובנים. הצלחה בחיים האישיים והמקצועיים, למעשה הצלחה בכל דבר, דורשת ממך תקשורת יעילה. כשאני אומר "תקשורת יעילה", אני מתכוון לשלושה רבדים עיקריים של תקשורת. זה נדיר להיתקל באדם מאוד מצליח שאינו בעל יכולות תקשורת מפותחות. אנשים מצליחים הם מאוד "תקשורתיים". מה זה אומר תקשורתיים? מהם שלושת הרבדים שעליכם להתאמן עליהם בכדי לזכות ברמות גבוהות ביותר של הצלחה? בואו ונראה... רובד 1- הצלחה דורשת קודם כל תקשורת יעילה עם עצמך בן אדם שאינו מכיר את עצמו, לא אוהב את עצמו, לא מכבד את עצמו, לא מבין את עצמו, מתנגד לעצמו ונמצא כל הזמן במאבקים ובשיחות פנימיות, סובל מאותה בעיה בדיוק ממנה סובל זוג נשוי שאינו מצליח לתקשר. הצלחה בחיים בכלל והגשמה עצמית בפרט, דורשות ממך לתקשר בצורה חיובית ואפקטיבית קודם כל עם האדם החשוב ביותר - עם עצמך! קח לך יום אחד והחלט שביום הזה אתה מקשיב לכל השיחות הפנימיות שיש לך בראש. הייה מודע לתקשורת הפנימית הזו, כי היא מעצבת את המציאות שלך. מה קורה שם? אתה מקשיב? איך היית מסכם את היום הזה? כמה זמן רבת עם עצמך? ביקרת את עצמך? שפטת את עצמך? כעסת על עצמך? ולחילופין, כמה זמן אהבת את עצמך? חשבת על עצמך דברים חיוביים? אמרת תודה לעצמך? האם אתה בכלל מקשיב לעצמך? איך הזוגיות שלך עם עצמך? הצלחה דורשת ממך לאהוב ולקבל את עצמך מה אתה אומר לעצמך לרוב כשאתה מסתכל במראה? כל כמה זמן אתה עוצר את מרוץ החיים כדי להעריך את עצמך? כדי לפרגן לעצמך? כדי לפנק את עצמך? הצלחה דורשת ממך לאהוב ולקבל את עצמך, היא דורשת ממך לתקשר עם עצמך בצורה בריאה, חיובית, מפרגנת ויעילה. תקשורת יעילה כוללת העברת מסרים בצורה יעילה תוך פעולות עיקריות שנקראות דיבור והקשבה, או יותר נכון, הקשבה ודיבור. כנ"ל לגבי תקשורת עצמית או תקשורת פנימית: עליך להקשיב לעצמך, לדבר עם עצמך בשפה חיובית, לדעת להעביר את המסר נכון ובצורה בהירה, לשמור טוב על מוצא פיך ולהיזהר ממילים שתצטער עליהן אחר כך, ועוד דבר חשוב: עליך לדעת גם מתי ואיך לכבות את תחנת התקשורת הזו. זהו הרובד הראשון, אתה חייב לפתח מיומנות ברובד הזה כדי לעבור לרבדים הבאים. במקרים רבים, אנשים שלא פיתחו מודעות ומיומנות מספיקות ברובד הזה, קופצים ישר לרובד השני ובמרבית המקרים זו גם אחת הסיבות לכישלונם ברובד השני. מהו הרובד השני? רובד 2- הצלחה דורשת ממך תקשורת יעילה עם הסביבה הרובד השני כולל את כל מערכות היחסים שיש לך בחיים: זוגיות, הורות, מעסיק - מועסק, שותפים עסקיים, בעל עסק - לקוח וכל מערכת יחסים אחרת עליה תוכל לחשוב. הצלחה דורשת יכולת גבוהה לתקשר עם הסביבה כי בלי הסביבה, אינך יכול להצליח. אינך יכול להצליח לבד לאורך זמן, אתה חייב את הסביבה: אנחנו חייבים בן / בת זוג כדי להצליח בזוגיות, אנחנו חייבים לקוחות כדי להצליח בעסקים, אנחנו חייבים יועצים ואנשי מקצוע שונים כדי להצליח בחיים ובעסקים, אנחנו חייבים תקשורת בארגון כדי שהארגון יהיה הצלחה. ולכן, אתה חייב לפתח מיומנות גם ברובד השני, מה שאומר שאתה חייב לדעת לתקשר בצורה יעילה עם עמיתך בני האדם. תקשורת יעילה עם עמיתך בני האדם מתחילה במודעות, היא מתחילה בערכים של כבוד ואהבה, של חמלה והכרת תודה. אם אתה לא באמת אוהב בני אדם, יהיה לך קשה לפתח מיומנות תקשורתית ברובד הזה. לאנשים שלא באמת אוהבים אנשים קשה יותר להגיע לרמות גבוהות של הצלחה ולהישאר שם לאחר שתבנה את הבסיס לפיתוח המיומנות ברובד השני, תוכל לעבור לשלב הבא ברובד זה והוא נקרא "לימוד אנשים". יהיה עליך ללמוד אנשים, איך הם מתנהגים, למה הם מתנהגים כמו שהם מתנהגים, למה הם אומרים ועושים את מה שהם אומרים ועושים, מה מניע אותם, מה גורם להם לפעול, מה מונע מהם לפעול וכדומה. רק אז תוכל לגשת לפיתוח המיומנויות המעשיות שנדרשות בשביל שתוכל לתקשר כאן ביעילות. המיומנות הראשונה היא הקשבה, מעטים הם האנשים שבאמת באמת מקשיבים. רק המיומנות הזו כשלעצמה כוללת עולם שלם של לימוד מאחר וישנן רמות רבות ושונות של הקשבה. המיומנות השנייה היא לא דיבור אלא קליטה, אתה חייב לוודא שקלטת את המסר לפני שתוציא מילה מהפה שלך כתגובה לצד השני. כי אחרת ... רהוטה, ברורה ומשכנעת? באילו מילים להשתמש ומתי? וכן... יש גם רובד נוסף, האמת שיש עוד כמה וכמה רבדים, אך הרובד הבא הוא הרובד השלישי העיקרי והוא הרובד המרתק והמסתורי ביותר. רובד 3- הצלחה דורשת ממך תקשורת יעילה עם התבונה האינסופית האדם שהצליח להבין באמת איך לתקשר ביעילות עם התבונה האינסופית זכה במפתח למקדש. אם הצלחת להבין איך עובדת המערכת הזו ולתקשר מרצונך עם החומר שמסוגל לחשוב ונמצא בכל הדברים ובינם, קיבלת מפתח להיכל התהילה המפואר ביותר של החיים. הצלחה באה במהירות, בקלות ובעוצמה גבוהה יותר לאנשים השולטים ברובד השלישי בכל פעם שאיזה ידוען ... או עם היקום, אנשים נוטים לצחוק עליו או לבקרו, יש כאלה שאפילו יגידו שהוא צריך אשפוז מיידי במחלקה פסיכיאטרית. אבל הוא, ממשיך להצליח ובגדול, הצלחה באה אליו בכל מיני צורות. למה? כי הצלחה דורשת ממך תקשורת יעילה עם התבונה האינסופית. הרובד הזה הוא המסתורי ביותר ולרוב הקשה ביותר לשליטה, אך בהחלט ניתן לשלוט ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... טכניקות לתקשורת יעילה עם בן הזוג למזלנו, למרבית האנשים, הנישואין אינם ויכוח אחד ארוך ומתמשך. אבל יש זמנים בכל חיי נישואין, שבהם חשים בני הזוג שהם לא מתקשרים בצורה אפקטיבית זו עם זה. מאת ד"ר מאיר ויקלר לפני מספר שנים ראיתי סרט מצויר שתיאר את הסצינה הבאה: שני גברים יושבים בבאר ושותים בירה. האחד מקשיב בעניין רב, כשחברו משתף אותו בגילוי אישי אחרון: "אם הייתי יודע איך הולכים להיות הנישואין, הייתי מצטרף למועצת התלמידים בתיכון, כדי ללמוד איך להתווכח... " למזלנו, למרבית האנשים, הנישואין אינם ויכוח אחד ארוך ומתמשך. אבל יש זמנים בכל חיי נישואין, שבהם חשים בני הזוג שהם לא מתקשרים בצורה אפקטיבית זו עם זה. הדוגמא הברורה ביותר היא כאשר זוגות מתווכחים לעתים קרובות מדי. דוגמא פחות גלויה, אבל לא פחות נפוצה, לתקשורת בלתי יעילה, היא כשאחד מבני הזוג או שניהם מרגישים שלא מבינים אותם, שלא מעריכים אותם, או שמזלזלים בכבודם. כשזוגות אינם מתקשרים בצורה יעילה, כשהם לא מקבלים את רוב הצרכים הבסיסיים שלהם מהנישואין, אני מנסה ללמד אותם אחת או יותר ממיומנויות התקשורת הבאות, שאני מאמין שהן מיומנויות בסיסיות להצלחת חיי הנישואין. אם אחת המיומנויות האלה לקויה אצלכם, אתם עלולים להגביל באופן משמעותי את מה שתוכלו להשיג כבני זוג ממערכת היחסים שלכם. אם יותר מאחת מהמיומנויות האלה לקויה אצלכם, עלולים כל חיי הנישואין שלכם להיות בסיכון. 1. לבטא תחושות שליליות בצורה יעילה המונח "תחושות שליליות" מתייחס לאותן תחושות שאנחנו בדרך כלל לא נהנים לשמוע עליהן מאחרים. הן כוללות: מרירות, כעס, אכזבה ותסכול. בדיוק כמו שלא ייתכן קר בלי חם, או למעלה בלי למטה, כך גם לא יכול להיות חיובי בלי שלילי. לכן, כדי לזכות בחיי נישואין מאושרים, חשוב שנדע איך לבטא בצורה יעילה את התחושות השליליות שיש לנו כלפי בני הזוג. אם תביעו את תחושותיכם השליליות בהתפרצות בלתי נשלטת של כעס אלים, התוצאות עלולות להיות הרסניות לגבי כל המשפחה שלכם. אבל, גם כשהתחושות השליליות מובעות בדרך נשלטת יותר - כלומר, אם אתם משתמשים בסרקאזם, בלעג או בהקנטות מיליות - התקשורת תהיה הכל חוץ מיעילה. גם כשהתחושות השליליות מובעות בדרך נשלטת יותר - כלומר, אם אתם משתמשים בסרקאזם, בלעג או בהקנטות מיליות - התקשורת תהיה הכל חוץ מיעילה. תחושות שליליות צריך לבטא, כדי שבני הזוג יוכלו להתאמץ לענות זה על צרכיהם ההדדיים. כשמחזיקים בבטן את כל התחושות, עלולים לגרום לנזק רב יותר מאשר לתועלת, ולהצטברות של מתח כמו בסיר לחץ. אריק הוא דוגמא טובה למישהו שמעולם לא למד איך לבטא תחושות שליליות בלי לתקוף. בכל פעם שהוא היה מוטרד ממשהו שאשתו שרה עשתה או אמרה, הוא היה תוקף עם כזה ארס בקולו, ועם כזה ... שרה הרגישה שהיא לא זוכה למספיק הערכה מאריק. והיא צדקה. אבל בזה שהיא התחילה את התלונה שלה ב"אתה... ", היא עוררה אצל אריק יותר התגוננות מאשר אמפתיה. היה יעיל יותר אילו הייתה שרה מבטאת את התחושה שלא מעריכים אותה מספיק, באמירה מסוג "אני". כמו למשל: "הייתי רוצה שתשים לב לעתים קרובות יותר כמה עבודה אני משקיעה בבית למענך ולמען הילדים". כלל רביעי: לא להכליל. תהיו ממוקדים, ונסו לתת דוגמאות. הכללות רחבות ומטושטשות עלולות לגרום לך להרגיש שאמרת הכל. זה אולי אפילו ירגיע ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זוגיות טובה - 8 עקרונות לתקשורת טובה בין בני זוג 1. תקשרו בצורה פתוחה וברורה - ע"מ שהאוירה בבית תהיה נעימה, חשוב מאוד שכל אחד מבני הזוג לא ישמור דברים בפנים, אלא יאמר את אשר בליבו בפתיחות ובצורה לא פוגענית - הכעיס אותי.. פגע בי.. אני מצפה ש.. וכו'. פעמים רבות אנו מוצאים שהאשה מרגישה שבעלה עם פתיל קצר - כועס וזועף, אך היא לא מבינה על מה ולמה. או שהבעל חוטף טענות ותלונות מאשתו, והוא לא מבין מה אשתו רוצה ממנו. ושאנו בודקים יותר לעומק אנו מוצאים שהכעס והתלונות נובעים מאיזו קפידה או פגיעה שאחד מבני הזוג חווה, אך הוא לא דיבר על כך, אלא העדיף במקום זה לכעוס או להתלונן, וזה תחליף הרסני לזוגיות. 2. קבעו זמן לשוחח על דברים שמפריעים - יש נטייה להרבה אנשים לא לדבר על הדברים שמפריעים אלא לשמור זאת בלב. אך זה לא נשאר רק בלב אלא מתפרץ מידי פעם החוצה באופנים שליליים כגון כעס זלזול לגלוג תלונות וכו'. לכן חשוב מאוד לקבוע זמן קבוע, לפחות פעם בשבוע, שבו מדברים על הדברים שמפריעים בפתיחות. 3. עזרו לבן זוגכם להפתח - אם בן זוג אחד סגור יותר או שאתם רואים שבן זוגכם כועס או פגוע, אך לא מדבר, עזרו לו להפתח. שאלו אותו - "את/ה כועס\ת עלי על משהו? "נפגע/ת ממני? " 4. טלו רשות להוכיח - אם אתם באים להוכיח את בן זוגכם הכינו אותו נפשית לתוכחה ע"י שתטלו רשות להוכיח - "אפשר לאמר לך מילה.. " או "אפשר לספר לך משהו שנפגעתי ממנו.. ". הכנה כזו תקל עליו להקשיב ולקבל את התוכחה, שהרי הוא נתן את הסכמתו. 5. לימדו להקשיב - השתמשו בטכניקת המאזין והדובר ע"מ ללמוד להאזין. טכניקה זו אומרת, שבזמן שאחד מבני הזוג מדבר, הוא אוחז בידו איזה חפץ, כגון מקל או עט, וכל זמן שהוא אוחז בחפץ, הצד השני רק מקשיב, בלי להתווכח ובלי להעיר הערות, עד החלפת התפקידים והעברת המקל לבן זוג, ואז מחליפים תפקידים. 6. הקשבה פעילה - יש צורך חזק באדם שיבינו אותו, לכן על הצד המקשיב לתת תחושה למדבר שהוא מבין אותו. איך נותנים את התחושה הזו? ע"י הקשבה פעילה. הקשבה פעילה זה אומר שמגיבים לדברי המדבר בתגובה פשוטה כמו הנהון בראש, עד תגובה כגון "וואוו מה אתה אומר.. ", ומסכמים מידי פעם את תוכן דבריו, ואת הרגשות שהוא חווה כגון "היה לך יום ממש קשה.. חבל על הזמן". 