פרשת תרומה: תרומה כפרי פיקדון! דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי. פרשת השבוע, פרשת תרומה, נפתחת באמירה זו. שכן יקר יש לי, הוא גמלאי. כל יום, בבוקר ובשעות הצהריים הוא מגיע למעבר חצייה ליד רחוב בו ממוקמים מספר מוסדות...ויקחו ולא את הפועל תנו, האין זה תמוה? הבנה אחת רואה בנוסח זה ביטוי שהתורם אינו בבחינת נותן אלא מקבל. פירוש אחר טוען שהדברים כוונו אל אוספי התרומות מקרב העם. הבנה זו מתאימה גם לסיום האמירה: תקחו את תרומתי. אבל, חתימת האמירה במלים: תקחו את תרומתי, מעוררת תמיהה נוספת. משה מודיע לבני ישראל שעליהם לתרום את תרומתו של המצווה? אפשרות אחת להבין זאת היא, אחר שהזכיר נדיבות הלב יחס התרומה אליו שאמר תרומתי כי אז יהיה רצונו דבק בהם... ועוד להורות כי כיון שהתנדב המתנדב תרומת ה הוא... ואם נתנה כבר יצאה מרשותו ואין...

פרשת תולדות: מרום העולם לשגרת חיים ואלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק (בראשית כה, יט). כך נפתחת פרשת השבוע, פרשת תולדת. לכאורה פתיחה שגרתית לפתיחת סיפור התפתחותו של דור חדש [1]. לכאורה אמרנו, למה? עיון קל מעלה שפסוק זה אינו ככל הפתיחות האחרות...[9] אנו חוזרים להכיר דמות גדולה כזו רק עם הופעת משה בחומש שמות. [10] בראשית כה, כב. [11] שם, כח. [12] אמיר גלבוע, שיר בבוקר בבוקר. [13] יוסי גמזו, סתם יום של חול. [14] אין הכוונה להטיף או לכוון למלא מצות אלה או אחרות, אלא לציין את הנתון שבן האמונה הישראלית צריך לממשה במעשים, על - פי כללי מוסר, בכל תחומי החיים: מסחר, שכנות, משפחה, חברות. [15] ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה (בראשית כד, סז). [16] בראשית כה, כא. [17] בראשית כו, יב. [18] ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא...

פרשת וישב, תמר, יהודה ותמר מדרש סיפורי לבראשית לח. <><><> יהודה <><><> אני אשם. כעת אני משלם את המחיר. אני משלם??? אמנם נותרתי לבד עם בני הקטן שלה. אבל הם: שני בני ער, ואונן כבר אינם בין החיים. וגם רעייתי, שכה אהבתי, בת שוע, גם היא כבר בארץ הנצח. אני...מתפוצצת. מה אני אגיד לו? טוב, אין ברירה, צריך להמשיך לשחק את התפקיד: מה תתן לי כי תבוא אלי? לא עלה במוחי רעיון טוב יותר, איזה מתח! ואז, עדיין בשקט הוא לוחש, קצת יותר קרוב לאוזני השמאלית הגלויה מחוץ לצעיף: אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן. ככה, אתה יהודה הגדול רוצה להתחמק, אני יכולה לחפש אותך אחר כך. לא תתחמק. אני מרגישה שאתה גולש אט - אט לידי. אני ממשיכה במשחק המסוכן: אם תתן ערבון עד שלחך. חד וחלק, אני לא אתן לברוח! ויהודה חמי, כנראה לא מבין את התרגיל, הוא שואל: מה הערבון אשר אתן לך? אלוהים, זה מתקדם...

לשמוח כל יום וגם בחג הסוכות ר נחמן מברסלב מודיע: [יש] מצוה גדולה מהי אותה מצווה גדולה? ר נחמן מברסלב ממליץ בחום להיות בשמחה תמיד! וצריך להתגבר מאוד בכל הכוחות ולהרחיק העצבות והמרה שחורה ולהיות אך שמח תמיד. וכל זאת למה? והוא רפואה לכל מיני חולאת. כי כל...תודה על איסוף היבולים החקלאיים. אכן, חג הסוכות מכונה גם חג האסיף. אבל, במובן זה, זו שמחת הישג בלבד. למה אני אומר בלבד? כי שמחה על הישג, היא אכן שמחה, אבל היא מותנית בהישג בלבד, ולכן זו שמחה מוגבלת. לדעתי השמחה שאנו מצווים היא לא בשל מה שהיה אלא דווקא לקראת המחר. בחג הסוכות אנו עומדים בפני החורף, והתופעה המרכזית החשובה ביותר היא הגשמים. אפשר להיערך בחששות, בחרדה ואף בפחד (תהיה שנה גשומה? אולי תהיה בצורת?). אבל אפשר להיערך גם בשמחה. כך אני קושר זאת גם לשמחת בית השואבה. זו הפרשנות שאני מאמץ בוהיית...

