... מסוימת על ידי אימון ותרגול מתאימים. עם זאת, בשני המקרים אין אפשרות לריפוי מלא וקבוע. ההשפעה של התרופות חולפת עם תום זמן הפעולה שלהן, והשיפור בעקבות תרגול עדיין לא
יכול להשלים את הפער מול הנורמה. בנוסף, בעקבות האופי הכרוני של הלקות, תסמינים אלו אינם חולפים עם הגיל והם ילוו את האדם למשך כל חייו. להבדיל מתסמיני הליבה הראשוניים, אשר יכולים להשתפר רק באופן חלקי או זמני -
היכולת להתמודד מול ההשלכות המשניות שלהם היא טובה יותר. ניתן לתת מענה יעיל לקשיים משניים רבים על ידי הקניית אסטרטגיות למידה ופיתוח סגנון למידה מותאם. לדוגמה, את הקושי ... אופן הביטוי של ההפרעה אצל אדם מסוים מושפע ממכלול הגורמים המלא וכולל גם את ההשפעות ההדדיות ביניהן. קשב וריכוז אחד המאפיינים המרכזיים של ההפרעה הוא ליקוי או הנמכה
ביכולת הקשב והריכוז. יש המבחינים בין מונחים אלו ויש המתייחסים אליהם כמילים נרדפות לאותה התופעה. פרק זה לא יעסוק בהבחנה בין קשב וריכוז ויתייחס אליהם כמנגנונים זהים.
יכולת הריכוז מתייחסת לכלל הפעילויות המוחיות, המצבים הרגשיים והמצבים הסביבתיים, אשר מאפשרים לאדם לקלוט גירויים מסביבתו. הקשב מעורב גם
ביכולת לברור חלקים ספציפיים מהקלט החושי מתוך גירויים מתחרים רבים. לדוגמה, ההביטואציה המתרחשת בעקבות חשיפה חוזרת ומתמשכת לגירויי מסוים מפנה את משאבי הקשב לקליטה של ... שבזרם התודעה מתחלפים מהר, המחשבה תועה לכיוונים שונים תוך כדי מעבר אקראי מנושא לנושא. כמו כן, הריכוז מאפשר את האיסוף והמיקוד של האנרגיה המנטלית. בעקבות זאת האדם
יכול למקד את המשאבים הקוגניטיביים העומדים לרשותו במשימה מסוימת. בהתאם לכך, הקשב הוא תהליך המווסת היבטים רבים של למידה והתנהגות. הקשב הכרחי לפעולות המודעות והלא אוטומטיות ... העבודה ומשפיע על הקיבולת שלו - המספר הקסום שבע, פלוס או מינוס שתיים. המעבד המרכזי של זיכרון העבודה הוא האחראי להקצאת משאבי הקשב לפי הצורך והוא מעורב גם בהפעלה של
יכולות קוגניטיביות גבוהות יותר (כמו עכבה, ותכנון), במיוחד בעת ביצוע סימולטני של שתי משימות או יותר השפעה נוספת של הקשב נובעת מכך שזיכרון העבודה מקושר לזיכרון לטווח קצר שממנו המידע הנקלט מהסביבה מועבר לזיכרון לטווח ארוך לצורך אחסון קבוע ויציב. כלומר,
יכולת הקשב מעורבת בתהליכי הקידוד של הזיכרון. מסיבה זו אנשים בעל הפרעת קשב מתלוננים רבות על קשיי זיכרון, גם כאשר לא נראית פגיעה במנגנוני הזיכרון עצמם. רמת הריכוז יכולה להשתנות באופן רציף מריכוז מזערי ועד ריכוז מרבי. הקושי בהכוונה ובמיקוד הקשב פוגע בכל התפקודים הנשענים על
יכולת זו והוא
יכול לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות אצל אנשים שונים. למשל קושי בשמירה על הריכוז והקשב לאורך זמן, להבדיל מתסמינים אחרים של הפרעת קשב,
יכולת זו אינה נחשבת לאחת מהתפקודים הניהוליים. קושי להתמקד בגירוי בודד. מוסחות וקושי להתעלם מגירויים חיצוניים. דבר
היכול לגרום למצב של היצף מידע. קושי בתשומת לב לפרטים. קושי זה
יכול להוביל בין היתר לטעויות העתקה. בלבול וקושי בחשיבה בהירה. פגיעה