7. פרגנו לפני שאתם מוכיחים - התוכחה נותנת תחושה לבן זוג שאתם למעלה והוא למטה, לכן רצוי לפרגן לפני שמוכיחים, שע"י כך לא תהיה תחושה לבן זוג שמורידים אותו. 8. דבר על עצמך ולא על בן זוגך - אל תאמר מה בן זוגך לא בסדר, אלא דבר על עצמך - מה הצורך שלך מה מפריע לך מה מכעיס אותך מה פוגע בך מה חסר לך וכו'. כשמדברים על הבן זוג הוא מרגיש מותקף, והוא מתקיף בחזרה, ולא מקבל את התוכחה. אך כשאתה מדבר על הצורך שיש לך על המצוקה שיש לך, הבן זוג יכול להזדהות ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זוגיות - סוגי תקשורת בין בני זוג ישנם שני סוגי תקשורת שליליים וסוג אחד חיובי. סוג אחד של תקשורת שלילית הוא - בקורת לגלוג זלזול וכו' - כאשר בני הזוג משתמשים בסוג הזה של התקשורת אזי נוצר ריחוק ונתק רגשי ביניהם. הבן זוג שכלפיו מופנית התקשורת השלילית הנ"ל, נפגע מכך, וגם הוא נהיה פוגעני כלפי הצד השני, וחוזר חלילה. הסוג השני של התקשורת השלילית הוא - חוסר תקשורת. שלאחר שכועסים או נפגעים מבליגים ולא אומרים כלום - בסוג כזה של תקשורת הכעס בפנים מצטבר ומצטבר עד שיום אחד גורם לפצוץ אדיר, שכל השכונה שומעת עליו. הסוג החיובי של התקשורת הוא שמדברים בפתיחות על כל דבר שמפריע על כל דבר שמכעיס על כל דבר שנפגעים ממנו, אך מתקשרים לא בצורה פוגעת ומזלזלת. במחקרים מצאו שזוגות מצליחים, אלו זוגות שהם לא פוגעניים אחד כלפי השני וגם לא כאלו שאוגרים את הבעיות בפנים, בלי לשתף, אלא כאלו שיש להם תקשורת חיובית, כנ"ל, שהם מדברים בפתיחות על הבעיות ועל הרגשות, אך לא בלשון מעליבה ומרחיקה. האם בני זוג שהתרגלו לדו שיח מרחיק ומעליב יכולים להשתנות? האם יש אפשרות לעשות מעבר מתקשורת שלילית לתקשורת חיובית? התשובה היא בהחלט כן - אפשר לראות זאת בברור אצל זוגות שבאים לייעוץ - אצל רובם יש בעיות תקשורת - או "ששומרים בפנים" ולא מדברים בצורה פתוחה, או שכן מתקשרים אך בצורה פוגענית - מבקרים מזלזלים וכו'. ותוך כדי הייעוץ הם משנים את צורת התקשורת, מתקשורת שלילית מרחיקה לתקשורת חיובית מקרבת, ואז רואים הטבה משמעותית בזוגיות. איך עושים את המעבר מתקשורת שלילית לתקשורת חיובית? 1. פתיחות מקסימלית - מדברים בפתיחות על הדברים שמציקים. 2. קובעים זמן קבוע, שבו יושבים על כוס קפה ועוגה, ומדברים על התסכולים על הכעסים על הצפיות וכו'. מומלץ פעם בשבוע. 3. מדובבים אחד את השני לדבר - ז"א אם אחד מבני הזוג רואה שהצד השני מתוסכל עצבני חסר סבלנות וכו', אך הוא לא מדבר או שמדבר בצורה פוגענית, עליו לשאול אותו על כך - האם את / אתה כועס/ת עלי על משהו? יש משהו שאני לא בסדר? ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... אמון בין בני זוג לאחר בגידה - ההיבט המיגדרי - חלק 1 מאת: ד"ר רבקה נרדי ראשי פרקים: 1.בגידה כרעידת אדמה רגשית תגובת נשים, תגובת גברים לבגידה - ההיבט המיגדרי 2.טיפול זוגי בעקבות בגידה עמדה אישית הנחות יסוד על "קלקולים" ו"תיקונים" בזוגיות המודרנית. 3.שלבים הדרגתיים בדרך לתיקון בעקבות בגידה - הצגת "תוכנית עבודה" שלב ראשון: ברור ראשוני של סיפור הבגידה - מתן עדיפות בזמן ותשומת לב לרגשות הכאב והזעם של הצד הנפגע / ת. שלב שני: סיפור הבגידה מנקודת המבט של הצד הפוגע/ת - הקשבה לרגשות ולרקע שהובילו את הגבר או האשה למעשה הבגידה. שלב שלישי: בחינת הקונפליקט בין אהבה רומנטית לבין מחויבות ארוכת טווח - בין בחירה מודעת לבין היסחפות. שלב רביעי: מסע לבחינת הקשר הזוגי טרם הבגידה - ברור צרכים, מיטענים קודמים ודפוסי התמודדות לפתרון קונפליקטים. שלב חמישי: התיקון: שיקום האמון - לימוד של מיומנויות רגשיות וקוגניטיביות להתקרבות הדרגתית ומתן סימנים ברורים, התנהגותיים - רגשיים של מחויבות אמיתית. בגידה כרעידת אדמה רגשית "אם אשתי לא יודעת, אני לא רואה שום בעייה, להיפך - אני מגיע הביתה, ויש לי הרבה יותר ... בגובה העיניים, מאת רבקה נרדי, מודן, 1996). מעשה הבגידה הרומנטית נתפס על ידי מרבית הנשים והגברים כאקט פוגעני המערער באחת את האמון השברירי הנבנה ברוב עמל במה הנישואים. גם אם נגלה הבדלים מיגדריים בין תגובת הנשים לבגידה לבין תגובת הגברים (עליהם נעמוד בהמשך) הרוב הגדול של נשים וגברים יגיב למעשה הבגידה בתחושת זעזוע עמוק, כאקט המפר באופן אלים את שגרת חייהם. אמון הוא צורך בסיסי בחוויה האנושית - מיום לידתנו עד יום מותנו. אמון בזולת המשמעותי לנו הוא עוגן בעולם הפכפך המעניק משמעות לקיומנו. חווית האמון היא ... מבטו של הילד פוצעת. ומי לא נפצע במידה זו או אחרת על ידי הוריו שהיו והינם בשר ודם, אנשים עם חולשות. עם הפצע הזה, (המדמם יותר או פחות) מגיעים נשים וגברים למוסד הנישואים תוך שהם מחפשים אהבה ונחמה. עכשיו הם אנשים בוגרים אך בתוכם שוכן עדיין הילד הקטן והפצוע המגיב בעוצמה על הבגידה של "כאן ועכשיו", ממש כמו על בגידה של "שם ואז". ולמרות ש"שם ואז" נבגדנו אולי על ידי הורינו וחברינו הקרובים בהקשרים אחרים, (לא הבינו אותנו, קיפחו אותנו, עזבו אותנו, הזניחו אותנו) החוויה של "סכין בגב" היא אותה חוויה. הצורך בנאמנות ... רבים אינם מודעים בשל חולשותיהם האנושיות) מתגלגל בתוכנו כמו ניגון ישן שהדיו מתנגנים בנשמותנו עד יומנו האחרון. מאמר זה עוסק בתוצאותיה של הבגידה הרומנטית ביחסי נישואים בין גבר ואשה ומעלה תהיות ואולי כמה רעיונות לאפשרות שיקום היחסים והאמון בין בני הזוג. חשוב לי לציין עם זאת כי חווית הבגידה בעיקר מצידן של נשים מתעוררת וזוחלת לאיטה לחייהן גם כאשר לא מדובר בבגידה "רומנטית" אלא בבגידה יומיומית "פרוזאית" משהו, בגידה שאין מדברים בה במונחים "הירואיים - רומנטיים". בגידה קטנה, לא כל כך נחשבת בהיותה מוכרת, יומיומית, אולי אף טריויאלית בעיניהם של רבים. זו הבגידה בחברות. כל חברות אינטימית מושתתת על ... עם זאת יש לזכור שקיימות כיום עדויות רבות המלמדות אותנו שרוב האנשים מגיבים ולו באופן חלקי תגובה "מיגדרית". להלן כמה הבדלים שראוי להתייחס אליהם בבואנו לסייע לזוגות לשקם אמון בעקבות בגידה. המטפלת הזוגית ג'ניס אברמס ספרינג יחד עם מיכאל ספרינג מחדדת עבורנו בספרה המאלף After the Affair (1996) כמה מהם. באופן כללי, לטענתה, אפשר לומר שנשים נוטות יותר מגברים לנסות ולשקם את היחסים. גברים נוטים יותר מנשים לסיים את היחסים ולחפש תחליף. נשים נוטות להיכנס לדיכאון ולהאשים את עצמן, גברים נוטים יותר לכעוס ולהוציא את זעמם, גם באלימות (דמיונית או ממשית) על זולתם. נשים נוטות ליחס את בגידת בן זוגם להיותן חסרות ערך. גברים נוטים לייחס את בגידת בת הזוג לחוסר הסיפוק המיני שלהן ממנו. נשים עלולות להגזים בחשיבות הבגידה ולכן גם זקוקות ליותר זמן כדי להתרפא מהפצע. גברים נוטים למדר את כאבם ולהמשיך הלאה. אבחן להלן כמה מהבדלים אלו ומה משמעותם לתהליך הטפול בין אם הוא אישי בין אם הוא זוגי. הבדל 1:נשים מנסות לשקם את היחסים גם במחיר בריאות נפשן, הגברים רוצים לצאת מהקשר מהר, לברוח... זכורה לי במיוחד דמותה של אשה אחת אותה פגשתי בסדנה שעסקה באסרטיביות, אי אז בשנות השמונים. האוירה החמה והתומכת עזרה לה לספר את סיפורה המצמרר על גבר שבוגד בה שנים רבות לאור היום. חוצפתו וגסותו כלפיה הלכו וגברו ככל ששתקה והשלימה עם מצבה. לבסוף ... את רגשותיה הקשים במחשבה שעליה להשקיע הכל בשיקום הקשר - סימן שהיא הפנימה היטב את "החינוך הטוב". נשים נוטות להשתיק את הכאב שלהן. הלחץ לשמר את ההרמוניה המשפחתית - זוגית דוחק את רגשותיהן האוטנטיים ולמעשה משתיק אותן. המסר המועבר לאשה מכל עבר הוא שזה תפקידה מאז ומעולם לשמר את הקשרים ולטפח אותם. עם זאת, יש לשים לב למחקרים אחרים המפורטים גם בספרי זוגיות בסערה המלמדים אותנו כי ככל שאשה חווה את עצמה יותר חזקה כך היא מסוגלת יותר לזהות מצב של עוול ולמחות עליו (אם כי לעתים תבחר בהדחקת המצב ובעיוורון "הישן והטוב" כפי שראינו).. סיבה אחרת מדוע נשים רבות נוטות לשמר את היחסים בעקבות בגידה, אפילו יחסים מקולקלים לגמרה, היא פחדיהן מהחיים לבד, בעיקר אחרי גיל ארבעים. הן יודעות את המציאות העגומה ... העולה בזכרוני חווה מעין מטולטלת רגשית בין שני קצוות אלו. הזעם שלו כמו גם חשדנותו הטבעית (כגבר) שלחו אותו למסע בילוש וחקירות ופלישה גסה לניירותיה ומסמכיה של בת זוגו ומה לא. הדיכאון שלו היה פחות מוכר לו. הוא נבהל מהתקפי החרדה שתקפו אותו, מאובדן התיאבון והרצון לחיות, מפחד הנטישה, מרגשות שלא ידע על קיומם מאז היותו ילד קטן מאוד. ראיתי מאידך נשים שזעמן המוחצן הוציא מהן תגובות כרישיות (תוקפניות) באופן מוקצן, וגם הן התנדנדו בין לבין. עם זאת אני חוזרת ומביאה את ההבדלים המיגדריים שמזכירים לנו כמטפלות נשים ... שהיא איבדה את עצמה. הגברים "חופשיים" להגיב בזעם - ביטוי רגשי גברי נפוץ במצבי מצוקה כאשר אין הם מורגלים או מיומנים בביטויים יותר עשירים של כאב. מעשה הבגידה של בת הזוג נחווה כהשפלה, בעיקר בהיבט המיני שלו. הזעם מתורגם לעתים לאלימות (דמיונית או ממשית) כלפי מי שפגע בהם. הכעס עוזר לגבר להרגיש את כוחו ומידה מסוימת של שליטה, חוויה המחפה במידת מה על רגשות הבושה, ההשפלה ואובדן הביטחון העצמי. יש אף שיראו באשה קורבן למניפולטיביות של הגבר המאהב - רגש העוזר להם לחמוק מבדיקה עצמית נוקבת המעלה אפשרות שהאשה לא מרוצה מהיחסים. הבדל 3:נשים נוטות להאשים את עצמן כבנות זוג בלתי מספקות מהבחינה הרגשית, גברים מהבחינה המינית "התאהבת בה? " הן חוזרות ושואלות ביאוש. "איך היה הסקס, יותר טוב מאשר איתי? " הם דורשים בזעם לדעת, כאן ועכשיו. כל אחת, כל אחד מהירהורי ליבו. מהכרתו את עצמו. הרי היא לא היתה "סתם" הולכת עם זר. היא צריכה להרגיש משהו, אולי לא אהבה גדולה, אבל איזה ניצוץ של אנושיות שתחבר בינהם. ולכן אין לה ספק שגם ... תמיד זה כך. גברים מתאהבים, ועוד איך מתאהבים, נשים בוגדות בשביל סקס נטו. הכל הולך. אבל ההבנה של מקורותינו התרבותיים חשובה, כדי שנדע להקשיב לקולות השונים ולעזור לזוג לקיים את הדיאלוג באופן אמיתי ורגיש. הבדל 4:נשים חושבות על זה כל הזמן... הגברים מסיחים את דעתם "זה רודף אחרי לכל מקום. אני לא מצליחה לעבוד, לא רוצה להיפגש עם אנשים, לא מצליחה לישון. אני רוצה להבין - למה הוא עשה את זה? מה היה חסר לו? " כך חזרה ושאלה ודרשה אשה שננטשה אחרי שלושים שנות נישואים לטובתה של צעירה ממנה. היא לא רצתה "ללכת הלאה". היא גם לא רצתה להתעמק באותן שלושים שנה ומה שהיה בהן בינה לבינו. כל שרצתה זה לחזור ולומר ולשנן את אותן מילים של כעס, תדהמה, האשמה, רצון לנקמה וגם ספק עצמי שהכה בה. תובנות מיגדריות מלמדות אותנו הרבה. ראוי להקשיב להן. תהליכי חיברות פועלים על כולנו כמו מכונה משומנת היטב. נשים לומדות משחר ילדותן ... הוא רוצה לדעת את "האמת" על כל פרטיה. מאידך יהיו שגם ינסו למדר את כאבם בעזרת פעילויות של הסחת דעת כמו ספורט אולי גם כדי "לשכוח", כדי לחזור ולהרגיש שליטה. טיפול זוגי בעקבות בגידה עמדה אישית