המוסר היהודי בהלכה... הערך העליון הזה הוא עבודת ה היינו, לקיים את מצוות התורה שניתנו על ידי האלהים, בכך מקיים האדם את תכליתו שלשמה הוא נברא. כך נאמר במסכת נדרים דף לב עמוד א: אמר ר אליעזר: גדולה תורה - שאילמלא תורה ... והעמדתו במרכז אפשריים רק אם אדם אינו מכיר באלהים. המוסר כערך עליון ומוחלט הוא קטגוריה אתאיסטית, הנובעת מראיית האדם כתכלית המציאות וכמרכז הבריאה. האתיאיסט קאנט היה אתיקן גדול, מפני שבשבילו היה האדם - אלהים. הנביאים הציגו את האדם מול ... אלא אהוב את כולם ושנא את המינין ואת המשומדים ואת המסורות, וכן דוד אמר, משנאיך ה אשנא ובמתקוממך אתקוטט תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי (תהלים קלט כא כב). הלא הוא אומר, ואהבת לרעך כמוך אני ה (ויקרא יט ... מוסרית שכוחה יפה בכל מקום ובכל זמן, גם לגבי מי שאיננו אזרח אותה המדינה. כלומר במערכת הרואה את האדם כתכלית המציאות, כל הפוגע באדם ראוי לגינוי ואילו במערכת הרואה את עבודת ה כתכלית הבריאה ידון לגנאי כל אשר פגע בעבודת ה. צדקה - דברים פרק טו, ז: כי יהיה בך אביון מאחד ... ישבו בארצך - אפילו לפי שעה. שוב רואים אנו שכל ההצדקה למעשי חסד וסיוע על פי ההלכה היא רק לתכלית עבודת ה, ואם הגוים אינם מקיימים את המצוות המוטלות עליהם (שבע מצוות בני נח) הרי שאין ליתן להם צדקה. ... ישראל, או משום שהוא אוהב את הגוי ומרחם עליו אסור. ועיניך רואות עד כמה המוסר היהודי מכוון אך ורק לתכלית אחת והיא עבודת ה. אסור לרחם על גוי גם אם מסכן הוא מאד ואסור להחזיר לו כל אבידה שאבדה ... על ה וליהנות מזיו שכינתו שזהו התענוג האמיתי... אך הדרך להגיע אל מחוז חפצנו זה... והאמצעים המגיעים את האדם לתכלית הזה, הם המצות אשר ציונו עליהן האל יתברך שמו. כלומר, הערך העליון הוא ליהנות מזיו השכינה, והדרך להגיע לאושר ... הנראות לו. בהכרעות קשות שכאלה, לא רק השכל אלא גם הרגש ראוי שישתתף. עפי היהדות (ראה דעת הרמחל לעיל) משמעות החיים בעולם הזה היא קיום מצוות התורה אשר על פיהם ינהג ויקבע האדם את אורחות חייו. לפיכך, מי שאיננו שומר ... שאיבד בתום לב אין חובה להחזיר לו. גם זו דרך לגיטימית של השקפה מוסרית. גם כך אפשר לשאוף אל משמעות החיים. יש דרכים נאות יותר.