פרשת לך - לך: אמונה מונעת ספק? אמונה וספק, או וודאות מול פקפוק האין הראשון היפוכו של המושג השני [1]? פרשת השבוע, פרשת לך לך מזמנת לנו הזדמנות נאותה לדון בכך. בסיפור ברית בין הבתרים, אנו קוראים, בין השאר והאמן בה ויחשבה לו צדקה [2]. אברם, זהו שמו בשלב...ב), ולפי שהיה אברהם ראש להם וראש האמונה והיחוד, לכך קראו הכתוב ראש צורים (רבינו בחיי במדבר כג), ראה גם משה חלמיש ואחרים (עורכים), אברהם אבי המאמינים, רמת - גן תשסב. [5] ישעיהו ליבוביץ, בתוך משה חלמיש ואחרים [עורכים], אברהם אבי המאמינים, רמת - גן תשסב, עמ 7. [6] בראשית יב, ד1. [7] שם, ד2. [8] שם, ז. [9] שם, ח2. [10] שם, ו2. [11] ויקח אברהם את ישמעאל בנו ואת כל ילידי ביתו ואת כל מקנת כספו כל זכר באנשי בית אברהם וימל את בשר ערלתם בעצם היום הזה כאשר דבר אתו אלהים. ואברהם בן תשעים ותשע שנה בהמלו בשר...

פרשת ויקרא, קרבנות הרוח לעיתים מרוב פרטים לא מבחינים בעיקר, במהות. השבוע אנו מתחילים את העיון והלימוד בחומש ויקרא. חומש ויקרא הוא השלישי מחמשת חומשי התורה, והוא קרוי גם תורת כהנים. עיקר עיסוקם של הכהנים היה בתפעול בית המקדש ובהקרבת הקורבנות, חומש ויקרא...נקרא גם תורת כהנים כי בו מפורטים כללי עבודת הקורבנות בבית המקדש וגם שאר דיני המקדש, הטומאה והטהרה. פרשת השבוע, הפרשה הפותחת את החומש, כמו בחומשים אחרים, נקראת כשם כל החומש - ויקרא. פרשה זו כוללת פירוט הקורבנות: עלה (פרק א), קרבן מנחה (פרק ב), זבח שלמים קרבנו (פרק ג). קרבנות אלה מוגדרים כקרבנות נדבה: כשיקריב, בקרבנות נדבה דבר הענין [1]. בהמשך הפרשה, פרקים ד - ה, מוצגות הנסיבות בהן אדם מישראל מצווה להקריב: נפש כי תחטא בשגגה מכל מצות ה אשר לא תעשינה ועשה מאחת מהנה... והקריב על חטאתו אשר חטא פר בן בקר...

פרשת וירא: למרות הכל - תקווה וישכם אברהם בבקר, ביטוי זה מופיע בתורה שלוש פעמים בלבד. בפעם הראשונה לאחר מהפכת סדום ועמורה [1], הפעם השנייה היא בעת גירוש הגר וישמעאל המדברה [2], ובפעם השלישית והאחרונה משכים אברהם בבוקר לקראת היציאה לעקידת בנו, יצחק. צירוף...מה אנחנו הולכים לעשות? שאל איש - בעל. לא, ממש לא. גם אותי העיר אבא בחיפזון רב. הוא לא אמר דבר הוא רק האיץ בי להיות מוכן לתנועה, ענה יצחק. אין לך גם השערה? אתה הרי מכיר את אבא שלך יותר טוב מאיתנו, התריס מעט בן - דגון. לא, אבל לפי העצים והאש אבא כנראה יקים עוד מזבח לאלוהים. אבל באמת איני יודע, השיב יצחק. אבל בשביל מזבח צריך איזו בהמה להעלות לקרבן, ואני לא רואה איתנו שום בהמה, המשיך איש - בעל את התרסת בן - דגון. יצחק ענה בהנפת ידיים, לא יודע. איש - בעל לא ויתר: אולי האלוהים הגדול שלכם ימציא פתאום איזה...