אני מאמינה שניתן לשקם אמון בין בני זוג. אני מאמינה שהאמון שיש לנו כמטפלות וכמטפלים ביכולתנו לתקן "קילקולים" הוא תנאי חיוני. אני מאמינה שהמחויבות האישית לתיקון שתבוא לביטוי ברגעים קשים בטיפול - היא תנאי חיוני לתהליך שהוא ארוך, מורכב ורצוף אכזבות וקשיים אישיים. אני אומרת דברים אלו לפני שאגש לתהליך העבודה עצמה כי אני רואה בבחינת הרגשות הללו של אמון בתיקון ומחויבות אישית תנאי הכרחי לשלושת האנשים המעורבים בתהליך: בני הזוג והמטפל או המטפלת. זאת ועוד: אני מאמינה כי יידע בתחום ההבדלים בין נשים וגברים ומודעות אישית מיגדרית אף הם מהווים תנאי חשוב לעבודה עם בני זוג, בעיקר כאשר הבגידה היא "התרוץ" להגיע לטיפול. אינני מאמינה ב"אוביקטיביות טהורה" של מטפל או מטפלת לא משום שאין הם, הוא או היא משתדלים להיות כאלו, אלא משום שאין הם יכולים. ולכן מוטב לנו שניקח בחשבון את מיגבלותנו להיות אוביקטיביים וניעזר בתובנות המיגדריות שלנו כנשים וכגברים ביושר ובמקצועיות. התובנות הללו יעזרו לנו כמטפלות נשים לזהות את רגשות ... לך הגבר המטפל, להבין וגם לכבד את הקושי של אשה לעזוב מערכת מקולקלת הפוגעת בה. (שהרי אתה היית עוזב מזמן מזמן)... בשלושים השנים שאני עובדת כמנחה ומטפלת אישית וזוגית אני פוגשת את עצמי שוב ושוב, מרגישה ולעתים גם מגיבה בלא דעת ולפעמים במודעות מליאה מהמקום "ההוא" וגם מהמקום של "כאן ועכשיו" הקשורים לחיי שלי. כאשר אני מוצאת לנכון אני משתפת את בני שיחי בהלך הנפש הזה אשר עשוי וגם פותח שער רחב לשיח אוטנטי מעמיק. הנחות יסוד על "קלקולים" ו"תיקונים" בזוגיות המודרנית. בעבודת הדוקטראט שלי (1996-1999) שעובדה לספרי "זוגיות בסערה" (2003) חקרתי את תפיסת המחויבות לנישואים המודרניים, ההבדלים בין המינים וההשלכות המוסריות. אחד הגילויים (שהם מסוג הגילויים של "השכל הישר") היא שחווית הנישואים לטוב או לרע, לתחושת מצוקה או רווחה, קשורה לתפיסתם של נשים וגברים את מקומם ההיררכי, השיוויוני או על הרצף, בדינמיקה הזוגית. נתתי שמות מטאפוריים למקומות הללו: "ארץ הסטריאוטיפים", "ארץ האמביוולנטיות" ו"ארץ השיוויון". גיליתי באופן שהפתיע אותי (?) עד כמה הקילקולים ביחסים בין גבר ואשה קשורים לתפיסותיהם המיגדריות על הדדיות, שיתוף, צדק ושיוויון. ככל שתפיסותיהם על שיוויון והדדיות יתקרבו זה לזו ויתורגמו להתנהגויות בחיי היומיום, כך יחושו יותר סיפוק ורווחה ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... אמון בין בני זוג לאחר בגידה - ההיבט המיגדרי - חלק 2 שיקום אמון בין בני זוג לאחר בגידה - ההיבט המיגדרי - חלק 1. התפיסה החברתית את בגידתו של גבר עברה אומנם שינויים בשנים האחרונות ואין היא מתקבלת באותה קלות דעת כבעבר, אך עדיין נושאת בתוכה סוג של היתר חברתי (שהגבר הפנים אותו) הגורם לגברים רבים מידי לחשוב ש"מותר להם", ואם הם רק ידעו להסתיר היטב הכל יהיה בסדר. יש שמועדים לעתים רחוקות מאוד, יש שיקחו מאהבות (לפעמים יותר מאחת) לשנים ארוכות, יש שיחליפו (בשביל הריגוש). חלקם מניח שהנישואים לא יתפרקו, שהרי כידוע נשים לא עוזבות כל כך מהר... והרי לנו דוגמא מוחשית מאוד כיצד אי שיוויון חברתי משפיע על אחד התחומים היותר שבריריים ביחסי גבר - אשה - הנאמנות המינית (שבעיני האשה היא כזכור הרבה יותר ממינית). ככל שאשה לקחה יותר חופש לעצמה היא למדה להעיז לעשות - מטוב ועד רע - את מה שרק הוא העז לעשות. גם לבגוד, כן ואפילו רק בשביל סקס. ... אלא שבשונה מתוכניות "רגילות" (ואולי גם שם לא) אין לצפות להתקדמות ליניארית, ראציונאלית, צפויה מראש. נהפוך הוא - עלינו להיות מוכנים (וגם יש להכין את הזוג שבא לייעוץ) לסוג של הליכה במעגל, מנסים לעבור לכאורה לשלב הבא אך "לפתע" אנו "נכפים" לחזור ולהתמודד עם השלב הקודם, כאילו התחלנו מבראשית. הרגשות הקשים הממשיכים להיות שם בקרב שני הצדדים (הבוגד/ת והנבגד / ת) "לא שמעו" על התוכנית שלנו שיש בה שלבים. "הם", הרגשות, חוזרים ופורצים להם במלוא עוצמתם, לפעמים ברגעים שחשבנו כי משהו נרגע ואפשר להתקדם. ... כולו: הם יהיו שם תמיד. הפצע הזה אולי יהפוך עם הזמן לפחות מדמם, במקרה הטוב לשריטה בפינה קטנה בזכרוננו שעלולה להתעורר כמו שד רדום אם וכאשר בן או בת זוגנו יתנהגו כלפנו באופן שיזכיר, שיגרה את הפצע הקדום. עם ההסתיגות הזו אציג בקצרה את התוכנית ואפרט בהמשך: שלב ראשון: ברור ראשוני של סיפור הבגידה - מתן עדיפות בזמן ותשומת לב לרגשות הכאב והזעם של הצד הנפגע / ת. שלב שני: סיפור הבגידה מנקודת המבט של הצד הפוגע/ת - הקשבה לרגשות ולרקע שהובילו את הגבר או האשה למעשה הבגידה. שלב שלישי: בחינת הקונפליקט בין אהבה רומנטית לבין מחויבות ארוכת טווח - בין בחירה מודעת לבין היסחפות. שלב רביעי: מסע לבחינת הקשר הזוגי טרם הבגידה - ברור צרכים, מיטענים קודמים ודפוסי התמודדות לפתרון קונפליקטים. שלב חמישי: התיקון: שיקום האמון - לימוד של מיומנויות רגשיות וקוגניטיביות להתקרבות הדרגתית ומתן סימנים ברורים, התנהגותיים - רגשיים של מחויבות אמיתית. שלב ראשון: ברור ראשוני של סיפור הבגידה - מתן עדיפות בזמן ותשומת לב לרגשות הכאב והזעם של הצד הנפגע / ת. כמעט ... זויות הראיה וגם נעבוד על תיקון ושיקום האמון. אני מבקשת מהצד הפוגע לעשות כל שביכולתו להקשיב ו"לערסל" (מונח משיטת האימגו אותה אני מדגימה) את בן או בת הזוג שנפגעו. אני חוזרת ושואלת כל אחד ואחת על ציפיותיהם ממיפגשים אלו ועד כמה היא והוא מחויבים לתהליך התיקון. מדוע הם רוצים להישאר ביחד, מה מניע אותם. למרות הכאב הגדול והפסימיות השורה בחדר אני מחפשת יחד עם בני הזוג סימנים של תקוה ומחויבות לעתיד. שלב שני: סיפור הבגידה מנקודת המבט של הצד הפוגע/ת - הקשבה לרגשות ולרקע שהובילו את הגבר או האשה למעשה הבגידה. "כמעט עשרים שנים אנחנו נשואים אבל אף פעם לא היה לי חבר. הוא היה מגיע מאוחר ומתישב (אחרי שהיה אוכל ומתקלח) ליד המחשב שלו או מול הטלביזיה. כן הוא היה מתייחס לילדים אבל אלי כבר לא היתה לו סבלנות. בקושי ... מניעי הבגידה של גברים ונשים. הכל מנסים להבין, לקשור באיזה תובנה אחת את המניע הגדול שיסביר לנו את אותו אקט הגורם ריגוש לצד המתפתה וסכנה מוחשית מאוד לקשר הזוגי. הסיפור שאדם מספר, "הלמה" שלו הוא חשוב, למרות שהוא עלול להכאיב מאוד לצד הנבגד, בעיקר כאשר הוא נתפס כתרוץ עלוב להתנהגות זולה וחסרת מצפון. מי שבא לטיפול זוגי לשקם את יחסיו בעקבות בגידה זקוק להבנה מעמיקה של עצמו - למה נהג או נהגה כפי שנהג. ההסבר חשוב כדי לעבור ממצב נפשי של אשמה נטו (שעלולה להוביל את האדם לניתוק רגשי או תוקפנות מוחצנת) למצב של לקיחת אחריות לתיקון ושינוי. הסיפור חשוב כשלב לקראת השלב הבא בו יעסקו בני הזוג באופן הרבה יותר מאוזן בבעיותיהם הזוגיות ובפגיעותיהם ההדדיות טרם מעשה הבגידה. אבל טרם שנעבור לשלב בדיקת היחסים עלינו לקיים דיאלוג על הקונפליקט הקיים בתוכנו בין אהבה רומנטית לבין מחויבות ארוכת טווח. שלב שלישי: בחינת הקונפליקט בין אהבה רומנטית לבין מחויבות ארוכת טווח - בין בחירה מודעת לבין היסחפות. אהבה רומנטית היא משאת נפש, סוג של חלום שקשה להיפרד ממנו. היא ניזונה ... "מים גנובים" נותנת לנו שמץ מאותה חוויה בלתי מושגת. הוויתור על האהוב או האהובה מותיר אותנו אבלים על אובדן של חלום. ומי לקח לנו את החלום אם לא בן או בת הזוג שגילו את סודנו ומטיחים בנו בזעם את המציאות ממנה רצינו לברוח. זה מצב הנפש איתו עלינו להתמודד בשיח הטיפולי. לצד רגשות הכאב וההשפלה של הצד הנבגד שחווה תבוסה נוראה מול האהוב או האהובה שנצחונם מוחץ - בהיותם בלתי מושגים, עומד הצד הבוגד - אשם, מבויש, חרד, מותקף, אך גם אבל בחשאי על אובדנו. אז איך נתמודד עם הקונפליקט הנצחי הזה שיעזור לנו ... - שימשיכו לאהוב, לחשוק ולחלום עליה - והיא, בריחוקה - תוכל להמשיך להרעיף עליהם מקסמיה, לשלוט בהם - מבלי לגעת באש. האומנם? "האש הזרה" נגעה בה, בו, ונישואיה התפרקו. ולקח זמן עד שהבינה כי מעשיה לא היו תמימים כפי שסברה. אך למרות תובנותיה וסבלה המשיכה לחפש וגם ניסתה לממש מפגשים וירטואליים למשהו אמיתי ונלכדה פעם אחר פעם ברשת התרמית. לימים כשהתאהבה בגבר אותו הכירה באתר הצ'אטים שלה נדהמה לגלות שאין הוא ממהר להיפרד משפע הנשים, "ידידותיו", איתן רצה להמשיך לפלרטט. עכשיו הייתה היא הקורבן לשפע ... בהשקעה הדדית בכל היבטי החיים - חלוקת תפקידים הוגנת, יחסים רגשיים בגובה העיניים, טיפוח האינטימיות והתמודדות עם פיתויים. מי שקיבל החלטה לשקם את נישואיו / יה לאחר בגידה חשוב שיפעל לא רק מתחושת אילוץ (שקיימת ועדיף לא להכחישה), אלא יותר, ב"מינון יותר גבוה", מתוך בחירה - בחירה מחדש באיש או האשה בהם הוא או היא בגדו. התשובה לשאלה זו אינה פשוטה. יש משהו (פראי? ילדי?) שרוצה לברוח "משם". ויש משהו אחר (הבוגר, המוסרי, המחויב) שלומד להוקיר ולאהוב מחדש את האדם איתו היא או הוא בחרו להישאר. איך לומדים לראות, לאהוב מחדש? על כך בהמשך. שלב רביעי: מסע לבחינת הקשר הזוגי טרם הבגידה - ברור צרכים, מיטענים קודמים ודפוסי התמודדות לפתרון קונפליקטים. בשנים הרבות שאני עוסקת בייעוץ זוגי ואישי וגם בעזרת המחקר שערכתי כאמור לעבודת הדקוטראט שלי למדתי על המכנה המשותף הרחב מאוד הקיים בקרב זוגות רבים המביא אותם לקילקולים בחייהם הזוגיים: ציפיות "מיגדריות" מנוגדות של נשים וגברים שהחמירו בנישואים המודרניים עקב תביעתן העיקשת של נשים לייתר הדדיות ביחסים - הרגשיים והפונקציונאליים. מיטענים אישיים שנלמדו וחוזקו במשפחות המוצא המשחזרים דפוסי התנהלות פוגעניים בעיקר כאשר צד אחד (בדרך כלל הגבר) מביא עימו דפוסי התנהגות היררכיים כלפי בת הזוג. תקשורת לקויה (אלימה לעתים) הנובעת מתיסכול והעדר מודעות הנוגעת לתפיסת השותפות והחברות בחיי הנישואים. נקודה זו נובעת כמובן מקודמותיה. העדר מחויבות להשקעה יומיומית בקשר. למותר לציין כי נשים וגברים באים ממקומות מוצא שונות מאוד לקשר הזוגי. ההיסטוריה ניתבה נשים וגברים לדפוסי השקעה שונים לקשר הזוגי. נשים המייחסות לקשר חשיבות עליונה למדו להשקיע יותר, בדרך כלל. הגברים כמהים ליחס רך ומבין ותוהים מדוע האשה כל כך כועסת. השינוי הנתבע מהם, לא רק כפיצוי על בגידתם, (אם הם הצד הבוגד) הוא קשה ומאיים בכל מקרה. זהו מסע ארוך ומפותל המחייב כל צד לבחון חדש את ציפיותיו, את ההיאחזות הנוקשה ב"מה מגיע לי", את ההרגלים הישנים הבאים לביטוי בדרך ... למאמץ האדיר הזה. הם לומדים להקשיב באמת לעולם הפנימי הפגיע שבסך הכל מחפש אהבה והקשבה. פרק זה בתהליך השיקום הוא הכרחי כדי לעבור הלאה מהמשבר שפקד את בני הזוג לשלב הבדיקה של הקילקולים "הקטנים" שהרחיקו אותם זה מזו עוד טרם הבגידה. על הגבר ללמוד מהו שיתוף ביחסים, מהי אחריות על ניהול בית, מהו הכאב של אשה המרגישה נטושה כאשר הוא נעדר מחיי משפחתו. על האשה ללמוד על הלחצים הפועלים עליו כגבר בחברה הישגית, על קשייו לבטא את עצמו