... שיבואר בהמשך. תקנות וחוקים מערכת המשפט העברי (ההלכה) נוטה לתת חופש ודרור ליחיד ולפרט לעשות דין לעצמו יותר ממערכת המשפט המודרנית. כלומר ההלכה מתירה לאדם פרטי
להעניש ולגמול לחבירו על פי שיקול דעתו עם מגבלות מסוימות, דבר הגורם לאלימות יתר על פי קריטריונים של המשפט המודרני. גאולת הדם התורה מתירה ... שמא רשות בלבד ולא מצוה: רבי יוסי הגלילי אומר מצוה ביד גואל הדם (להרוג את ההורג בשגגה) ורשות ביד כל אדם רבי עקיבא אומר רשות ביד גואל הדם וכל אדם אין חייבין עליו
(עונש מוות כדין רוצח) (מכות ב, ז). וכך פסק הרמבם: נכנס (ההורג בשגגה) לעיר מקלטו ויצא חוץ לתחומה בזדון הרי זה התיר עצמו למיתה ורשות ... שפסק הרמא בשולחן ערוך, חושן משפט, סימן תכה, סעיף ד: הבא על העובדת כוכבים בפרהסיא לעיני עשרה ישראלים, קנאין פוגעים בו ומותרין להרגו. מערכת המשפט העברית מוסרת את
הענישה לידי היחיד הקנאי לה, היתר הלכתי מהמסוכנים ביותר העלול לגרום ליחיד לקחת את הדין ההלכתי ולישמו למעשה אף בימינו אלה ממש. הריגת ... כך ללא הועיל לכן נטל קת מעדר והכהו, ובמקרה זה פסק רב נחמן שרשאי היה להכותו אפילו מאה מכות במעדר. לבית הדין סמכויות יתר לאכיפת החוקים בית הדין נטל עצמאות נרחבת
להעניש, להרוג, להכות, לקלל ולגדף על פי שיקול דעתו אף מעבר לחוקים והתקנות הכתובים בהלכה. לא רק במקרים של בין אדם לחבירו אלא אף במקרים של בין אדם למקום בניגוד לערך הדמוקרטי של חופש דת ומצפון. כך מבואר בתלמוד: אר אלעזר בן יעקב: שמעתי, שבתי הדין מכין
ועונשין שלא מן התורה, ולא לעבור על דברי תורה אלא לעשות סייג לתורה, ומעשה באדם אחד שרכב על סוס בשבת בימי יונים, והביאוהו לבית דין ... בני אברהם יצחק ויעקב המחזיקים בתורת אמת שיהא זהיר שלא יהרוס כבודם אלא להוסיף כבוד המקום בלבד. רבי אליעזר יהודה ולדנברג, יליד 1917, מחזק את ההוראה שיש לבית הדין
להעניש על פי שיקול דעתו אף בימינו אלה ומתיר ללחוץ אצבעו של חשוד בגניבה כדי שיודה (תודה לרב (אשכנזי) העיר העתיקה ירושלים הרהג אביגדר נבנצל שליטא שהאיר עיננו בפירוש המילה, שרוף באידיש ליטאית הוא בורג. ולכן כוונת הדברים היא ללחוץ אצבעו ולא לשרוף אצבעו): כל האמור שבית דין מכין
ועונשין בכל מיני
עונשין אף בזמן הזה לצורך שעה ולמיגדר מילתא (לעשות סייג לתורה), הוא לא רק כשרואים שהעם פרוצים בעבירות שבין אדם למקום או משום לתא (חשש) ... על ידי משרת של הגאון מוהרר העשיל והסכימו ונתנו אצבעו בין השרוף של קנה השריפה שקורין בוקס ולא הודה הגנב ואחר שלש שנים מצאו השלשלת באמתחת הגנב ומכאן יסוד לקביעת
עונשי גוף ומאסר בעניני ממונות כגזילות וכדומה אם בד רואים צורך לכך למיגדר מילתא (שות ציץ אליעזר, חלק יט, סימן נא). לסיכום: מערכת המשפט ... אין לו רשות אוכפת שיכולה להכניס לכלא את העבריינים ולהטיל קנסות. הדבר ברור שלא ימצא בית דין רבני שיפסוק היום על פי שיקול דעתו וינצל את הוראת השעה שבתי הדין מכין
ועונשין שלא מן התורה לחתוך אפה של נואפת, כפי שהוזכר בשולחן ערוך: ורשאין הבית דין לקנוס הזונות, כדי לעשות גדר. ומעשה באחת שזנתה עם העובד כוכבים, וחתכו את חוטמה, כדי לנוולה (אבן העזר קעז, ה). ויתירה מכך, בית דין רבני שיפסוק על פי הוראת שעה זו ייענש על פי החוק הישראלי. כל מה שנותר היום כמקל
עונשין לאכוף את חוקי התורה הם דרכי
הענישה המתאימות לחיי קהילה סגורה ומצומצמת - חרמות, נידויים, וסילוק - שאינם יכולים לקיים חברה המונה חברים רבים (היום מונים החרדים כ ... כתב הרב זלמן מלמד (ראש ישיבת בית אל ורב הישוב, וראש ועד רבני ישע): אם ניתנה פקודה לעבור על מצוות התורה (כמו פינוי מאחזים) אין כל היתר לעשות זאת גם אם הדבר יגרור
עונש. וכן הרב אליעזר מלמד השיב לשאלה, האם יש חובה לציית לחוקי המדינה: ככלל יש חובה לציית לחוקי המדינה. ושני טעמים לכך, א דינא דמלכותא ...