פרשת תרומה: תרומה כפרי פיקדון! דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי. פרשת השבוע, פרשת תרומה, נפתחת באמירה זו. שכן יקר יש לי, הוא גמלאי. כל יום, בבוקר ובשעות הצהריים הוא מגיע למעבר חצייה ליד רחוב בו ממוקמים מספר מוסדות...הוא נראה נבוך ומבוהל. לחצתי את ידו בידי ואמרתי: סלח נא, אחי, אין איתי דבר, לצערי. התבונן בי העני, עיניו אורו פתאום. הוא לחץ את ידי ואמר: תודה, גם בעד זאת, גם זו נדבה, אחי!. איני יודע אם טורגנייב הכיר את פרשיות השבוע, אבל בסיפור זה הוא תורם מידית ללא כל הכנה. עיון נוסף בפרשת השבוע מגלה שהאמירה כוללת את ויקחו ולא את הפועל תנו, האין זה תמוה? הבנה אחת רואה בנוסח זה ביטוי שהתורם אינו בבחינת נותן אלא מקבל. פירוש אחר טוען שהדברים כוונו אל אוספי התרומות מקרב העם. הבנה זו מתאימה גם לסיום האמירה: תקחו את...

פרשת תולדות: מרום העולם לשגרת חיים ואלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק (בראשית כה, יט). כך נפתחת פרשת השבוע, פרשת תולדת. לכאורה פתיחה שגרתית לפתיחת סיפור התפתחותו של דור חדש [1]. לכאורה אמרנו, למה? עיון קל מעלה שפסוק זה אינו ככל הפתיחות האחרות...אין הכוונה להטיף או לכוון למלא מצות אלה או אחרות, אלא לציין את הנתון שבן האמונה הישראלית צריך לממשה במעשים, על - פי כללי מוסר, בכל תחומי החיים: מסחר, שכנות, משפחה, חברות. [15] ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה (בראשית כד, סז). [16] בראשית כה, כא. [17] בראשית כו, יב. [18] ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה. ויעתק משם ויחפר באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחבות (בראשית כו, כא - כב). [19] ויאמר בא אחיך במרמה ויקח ברכתך (בראשית כז, לה). [20] ויקרא יצחק אל יעקב ויברך...

פרשת וישב, תמר, יהודה ותמר מדרש סיפורי לבראשית לח. <><><> יהודה <><><> אני אשם. כעת אני משלם את המחיר. אני משלם??? אמנם נותרתי לבד עם בני הקטן שלה. אבל הם: שני בני ער, ואונן כבר אינם בין החיים. וגם רעייתי, שכה אהבתי, בת שוע, גם היא כבר בארץ הנצח. אני...שאם איש נשוי מת ללא בנים הרי אחיו צריך לשאת את האלמנה. נו, כך נהג אונן, אבל גם הוא, כמה עצוב, נלקח על די האלוהים. וכעת יהודה הבטיח, אבל יש לי תחושה שיהודה לא התכוון לממש את הבטחתו. אחרת, למה הוא שילח אותי לבית הורי: שבי אלמנה בית אביך (בראשית לח, יא)? מה, לא יכולתי להישאר בחווה של יהודה? הרי עזרתי הרבה בארגון הבית, וגם לחמות הנפלאה שלי, בת איש כנעני ושמו שוע. היא ממש אישה נפלאה. טוב, מה אני יודעת. אני קטנה מידי, מכדי להבין דרכי אלוהים ואדם. אחכה, נראה מה יקרה. <><><> וינחם יהודה ויעל על גזזי צאנו...

לשמוח כל יום וגם בחג הסוכות ר נחמן מברסלב מודיע: [יש] מצוה גדולה מהי אותה מצווה גדולה? ר נחמן מברסלב ממליץ בחום להיות בשמחה תמיד! וצריך להתגבר מאוד בכל הכוחות ולהרחיק העצבות והמרה שחורה ולהיות אך שמח תמיד. וכל זאת למה? והוא רפואה לכל מיני חולאת. כי כל...אפשר להיערך בחששות, בחרדה ואף בפחד (תהיה שנה גשומה? אולי תהיה בצורת?). אבל אפשר להיערך גם בשמחה. כך אני קושר זאת גם לשמחת בית השואבה. זו הפרשנות שאני מאמץ בוהיית אך שמח, כלומר היה רק שמח, תמיד שמח! שמחה אולי אינה מגבירה את כמות הגשמים, אבל היא מעוררת באדם כוחות ליצירה ולהתפתחות, ולחיים טובים יותר, גם אם ירדו פחות גשמים. שמחה כזו יכולה רק להביא לטוב, למנוע פגע ולהמעיט רע. שמחה כזו נראית כחיוך, כעיניים זוהרות ובורקות... לשמחה כזו, כיוון, לדעתי, רבי נחמן מברסלב, שדבריו פתחו את הדיון הנוכחי: להיות בשמחה...