מהבחינה הרגשית, על הרגלי שתיקותיו, על פחדיו מהאשה החדשה, החזקה, האסרטיבית ועוד. אני מוצאת כי השימוש במודעות המיגדרית ההדדית כאשר היא מתרחשת בטקט, תוך כדי הדוגמאות מהחיים, מאירה עיניים. המודל הדולפיני אותו פיתחנו בן זוגי דר' חן נרדי ואנוכי (ראו ספרנו המשותף "להיות דולפין: התמודדות עם תוקפנות וחולשה בזוגיות, בהורות, בעבודה ובצבא", מודן, 2006) מסייע רבות לתיקון ליקויי התקשורת ונותן כלים טובים לפיתרון קונפליקטים. שלב חמישי: התיקון: שיקום האמון - לימוד של מיומנויות רגשיות וקוגניטיביות להתקרבות הדרגתית ומתן סימנים ברורים, התנהגותיים - רגשיים של מחויבות אמיתית. אתמול הוא רחץ כלים בפעם הראשונה אחרי עשרות שנות נישואים. נדהמתי. אני לא יודעת אם להאמין לו. אני חוששת שזה יעבור לו מהר. פתאום היא מלטפת אותי. כבר שנים שהיא לא נגעה בי ככה... אבל אולי זה רק מרוב אשמה או פחד... הוא הביא זוג כרטיסים וגם הציע שנצא לסוף שבוע או אפילו לאיזו נסיעה קצרה לחו"ל. אני המומה. שנים שהתחננתי לפניו שיזמין אותי לבילוי ושום כלום. אז עכשיו הוא התעורר? אבל אני מודה שזה נעים לי... הסקס ממש מדהים. פתאום היא משתדלת. מוכנה לכל מיני גיוונים... אני מודה שעדיין קשה לי שלא לחשוב על איך היה לה איתו... לא תאמיני, אבל הוא התחיל לדבר איתי. הוא מקשיב ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... של אהבה לבניין הנישואין אבן הבניין הבסיסית של נישואין היא אהבה. האהבה שתיצרו תשפיע גם על ילדיכם. מאת הרב נח אורלוויק אנחנו אוהבים מישהו כשאנו מרגישים שאותו אדם אוהב אותנו. ילד מרגיש אהבה כשהוריו דואגים לו ובאופן טבעי הוא ישיב להם אהבה. אנו מרגישים אהבה כשמישהו ממחיש את דאגתו ... נטו, מלאת תשומת לב. אישה צריכה לדעת שבעלה נמצא שם בשבילה. אמירה פשוטה ועדינה של "זה בסדר, את לא חייבת להסביר, אני מבין וסומך עלייך", תיצור קשר חם יותר. קבלת הרגשות של בן או בת הזוג אין פירושה בהכרח שאתם מסכימים עמם. כשהם מרגישים שאתם שמים לב לרגשותיהם, האכפתיות שלכם מאפשרת לכם לומר את דבריכם ולא להסכים, אם זה אכן המצב. קבלת הרגשות של הצד השני תאפשר לו/ה להקשיב ולקבל את הרגשות והצרכים שלכם. ייתכן גם, שאם תאפשרו לבן / בת הזוג שלכם לדבר, הם ישנו את דעתם. מדובר בחילופי דברים בריאים שיעזרו לשני הצדדים. לא לכל אחד קל לדבר. אני מכיר מטפל בירושלים שקורא לכך "עצירת של הפה". לעתים קרובות מתקשים הגברים יותר לבטא את רגשותיהם, ונשים מרגישות כי מצבו של ... הרגשה או זיכרון של משהו שבעלך אמר בהערכה בעבר. ברגע שאתן מרגישות צורך לעורר בו את ההרגשה הזו פעם נוספת, פשוט שלפו אותה מהמחסן והזכירו לו אותה! מעל לכל, חייב להיות כבוד לבני הזוג ולרגשותיהם. ניתן להגדיר כבוד כ: "מה שאת/ה אומר/ת חשוב לי" (או "יש לך מקום שמור בלבי! "). אמור לבת הזוג שלך שאתה אוהב אותה, הראה לה שאכפת לך. אמרי לבן הזוג שלך שאת אוהבת אותו, הראי לו שאכפת לך. אהבה ניזונה מאהבה וככל שאתם מעניקים יותר אהבה, כך היא חוזרת אליכם במינונים גדולים יותר. מהו בית? על פי המסורת היהודית, אהבה יוצרת בית. המילה בית מתחילה באות ב'. האות ב' מורכבת משני ... ידי שני אנשים, שלכל אחד מהם האינדיבידואליות שלו ושניהם מצטרפים זה לזה על קרקע משותפת. מטרתם היא לבלות את שארית חייהם ביחד וליצור סביבה חמה, מאושרת ובטוחה. הניסיון לעשות את בני הזוג שלכם לדומים לכם יותר, הוא מתכון לצרות. מובן שבני הזוג הם עדיין בני - אדם נפרדים, עם גישות שונות והעדפות שונות. הניסיון לעשות את בני הזוג שלכם לדומים לכם יותר, הוא מתכון לצרות. אותם הבדלים הם מה שמחזק את הנישואין. אדם אחד יכול להיות ביישן המתקשה לתקשר עם אחרים, בשעה שבן הזוג הוא טיפוס פתוח וחברותי. אחד יכול להיות טוב בעסקים בשעה שהשני טוב עם אנשים. כל אחד מביא לנישואין את מה שחסר לשני והנישואין צומחים בהתבסס על הצדדים החזקים של כל אחד מבני הזוג. מסיבה זו חשוב להכיר תמיד ביתרונות בן / בת הזוג. אמרו להם (ולאחרים) : "לא הייתי יכול/ה לעשות מה שאני עושה ללא אהבתך, תמיכתך ועזרתך". אם אתם יכולים לאהוב את עצמכם ולהכיר בדברים הטובים שיש לכם, אתם יכולים להתמקד גם בדברים הטובים שיש למישהו אחר. בניית גשרים עם הילדים ... זו בהתנהגות הוריו מהווה את הבסיס לכישורים הבין - אישיים שלו. האם שמתם לב כיצד ילדים חוזרים מילה במילה על דבריהם של ההורים ובדיוק באותו טון? בניית קשר טוב יותר עם בן או בת הזוג שלכם תהפוך את העולם למקום מאושר יותר בעבור ילדיכם. הלקח פשוט וחשוב: בניית קשר טוב יותר עם בן או בת הזוג שלכם תהפוך את העולם למקום מאושר יותר בעבור ילדיכם. בדרך ישירה יותר, אתם יכולים להתחבר לילדיכם באמצעות מחוות קטנות של תשומת לב, חיבה והערכה. אתם יכולים לגעת בליבם פשוט על - ידי אמירת "אני אוהב/ת אותך" ו"תודה". כשמדובר ... שלא תוכלו לקיים. ילד לומד להטיל ספק בעקבות הבטחות שהופרו. אם הסכמתם לעשות משהו, היו נאמנים לדבריכם. ואם מתעורר קונפליקט, הגיעו לפשרה. עקרון ה"תל - חה" לקח חשוב נוסף: ייתכן שבני הזוג שלכם וילדיכם אינם מושלמים, אבל עליכם להתמקד בחיובי. קל להעריך את המותרות בחיים, אך לא את הדברים ההכרחיים. כשמישהו נותן לכם משהו שאתם מרגישים זכאים לו - אוכל, משכורת וכו' - הדבר אינו מעורר תחושה של אהבה, כיוון שאתם ... אחרי הכל, כשאנו נישאים למישהו, אנו בעצם מפקידים בידיו את חיינו. הערכה היא הבחנה במה שטוב, מה שנכון - והבעת הערכה זו. תרגלו את עיקרון ה"תל - חה" מדי יום ומובטח לכם כי חיי הנישואין שלכם יהפכו קרובים יותר, ביתכם יהיה יציב יותר וילדיכם יהפכו לבריאים ומאושרים ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... הזהב בחיי נישואין חלק ה' מסלול הזהב בחיי נישואין חלק ד'. 6. הרגילו עצמכם לסלק הרגלים שגורמים צער בלתי אפשרי שאדם ייפטר באופן פתאומי מהרגלים של שנים רבות מכיוון שאין שני בני אדם זהים, לכל אחד מאיתנו יש הרגלים שנראים, בעיני האדם שלו אנחנו נשואים, כפוגעים או מטרידים. הרגלים מסוימים עלולים להטריד את האחד אך לא את האחר. סביר מאוד שאת האנשים עמם גדלת בבית לא הטריד הרגל זה או אחר שלך, בעוד שאת בעלך או אשתך הוא מטריד מאוד. כמעט בלתי אפשרי שאדם ייפטר באופן פתאומי מהרגלים של שנים רבות, אבל, אם יש לך הרגל שגורם לבן / בת זוגך צער, הצב / הציבי את הצורך להיפטר ממנו בראש סולם העדיפויות שלך. חשוב להזכיר, שאם אתם רוצים שבני הזוג שלכם ייגמלו מהרגל רע, בקשו זאת בעדינות ובאופן טקטי. יתכן מאוד שתצטרכו לחזור על הבקשה הזאת מספר פעמים. אנשים רבים אינם מודעים להרגלים שלהם. התייחסו למאמציכם להביא את בני הזוג שלכם לחדול מהרגליהם הרעים, כאל השקעה אישית לחיזוק מידת הסבלנות שלכם. תזכורות עדינות החוזרות על עצמן לעתים קרובות, ישנו בסופו של דבר את ההרגל. כעס וגישה אגרסיבית עלולים להזיק יותר מההרגל שאתם מנסים לסלק. 7. נקמה משפילה אותך קיימת נטייה אנושית חזקה לרצות להשיב נקמה למי שגורם לנו עוול. אם מישהו מסרב להלוות ... (ירושלמי, נדרים ט' הלכה ד') : ''כתוב, לא תיקום ולא תיטור את בני עמך. אם היה חותך בשר והסכין חתך בידו, יחזור ויינקום בידו [השנייה] ?! '' זו הסיבה שבגללה אין לנקום באחרים, מכיוון שכולנו גוף אחד. ובמיוחד בני הזוג שלנו, שהאחדות שלנו איתם גדולה עוד יותר. הניחו להנאה שנובעת מהתנהגות נעלה לגבור על זאת המגיעה מהנקמה. 8. סליחה ובקשת סליחה בדיוק כפי שמוטלת עלינו חובה לבקש סליחה מכל אדם שפגענו בו, הזקנו לו או גרמנו לו כל צער שהוא, כך אנחנו חייבים גם לבקש סליחה מבני הזוג שלנו, אם גרמנו להם סבל כלשהו. ''... אם פעמים יזדמן שחטא נגד חברו וצריך לרצות אותו, הוא יודע איך לרצות'' בדרך הראויה ובמילים הנכונות. ''וכשחברו רואה שהוא מתחרט בעצמו על שחטא נגדו, ולא ישוב עוד לדרך זה, גם הוא מוחל תיכף. '' יחד עם זה, ''אבל כשהרשע [מי שלא מתכוון לשנות את דרכיו] בא לרצות את מי ש [הוא] עשה ... בנעימת קול ובדרך דיבור שאינם נשמעים כנים, זה כאילו שאנחנו אומרים בפירוש: ''אני לא מצטער/ת שפגעתי בך''. אולי, זה שממנו אנחנו מבקשים סליחה יסלח לנו בכל זאת, אבל הכאב והסבל שגרמנו לו יהיו צורבים, מובן שבני הזוג שלנו לא יהיו פתוחים למחול לנו, אלא אם יהיה להם ברור שאנחנו מתחרטים, במלוא הכנות, על מה שעשינו או אמרנו. כאשר מישהו אחר פונה אלינו בכנות, ומבקש מאיתנו למחול לו, אנחנו צריכים לעשות זאת. לפעמים מדובר בתהליך מחזורי ופשוט. לדוגמא, לפני יום כיפור, הבעל והאישה מבקשים אחד מהשני מחילה, ושניהם שמחים לסלוח זה לזה ... למעשה הרואי מצד הסולח. ומכיוון שה' נוקט בדרך של מידה כנגד מידה כשמדובר בסליחה, נניח לתובנה שכמו שאנחנו סולחים כך גם ה' יסלח לנו על העברות שעשינו, לשמש כגורם מסייע להקל עלינו למחול. מסלול הזהב בחיי נישואין חלק ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... הנישואין - מהי מטרת הנישואין? מחויבות ליצירת יחסי קירבה בנישואין, תזרז את הגילוי העצמי של שני בני הזוג ותוביל לחיים מספקים ומלאי משמעות. מאת הרב אריה פמנסקי כולנו יודעים שנישואין הם דבר מורכב. שיעור הגירושין כיום בעולם המערבי מתקרב ל - 50%. פירוש הדבר, שזוג אחד מתוך שניים הוא כה אומלל, עד שהם מוותרים אחד על השנייה. ומתוך הזוגות שנשארים ביחד - כמה מהם מאושרים באמת? אם כן נשאלת השאלה, מדוע בכלל להיכנס למוסד זה? מה הופך אותו לכדאי ומשתלם? הגדרת הנישואין הצגתי אוסף שאלות זה לקבוצת סטודנטים, בפניהם הרציתי באוניברסיטה. הם היו מתוסכלים כיוון שחשו שחיי הנישואין אכן שווים את המאמץ, אך לא יכלו להסביר בצורה מניחה את הדעת, מדוע הם חשים כך. משפחה, חברות, יציבות ואהבה היו חלק מהתשובות שהם נתנו. אמנם, כל אלה יתרונות אמיתיים הקיימים בנישואין, אולם הם אינם מסבירים בצורה יעילה, מהו הדבר הייחודי בנישואין שהופך אותם לכדאיים. ישנם זוגות רבים שאוהבים זה את זו אך מתגרשים, וכך גם קורה אצל זוגות שיש להם ילדים, יציבות וחברות. מכאן, שנישואין מוצלחים תלויים בדברים אחרים, לא מוחשיים, שקשה להגדיר אותם במילים. אחד הדברים היסודיים ביותר שלמדתי הוא, שכדי להבין מושג מסוים, תחילה יש להגדיר אותו. אחד הדברים היסודיים ביותר שלמדתי הוא, שכדי להבין מושג מסוים, תחילה יש להגדיר אותו. ההגדרה הטכנית של נישואין, על פי היהדות, היא כמובן - הענקת טבעת מתחת לחופה, מתוך כוונה מפורשת לנישואין ובנוכחות שני עדים. הגדרה זו מתארת את המחויבות, שבני הזוג לוקחים על עצמם זה כלפי זו לכל החיים, בפני בני - אדם ובפני אלוקים. למה בדיוק מתחייבים בני הזוג? לבלות יחדיו את שארית חייהם - אולם לאיזו מטרה? קיימת הגדרה נוספת, פילוסופית יותר, של מוסד הנישואין: מחויבות לכל החיים, לספק בקביעות אינטימיות רגשית לבן / בת הזוג וכך לגלות את העצמי האמיתי שלך ובסופו של דבר, את המטרה הייחודית שלשמה נבראת. כל חלק בהגדרה זו חושף את