... מהילד להתמודד ולטפח מוטיבציה פנימית. שיטת התגמול מבוססת על תורת הביהביוריסטים שאומרת, שניתן לעורר מוטיבציה באמצעות שיטות תגמול או ענישה. כל סוג של שיטת תגמול יוצאת מנקודת מוצא בסיסית שהילד מסוגל מבחינה קוגניטיבית, תפיסתית והתפתחותית לבצע את המשימה המוטלת ... ולא התמודדות עם המשימה. פרסים עלולים לגרום להימנעות מנטילת סיכונים. כאשר מונעים קבלת פרס, ילדים רואים בכך סוג של ענישה. כדי להבטיח את קבלת הפרס, ילדים בוחרים תכופות משימות הכרוכות בקושי מינימלי מתוך מבחר פעילויות. התקדמותם של ילדים בתכנית ...

... והוא נושא באחריות לפעולות שעשה או נמנע מלעשות. על פי הגישה האינטואיטיבית, אחריות זו היא גם המצדיקה את מערכת הענישה והשכר. מצד שני, קיימת תחושה עמוקה המאמינה בגורל ובפטליזם, ורואה את מעשיו של האדם כנקבעים על פי כוח שלא ניתן לעמוד מפניו. אך אם מעשיו של האדם נקבעו מראש, נראה כאילו אין הצדקה לשכר ולעונש. אם הכוכבים קובעים שאדם יעשה מעשה פשע, הוא אינו אחראי למעשה, ואין לדרוש ממנו דין וחשבון. במיוחד חזקה הטענה ... ברא אדם כך שיפשע, לא נכון שיענישו אחר כך. דחייה של עקרון הדטרמיניזם אינה פותרת את בעיית האחריות והצידוק לענישה, כיוון שאם מעשי האדם אינם מושפעים מסביבתו, ואין להם סיבות, הרי שהם אקראיים, ואין אחראי כלשהו שאפשר להטיל עליו את האחריות למעשה ולהענישו על כך. לא ניתן להיות אחראים למה שקורה באופן אקראי. טיעון הבטלן (The idle argument) אמונה בסיסית של האדם ... דטרמיניזם וחופש בחירה, וכן אינו רלוונטי לבעיית האחריות. טיעון כנגד בעיית האחריות מוריץ שליק, בספרו בעיות באתיקה, טוען ששכר ועונש הם מכשירים בידי החברה שנועדו לעצב התנהגות, ואין להם דבר עם חופש הבחירה. למעשה, המכשיר הזה יעיל בדיוק משום שהחלטותיהם של בני אדם כפופות לחוקים. הציפייה לשכר ולעונש הופכת לחלק ממניעיהם של בני האדם. טיעון בדבר האחריות, שמכיל תובנה בדבר תופעת מעגליות שחבויה בבעיה, מופיע בסיפור הומוריסטי ... מפורסמת נוספת של חזל היא הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים. לפי משפט זה כל חיי האדם, ובפרט הגמול והעונש על בחירות האדם, קבועים בידי שמיים אבל הבחירה עצמה נמצאת בידי האדם. ביטוי קרוב של רבי עקיבא בנושא זה ... המכריע של הפילוסופים היהודיים בימי הביניים אימצו את עקרון הבחירה החופשית, שבו ראו מפתח לכינונה של הדת המאמינה בשכר ועונש. להבנתם, אם האדם כפוי על ידי גורם כלשהו, פנימי או חיצוני, לבחור במה שבחר - אין לו לקבל שכר טוב על מעשיו הטובים ולא עונש על מעשיו הרעים. בין המכריעים לטובת הבחירה החופשית שהזכירו שיקול זה יש למצוא את רב סעדיה גאון, רבי אברהם ... שדבריו של הרמבם בעד הבחירה החופשית לא נאמרו אלא כדי לחזק את האמונה הדתית בלב ההמון. את בעיית השכר והעונש הוא פתר, כשהניח שהם מגיעים כגמול טבעי, כדוגמת האש השורפת את מה שנכנס בתוכה, בלי קשר לשאלת האשמה והאחריות ...

... התפתחות נוספת, גם אם לפעמים נראה שחזרנו לאותו אזור. האזורים הנמוכים של הספירלה, כשחיים חיי התפתחות וצמיחה, הם לא העונש שלאחר ההצלחה, להפך, אלה הזמנים בהם אנחנו אוספים כוח ואנרגיה לקראת סיבוב הצמיחה הבא. בדיוק כמו בטבע, יש קיץ ...