פרשת לך - לך: אמונה מונעת ספק? אמונה וספק, או וודאות מול פקפוק האין הראשון היפוכו של המושג השני [1]? פרשת השבוע, פרשת לך לך מזמנת לנו הזדמנות נאותה לדון בכך. בסיפור ברית בין הבתרים, אנו קוראים, בין השאר והאמן בה ויחשבה לו צדקה [2]. אברם, זהו שמו בשלב...האחרת (שם, יט - כא). [24] התנהגות שתחזור בעתיד. [25] בראשית יב, ב - ד. [26] כאב ואסונות רבים היו נמנעים מבני אנוש במשך תולדות האדם אם נתינים היו תמיד בוחנים היטב פקודה, צו או הוראה של הסמכות שמעליהם. [27] לא שכחנו את סיפור גירוש הגר וישמעאל ופרשת העקידה, אלה מחייבים דיון נפרד. בכל - אופן, מוקד הדיון הנוכחי הוא פרשת לך לך בלבד.

פרשת ויקרא, קרבנות הרוח לעיתים מרוב פרטים לא מבחינים בעיקר, במהות. השבוע אנו מתחילים את העיון והלימוד בחומש ויקרא. חומש ויקרא הוא השלישי מחמשת חומשי התורה, והוא קרוי גם תורת כהנים. עיקר עיסוקם של הכהנים היה בתפעול בית המקדש ובהקרבת הקורבנות, חומש ויקרא...א, יא. [5] שם, טז - יז. [6] קהלת ז, כ. [7] אלשיך, ויקרא ד, ב. [8] בראשית א, כז. [9] רמבן, ויקרא ד, ב. [10] רדק, ישעיהו פרק נז, יט. [11] בבלי, ברכות לד, ב. [12] רמבם, הלכות תשובה פרק ז הלכה ד. זו גם משמעות יום הכיפורים: אך בעשור לחדש... מכפר הוא על השבים ואינו מכפר על שאינן שבים רמבן, ויקרא כג, כז. [13] רדק, יונה א, א. [14] בלי להזכיר אף אחד, זיכרונך יכול להעלות דוגמאות לא מעטות של שועי הארץ שקשה היה להם מאוד, פשוט להודות... [15] גם בנוהג כפרות לפני יום הכיפורים מומלץ במקום להניף תרנגול מבועת מעל...

פרשת וירא: למרות הכל - תקווה וישכם אברהם בבקר, ביטוי זה מופיע בתורה שלוש פעמים בלבד. בפעם הראשונה לאחר מהפכת סדום ועמורה [1], הפעם השנייה היא בעת גירוש הגר וישמעאל המדברה [2], ובפעם השלישית והאחרונה משכים אברהם בבוקר לקראת היציאה לעקידת בנו, יצחק. צירוף...כעת. אפשר לשאול אותך משהו? פנה בן - דגון אל יצחק בלחש. בוודאי! השיב יצחק בבירור, אם - כי בקול שקט. אתה יודע מה אנחנו הולכים לעשות? שאל איש - בעל. לא, ממש לא. גם אותי העיר אבא בחיפזון רב. הוא לא אמר דבר הוא רק האיץ בי להיות מוכן לתנועה, ענה יצחק. אין לך גם השערה? אתה הרי מכיר את אבא שלך יותר טוב מאיתנו, התריס מעט בן - דגון. לא, אבל לפי העצים והאש אבא כנראה יקים עוד מזבח לאלוהים. אבל באמת איני יודע, השיב יצחק. אבל בשביל מזבח צריך איזו בהמה להעלות לקרבן, ואני לא רואה איתנו שום בהמה, המשיך איש - בעל...