היסודות הטמונים בנישואין מוצלחים. מחויבות לכל החיים נישואין אמורים להימשך לנצח. אתם מחויבים לטווח הארוך. לפיכך, בדקו למה אתם זקוקים כדי לגרום לכך לעבוד. כשאתם מתווכחים, כשאתם מתוסכלים, עייפים או משועממים, אמרו זה לזו: "אנחנו בתוך זה ביחד, ושנינו רוצים שיהיה לנו טוב. הבה נתגבר על זה, כיוון שבצד השני נמצא האושר ששנינו רוצים, האושר שנישואין מאושרים מספקים". נישואין דורשים תחזוקה קבועה. נישואין מוצלחים אינם קורים מעצמם לאחר שאתם נישאים ל"חצי השני" שלכם. במקום זאת המחויבות בנישואין, מתייחסת לחיים שלמים של נקיטת עמדה פעילה בכל יום: בכל יום אני מתחייב מחדש לאדם זה. בכל יום, אגרום לבן / בת הזוג שלי אושר. בכל יום, אגרום לבן / בת הזוג שלי להרגיש מיוחד / ת. בכל יום, אגרום לבן / בת הזוג שלי להרגיש שאני האדם בר - המזל הרב ביותר בעולם בגלל שאני נשוי / אה לו / ה. בכל יום אסייע לו/ה לפרוק את המטען שהוא / היא נושא / ת. בכל יום... כדי ש⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... זוגי במשבר בגידה בנישואין ברקע של חלק גדול ממשברי הזוגיות המגיעים לייעוץ זוגי, נמצא גילוי בגידה של אחד מבני הזוג. גילוייה של בגידה הינו זעזוע רציני לבן הזוג הנבגד ולזוגיות, אולם אין הוא בהכרח סוף הנישואין, ולעיתים גילוי זה הוא דווקא המניע לשיפורם. אחד המאפיינים הבולטים של הנישואין ברוב התרבויות הינו המונוגמיה. למונוגמיה ישנה חשיבות בהבטחת יציבות הנישואין, אולם, מחקרים מראים כי 'רומנים' מחוץ לנישואין היו תופעה שכיחה וידועה לאורך כל ההיסטוריה האנושית. כבר בעשרת הדיברות הופיע הציווי "לא תנאף"'. העובדה שרומן מחוץ לנישואין נחשב כ"חטא" הוטמעה בנו לאורך כל שנות חינוכנו, אך למרות זאת הינו תופעה רווחת. מהי בגידה? בגידה היא הפרת "חוזה הבלעדיות" הנמצא בבסיסה של הזוגיות. הבגידה פוגעת באמון בין בני הזוג, ויכולה לבוא לידי ביטוי בצורות שונות: ניהול רומן ארוך הכולל השקעה רגשית רבה ויחסי מין במקביל לחיי הנישואין, ניהול מערכת יחסים שאין בה מין - אך יש בה שיחות נפש וקירבה נפשית עמוקה, ניהול יחסים וירטואליים דרך המחשב, יחסי מין מזדמנים ללא מעורבות רגשית, הליכה לנערות ליווי ועוד. בכל הקשרים הללו קיימת פגיעה קשה במחויבות לבלעדיות של הקשר, בבטחון, באמון, בחברות ובאינטימיות בין בני הזוג. מהפן הפסיכולוגי - בגידה הינה סימפטום המעיד על קונפליקטים לא פתורים בזוגיות או באישיותו של הבוגד, שמקורם בחסכים רגשיים ופיזיים. לרוב, ניהול רומן מחוץ לנישואין אינו בהכרח מעיד על רצון לסיים את הנישואין, אלא על רצון למלא צורך לא מסופק כלשהו - פיזי או רגשי. באופן פרדוקסאלי, הרומן מחוץ לנישואין מאפשר לבן הזוג שאינו מסופק מנישואיו, דווקא להישאר בתוכם: האדם משלים את החסכים שיש לו בנישואיו על ידי קשר מחוצה להם, וכך יכול להמשיך ולהישאר במסגרת שאינה מספקת את כל צרכיו. רעידת אדמה - מה קורה אחרי גילוי הבגידה? גילוי הבגידה, הינו מכה כואבת לא רק לבן הזוג הנבגד - אלא גם לבן הזוג הבוגד. אולם, המשבר נחווה באופן שונה על ידי בני הזוג: בן הזוג הנבגד, חווה מעין רעידת אדמה, כאילו כל מה שידע עד כה על חייו, על זוגיותו ועל בן זוגו - התמוטט. שאלות כמו: מי זה האדם שחשבתי שהכרתי עד כה? כיצד יכולתי להאמין בו? האם אוכל להאמין בו בעתיד? ובעיקר - האם הוא לא יבגוד שוב? פעמים רבות יחוש הנבגד כמי שנמצא באבל על אובדן חייו כפי שהכירם קודם לגילוי הבגידה, והוא עובר את כל שלבי ההתאבלות, על הרגשות המתלווים אליהם - החל מהכחשה, דיכאון, חרדה, כעס, בדידות, קושי לתפקד, ועד רצון לנקמה והשלמה. בן הזוג הנבגד עלול גם לחוש ירידה בדימוי העצמי והמיני שלו (נשי / גברי), ירידה בביטחון העצמי ואף אובדן תחושת שייכות ומטרה בחיים. ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... הזהב בחיי נישואין חלק ד' מסלול הזהב בחיי נישואין חלק ג'. הימנעו מלהכאיב 4. מה נעימת הקול שלך? האידיאל הוא לדבר לאחרים בדרך שתגרום להם לחוש נעימות. טון הדיבור שלנו צריך להיות רגוע ונעים כשאנחנו מדברים עם הזולת, ועלינו לבדוק אם אנחנו מדברים בכעס או מרימים את קולנו. לטון הדיבור שבו אנחנו משתמשים כדי לבטא ... אם הניסוח ונעימת הדיבור ישדרו כבוד ואהדה. למדו להתנצל מבלי להישמע כאילו אתם מבטלים את עצמכם באופן מוגזם; לסרב - מבלי להישמע כאילו אתם מגנים, תוקפים או מאשימים; להיות שקולים - מבלי להישמע משעממים או מכאניים. כאשר אתם מרימים את קולכם כדי לקרוא לבני הזוג שלכם מחדר אחר, היזהרו לא להישמע חסרי דרך ארץ. אם יוצא לכם לצעוק, או לדבר בכעס אל בני הזוג שלכם, כדי לעצור אותם מלעשות או להגיד משהו, שאלו את עצמכם למה אתם עושים זאת. טון דיבור כעוס או טון רך ועדין מעבירים מסרים שונים מאוד. יש בעלים ונשים שפותחים את בקשות העזרה שלהם בנעימת דיבור כעוסה. לדוגמא, בעל עלול להגיד: ''מה הבעיה שלך?! למה לא כיבסת את החולצות שהשארתי במכונת הכביסה? '' או אישה עלולה להגיד בטון כעוס: ''אתה לא יכול להוריד את הצלחות מהשולחן כדי לעזור קצת בבית?! '' סיטואציה כזאת, מעוררת באופן כמעט סימולטאני שלוש תגובות. ראשית, שניהם הבחינו שבן / בת זוגם לא עשה / עשתה משהו כדי לעזור להם. ואז הם אומרים לעצמם ''הוא (היא) היה צריך להבין מעצמו שצריכים לעשות את זה. לא בסדר מצידו שהוא לא עזר לי! '', ואז, שניהם מבטאים את רגשות הכעס בטון הדיבור שלהם ובסוג המילים בהן הם בוחרים. כל התהליך הזה מתרחש במהירות הבזק. ... דומים. לבעל עסק שמעוניין לשמור על קהל הלקוחות שלו, דיבור נעים הוא כלי הכרחי. אם הוא לא יצליח לדבר כך, הוא יאבד לקוחות. סביר להניח שלקוחות הנהנים מהדרך בה מדבר איתם בעל החנות או העסק, יגדילו בהתאמה את רווחיו הכספיים. כלל זה חשוב עוד יותר בנישואין. בעסק, אם הדרך שבה אנחנו מדברים לא מוצאת חן בעיני קליינט, אז לכל היותר ייגרם לנו נזק כספי. בנישואין, לעומת זאת, ההפסד שנגרם מדיבור בדרך פוגעת, עלול להיות חמור בהרבה. 5. שאלה שכולנו צריכים לשאול יש שאלה כללית שכולנו צריכים לשאול את עצמנו תמיד: ''מה אני צריך/ה להפסיק להגיד או לעשות, כדי לא להכאיב לבן / בת זוגי? '' האם יש תבנית התנהגותית או צורת דיבור כלשהי שבה אנחנו מצערים את בני זוגנו, וממנה אנחנו צריכים להיגמל? כל אדם יצטרך להחליט בעצמו באיזו תדירות לשאול את השאלה הזאת. אבל ברגע זה, כאשר אתם קוראים את הדברים, נסו לחשוב על כמה נקודות. אם אתם לא מסוגלים למצוא משהו בעצמכם, תוכלו לשאול את האדם אשר לו אתם נשואים. זאת יכולה להיות גם מתנה יקרה לבן / בת הזוג שלכם. תוכלו לכתוב 'תלוש שי' האומר: 'מחזיק כרטיס זה יכול לבקש ממני להפסיק לעשות או להגיד - פריט אחד''. יש זוגות שייהנו לערוך עסקות חליפין: ''אני אפסיק להגיד או לעשות דבר אחד שמפריע לך, בעד פעולה דומה מצדך''. מסלול הזהב בחיי נישואין חלק ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ נישואין - הבטחות של בעל נישואין הבטחות של בעל לכל הבעלים שזקוקים לתזכורת קטנה מאת הרב ד"ר ג'רי לוב אזכור שאני בעלך ושאני אוהב אותך. אהיה נדיב כלפייך. אעריך אותך יותר ואבטא זאת לעתים תכופות יותר. אפגין הערכה כלפייך, הערכה שתשמש לילדינו כמודל לחיקוי. לא ... רגשותייך, הם שייכים לך. אבטח ברגשותיי וארשה לעצמי להיות פגיע לעתים, גם כשזה יהיה קשה. אחזיר את ה"הב" [שמשמעו תן] ל"אהבה" ואזכור את מילותיו היפות של הרב אליהו דסלר ז"ל, שאמר: הסוד לנישואין מאושרים הוא שכל אחד מבני הזוג יתמקד בנתינה. ככל שניתן יותר, כך תגדל אהבתנו. לא אפחית מערכן ומכוחן של מחוות קטנות: חיוך מיוחד, פתק, מתנה קטנה, מילה אוהבת. אתפלל למען נישואינו ואבקש מה' שייתן לנו את החוכמה לעזור זה לזו לצמוח. אנהג בך בכבוד בכל עת. פעולותיי, טון הדיבור שלי, הבעות פניי ומילותיי ישקפו מחויבות חגיגית זו. לא אנסה להפחיד אותך על ידי צעקות, רקיעה ברגליי, חסימת דרכך, חדירה למרחב שלך או שבירת חפצים. אשלוט בכעסי ואבטא אותו בדרך לא מאיימת ולא הרסנית. אם זה יהיה קשה מדי, אפנה לעזרה מקצועית. אנסה לא להיות כה נוקשה באופן כללי, או כה רציני, אלא להיות קליל יותר. אציב את נישואינו בראש סדר העדיפויות שלי. אמצא יותר זמן מדי יום כדי לבלות עמך לבד, לפחות לכמה רגעים. אעשה כל מאמץ כדי לצאת עמך, כשהדבר יתאפשר, כמה פעמים בחודש. אני יודע שכל מערכת יחסים זקוקה לשיחה ולזמן משותף. אני יודע שככל שהנישואין חזקים יותר, כך המשפחה יציבה יותר. הילדים אולי מתנהגים כאילו אינם מודעים, אבל הם רואים הכל ויודעים הכל וככל שנהיה קרובים ומאושרים יותר, כך הם ירגישו בטוחים יותר. אזכור שמאמציי הם השקעה בנצח ומקור שמחה לשכינה, השותף השלישי ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... מיתוסים מודרניים על חיי הנישואין רומנטיקה, אושר ועוד כמה הנחות יסוד שגויות. מאת אמונה ברוורמן המאמר מבוסס על מחקרים שנעשו ע"י הפרוייקט הלאומי של רוטגר לחיי הנישואין. מיתוס מספר 1: חיי הנישואין מועילים לגבר, הרבה יותר מאשר לאישה. הטעות ההרסנית הזו, גורמת לנשים רבות לראות את תפקידן במערכת הנישואין באור שלילי ביותר. הן נוטות להניח, שעליהן להיות קדושות מעונות מול צרכיהם של הגברים, גם כאשר לעיתים, הן חוות דווקא את ההפך הגמור מכך. מדהים לראות, עד כמה עצום כוחם של מיתוסים פופולריים, בנוגע לשינוי הציפיות וההשקפות שיש לנו לגבי החיים. הייתי מצפה, ... ימים, חיים באושר גדול יותר, נהנים מבריאות טובה יותר וממצב כלכלי יציב יותר, כאשר הם נשואים. הייתי מצפה, שיותר נשים תרשנה לעצמן להודות, שהן נהנות להיות נשואות. שתהיינה מסוגלות ליהנות, בצורה מלאה ומספקת ממערכת הנישואין ולהבין, שהנתינה הכרוכה במערכת יציבה וחזקה, איננה מעמסה או נטל, אלא תענוג אמיתי. אם רק נשים יפסיקו לראות את עצמן כמקריבות, המעניקות ללא סוף לגברים שלהן, ושהאחרונים הופכים, עקב כך, ל'מרוויחים' היחידים מהמערכת הזו, יהיה זה תיקון הולם לבעייתיות נפוצה, המתעוררת רבות בחיי הנישואין. מיתוס מספר 2: המפתח למערכת נישואין ארוכה ויציבה, טמון בהרבה מזל טוב ובקיומה של אהבה רומנטית בין בני הזוג. בניגוד מוחלט למה שהסרטים ההוליוודיים היו רוצים שנאמין, הזוגות שרואיינו במהלך המחקר, דווקא הצביעו על המחויבות ההדדית ועל הערבות ההדדית, כגורמי מפתח בחיי נישואין יציבים ומאושרים. הם הסבירו, שיצירת מערכת הנישואין שלהם הייתה כרוכה במאמץ רב, במסירות עצומה ובתחושת מחויבות גדולה. "הזוגות המאושרים ביותר, הם חברים שחולקים יחד את חייהם, ומתאימים זה לזו בתחומי העניין ובסולם הערכים שלהם". "חדש" זה אולי דבר טוב, כשמדובר במרכך כביסה. התשובה הזו, יכולה הייתה להילמד מהסיפור המקראי על אליעזר עבד אברהם, כשחיפש אישה ליצחק אבינו. הוא חיפש נערה ... למענו ולמען הגמלים שלו. דרך נוספת, בה התורה מלמדת אותנו על חשיבותה של המחויבות ההדדית, היא בתיאור יצירת הקשר בין יצחק