... חרטה במשפט הפלילי 2.1 חרטה בעת ביצוע העבירה כבסיס לפטור מאחריות פלילית 2.2 חרטה לאחר השלמת העבירה כשיקול להקלה בענישה 3 חרטה כצעד חברתי 4 חרטה ככלי ביחסים הבינלאומיים חרטה כחובה דתית: ביהדות, אם פגע אדם באחר אולם אחר ... המציע דרכים לכפרה ועידוד רוחני. חרטה במשפט הפלילי: חרטה בעת ביצוע העבירה כבסיס לפטור מאחריות פלילית: בסעיף 28 לחוק העונשין נקבע: מי שניסה לעבור עבירה, לא יישא באחריות פלילית לניסיון, אם הוכיח שמחפץ נפשו בלבד ומתוך חרטה, חדל מהשלמת ... מהשלמת העבירה, ולכן אין להערים קשיים ולהעמיד דרישות שאינן מתחייבות מהוראת הסעיף ומתכליתו. חרטה לאחר השלמת העבירה כשיקול להקלה בענישה: במשפט הפלילי, לחרטה של עבריין שהורשע ניתן משקל רב במסגרת השיקולים לעונש. הבעת חרטה כנה על ידי המורשע היא נימוק מקובל להקלה בעונשו, ולעתים אף נימוק להמרת עונש מאסר בפועל בעונש קל יותר, כגון מאסר על תנאי או עבודות שירות. על החרטה להיות אמיתית, ולא כזו הנעשית מן השפה ולחוץ, רק כדי לזכות בהקלה בעונש. בגזר הדין במשפטו של חיים רמון התייחסו השופטים לחרטתו וציינו: הבעת החרטה המאוחרת אינה מתיישבת עם האופן בו ניהל ... אין בכוחן למרק את הנעשה. - פ 5461/06 מדינת ישראל נגד חיים רמון, ניתן ביום 29.3.07 בדיון שהביא להקלת עונשו של השודד רוני ליבוביץ, ניתן משקל רב לחרטתו, כפי שניכר בפסק דינו של המשנה לנשיא מנחם אלון: שופטי הרוב ...

... תנאים כי כך הוא יתחבר לעצמו באמת. כך האדם יכיר את עצמו, ידע להעריך את עצמו ולא ייתן לעצמו עונשים מיותרים או חוסר הערכה בעקבות הנחות יסוד שגויות.

... מעשה שעשה בניגוד לנורמות המקובלות. תוכן עניינים: 1 בתנך 2 מקורות הבושה 3 היבטים שונים בבושה 4 הבושה כמנגנון ענישה 5 בושה במקורות היהדות בתנך: חווה מכסה את גופה הערום ומרכינה ראשה בבושה, בפיסלו של אוגוסט רודן, אחרי הנפילה ... חרדה באוכלוסייה, אך הנושא לא נחקר מספיק. ייתכן שהבושה מפני הפגנת בושה הופכת עם הזמן לרעילה נפשית. הבושה כמנגנון ענישה: רגש הבושה הוא אחד מהרגשות הקשים אצל האדם לצד הכאב והפחד. בימי קדם ואף בימי הביניים השתמשו בענישה המביישת את החוטאים. עמוד הקלון או לשים חוטא בסד הם דוגמאות אופייניות. על פי חזל חלק מהענישה של חוטאים, היה לבייש אותם. היו מקומות בהם היו כופים על נאשמים או חשודים לצאת, כשעל גבם מוצמד לוח עץ ועליו כתובת שמבזה אותם. סנקציה זו של השפלה, הייתה חזקה יותר מעונש כספי או גופני. בושה במקורות היהדות: יחס חזל לבושה היה דיכוטומי. מצד אחד הם אמרו לא הביישן למד ועודדו ...

... שפל וערמומי (הנחש) ושבני האדם בחולשתם התפתו כמה פעמים וגם פיתו זו את זה. האווירה היא של אשמה ושל עונש שמשעותו גירוש. עונש כבד לכל הדעות. עד שלא מפרשים את הטקסט הזה באור שמציג את החיובי בכל העניין, אפשר להיוותר עם האשמה, ...

... שאין לסמוך על סקרנותו, אלא יש להכריחו ללמוד בין אם הוא מעוניין בכך ובין אם הוא לא. ככל שאמצעי הענישה מופעלים בתדירות ובעוצמה רבה יותר, כך הולכת ומתמעטת סקרנותו של הילד. דבר זה מוכיח למבוגרים את צידקת הנחתם כי ...

... את הכסף. זו שטות והבל ורעות רוח, אמר השטן. שטות זו מתבססת על חשיבת בני האדם, המבוססת על שכר ועונש כתגמול לטוב ולרע. בני האדם לא מתביישים לקבל הטבות מאלוהים, משום שאיננו חושבים שכדי לקבל הטבה צריך להצדיק אותה. ולכן, אין במצב כזה תוקף לקישור שאנו עושים בין טוב ורע לבין שכר ועונש. כמו כן, ידוע שאנו מורכבים מגוף ונשמה (החיות החסרה במת היא הנשמה). על פי הדת, הנשמה היא חלק אלוהי, ...

... אמרו כי היא מסמלת גם את המוות וגם את החיים. מסמלת את החידלון הפיסי והתחלת החיים הנצחיים. אות השכר והעונש הקבה נותן הוראה ליחזקאל הנביא נאמר: עבור בתוך העיר בתוך ירושליים והתוית תו על מצחות האנשים הנאנחים והנאנקים על ...