ביכולת עיבוד המידע של מספר נתונים בו זמנית. קושי בפיצול קשב לצורך ביצוע של מספר משימות במקביל. אנשים המתאפיינים בחוסר קשב נוטים לחולמנות, נותנים לזולת תחושה שאינם מקשיבים, נוטים לאבד חפצים ויכולים להיות שכחנים בפעילות יומיומית. הקשיים הראשוניים בקשב וריכוז עלולים לפגוע באופן משני גם
ביכולות גבוהות ומורכבות יותר המתבססות עליהם, כגון למידה והתארגנות. במקרים אלו ההישגים הלימודיים לא יהיו תואמים את
היכולות של הלומד. אומנם במקרים רבים תכונות אלו יוצרות קושי בכל תחומי הלימודים וההתארגנות לבית הספר, אך יש להן גם השפעות בתחומי חיים אחרים. חוסר תשומת לב עשוי להוביל לעתים ... שנגרמים משום שהאדם פספס מידע שהיה חיוני כדי שיוכל להכין את עצמו לקראת מצב מסוים. לדוגמה, אי הקשבה להודעות שנמסרו בעל פה במהלך שיעור או ישיבת צוות. לצד הפגיעה
ביכולת הלמידה של ידע ומיומנויות חדשים, ההשפעה של ההנמכה
ביכולות הקשב והריכוז פחות משמעותית עבור תהליכים אוטומטיים שהאדם כבר מיומן בהם והם אינם דורשים מאמץ מכוון ומודע. זאת משום שהידע המאוחסן בזיכרון נהלי
יכול לבוא לידי ביטוי באופן אוטומטי ללא צורך בקשב מכוון. משום שהאוטומטיות נרכשת באופן הדרגתי על ידי אימון, יש לתרגול והתנסות חשיבות רבה לקידום
יכולת התפקוד במקרים אלו. ההשלכות המשניות של קשיי הריכוז
יכולות להיווצר כבר בגיל הרך, והן עלולות לפגוע גם בהיבטים לא אקדמיים, כמו הפן החברתי, הרגשי וההתנהגותי. לדוגמה - כאשר ילד עם הפרעת קשב מתקשה להתרכז ומרחף בשעת הריכוז בגן, ... משוב שלילי מהגננת. כמו כן, קשיי הקשב עלולים להשפיע על הדימוי של הילד בעיני הצוות החינוכי בבית הספר. תלמידים עם הפרעת קשב ללא פעלתנות יתר נראים לעתים למורה כבעלי
יכולת נמוכה או חסרי מוטיבציה ואיטיים. הפער בין
היכולת האמיתית של התלמיד, ציוניו והערכות המורים עלול לפגוע בדימוי העצמי שלו. אימפולסיביות
יכולת התפקוד של האדם מושפעת מתהליכים קוגניטיביים של זיהוי שגיאות (error monitoring process). תהליך ניטור - עצמי (Self-monitoring) של השלכות הפעולה מהווה מרכיב חיוני של
יכולת הוויסות העצמי של האדם. אימפולסיביות היא אחת מהמאפיינים המרכזיים של הפרעת קשב והיא נגרמת כתוצאה מקושי לשלוט בדחפים. היא מוגדרת באופן כללי כפעולה ללא מחשבה המתוארת לרוב כפזיזות. אדם אימפולסיבי מבצע פעולות שונות מבלי לחשוב אם ההשלכות שלהן יהיו חיוביות או שליליות, זאת אף על פי שיש לו ידע
ויכולת להבין אותן. במחקר נהוג להבחין בין שני היבטים של אימפולסיביות 1.פעולה אימפולסיבית או תנועה אימפולסיבית - חוסר
יכולת להימנע מתגובה, הקשור
ליכולת דיכוי התגובה (Inhibitory control mechanism). 2.בחירה אימפולסיבית או קבלת החלטות אימפולסיבית - היבט זה משקף יותר תהליכי קבלת החלטות מאשר
יכולת דיכוי תגובה של המערכת המוטורית. האימפולסיביות מתבטאת בעיקר בצורת ההתנהלות ובאופן העבודה. עם זאת, קיימת הטרוגניות רבה בקרב אנשים איפולסיביים. מבחינה התנהגותית, ... היפראקטיביות היפראקטיביות היא פעלתנות יתר (היפר=עודף, אקטיביות=פעלתנות). היא עשויה להתפתח כבר בשנים הראשונות לחיים ובאה לידי ביטוי במספר דרכים פגיעה באינהיביציה -
יכולת דיכוי התגובה (Response inhibition), אשר מהווה מרכיב מרכזי בתהליכי הבקרה של הפונקציות הניהוליות. פגיעה זו באה לידי ביטוי בקושי משמעותי להימנע או להפסיק פעילות מסוימת, ...