לרבקה. בפסוקים כתוב, שראשית לקח יצחק את רבקה לאישה, ורק אחר כך - אהב אותה. מאז ומתמיד מערכות הנישואין ביהדות, התבססו על ערכים משותפים ועל מחויבות הדדית. "חדש" זה אולי דבר טוב, כשמדובר במרכך כביסה, אולם כשמדובר בנישואין, לעיתים קרובות, דווקא החוכמה ה"ישנה", היא זאת שהכי כדאי לסמוך עליה. מיתוס מספר 3: זוגות שגרים יחד לפני הנישואין, מסוגלים לבחון את מידת ההתאמה שלהם זה לזו, והם נהנים ממערכת נישואין מספקת ויציבה יותר, מאשר זוגות שאינם חיים יחד לפני החתונה. מחקרים רבים מוכיחים, שהעובדות הן הפוכות לגמרי. יתכן והסיבה, שאנשים מסוימים בוחרים לחיות יחד לפני החתונה, היא דווקא בשל הפחד שלהם ממחויבות, והרי כבר הראינו, עד כמה התנאי הזה חיוני להצלחת הנישואין. לגישה הזו קיימות השלכות נוספות. ללא המחויבות ההדדית, כמה מאמץ באמת תהיו מוכנים להשקיע, בכדי לפתור את הקשיים והבעיות שצצות ביניכם? ומנגד, כאשר קיימת ביניכם תחושת מחויבות עמוקה, האם בכלל קיימת בעיה שאיננה ניתנת לגישור? (כמובן צריך לקחת בחשבון, שישנן ... פחות!). "אולם, כיצד אפשר לדעת אם אתם באמת מתאימים זה לזו? ", כך, לעיתים קרובות אנו נשאלים. והלא מדובר בחשיבה כמעט מאגית. הרי לא קיים בעולם שום מבחן התאמה מדויק, ואין שום תקופה מינימלית של זמן ביחד, שיבטיחו לכם שהזוגיות שלכם אכן תצליח. הדבר היחידי שבאמת עובד, הוא המחויבות ההדדית (יחד עם, כמובן, הרבה עבודה קשה). מדובר בהתחייבות לעשות כל מאמץ, על מנת להתקדם בכיוון הרצוי, צעד אחר צעד. בכל פעם שאני מעבירה שיעורים בנושא חיי הנישואין, אני נתקלת באנשים רבים המתאכזבים מדבריי. כולם מחפשים אחר איזו תובנה עמוקה, או אולי איזה רעיון מבריק, שיביאו לשינוי דרמטי בחיי הנישואין שלהם. אולם לא קיים דבר כזה בעולם. ברמה התיאורטית, מאד פשוט לבנות מערכת יציבה של נישואין, אולם כמו דברים רבים אחרים אותם קל מאד להגדיר ברמה התיאורטית, הקושי האמיתי הוא בביצוע. מדובר בהתחייבות לעשות כל מאמץ, על מנת להתקדם בכיוון הרצוי, צעד אחר צעד, ללא קשר למה שקורה מסביב. המגורים המשותפים אינם מסוגלים להכין את בני הזוג למשימה הזו. רק שינוי אמיתי בגישה, אולי גם סביבה תומכת, ובעיקר עם תמיכתו של הקב"ה - ניתן להגיע למימוש האתגר הזה. כל היתרונות הטמונים בחיי הנישואין, יכולים לצאת אל הפועל, רק כאשר קיימת בין בני הזוג מערכת נינוחה ובטוחה של מחויבות הדדית. כאשר מערכת הנישואין עוסקת ביצירה משותפת, כאשר היא ממוקדת ביעדים משותפים ואינה מתמצת במציאת בן - זוג לצפייה בסרטי קולנוע, ברור שאנו מתקדמים בהליכה משותפת אל עבר המטרה הגדולה. מיתוס מספר 4: לא ניתן לצפות, שאנשים יישארו נשואים זה לזה עד סוף חייהם, כפי שהיה בעבר, משום שתוחלת החיים כיום היא ארוכה הרבה יותר. נשמע מטורף, לא? אולם מחקרים מראים, שהאמירה הזו ... בנם הראשון בגיל 90 ובגיל 100. מי בדיוק מאריך ימים יותר מזה? ממי "לא ניתן לצפות"? כפי שיודע כל איש חינוך, ילדים (וגם מבוגרים) יקומו או ימעדו, בהתאם לרמת הציפיות המכוונות אליהם על ידי סביבתם. אם אתם מצפים שמערכת הנישואין שלכם תהיה יציבה וארוכת שנים, ישנו סיכוי הרבה יותר גדול שכך יהיה, מאשר לו הייתם מניחים שהמערכת הזו תקרוס. מיתוס מספר 5: חיי הנישואין יהפכו אותי לאדם מאושר. רווק שאיננו מאושר, הופך בדרך כלל לאדם נשוי שאיננו מאושר. ה⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... חשוב להתחיל ברגל ימין את חיי הנישואין? זוגות רבים מגלים בפגישות האימון לפני החתונה שמעולם לא דיברו על הזוגיות שלהם בעתיד, הם התרכזו בעיקר בהווה. מעולם לא הבנו מה חשוב באמת כדי ליצור מערכת זוגית. לא לימדו אותנו בשום בית ספר, מה שכן למדנו היה למידה דרך חיקוי. חיקינו את ההורים שלנו את הסביבה ובכך חזרנו על טעויות שלנו ושל האחרים. מעולם לא דיברו איתנו על מה זו זוגיות ואיך היא אמורה להראות? מה המטרות שלנו בתוכה? אנו לא באמת יודעים מה היא זוגיות. כאן מגיע האימון הזוגי למתחתנים בתהליך האמוני תבחנו כזוג את המטרות המשותפות, תלמדו להתמודד עם ריבים ואיך להגיב בזמן אימות והעיקר תלמדו אייך להחליט ולא מה להחליט. החברות, האהבה והצמיחה יחליפו את המקום של השיפוטיות והעימות. חשוב לדעת לייצר זוגיות מודעת כדי להתמודד עם החיים בזוגיות, במימוש העצמי, ובמשברים הנוספים שהחיים מזמנים. על ידי האימון תחזקו את תחושת העצמי של כל אחד מכם ותלמדו לנהל זוגיות ממקום מקדם ולא ממקום מתגונן. בניית אורך חיים משותף ומבין תאפשר לכם לשמור על איזון היחסים ויצירת שותפות. תלמדו לאפשר לעצמכם להגיע לדברים שחשובים לכם, תלמדו לתקשר ביניכם שתעזור במתן פתרון לבעיות ותאפשר לכם להגיע להסכמה ולקבלת החלטות ללא מריבות והתלהטות. אי אפשר להצליח בזוגיות המבוססת על תגובת אוטומטיות שלנו למתרחש בחיינו. חשוב להבין שכזוגיות מודעת אתם עוברים תהליך של מודעות בעצירה של האוטומטים שלכם אתם בוחרים כיצד להגיב ממקום של בטחון וחופש שמתנהל כפי שאתם רוצים ולא על מנת לרצות. עצרו וחשבו האם אתם באמת מוכנים להתחיל את החיים ממקום של חוסר כלים בהתמודדות עם אתגרים דבר שעלול ליצור משקעים שקשה לגשר עליהם בהמשך? אתם יכולים לקחת אחריות על חייכם וליצור את חיי הנישואין כפי שאתם שואפים להם. יש בידכם את היכולת וגם את האחריות על חייכם ועל מערכת הזוגית בפרט. יש לכם את האפשרות ליצור יחסים המושתתים על אהבה, בטחון, כבוד הדדי וחברות. חשוב להבין שזוגיות היא דבר שצריך לעבוד עליו ולטפח אותו, בדיוק כמו שאנחנו משקיעים בכל דבר חשוב, לכן גם כדי לשמור על הזוגיות שלנו צריך להשקיע ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... יחסי ה'אני' - פסגת חיי הנישואין הדרך לאהבה בחיי הנישואין. פשוטו כמשמעו. מאת הרב דוד גוטליב אחוז הגירושין בעולם המערבי מתקרב כיום ל - 50%. מתוך כל שני זוגות שמתחתנים, זוג אחד עשוי להתגרש. ומתוך כל הזוגות שנישואיהם מחזיקים מעמד, כמה מהם באמת נהנים מקשר פורה ומערכת יחסים מוצלחת? קל להניח שחלקם פשוט לא הגיעו למצב שבו מערכת היחסים התדרדרה עד כדי כך שהפירוד הוא הכרחי. מה הסיבה לכישלון מערכות היחסים? האם המעמד הכלכלי / רמת ההשכלה / המעמד החברתי גורמים ... אמו, וייקח את רבקה ותהי לו לאישה, ויאהבה, וינחם יצחק אחרי [אבדן] אמו" (בראשית כ"ד, ס"ז). מנקודת מבט מערבית, סדר האירועים נראה מוזר: האם אהבה לא צריכה לבוא לפני הנישואין? ומה הקשר בין התפתחות מערכת היחסים שלהם לבין הקשר של יצחק לאמו? חז"ל מספרים לנו שבחייה של שרה, האוהל שלה - שהוא ביתו של יצחק - זכה לגילוי תמידי של הנוכחות האלוקית (בראשית רבה). עם מותה, נעלמו סימני הגילוי הזה. הקריטריון של יצחק בבחירת בת זוגו, היה היכולת ליצור מחדש את הסביבה האלוקית שחווה בבית אמו. הוכחת היכולת שלה, היא זו שקבעה את החלטתו של יצחק להינשא לרבקה. האהבה כלפיה הייתה פועל יוצא של קשר נישואין המבוסס על יסוד זה. העובדה שהתורה מזכירה ומדגישה את האהבה שצמחה בנישואיהם, מגלה שאהבה היא אחת ממטרות הנישואין. בכל אופן, האהבה רחוקה מלהיות תנאי מוקדם לנישואין. אהבה היא תוצאה של נישואין המבוססים על השקפה ומטרות חיים משותפות, ועל ההבנה שהשותפים מתאימים להשיג יחד את המטרות האלה. לכן, רק כשיצחק מצא שותפה מתאימה לנישואין שכאלה וזכה לאהבה שבאה כתוצאה מכך - רק כאשר הסביבה האלוקית נוצרה מחדש - היה יכול להתנחם על מותה של אמו (מובן שצריכים ליצור קשרים רגשיים מסוימים בתקופת המבחן, לפני שמחליטים להינשא, כחלק מהבדיקה אם שני השותפים מתאימים זה לזה. וצריך לשקול זאת היטב). הדור הבא אחרי יצחק אבינו נותן, כפי שזה נראה במבט ראשון, תבנית סותרת למושגי הנישואין והאהבה. יעקב פוגש ברחל ליד הבאר ומיד מנשק אותה. בתוך 30 יום הוא מאוהב בה כל כך שהוא מוכן לעבוד שבע שנים תמורת הזכות לשאת אותה. כאן נראה במפורש שאהבתו של יעקב קודמת לנישואיו, ולא רק זה, אלא שהיא מתפתחת במהירות רבה כל כך, שהיא נראית כמו "אהבה ממבט ראשון" - האנטיתזה המושלמת לדוגמת אביו. אבל ההבנה הזאת מתפוגגת במהירות כשנותנים מבט קרוב יותר על הפסוקים ועל דברי הפרשנות המצורפים: א) כאשר יעקב פוגש ברחל ליד הבאר, ... משתוקקים מאוד, הזמן עובר לאט ולא מהר. מכיוון שהוא כל כך אהב אותה, שבע השנים היו אמורות להיראות בעיניו כמו מאה! ד) כשהזמן מסתיים בסופו של דבר, יעקב בא לתבוע את הנישואין המובטחים במלים: "הבה את אשתי כי מלאו ימי, ואבואה [לשון ביאה - יחסי אישות] אליה". דרישה כזאת נשמעת גסה מאוד. איך אנחנו יכולים להעלות בדעתנו שיעקב אבינו ידבר ככה? מטרה משותפת של הקמת עם המפתח לסיפור כולו מונח בתשובה לשאלה האחרונה. חכמינו מסבירים שיעקב ראה בנישואין עם רחל את האמצעי להביא לקיומו של עם ישראל. מכיוון שעם ישראל הוא המטרה והתכלית העליונה, ומכיוון שהבורא עשה שיחסי האישות יהיו הדרך היחידה להעמדת צאצאים, הופכים יחסים אלה לפסגת הקדשה. כמו אדם וחווה לפניו, יעקב לא מצא שום סיבה להתבייש בתהליך, כשהוא מוקדש למטרה נעלה כל כך. אמירתו "ואבואה אליה... " מבטאת את הקדושה הרבה שהשיג. מתוך ההבנה שמטרת הנישואין של יעקב עם רחל הייתה יצירת עם ישראל, נוכל לענות גם על שאלות א' וב'. יעקב השתמש בשבע השנים כשנות הכנה לקראת המשימה הנשגבת. בחירת תקופת הזמן איננה שרירותית: שבע יחידות זמן רומזות על מחזור זמנים מושלם, ותקופה של היטהרות. אהבה ונישואין הם תוצאה של השקפה ומטרות משותפות בחיים. כשמישהו מתכונן לקראת אתגר שיבחן את כל יכולותיו, מבחן שתוצאותיו בעלות חשיבות עליונה, ואשר דורש חיזוק, תרגול ושיפור כל כישוריו ויכולותיו של האדם, איך עובר הזמן בתקופת ההכנה? מהר! אהבת יעקב לרחל התבססה על האתגר הזה, ולכן (מכיוון שהוא כל כך רצה לבוא לנישואין מוכן לאתגר הגדול של יצירת עם ישראל), היו שבע השנים "בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה". ובסופו של דבר, אנחנו חייבים לזכור שכאשר יעקב ראה לראשונה את רחל הוא כבר היה נביא. נביא, מעצם הגדרתו, רואה מה שנעלם מיתר בני האדם: יעקב ראה ברחל את אם ... אהבתו כלפיה, וכל הפעולות שבאו לאחר מכן, נבעו מתוך חזונו. כך, אנחנו רואים שיעקב ורחל, במקום להציג דרך מנוגדת ליצחק ורבקה, משקפים למעשה את אותו עיקרון: אהבה ונישואין הם תוצאה של השקפה ומטרות משותפות בחיים, וההבחנה שבני הזוג מתאימים לממש את המטרות האלה יחד. עיקרון זה הוא אחד משני עמודי היסוד שעליהם נשענים חיי הנישואין היהודיים. דרגות במערכות יחסים את העמוד השני של הנישואין היהודיים נגלה באמירה התלמודית, שבתחילה אדם הראשון נברא (או אמור היה להיות) כאנדרוגינוס. כלומר, עם שילוב של כל המאפיינים הזכריים והנקביים, בכל ההיבטים האנושיים - גופני, רגשי, אינטלקטואלי ורוחני. מה אנחנו אמורים ללמוד מפיסת המידע ההיסטורית הזו? אנחנו אמורים ללמוד שנישואין הם הנסיבות שבהן גבר ואישה מנסים ליצור מחדש, או להיות קרובים ככל האפשר, לאחדות