... לאחר המוות. במקורות מאוחרים יותר מוזכרים גן עדן וגיהנום. גן העדן הוא המקום בו יושבים
הצדיקים למשתאות (גמול פיזי לפי פרשנות פשטנית) ונהנים מזיו השכינה, כלומר - שכרם הוא הקרבה אל האל. ולהפך בגיהנום - עונשים פיזיים ורוחניים. במקורות מתוארים גם דירוגי שכר בתוך גן עדן - מיקומים שונים, ועוד. בהגות הנוצרית המוקדמת לא מתואר הגמול בעולם הזה, ולהפך -
הצדיקים בעולם הזה מתוארים כעניים ושפלים. נחמתם של
הצדיקים היא בגאולה שיזכו לה רק
הצדיקים, ביום הדין.
הצדיקים יזכו לתחיית המתים וינצלו מקרבות ומלחמות. בנצרות הפרוטסטנטית מזהים את הצלחתו של האדם בעולם הזה, מבחינה חומרית, עם בחירה מוקדמת של האל באותו אדם. בכתבי האסלאם מובטח ... על המצוות צפוי לעונשים מידי בית דין. בספרי הנביאים ובתהילים מוזכרת היכולת לתת גמול אישי
לצדיק ולרשע בין שבחיו של האל. גם בנביאים וגם בכתובים ישנה הנחה כי גורל אחד לבני עם אחד והנבואה מתייחסת לעתים קרובות לפשעיהם של עמים ולעונשם הקולקטיבי. בספר קהלת מובע ייאושו של הכותב ממנגנון השכר והעונש: מקרה אחד
לצדיק ולרשע ומתוך ספר איוב עולה ביתר חומרה שאלת קיומו של הגמול האישי. גמול פנימי וגמול חיצוני גמול פנימי הוא הגמול הכלול באופן בלתי נפרד בעצם עשיית המעשה, וגמול חיצוני הוא ... אדם ממילא יהפוך את העולם הבא לטוב עבור אלה שקיימו את הנחיות האל ולרע עבור אלו שסטו מהן
(הצדיקים ישמחו בכך שהיו
צדיקים והרשעים יצטערו על כך שאינם יכולים לשנות ולנהוג אחרת).
צדיק ורע לו שאלה מרכזית בתורת הגמול היא: איך ייתכן שאדם לא עבר על הציווי ובכל זאת נראה כי הוא נענש? שאלה זו מנוסחת בגמרא במסכת ברכות. מסופר שם על משה, ששואל את האל: מפני מה יש
צדיק וטוב לו ויש
צדיק ורע לו, יש רשע וטוב לו ויש רשע ורע לו?. המאמינים אינם יכולים לקבל את קיומם של דברים שרירותיים מפני שקיומם מעיד על העדר ההכוונה של האל, או העדר הרצון להכוונה של האל, ... אלבו מסכם אותן (מתוך מקורות כמו הרמבם ומאמרים בגמרא) בספרו ספר העיקרים: ראשית ייתכן
שהצדיק חטא בכל זאת - ששכח את חטאו, או שחטא חטא קטן מאוד. שנית, ייתכן שהרע הבא עליו אינו רע באמת - לדוגמה: אדם שרוצה כל הזמן עוד, אפילו
צדיק, לא ייתכן שכל רצונו יסופק לו וייתכן שיהיה לו רע בעקבות זאת. אם
הצדיק באמת
צדיק, ובאמת רע לו - ייתכן שהוא סובל היות שניתן עונש קולקטיבי לעמו או לעולם, כיוון שלא ביקש רחמים על שאר העולם, כדי לכפר על שאר העם או העולם או כדי להרחיק אותו מחטא (בגלל ... קצת מן הגמול הצפוי בעולם הבא, סימן לבאות, אך לא הגמול במלואו. בקבלה מייחסים את סבלו של
הצדיק לחטאים שהיו לגילגוליו הקודמים. ניתן לראות מהלך דומה גם באמונות מן המזרח. רבי יהודה הלוי מעלה את שאלת
צדיק וטוב לו בנצרות. מלך הכוזרים שואל את החבר, בספר הכוזרי, מדוע היהודים מושפלים אם הם העם הנבחר. מתשובתו של החבר ניתן להבין כי במידה מסוימת, דווקא ביהודים מתבטאות האמירות בברית החדשה לגבי עוניים וסבלם של
הצדיקים בעולם הזה. כאן הוא מצביע בעקיפין על סתירה במחשבה הנוצרית של זמנו: הנוצרים, שאמורים להיות
צדיקים, לא סבלו אז כלל, ועובדה זו עמדה בסתירה לתיאורי
הצדיקים שבברית החדשה. אמנם ר יהודה הלוי חוזר בו מהשיטה שהוצגה בראשונה המציגה את השפל כעליון, באומרו למלך כוזר שמצבו של עם ישראל בתקופתו מראה על שיפלותו של עם ישראל כדברו של ... עם ישראל הוא בסיס למצבם בעולם הבא עוד יש להוסיף בשיטתו של ריהל, שהוא לא מקבל את ההנחה
שצדיק ורע לו רשע וטוב לו, ריהל טוען שיש
להצדיק את הדין עם בורא עולם. רשע וטוב לו איך ייתכן שאדם עבר על החוק והציווי ובכל זאת נראה כי הוא לא מקבל עונש? ספר העיקרים מסכם גם את הדעות השונות בסוגיה זו, ומסביר כי סוגיה זו קשה מקודמתה מפני שלפעמים ברור שאדם מתנהג ברשעות, בניגוד
לצדיקות שקשה להבחין בה. שוב, על פי דעה אחת הטוב לרשע אינו טוב באמת, דעות אחרות גורסות כי ייתכן שהרשע זוכה לדברים טובים בגלל קרבתו
לצדיקים (למשל - אם יורד גשם על
הצדיקים - הוא נהנה גם), כיוון שהאל רוצה להגדיל את עונשו בעולם הבא, כדי לגמול לו על מעשה טוב שהוא בכל זאת עשה, כדי לנסות את
הצדיקים, כדי לתת הזדמנות לרשע לחזור בו, או כדי לתגמל אחרים באמצעותו. היחס למערכות גמול מקבילות למערכת הגמול של החוק המדיני האנושי, יתרונות וחסרונות מבחינת יכולת האכיפה שלה. ...