... למישהו לעזור לך במשהו, תציג את הבקשה ככזו שמשרתת צורך רגשי שחבוי בו, ולא ככזו שעוזרת לך מבלי שהצד השני מבין, מה העזרה נותנת לו. יש אחד, שכביכול מתחכם עם הבורא
ושואל - האם אלוהים יכול לברוא אבן שאותה הוא לא יכול להרים? ויש אחר, שכביכול משבח את ... וגם המתחכמים, כולם מבזים את הבורא, כי כולם נאחזים בהגדרה ובצמצום שלו, ביצירת אלוהים בצלמם כדמותם, וכולם עובדי אלילים תמיד... הדבר שהכי מפחיד את השקר, אלו הן
השאלות, דהיינו שאם מישהו אומר לך שנקודה מסוימת, אסור לחקור, זו בדיוק הנקודה שעליך ... כי אלוהים הוא טוב וטוב דרכו להיטיב וכולי. והסיבה שהתשובה הזו וכל שאר התשובות שהיו שיש ושיהיו הן כולן שקר אחד גדול, היא שגם אם נניח שזו אכן התשובה עדיין אפשר
לשאול על התשובה עצמה למה. כי גם אם נניח שאלוהים ברא את העולם כי הוא רצה להשפיע מטובו לגלות רחמנותו לגלות מלכותו וכולי עדיין אפשר
לשאול ולמה אלוהים רצה את זה. ככה
שהשאלה לא באמת נפתרה אלא רק שינתה את צורתה ובאה מחדש בדיוק באותה עוצמה של חוסר הבנה. כי ... ברור למה אלוהים ברא את העולם, עכשיו לא ברור בדיוק כמו קודם, למה הוא רצה להשפיע מטובו לגלות רחמנותו לגלות מלכותו וכל תשובה מטופשת כזו או אחרת. ככה ששום תשובה
לשאלה הזו לא עונה עליה באמת. וכולם
שואלים למה אלוהים ברא את העולם אך אף אחד
מהשואלים, לא
שואל את השאלה למה אלוהים קיים. כי אלוהים מייצג את הדבר שקיומו מחויב ושלא יכול שלא להיות קיים. והעולם שנברא על ידו, מייצג את הדברים שקיומם הוא רק אפשרי ביחס אליו ובכלל ויכולים שלא להיות קיימים כפי מה שהם. ככה
שלשאול למה אלוהים ברא את העולם, זה
שאלה שנובעת מכך שהעולם הוא רק אפשרי המציאות. כי הוא יכול שלא להיות קיים ועל כן
שואלים למה הוא קיים למה אלוהים ברא אותו. אבל אלוהים לעומת זאת מייצג את הדבר שלא יכול שלא להיות קיים ולכן
לשאלה למה אלוהים קיים אין שום משמעות כי אלוהים משמעותו הדבר שחייב להיות קיים שהוא ושלא יכול שלא להיות קיים. ולכן
השאלה למה אלוהים ברא את העולם מהותה בחוסר ההבנה למה קיים דבר שיש לו חיסרון בכלל. כי בכל דבר שקיים יש חיסרון. והאדם בלבו מבין שאם שום דבר לא היה קיים, אז לא היה שום חיסרון. וממילא זה אומר שהשלמות היא מחויבת והחיסרון הוא רק אפשרי. ועל כן
נשאלת השאלה למה אלוהים ברא את העולם דהיינו למה אלוהים שהוא השלמות שלא חסרה ... מעצם הגדרתו כמשהו שאינו חסר דבר, לא יתכן שישות כזו תרצה ושיהיה חסר לה משהו בייחוד כשזה בכלל לפגום בשלמות של עצמה. ועכשיו נספר ונגלה, מהי בכל זאת התשובה האמיתית
לשאלה הזו. והעניין הוא, שאין שום
שאלה כלל. כי מצד האמת, אלוהים המחויב והעולם האפשרי זה בכלל אותו הדבר ואין שום הבדל ... אין הבדל בינו לבין מה שכן מחויב. הרי אלו הפכים שסותרים מצד הגדרתם ומהותם. ואעפכ מי שמתבונן רואה שהשכל הזה שנחשב למשוגע גמור, הוא הדרך היחידה של האדם לענות על
השאלה הנל דהיינו ההבנה שאין שום
שאלה כלל כי אלוהים המחויב והעולם האפשרי זו ישות אחת ממש נגד השכל האנושי. וכל זמן שהאדם מאמין לשכל האנושי שלו שמבדיל בין אלוהים המחויב לעולם האפשרי וחושב שאלו שני הפכים, בשכל הזה, אין שום תשובה כלל. ונסכם:
לשאלה למה אלוהים ברא את העולם למה העולם קיים למה יש חיסרון למה קורה לי כך ולא אחרת ולכל
השאלות מהסוג הזה, בשכל האנושי אין שום תשובה כלל. ומי שחושב שיש תשובה הרי שהוא טיפש שלא הבין בכלל את
השאלה . אך יש שכל מיוחד, שלמרות שהוא לא הגיוני, הוא התשובה האמיתית
לשאלה הזו ולדומיה דהיינו שכל שבו אין שום
שאלה כי ההפכים הם אחד ממש אעפ שהם הפכים. כי
השאלה הזו היא באמת בכלל תשובה ולא
שאלה. ובגלל זה היא נדמית
לשאלה שאין לה שום פתרון כי היא בעצמה הפתרון של כל הפתרונות לכל
השאלות שהיו שיש ושיכולים להיות. האדם הוא ככ משוגע, שעל מנת לצאת מהסבך, הוא משתמש במה ... להוכיח שיש הבדל בין יש לאין, הוא אומר: הנה כאן יש משהו ושם אין את המשהו הזה והאדם לא מבין, שגם ההוכחה שלו מסתמכת על הנחת היסוד שיש הבדל בין דבר להיפוכו. עד
שהשאלה מתהפכת לו לתשובה. למה ומה הסיבה? מדוע לא משנה התשובה משנה הבנת המבנה של כלל ...