המושלמת של זכר - נקבה כפי שהתגלתה באדם הראשון. הבה נבחן רעיון זה בפרוטרוט. יחסים אנושיים שונים באיכות האינטגרציה שהם משיגים. ברמה הנמוכה ביותר עומדת מערכת ... בסיס השילוב: דווקא משום שהם בעלי ייחודיות באופנים אלה ולא אחרים, הם יכולים לתאם את התפקוד שלהם כך שתיווצר השלמות המשולבת. מה משמעותה של מערכת יחסים מסוג 'אני' בחיי נישואין? כאשר יצחק אבינו אומר 'אני' וכאשר רבקה אמנו אומרת 'אני', במקום שכל אחד מהם יתייחס לעצמיות האישית שלו / שלה, שניהם מתייחסים בעצם לתרכובת החדשה שכל אחד מהם הוא חלק ממנה. אם במקרה אחד אתה כותב 'אני', ובהזדמנות אחרת אומר 'אני', אנחנו לא ... כולה שלה; הוא לכל היותר מסייע, והוא מצפה לעזרתה בפרוייקטים שלו בעד תמיכתו בה - "זה תמורת זה". אם הם שייכים למערכת היחסים 'אנחנו', ההצלחה של שניהם, אבל היא נזקפת לזוג (הקבוצה בת שני החברים) על ידי הפעולות שלאה עשתה כפרט. אם הם שייכים ל'אני', הפעולה עצמה שייכת לראובן באותה מידה כמו ללאה: ההצלחה הושגה על ידי חלק מאותה יחידה שגם הוא חלק ממנה10. דוגמא נוספת: בעל ואישה נמצאים יחד כשאדם אחר מעליב אחד מהם בצורה גסה. בן (בת) הזוג מביע התנגדות: "המלים שלך פוגעות בי לא פחות - אני לוקח את העלבון הזה באופן אישי". והמקניט מגיב: "אל תדבר שטויות: לא פגעתי באישיות שלך, אלא בזו של בן / בת הזוג שלך". האם המחאה הזאת היא באמת שטויות? לא כשמדובר בהקשר של מערכת היחסים 'אני'. בדיוק כפי שכל הקנטה לגבי הנים שלי היא הקנטה כלפי כולי, כך גם פגיעה בבן / בת ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... ובגידות בנישואין - ההסבר הפסיכולוגי "לא כל נישואין מרבים את האמת. מפני דרכי שלום, מפני חפץ למנוחה, פעמים רואה אדם צורך לטפול שקר על גבי שקר" (שמואל יוסף עגנון) נישואין, זוגיות ומשפחה, מצטיירים בדמיוננו כמסגרות המספקות אינטימיות, חום, כנות ובטחון. אולם, תמונה אידיאלית זו הינה לא - פעם רק תפאורה המסתירה תחתיה זרמים אפלים של רמייה, רגשות ואירועים הידועים רק לחלק מחברי המערכת המשפחתית וסמויים מן השאר. זוגות נשואים רבים מקיימים חיים משותפים חסרי שיתוף רגשי ואינטימיות אמיתית, המביאים לתחושת ניכור ובדידות. למעשה אלו נישואין מתים. נישואין אינם "מתים" בין לילה. הם עלולים לגווע אט - אט בגלל מה שאנו עושים או נמנעים לעשות. רוב הנישואים מתחילים באהבה, ובהבטחה בלתי מפורשת להיות אחד בשביל השני, לאורך הנסיבות המשתנות של החיים: "לדבוק ולהחזיק מיום זה והלאה - בטוב וברע, בעושר ובעוני, בחולי ובבריאות, לאהוב ולהוקיר - עד יפריד בינינו המוות" (מתוך ספר התפילה הנוצרי, 1549). מנקודת פתיחה זו, מתפתחות בין בני הזוג ציפיות הדדיות העומדות תדיר במבחן החיים. משברים ובעיות בחיים האישיים והזוגיים מצריכים יכולת הסתגלות והשתנות של כל אדם בפני עצמו וכלפי זולתו, ושל דפוסי הקשר הזוגי. במצבים של משבר ולחץ, הזוגיות יכולה לשרוד רק אם היא מבוססת על תקשורת פתוחה וכנה, המכילה אינטימיות ואמפטיה חסרת פחד. זוגות רבים נמנעים מתקשורת כזו, ומעדיפים "לטאטא את הבעיה מתחת לשטיח" מחשש לעימות שיחריף את המצב. כשהציפיות ההדדיות מתבדות מול מבחן המציאות - הדרך הקלה ביותר היא לפצל את חיי הרגש: להמשיך ולדבוק במסגרת הזוגית, ובד בבד להתרחק רגשית ולבנות חיים רגשיים נפרדים. מצב זה מביא לחוסר אינטימיות רגשית - המתבטא בהימנעות משיחות על נושאים כואבים, ובהסתגרות של כל אחד מבני הזוג בעולמו הכואב. פיצול זה מביא לתחושה של בדידות, אכזבה, ניכור וכעס רב על בן הזוג. אחת הדרכים הזמינות למילוט מרגשות קשים אלו, הינה ניהול רומן מחוץ לנישואים. הרומן משרת את האדם הנמצא בו בקבלת תחושת ערך, מילוי צרכיו לאינטימיות רגשית, ואשליה של שלמות: מצד אחד הוא נמצא במסגרת הנישואים הקבועה והיציבה, המארגנת את החיים ומעניקה לו כלפי חוץ דימוי יציב ונורמטיבי - ומצד שני, הוא חווה את ההבטחה הראשונית של קבלה, אהבה, מיניות וריגוש אסור. מכאן, ניתן לומר שמטרת הבגידה הינה מילוי תחושה של חסר. היא נמצאת בהלימה עם תגובות בלתי יעילות למשברי חיים (שקרים, הכחשות, התקפות נגדיות, האשמה ואי לקיחת אחריות אישית). לרוב, הרומן אינו בא להחליף את הנישואין הקיימים בנישואין חדשים, אלא להוות השלמה בלבד לצרכים הלא מסופקים בזוגיות. במצב זה, דווקא הרומן הוא זה שמאפשר את המשכיות הנישואים, שכן לולא היה הקשר מחוץ לנישואים מתקיים, האדם שחש לכוד בתוך נישואיו הבלתי מספקים, לא יכול היה להמשיך בהם. ממש כפי שגרס אוסקר ויילד באמרתו המפורסמת: "שלשלאות הנישואין כבדות הן, ודרושים שניים כדי לשאתן - לפעמים שלושה"... לעיתים, הרומן הוא בעצם "כרטיס יציאה" החוצה מהנישואים, והבוגד רוצה להיתפס, מאחר ואין לו האומץ לפרק מיוזמתו את הנישואים. מאידך, במידה ובן הזוג הנבגד אינו בשל עדיין לפרידה, הרי שגם אם סימני הבגידה יהיו ברורים לו, הוא יעדיף להעמיד פנים שאין הם קיימים. מהפן החיובי, ניתן לראות ברומן מחוץ ל⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ נישואין - את מי אתם אוהבים? נישואין את מי אתם אוהבים? בדקו את התנהגותכם עם בני הזוג שלכם ושאלו, "על מי אני חושב/ת יותר: על בן / בת זוגי או על עצמי? " מאת אמונה ברוורמן הרב משה אהרון שטרן, רב גדול שנפטר לפני מספר שנים, נהג תכופות לספר את הסיפור הבא: בהיותו תלמיד ישיבה, הוא נהנה מאוד מארוחתו בסוף יום הלימודים. "משה, אתה מאוד אוהב את הדג הזה, נכון? " שאל אותו המורה שלו. "כן", השיב בין נגיסה לנגיסה. "זה ... " העיר מורהו בעדינות, "את עצמך אתה אוהב. אם באמת היית אוהב את הדג, לא היית אוכל אותו! " ניתן להחיל דוגמא משעשעת זו על מערכות יחסים חשובות יותר ובעיקר על נישואין. האם נישואיכם עוסקים בנתינה לבן / בת הזוג? או שמא הם עוסקים בסיפוק הצרכים והתשוקות שלכם? מה היו בני הזוג שלכם רוצים? למה הם זקוקים? כיצד יכולים אתם לגרום להם להרגיש יותר בנוח? כיצד יכולים אתם לתרום לאושרם? בתורה כתוב שכשיעקב עבד שבע שנים למען רחל, נראו השנים בעיניו כימים ספורים. הדבר מעורר תמיהה. בדרך כלל, כשאנו רוצים משהו נואשות, הימים חולפים באיטיות והשעות נדמות כנצח (חשבו על ... על חכמת הקב"ה שיספק לו את הדרוש לו בשעת הצורך. ייתכן שזהו אידיאל נשגב מכדי לשאוף אליו או אפילו לדמיין. לכן, להלן הצעה פשוטה הרבה יותר. בדקו את התנהגותכם עם בני הזוג שלכם ושאלו, "על מי אני חושב/ת יותר: על בן / בת זוגי או על עצמי? " כלי זה אינו מוגבל רק לנישואין. ניתן להעמיק את כל מערכות היחסים שלכם - עם הוריכם, ילדיכם, חבריכם ועמיתיכם לעבודה - על ידי יישום עיקרון זה. היו זהירים. אל תזלזלו ביכולתנו להשתמש בתירוצים והצטדקויות. היו זהירים. אל תזלזלו ביכולתנו להשתמש בתירוצים והצטדקויות. אנו מסוגלים להמציא סיבות מתוחכמות לכך שהדברים שאנו עושים נועדו בעצם לספק את בני הזוג שלנו. הרי נראה שהתנהגות זו תועיל להם! אחרי הכל, אם אנחנו נהיה מאושרים, גם הם יהיו מאושרים, נכון? מתנות הן דוגמא מושלמת. באיזו תדירות אנו קונים לאחרים מתנות שאנו בעצם רוצים לעצמנו? ולהפך? (קני לי מסחטת מיץ? אה בטח, תמיד רציתי מסחטה). ליום ההולדת הראשון שחגגתי כאישה נשואה בעלי ... קלה. אנו אנוכיים מטבענו וצריכים מאמץ ונחישות כדי להתעלות מעל נטייה זו. לאחרונה שמעתי תוכנית רדיו שאירחה אלמנות בשנות השישים לחייהן, נשים שטענו כי נהנו מחיי נישואין טובים. המראיינים עוררו בשאלותיהם נקודה מפתיעה: רבות מהנשאלות נהנות גם עכשיו, מחייהן לבד: "אין למי לתת דין וחשבון, אין מישהו אחר שצריך להתחשב בו, אין מי שצריך לתכנן תוכניות לפיו", הן הסבירו. למרות ההערכה של הכוח והיופי שבנישואין טובים, התשוקה לספק רק את עצמנו מתעוררת בעוצמה. אם נשאל ללא הרף, "למען מי אני עושה זאת? ", נוכל להעביר את המיקוד מעצמנו אל הזולת. "ללא הרף" זה הרבה, אז הבה ננסה פעם ביום. פעם ביום עשו משהו למען בני הזוג שלכם - משהו שידוע לכם שיגרום להם הנאה. הכינו את הארוחה האהובה עליהם (לא את הארוחה האהובה עליכם!). קנו להם ספר שהם רוצים לקרוא, הביאו להם קפה ומאפה למשרד גם כשאתם לא עוברים שם במקרה - בעיקר כשאתם לא. התקשרו לבני הזוג רק כדי לומר, "אני חושב/ת עליך" - אלא אם כן הם לא אוהבים שמפריעים להם בעבודה. במקרה זה, מעשה הנדיבות שלכם יהיה להניח להם לנפשם! אין ערבויות לכך שבני הזוג יתגמלו אתכם על מאמציכם. אבל, יש ודאות גמורה שגישה זו תביא להתפתחות ולצמיחה אישית שלכם - וכך תחזור הנתינה לזולת ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ נישואין - ניסוח מחדש - זה כל הקסם ניסוח מחדש - זה כל הקסם הפיכת השלילי לחיובי היא מיומנות חיונית לחיזוק הנישואין. מאת אמונה ברוורמן "בעלי אף פעם לא מקשיב לי". "אשתי תמיד מנדנדת". "בעלי לא מבין אותי". "אשתי מבזבזת יותר מדי כסף". התלונות כמובן אינסופיות, ומצד שני קיימת תעשייה משגשגת של עצות בנושא. רוב המאמרים בנושא הנישואין מתמקדים בפתרון בעיות, ובדרכים יעילות להתמודדות עם המאבקים המהווים חלק (כמעט) בלתי נפרד מחיי הנישואין. אבל נישואין אינם עוסקים רק בצליחת הזמנים הקשים בשלום. אם זו הייתה מהות הנישואין, הם לא היו מושכים אנשים כה רבים. נישואין הם הזדמנות אדירה לצמוח ולסייע לבן / בת הזוג לממש את הפוטנציאל שלו / ה. וזה יכול אפילו להיות כייף! איננו רוצים רק לבנות את ההערכה העצמית של בן / בת הזוג (כי זה המינימום שאנו יכולים לעשות, אחרי כל הזמן שאנו מקדישים לערעורה!), אנו באמת רוצים שבני הזוג שלנו יהיו האנשים הטובים ביותר שהם יכולים להיות. מטרה זו אינה אלטרואיסטית לחלוטין. אם בעלי או אשתי יהפכו להיות אדם טוב יותר, אז אני אהיה בין בני המזל שייהנו מכך. שאלו את עצמכם שאלות אלה: מה באפשרותי לעשות, כדי לשפר את נישואיי? מה היה / הייתה בן / בת הזוג שלי רוצה ממני ברגע זה? כיצד אני יכול לחזק ולעודד את ההתנהגות החיובית של בן / בת הזוג שלי (לא, בני הזוג שלנו אינם ילדים, גם אם לעתים הדבר נראה כך, אבל אנו יכולים ללמוד הרבה אודות אהבה אמיתית ועזרה לאהובינו מתוך טכניקות מתחום ההורות). כיצד אוכל להפוך את נישואיי לנישואין הטובים ביותר האפשריים? חפשו את החיובי הרב זליג פליסקין טוען כי המפתח לחיים מאושרים הוא שליטה באמנות ה"ניסוח מחדש" - שינוי התפיסה השלילית שלנו לגבי מצב מסוים והפיכתה לנקודת מבט אופטימית יותר. אחד המורים הדגולים שלנו, רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, היה מומחה בנושא זה. ... עדיין עליו? לרב לוי יצחק הייתה נקודת מבט שונה. "השם! " הוא קרא. "ראה כמה קדושים בני עמך. אפילו כשהם מתקנים את עגלתם הם נשארים עם התפילין! " אז בואו נתבונן בזוג שיכול להפיק רבות ממיומנות זו - מיומנות ה"ניסוח מחדש". רמי ועידית היו נתונים באחד ממאבקיהם המתמשכים בנוגע למשקלו של רמי. לרמי הייתה תאווה למתוק וחולשה זו הובילה לכמה בעיות בריאותיות. עידית ניסתה לעקוב אחר האכילה שלו ולעצור אותו כשהושיט את ידו לקחת עוגיית שוקולד נוספת. רמי חשב ... על משקלו של רמי פסקו והם הצליחו להתייחס לנושא כאל מטרה משותפת. הימנעו מביקורת וקיטורים ונסו ליצור מצבים שיעודדו צמיחה אופטימלית. היו יצירתיים בניסיונותיכם לסייע לבני הזוג שלכם ולנישואיכם. הימנעו מביקורת וקיטורים ונסו ליצור מצבים שיעודדו צמיחה אופטימלית. לעתים יש משהו שאתם רוצים מאוד שיתבצע - לדוגמא, ניקיון הבית (רק לעתים). אתם יכולים לנסות לצרוח ולצווח על בני הזוג שלכם, עד שהם יצעקו עליכם בחזרה או פשוט יילכו משם. אולי בסופו של דבר הם ינקו, אך האווירה בביתכם לא תהיה הרמונית. פתרונות חלופיים באפשרותכם לנסות פתרונות חלופיים. חברתי דליה נהגה להצמיד פתקים לגרביו של בעלה ועליהם כתוב, "תרים אותי בבקשה". מגוחך? כן. יעיל? כן. האם יש לה נישואין יציבים? כן. דליה ובעלה יודעים שאם הם יעבדו ביחד, אם הם ישתפו פעולה זה עם זו, אין דבר שלא יוכלו להשיג. חברתי ענת ניסתה טקטיקה אחרת. היא ניקתה את הבית בעצמה באופן קבוע והניחה לבעלה ליהנות מבית נקי. ואז יום אחד היא "שכחה" לנקות ובעלה, שהתרגל לבית מסודר, הרים מיד את המטאטא והתחיל ... קשים ובא לכם לתלוש את שערכם מרוב תסכול, בדיחה יכולה לפוגג את המתח. היכולת לצחוק על עצמכם, על השגעונות והמוזרויות שלכם במצב שבו אתם נמצאים, משפרת ומחזקת את הנישואין שלכם. כשדפנה פגשה את אלי לראשונה, היו לו כל התכונות שהיא חיפשה בבן - זוג מלבד תכונה אחת - לא היה לו חוש הומור. דפנה עברה על רשימת התכונות הרצויות לה בבן הזוג וסימנה ב"וי" את כולן. היא חשבה וחשבה. "יש לו אופי מקסים. כנראה שאני יכולה להסתדר בלי חוש הומור". למרבה המזל, אחרי שהתארסו, אלי נרגע והסתבר שהוא די מצחיק, למרות הכל, וזה דבר טוב, מכיוון שיש להם משפחה גדולה בדירה לא - גדולה ותקציב מצומצם, כך שהם זקוקים לכל ההומור שהם יכולים ... שנסיבות החיים מציבות בפנינו מובילה לרמה גבוהה יותר של סבלנות, וליכולת טובה יותר להתמודד עם כל קשיי החיים. אם תתייחסו ברצינות לתפקידכם בעידוד צמיחתו/ה של בן / בת הזוג, שניכם תצמחו מכך. לא רק שגם אתם תתפתחו כתוצאה מהתהליך, אלא תהפכו גם להיות שותפיו של הקב"ה בבריאה, ונוכחותו תמלא את נישואיכם באורה.⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... הזהב בחיי נישואין חלק א' תקציר המאמר: איך יוצרים חיי נישואין בריאים? מהו המתכון לאהבה עולמית בין בעל לאשתו? מהי הדרך ליצירת אמון מלא בין בעל לאשתו ובין אשה לבעלה? האם ניתן להתאהב בבן/ת הזוג כל יום מחדש? במדריך זה תוכלו לקבל תשובות לשאלות אלה ולשאלות רבות אחרות. לאחר קריאת המדריך חייכם ישתנו מן הקצה אל הקצה וזו הבטחה! זהו החלק הראשון של המאמר בסדרה ומהווה חלק בלתי נפרד לחלקים הבאים. נישואין יכולים להיות אחד מהשניים: או מקור להנאות הגדולות ביותר של החיים, או שורש לסבל רב - ואפילו טרגי. קיימת נוסחה בת ארבע מילים שמבטיחה חיי נישואין מאושרים: ''הימנעו מלהכאיב, הסבו הנאה''. במקור התנ''כי הנוסחה קצת שונה: ''סור מרע ועשה טוב'' (תהלים לד, טו). להישמר שלא לגרום צער מיותר לבני הזוג שלנו - בין בדיבור ובין במעשה, ולעשות ככל יכולתנו כדי לגרום להם הנאה. חלק ראשון: הימנעו מלהכאיב 1. רוצים משהו? תבקשו! רוב הצער שבעלים ונשים גורמים זה לזה אינו נובע מכך שאחד מהם אכזר או מרושע, אלא מכך שהם רוצים משהו מבני הזוג שלהם ומתוסכלים או מוטרדים שאינם מקבלים אותו. בעלים ונשים צריכים להשלים עם המציאות שאף אחד בעולם לא מקבל את כל מה שהוא רוצה. יחד עם זה, שניכם תרוויחו אם תרגילו את עצמכם לבקש את מה שאתם רוצים, בדרך שתגרום לבן / בת הזוג שלכם להרגיש רצון לבוא לקראתכם ולמלא את צרכיכם. לכן, היו נכונים לבקש מה שאתם רוצים בדרך שתשמע נעימה באזני בני הזוג שלכם. יש בעלים ונשים שדוחים על הסף את הרעיון לבקש את מה שהם רוצים. ''אני לא אמור/ה לבקש מה שאני רוצה'', הם אומרים. ''הוא / היא היו צריכים להבין מעצמם''. מאיפה צמח העיקרון הזה? לאור העובדה שלבני אדם אין טלפתיה, מובן שאנחנו צריכים לבקש את מה שאנחנו רוצים. ואם אתם מוצאים את עצמכם בסיטואציה שבה אתם מרגישים ש'מובן מאליו שאני לא אמור/ה לבקש', התייחסו אל הצורך לבקש כאל מבחן אישיות שמימי. מבחן שיאפשר לכם לפתח יותר את מידת הסבלנות והרגישות. כאשר אתם מבקשים מבני הזוג שלכם משהו עבורכם, הימנעו מחלוקת פקודות. עדיף בהרבה להגיד משהו כמו: ''אולי אתה יכול בבקשה... ''; ''מצטער להפריע לך, אפשר לבקש ממך משהו? '' ''אכפת לך אם... ''; ''בבקשה תגיד לי אם זה קשה לך מידי... '' או ''יש לי בעיה. אולי את יכולה לעזור לי... ''. אם אתם זקוקים לתשומת לב בלי הפרעות, אז במקום להתעצבן סתם שאתם לא ... לבקש, ובכל זאת - אם משהו מטריד אתכם, חשוב לדבר! אי יכולת להביע את עצמך עלולה לעורר רגשות עלבון, כעס ותסכול שיכולים להביא להתפרצות שניתן היה למנוע. בטאו עצמכם באופן ברור וישיר וללא האשמות. לדוגמא, אם בן / בת הזוג שלכם מדבר/ת אליכם בדרך שרק מלחיצה אתכם יותר, תוכלו לומר: ''אני עובד/ת טוב יותר כשלא דוחקים בי''. באופן כללי - נסחו את הבקשות שלכם בדרך ישירה ופשוטה. אם יש לכם תלונה, היו ממוקדים והציעו פיתרון. רוב הסיכויים שזוגות שאינם יודעים כיצד להתדיין בצורה נכונה, יריבו ויתווכחו באופן שיגרום צער לשני הצדדים. רוב האנשים אינם מקשרים משא ומתן לחיי נישואין, אלא לשתי מדינות שמקיימות ביניהן מגעים לפתרון סוגיות חשובות. למעשה, משא ומתן הוא כלי שבו אנו משתמשים בתחומים רבים בחיינו. לדוגמא, אנחנו מוכנים לעבוד שעות רבות, לעשות דברים שעלולים לא לעניין אותנו, בתמורה לכסף שאנחנו מרוויחים. לאמנות ניהול מו''מ בדרך של מנצח - מנצח (win - win), יש חשיבות עליונה בחיי הנישואין. רוב הסיכויים שזוגות שאינם יודעים כיצד להתדיין בצורה נכונה, יריבו ויתווכחו באופן שיגרום צער לשני הצדדים. אם לבעל או לאישה יש אישיות חזקה יותר, והם מצליחים להשליט את דעתם מבלי לקחת בחשבון את רגשותיהם של בני זוגם, תחושות התרעומת ימשיכו להצטבר, ויובילו לכעס או דיכאון, וגם לחיכוכים וסבל. בדומה, כאשר אתם רוצים שבני הזוג שלכם יעשו למענכם משהו שהם לא מעוניינים לעשות, חשבו: ''מה אני יכול/ה לעשות למענו/ה כדי שכתוצאה מכך בן / בת זוגי ירצו לעשות את זה בשבילי? '' אם אתם מבקשים משהו ובן / בת זוגכם מגיב/ה בהתחלה ב''לא'', אתם לא חייבים תמיד להתייחס אל זה כאל תשובה סופית ומוחלטת. במקרים רבים משמעותו של ''לא'', היא בעצם ''עוד לא''. אם תסבירו ברוגע מדוע הדבר שביקשתם חשוב לכם, השותף/ה שלכם עשוי/ה לשנות את דעת / ה. שאלו את עצמכם: ''איך אני יכול/ה להסביר את עצמי טוב יותר, כדי להשיג 'כן'? ''. יחד עם זאת, היו מוכנים לשמוע גם ''לא'' - והפעם באופן סופי. בטווח הארוך, קבלת ה''לא'' שלכם עשויה להוביל בסופו של דבר ל''כן''. מי שחושב לעצמו, ''אני אשיג מה שאני רוצה ולא משנה אם זה מוצא חן בעיני בן / בת זוגי או לא'', ייצור המון קשיים, לשניהם. כשאתם מנסים להניע או לעודד את בן / בת זוגכם לעשות משהו אישי למענכם, משנה מאוד באיזו דרך אתם מבקשים. יש דרכים שגורמות לזולת להרגיש מאושר למלא את בקשותיכם, ויש דרכים שאמנם מצליחות להניע או לאלץ, אך יחד עם זה הן מכאיבות במיוחד. קחו לדוגמא את השיטה לצעוק על מישהו עד שהוא או היא מתחילים לפעול. מה אנחנו עושים כאן? אנחנו יוצרים רעש שמעורר צער רב. יתכן שהאדם שצעקו עליו יעדיף לעשות את מה שאנחנו מבקשים, במקום להמשיך לסבול מהצעקות שלנו. האם זאת שיטה יעילה? אולי נצליח להשיג תוצאות מיידיות, אבל בטווח הארוך, הכאב שאנחנו גורמים יכניס אנרגיה שלילית לבתינו, והוא עלול אפילו להוביל להתפרקות חבילת הנישואין. וגם אם הנישואין יצליחו להחזיק מעמד, יחסרו בהם אהבה וכבוד. יהיה כאן ניצחון טקטי קצר מועד במחיר הפסד אסטרטגי לטווח הארוך. לדוגמא, תיקון דברים עלול להיות מקור למריבות, כאשר בן הזוג שמוחזק בתור ''המתקן'' דוחה את הפעולה, או שהוא כל כך עסוק עד שדברים שמוטל עליו לטפל בהם, לא מטופלים בלי בקשות חוזרות ונשנות. (הכלל הראשון והחשוב הוא לבקש בדרך שתגרום לשני לרצות לפעול, וכתוצאה מכך להרגיש טוב עם מעשיו. פעלו לפי כלל זה בפעם הראשונה שאתם מבקשים משהו. פעלו על פיו גם בפעם השנייה ובכל פעם אחרת). אם ... מבינה שקשה לך להכניס את מה שאני מבקש/ת לתוך סדר היום הדחוס שלך'', או ''שהתפקיד הזה לא נעים לך. בכל זאת, אודה לך מאוד אם תטפל / י בזה. אני יכול/ה לעשות משהו כדי שיהיה לך קל יותר להגיע לזה? '' מסלול הזהב בחיי נישואין חלק ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... הזהב בחיי נישואין חלק ב' מסלול הזהב בחיי נישואין חלק א'. לפעמים, אתם לא מצליחים להביא את בן / בת הזוג שלכם להסכמה, ולא משנה כמה פעמים כבר ביקשתם, נשאתם ונתתם וניסיתם לעודד ולהשפיע. כעס וצעקות יכולים אולי להיות אפקטיביים, אבל אם בסופו של דבר נקבל את מה שרצינו על ידי גרימת כאב, נפסיד יותר ממה שהיינו מפסידים אלמלא קיבלנו את מה שרצינו. חלק מאי גרימת ... לפעמים אנחנו מוצאים אנשים שמצערים את זולתם בדבריהם, ואחר כך אומרים לקרבנם: ''מה שמצער אותך הן לא המילים שלי, אלא התפישה שלך. שנה את התפישה שלך ולא תצטער יותר''. אם בן / בת הזוג לא שמעו לעצתכם וכשלו, ''כואב לי שאת/ה סובל / ת'' יהיה נכון בהרבה מאשר ''אמרתי לך'' נכון שלאישיותו של המקשיב יש השפעה רבה על מידת הפגיעה, אבל האיסור בתורה ברור. כאשר אנחנו אומרים למישהו דבר שיפגע בו, אנחנו אחראים על הצער שגרמו לו המילים שלנו. זה כמו ... מילוליות שעלולות להכאיב. אסור לבעל או לרעיה לדבר בדרך: לעגנית, מזלזלת, מקניטה, מחקה בבוז, מעליבה או משפילה. סרקאזם הוא לעתים קרובות הונאת דברים טהורה. בדיחות על חשבון בן / בת הזוג שגורמות להם צער, הן דרך אכזרית ליהנות. גם הזכרת טעויות מהעבר לבעל או לאישה, נחשבת הונאת דברים. אם בן / בת הזוג לא שמעו לעצתכם ובסופו של דבר סבלו, רק צער נוסף ייגרם אם תעירו ''אמרתי לך''. יש כאן סיפוק של האגו על חשבון צערו של בן / בת הזוג. עדיף בהרבה להגיד: ''כואב לי שאת/ה סובל / ת''. זירוז בני הזוג במשפט: ''נו כבר. מה לוקח לך כל כך הרבה זמן? '' בקול רם כזה שכולם יכולים לשמוע, הוא דבר שבהחלט עלול לצער. כאשר אנחנו מתאחרים ומישהו מעכב אותנו עוד יותר, אנחנו נלחצים. האתגר הוא להצליח להישאר רגועים יותר, ולהזכיר לבן / בת הזוג שלנו למהר בדרך שאינה פוגעת. אולי תגלו שיעיל יותר להגיד: ''שווה לחכות לך. ובכל זאת, אשמח אם תצליח / י להזדרז יותר''. אם בן / בת הזוג שלכם טוענים שהמילים שלכם גורמות להם צער, אל תסבירו שלדעתכם הן לא פוגעות. התנצלו. חשבו על כל דפוס דיבור שמצער את הבעל או האישה שלכם. היו נחושים להמעיט ולסלק דפוסים אלה בעתיד. מסלול הזהב בחיי נישואין חלק ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...